מאת: דורית בן- ברוך מאי 2009 תאריך תאריך יו"ר ועדת ד"ר)

Transcript

1 תהליכי שיתוף ידע בקהילות ורשתות ידע מקצועיות: מחקר בקרב רופאים בישראל דורית בן- ברוך עבודת גמר המוגשת כחלק מהדרישות לקראת תואר דוקטור לפילוסופיה אוניברסיטת חיפה הרשות ללימודים מתקדמים הוועדה הכלל אוניברסיטאית לתלמידי מחקר מאי 2009

2 תהליכי שיתוף ידע בקהילות ורשתות ידע מקצועיות: מחקר בקרב רופאים בישראל מאת: דורית בן- ברוך בהדרכת: פרופ' יצחק הרפז עבודת גמר המוגשת כחלק מהדרישות לקראת תואר דוקטור לפילוסופיה אוניברסיטת חיפה הרשות ללימודים מתקדמים הוועדה הכלל אוניברסיטאית לתלמידי מחקר מאי 2009 מומלץ לשיפוט על- ידי (מנחה העבודה) תאריך מאושר על- ) ידי יו"ר ועדת ד"ר) תאריך I

3 מוקדש באהבה לאבי יוסי גינס ז"ל

4 הכרת תודה עם השלמתה של עבודה זו אני רואה לעצמי זכות להודות למנחה העבודה פרופ' יצחק הרפז שמלווה אותי מזה שנים רבות. פרופ' הרפז הוא עבורי תמיד מקור השראה בלתי נדלה לידע רב ערך ומשמעות. לצד היותו חוקר בעל שיעור קומה לא נפקד מקומן של תכונות אנושיות נדירות כגון אמפטיה, הקשבה ומתן משוב בדרך מעצימה ובונה שהפכו עבורי את המסע לחוויה מיוחדת במינה. בהמשך, אני מבקשת להודות למרכז לחקר ארגונים על הסיוע והתמיכה שהוענקו לי. לחברי הועדה המלווה פרופ' יעקב וייסברג ופרופ' גוסטבו מש ולשופטים תודות על הערותיהם המועילות שסייעו בידי רבות להעמקה ומיקוד בנושא החקר. תודה מיוחדת לד"ר רמי טמיר ולפורטל "רשת רפואה" על הסיוע והליווי בשלבי המחקר השונים. למדור מלגות ברשות ללימודים מתקדמים על המלגה שבה זכיתי בשלביו הראשונים של המחקר. תודה מיוחדת לרכזת לימודי תואר שלישי הגב' טל וינטמן- נמירובסקי על ההענות והטיפול המסור לכל אורך הדרך. להורי היקרים יוסי (ז"ל) ואילנה גינס על התמיכה והעדוד ועל כך שהתוו בפני תמיד את הדרך ללמוד ולהרחיב אופקים. לאבי, שבימים אלה מלאו שנתיים לפטירתו, שהיה מופת ומודל עבורי באשר לכושר ההתמדה וחתירה בלתי מתפשרת להצלחה ומצויינות. מה גדול הכאב בעודי כותבת שורות אלו על כך שהוא איננו כאן לחלוק עימי את רגעי השמחה ועל כך שלא זכה לראות את הגשמתו של החלום. אין ספק בליבי שהמעמד הזה היה עבורו מקור לגאוה גדולה. לבעלי ואהובי היקר, אילן בן- ברוך, "זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". אני מודה על הפירגון, העידוד ובעיקר על הויתורים הגדולים שנעשו למען הפיכת המטרה למציאות. כל אלה לא היו מתרחשים אלמלא תמיכתו בי לכל אורך הדרך. לילדי האהובים גיא ופז על שנאלצו לוותר לי ועלי זמן ארוך ומשמעותי בחייהם ועל כך שלא הייתי עבורם תמיד "אמא" במלוא מובן המילה. תודה מיוחדת לצוות עובדי משרדי ובמיוחד למריה ליברזון היקרה על הסיוע הרב במחקר לשלביו השונים. II

5 תוכן עניינים תקציר... VI רשימת לוחות... X רשימת תרשימים XIII... פרק א': מבוא פרק ב': רקע עיוני הון חברתי-הגדרות והתפתחות תיאורטית הון חברתי- גישות ותפיסות הון חברתי ויחסי אמון הון חברתי ומבנים ארגוניים הון חברתי מגשר מקשר ומחבר הקשרים של הון חברתי ושיתוף ידע הון חברתי- היבטיםביקורתיים רשת האינטרנט ותרומתה ליצירת הון החברתי התאמה בין מדיה למשימות קהילות וירטואליות רקע קהילות וירטואליות- הגדרות ומרכיבים קהילות וירטואליות- התיישבויות ורשתות קהילות וירטואליות-מאפיינים קהילות וירטואליות- מאפייני משתמשים חבר לעומתלא חבר הסבריםתיאורטיים לסיבות ולמניעים להשתייכות לקהילה וירטואלית תיאוריותכלכליות תיאוריות חברתיות תיאורית הזהות החברתית מודל השפעה חברתית תיאוריותמבוססות-עניין עניין עצמי ועניין קבוצתי עצמי ואלטרואיסטי מסגרת ערך-עניין סיכום ומסקנות סיווגים הסבר תיאורטי סיכום עבודה משותפת נתמכת מחשב שילובן של מערכות מתווכות מחשב בארגוני בריאות ניהול ידע בארגוני בריאות רשתות וקהילות חברתיות ומקצועיות קהילת הרופאים- ניתוח עיסוק קהילת הרופאים- מאפיינים סוציו-דמוגראפיים תחום עיסוק ניתוח רשתות חברתיות- רקע רשתות וחידוש רשתות ושיתוף ידע רשתות וקהילות ידע מקצועיות III

6 6.4 מוטיבציה לחילופי ידע חשיבות היכולת רשתות חברתיות ומקצועיותבאינטרנט-מהפכת ה- Web יצירתקשריםחברתיים מקוונים שיתוף מקוון של מידע וידע רשתות חברתיות ומקצועיות מקוונות של רופאים מודל המחקר פרק ג': השיטה מערך המחקר ביצוע סקרים ואיסוף שאלוניםבאמצעותהאינטרנט פרופיל סוציו-דמוגראפי של גולשי האינטרנט עריכת סקרים באמצעות האינטרנט- יתרונות וחסרונות תכנון השאלון והדגימה שיעור היענות מחקריםבאינטרנט- סיכום כלי המחקר השערותהמחקר הון חברתי הרציונל לבחירת משתני הרקע והיכולת אוכלוסיית המחקר פ. רופיל נחקרים מחקר גישוש ניתוח הנתונים פרק ד': הממצאים משתני המחקר- סטטיסטיקה תיאורית מימדי ומאפייני השימוש במחשב וברשת האינטרנט פרופיל השימוש במחשב וברשת האינטרנט מידת האמון ברשת האינטרנט חברות בקהילות ורשתות ידע מקצועיות בחירת ערוצי קבלה ותרומה של ידע מקצועי בחירת ערוציםלשיתוף ולקבלת ידע בין עמיתים מספר ערוצים לשיתוף ולקבלת ידע בין עמיתים פעילותבקהילות ורשתות מקצועיות בחירת התייחסות להשתתפות בקהילה/ רשת ידע מקצועית מדד שיתוף ידע מדד השתייכות מדד יחסי קירבה בחירת ערוצי תקשורת ממצאים המתייחסים להשערות המחקר יחסי קרבה שימוש באינטרנט בחירת ערוצי תקשורת השתייכות חברתית ומקצועית משתני יכולת משתני רקע משתני שיתוף ידע, בחירת ערוצי ידע והון חברתי- ניתוחי רגרסיה מרובה מערךההשפעות שלמשתניהרקע, היכולת וההון החברתי על שיתוף הידע משתני רקע ויכולת והשפעתם על שיתוף ידע ובחירת ערוצי שיתוף IV

7 4.2 משתני רקע ויכולת, מאפייני שימוש באינטרנט, אמון ברשתהאינטרנט ומאפייני הון חברתי והשפעתם עלשיתוף ידע מערך ההשפעות הישירות של משתני הון חברתי, משתני רקע ויכולת על שיתוף ידע סיכום הממצאים פרק ה': דיון מודל המחקר א. השפעותהון חברתי על שיתוף ידע ב. השפעות הון חברתי על תרומת ידע ג. השפעות הון חברתי על הערכת נכסיות הידע משתני הרקע והיכולת מידת השימוש והאמון ברשת האינטרנט שימוש ובחירת ערוצי תקשורת מסקנות והשלכות המחקר חולשותהמחקר כיווני מחקר עתידיים פרק ו': נספחים מקורות V

8 תהליכי שיתוף ידע בקהילות ורשתות ידע מקצועיות: מחקר בקרב רופאים בישראל דורית בן- ברוך תקציר אתרים מבוססי-רשתות חברתיות מקוונות וקהילות וירטואליות נבחנים ונמדדים בפוטנציאל שלהם וביכולתם לספק את הדרישות לחידושים בתוך המגזר העסקי ) & Bloemhof-Ruwaard, Baalen, בדומה לאתרים "LinkedIn" ו-" Friendster ", פורטלים של מידע וקהילות.(Heck, 2005 וירטואליות המוקדשות לפרקטיקה וניסיון מעשי (קהילות ורשתות מומחים מקצועיות), מרכזים ומאחדים אנשי מקצוע מתחומי עניין ומודעות זהים בכדי להתדיין ולבחון נושאים המעניינים אותם. משתמשי קהילות וירטואליות המבוססות על פרקטיקה וניסיון מעשי, בשונה מקהילות וירטואליות פופולאריות אחרות, מעניקות תחושת סיפוק והנאה למשתמשים מנטילת חלק פעיל בהן, תרים בעיקר אחר גילוי חידושים, פריצות דרך והפצת רעיונות חדשים. בתוך עולם זה של השתתפות, ורצון להיות חלק מקהילה הניסיון והחוויות האישיות אותם חולקים המשתתפים באמצעות הפורטלים באינטרנט, קהילות וירטואליות וקשירת קשרים חברתיים מעצימים את היקף הערכים שיכולה המערכת להציע כמו גם לספק פלטפורמה לקידום מוצרים ושירותים. המחקר הנוכחי כולל סקירת ספרות מקצועית המקיפה את תחומי הידע העוסקים בהון חברתי, שיתוף ידע, קהילות וקהילות וירטואליות, קהילות ורשתות ידע מקצועיות. בנוסף, נערכה סקירה הכוללת מיפוי הפרופיל המקצועי ומשתני הרקע של העוסקים ברפואה בישראל במטרה להעמיק ולהרחיב את ההכרות עם שדה המחקר. מטרותיו העיקריות של מחקר זה היו: א. ב. להתחקות אחר מאפייני השימוש במחשב ובאינטרנט בקרב רופאים. לבחון ולהעריך את מידת תרומתן של רשתות מקצועיות המתקיימות במרחב הווירטואלי להעשרת ההון החברתי/ מקצועי (הנכונות לשתף ולהשתתף בידע). VI

9 ג. להציע מודל המנתח את מידת השפעתה של ההשתתפות ברשתות מקצועיות וירטואליות להעצמת ההון החברתי/ המקצועי על-פי ניתוח מאפייני שימוש ברשת האינטרנט, מערך הקשרים המקצועיים המתקיימים בסביבות פיסיות ווירטואליות וכתלות במשתנים דמוגראפיים שונים. ד. להציע פתרונות יישומיים לבנייה ועיצוב רשתות מקצועיות המבוססים על שיתוף ידע ותרומה להעשרה והעצמה של ההון החברתי/ מקצועי תוך ניצול מיטבי של המרחב הווירטואלי. ה. להציע מודל יישומי לשילוב מיטבי בין סביבה פיסית לוירטואלית. המחקר מציע שימוש במתודולוגיה כמותית, כאשר רשת האינטרנט, בחסות פורטל "רשת רפואה", משמשים את החוקרים להגיע לקהל היעד הספציפי שבו עוסק המחקר (רופאים, מתמחים וסטודנטים לרפואה). "רשת רפואה" הינה מיזם עסקי הפועל מאז שנות ה- 90 כאשר עיקר התמחותו הוא רפואה והעוסקים ברפואה בישראל. לפורטל "רשת רפואה כ- 8,000 חברים רשומים מרביתם רופאים ומיעוטם סטודנטים, מתמחים ועוסקים בתחומים פרא- רפואיים. מכאן, כי "רשת רפואה" משמשת ערוץ תקשורת פרופסיונאלי לעוסקים ברפואה לגווניה. תחת אחריותה וניהולה המקצועי והטכני של "רשת רפואה" פועלים אתרים מקצועיים של חברות ואיגודים מקצועיים של רופאים. "רשת רפואה" עוסקת בבנייה, תחזוקה ואחסון של אתרים אישיים ואתרים קהילתיים של רופאים ובנוסף, כאמור, מפעילה פורטל אינפורמטיבי המיועד לקהל היעד. במסגרת הפורטל זוכים המנויים לקבל מידעונים (ניוזלטרים) מקצועיים. בנושאים מקצועיים, מידע רלוונטי בתחום הרפואה ואפשרות גישה למאגרי מידע במחקר הנוכחי הופצה פנייה למנויי האתר מחזורים ב- 3 ובה הוצע למשתתפים להשתתף בהגרלת פרסים בשווי כולל של כ- $1,500, נענו 508 משיבים מתוכם 90% רופאים. בנוסף, נעשה שימוש בכלים איכותניים הכוללים ראיונות עומק בשיתוף מומחים ותצפיות ומעקב אחר מערך ההשתתפות ותכנים הנוצרים על-ידי רופאים החברים ברשימות דיוור מקצועיות. ממצאי המחקר מגלים כי תקשורת בין עמיתים מתבצעת בעיקר באמצעות ערוצים מקוונים. ערוץ התקשורת הפופולארי ביותר לניהול תקשורת בין חברי רשתות מקצועיות הוא באמצעות רשימות דיוור. כאשר באופן כללי, ערוץ התקשורת השכיח ביותר בין עמיתים הוא הדואר האלקטרוני. עם VII

10 זאת, תהליכי שיתוף ידע המשמעותיים ביותר נוצרים בקבוצות מקצועיות המקיימות מפגשים פרונטאליים. נמצא כי בישראל, 2 למעט קהילות הפועלות בחסות איגודים/ חברות מקצועיות של רופאים והמקיימות ביניהן תקשורת באמצעות רשימת דיוור (דואר אלקטרוני), אין בנמצא פעילות כלשהי המציעה פתרונות מחשוב חברתי לקהילה המקצועית של הרופאים. הנושא המרכזי שבו עוסק המחקר הוא זיהוי ומיפוי מימדי הון חברתי מתוך היבטים מקצועיים וקשריו והשפעתו על שיתוף ידע. במחקר נבדקו משתני ההון החברתי שונים מתוכם עולה כי: מוטיבציה (רצון לפתח קשרים חברתיים ומקצועיים) ויחסי קרבה (מחויבות, מודעות לנורמות, אמון, והזדהות) נמצאו כבעלי קשר מובהק ובכיוון חיובי לשיתוף ידע. זאת ועוד, המחקר מעלה כי רופאים המועסקים בבית חולים כמקום עבודתם העיקרי, בעלי וותק של למעלה מ- 10 שנים, העוסקים ברפואה מקצועית וחברים בארגונים מקצועיים בחו"ל ישתפו ידע במידה רבה יותר בהשוואה לרופאים אחרים. עוד מעלים הממצאים כי קיומם של תהליכי שיתוף ידע מגבירים את מידת שביעות הרצון מהעבודה. המחקר מעלה כי ההון החברתי הוא הגורם המרכזי לתהליכי שיתוף ידע. מבין מכלול הגורמים המשמשים להגדרת המונח "הון חברתי" נמצא כי הקשרים המקצועיים הם המשפיעים ביותר על תהליכי שיתוף ידע בקהילות וברשתות מקצועיות. מנגד, השפעתם הכוללת של משתני הרקע והיכולת, בהשוואה למשתני ההון החברתי, זניחה. מודל המחקר התיאורטי, המדגיש את חלקו המרכזי והשפעותיו של ההון החברתי על תהליכי שיתוף ידע בקהילות ורשתות ידע מקצועיות, זוכה לאישוש אמפירי במחקר הנוכחי. הממצאים מצביעים על כך כי ככל שמרכיבי ההון החברתי מתחזקים כן מתעצמים תהליכי שיתוף ידע כשהדגש הוא על תהליכי תרומת ידע. קיומם של מפגשים מקצועיים המתקיימים בחסות המרחב הוירטואלי ומחוצה לו המאפשרים טווח רחב של אפשרויות ביטוי (דואר אלקטרוני, השתתפות בפורומים מקצועיים באינטרנט או מפגשים פנים-אל-פנים) ואלה מאפשרים תהליכים רציפים של שיתוף ידע. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות ההון החברתי על מרכיביו לחיזוקם ופיתוחם של תחומי ידע מקצועיים. VIII

11 המחקר מעלה על נס את החשיבות הרבה שביצירתן וביסוסן של קהילות ורשתות ידע מקצועיות. החוקרים מציעים מגוון רחב של פתרונות יישומיים מבוססי טכנולוגיית web 2.0 כמו גם המלצות ברמה הארגונית לביצוע פעילות אופרטיבית שמטרתה ליצור ולהרחיב את מצע ההון החברתי שממנו ניתן לגזור תהליכים של שיתוף ידע בין עמיתים התורמים ומעצימים את החברה האנושית כולה. אנו מוצאים כי פיתוח, יישום והטמעה של פעילות במסגרת רשתות מקצועיות צרות תורם רבות ומעצים תהליכים ברמה הכלל ארגונית, ברמה הצוותית וברמה האישית. IX

12 רשימת לוחות לוח :1 מאפיינים של מבניםארגוניים לוח :2 קהילות וירטואליות- הגדרות לוח 3: קהילות וירטואליות- מרכיבי פעילות עפ"י (2000)...Taypaldos לוח :4 תכונות קהילות וירטואליות לוח 5: מסגרת ערך-עניין עבור סיבות להצטרפות /שייכות לקהילה וירטואלית (2005 al., (Akkinen et לוח 6: סיכום הסיווג לקהילות וירטואליות לוח 7: סיכום התיאוריות והמודלים הקשורים לסיבות והמניעים להצטרפות לקהילות וירטואליות לוח 8: רופא ראשוני- מימדי הכוללנות ודרכי עבודה לוח 9: רופאים ראשוניים על-פי סוג התמחות לוח 10: תפיסות העיסוק של רופאי משפחה ורופאים מומחים לוח 11: רשתות ידע מקצועיות המיועדות לרופאים, מתמחים והעוסקים ברפואה- מיפוי לוח 12: נתוני השתתפות פעילה ברשימת דיוור של רשת המחקר ברפואת משפחה לוח 13: התפלגות משתתפי המחקר ואוכלוסיית הרופאים הכללית על-פי משתני הרקע לוח 14: פירוט המשובים על הסקר על-פי תאריכי כניסה למערכת הסקרים הממוחשבת (במספר מוחלט ובאחוזים) לוח 15: התפלגות המדגם על- פי משתני הרקע (באחוזים ובמספר מוחלט) -משתנים קטגוריאליים לוח 16: מאפייני רקע של הנחקרים משתנים רציפים לוח 17: מאפייני רקע של הנחקרים בחלוקה לתחום התמחות (באחוזים) לוח 18: בדיקת מתאמים בין משתני רקע של משתתפי הסקר (מתאמי פירסון) לוח 19: רופאים העובדים ביותר ממסגרת אחת, כלל הרופאים לפי מספר מסגרות עבודה ממוצע וממוצע שעות עבודה לשבוע לוח 20: קיבוץ למדדים של שאלות על שיתוף ידע- שלב מחקר הגישוש לוח 21: קיבוץ למדדים של שאלות על השתייכות- שלב מחקר הגישוש לוח 22: קיבוץ למדדים שאלות על יחסי קירבה שלב מחקר הגישוש לוח 23: עיקרי השימוש ברשת האינטרנט (באחוזים ובמספר מוחלט) לוח 24: שימוש בערוצי תקשורת לצורך קבלת ידע מקצועי (באחוזים ובמספר מוחלט) לוח 25: מסגרות שיתוף וקבלת ידע מעמיתים (באחוזים ובמספר מוחלט) לוח 27: השוואה בין שימוש בערוצי שיתוף ידע מקצועי לבין מדדי שיתוף ידע לוח 28: השוואה בין כמות הערוצים לשיתוף ידע מקצועי לבין מדדי ההשתייכות לוח 29: השוואה בין שימוש בערוצי ידע מקצועיים לשיתוף לבין מדדי יחסי קרבה לוח 30: שיעור הרופאים המשתתפים בקהילות/ רשתות מקצועיות-חברתיות שונות (אחוזים) לוח 31: שיעור הרופאים שבחרו להתייחס לחברותם בפורום מקצועי באינטרנט, ברשימת תפוצה ובקבוצה מקצועית המקיימת מפגשים פרונטאליים (אחוזים) לוח 32: וותק חברות בקהילות ורשתות ידע מקצועיות לפי משתני רקע לוח 33: מדד שיתוף ידע (מדד כללי, תת-מדד תפיסת תרומת הידע, תת-מדד תפיסת נכסיות הידע) 1 לפי משתני רקע (אחוז הרופאים שענו "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד ") לוח 34: מדד השתייכות (מדד כללי, תת-מדד השתייכות חברתית, תת-מדד השתייכות מקצועית) לפי 1 משתני רקע (אחוז הרופאים שענו "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד " לוח 35: מדד יחסי קירבה (מדד כללי, תת-מדד מחויבות, תת-מדד נורמות, תת-מדד אמון, תת-מדד 1 הזדהות) לפי משתני רקע (אחוז הרופאים שענו "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד ") לוח 36: בחירת ערוצי תקשורת שונים בסיטואציות שונות (באחוזים ובמספר מוחלט) לוח 37: בדיקת קשרים (מתאמי פירסון) בין מדד תרומה חברתית של תקשורת לבין מספר שעות המוקדש לסוגי תקשורת שונים לוח 38: שיתוף ידע ויחסי קרבה- מקדמי מתאם לוח 39: ממוצעים, סטיות תקן ותוצאות ניתוח שונות חד משתני (ערכי F ומובהקותם להשוואה במדד שיתוף ידע בין הרופאים על-פי מימדי השימוש באינטרנט לוח 40: סיכום של ניתוח שונות חד כיווני להשוואת מדד שיתוף הידע על-פי מימדי השימוש באינטרנט X

13 לוח 41: ממוצעים, סטיות תקן ותוצאות ניתוח שונות חד משתני (ערכי F ומובהקותם להשוואה במדד תרומת ידע בין הרופאים על-פי מימדי השימוש באינטרנט) לוח 42: סיכום של ניתוח שונות חד כיווני להשוואת מדד תרומת הידע על-פי מימדי השימוש באינטרנט לוח 43: ממוצעים, סטיות תקן ותוצאות ניתוח שונות חד משתני (ערכי F ומובהקותם להשוואה במדד נכסיות הידע בין הרופאים על-פי מימדי השימוש באינטרנט לוח 44: סיכום של ניתוח שונות חד כיווני להשוואת מדד הערכת נכסיות הידע על-פי מימדי השימוש באינטרנט לוח 45: מידת שיתוף ידע- השוואה בין חברי רשימות דיוור לבין חברי קהילות המקיימות מפגשים פרונטאליים לוח 46: בחירת ערוצי תקשורת בהקשר לסוגיות מקצועיות לוח 47: מידת שיתוף ידע- השוואה בין רופאים ראשוניים למקצועיים לוח 48: מידת שיתוף ידע- השוואה בין רופאים שמקום עבודתם העיקרי הוא בית חולים לבין רופאים שמקום עבודתם העיקרי הוא מרפאת קופת חולים/ קהילה / צה"ל לוח 49: מתאמים בין מדד השתייכות, מדד השתייכות חברתית ומדד השתייכות מקצועית לבין מדד שיתוף ידע, נכסיות ידע ותרומת ידע לוח 50: מתאמים בין משתני יכולת (וותק בתחום המקצועי וותק חברות בקהילה) ובין תרומת ידע ונכסיות ידע לוח 51: מידת שיתוף ידע- השוואה בין רופאים גברים לרופאות נשים לוח 52: משתני רקע- השוואה בין רופאים גברים לרופאות נשים לוח 53: מאפייני הון חברתי המנבאים מדד שיתוף ידע (מדד כללי, תת-מדד תפיסת תרומת הידע, תת- מדד תפיסת נכסיות הידע) רגרסיה ליניארית, מקדמים מתוקננים () βוהלא מתוקננים (B) לוח 54: משתני היכולת המנבאים מספר ערוצים לשיתוף ולקבלת מידע מקצועי רגרסיה ליניארית, מקדמים מתוקננים (β) והלא מתוקננים (B)...(N=411) לוח 55: בדיקת מתאמים בין מדדי ההון החברתי (מתאמי פירסון) לוח 56: מאפייני רקע המנבאים שיתוף ידע (מדד כללי, תת-מדד תפיסת תרומת הידע, תת-מדד תפיסת נכסיות הידע) רגרסיה ליניארית, מקדמים מתוקננים () βוהלא מתוקננים (B) לוח 57: המשתנים המנבאים את הסיכויים לחברות בקהילות/ רשתות מקצועיות-חברתיות רגרסיה לוגיסטית (N=360) לוח 58: מאפייני רקע המנבאים מספר ערוצים לשיתוף ולקבלת מידע מקצועי רגרסיה ליניארית, מקדמים מתוקננים (β) והלא מתוקננים (B)...(N=416) לוח 59: משתני יכולת המנבאים מדד שיתוף ידע (מדד כללי, תת-מדד תפיסת תרומת הידע, תת-מדד תפיסת נכסיות הידע) רגרסיה ליניארית, מקדמים מתוקננים () βוהלא מתוקננים (B) לוח 60: המשתנים המנבאים שיתוף ידע- רגרסיה ליניארית, מקדמים מתוקננים (β) לוח 61: המשתנים המנבאים מדד תפיסת תרומת הידע רגרסיה ליניארית, מקדמים מתוקננים (β) לוח 62: משתנים המנבאים מדד תפיסת נכסיות הידע רגרסיה ליניארית, מקדמים מתוקננים (β) לוח 63 :מטריצת קורלציות למודל המסכם, 246=N לוח 64: סיכום ממצאי המחקר בחלוקה להשערות לוח 65: מיפוי פעילות קהילות של אגודות מקצועיות של רופאים ברשת האינטרנט לוח 66: קיבוץ למדדים של שאלות הנוגעות לשימוש המקצועי ברשת האינטרנט ב- 6 החודשים האחרונים לוח 67: קיבוץ למדדים של שאלות על אמון כלפי רשת אינטרנט לוח 68: קיבוץ למדדים של שאלות על שיתוף ידע לוח 69: קיבוץ למדדים של שאלות על השתייכות לוח 70: קיבוץ למדדים שאלות על יחסי קירבה מקצועיים לוח 71: קיבוץ למדדים שאלות על מעורבות בעיסוק לוח 72: קיבוץ למדדים שאלות על שביעות רצון מעבודה לוח 73: קיבוץ למדדים שאלות על תרומתה החברתית של התקשורת לוח 74: מאפייני שימוש במחשב וברשת האינטרנט לוח 75: מאפייני שימוש במחשב וברשת האינטרנט XI

14 לוח 76: מאפייני רקע של הנחקרים בחלוקה למימדי השימוש במחשב וברשת האינטרנט לצרכים שונים (באחוזים) לוח : 77 תדירות השימוש ברשת האינטרנט לצרכים השונים (באחוזים) לוח 78: תדירות השימוש ברשת האינטרנט במהלך 6 חודשים אחרונים על-פי סוג השימוש לוח 79: מדד אמון ברשת האינטרנט לפי משתני רקע (אחוז הרופאים שענו "במידה רבה" או "במידה 1 רבה מאוד (" (N=368) לוח 80: מבנה ההשתתפות בקהילות וברשתות ידע מקצועיות לוח 81: פעילות במסגרת קהילות ורשתות ידע מקצועיות בחלוקה על-פי מיקום (בישראל ובחו"ל) לוח 82: חברות ברשתות ובקהילות מקצועיות לוח 83: שיעור הרופאים המשתפים בידע מקצועי באמצעות דוא"ל, באמצעות הטלפון ובאמצעות הפורומים המקצועיים באינטרנט (אחוזים) לוח 84: רופאים המשתפים ומקבלים ידע ביותר משני ערוצים, כלל הרופאים לפי מספר הערוצים הממוצע שבהם הינם מקבלים ומשתפים ידע מקצועי לוח 85: שיעור הרופאים הנוהגים לשתף בידע מקצועי בחלוקה למספר ערוצי ידע (אחוזים) לוח 86: רופאים החברים ביותר ממסגרת מקצועית-חברתית אחת, כלל הרופאים לפי מספר הקבוצות המקצועיות החברתיות בהן חברים המשתתפים לוח 87: הערכת מספר חברים בקבוצות חברתיות-מקצועיות לפי משתני רקע לוח 88: הערכת מספר שעות ממוצע המוקדש למפגשים פנים אל פנים, שיחות טלפון בנושאים מקצועיים, משלוח וקבלת אי-מיילים בנושאים מקצועיים ומשלוח וטיפול במכתבים ו/או מזכרים לוח 89: תיאור מדד התרומה של ערוצי התקשורת (מדד כללי, תת-מדד תקשורת מילולית ותת-מדד תקשורת באמצעות דוא"ל) XII

15 רשימת תרשימים תרשים 1: מאפיינים של קהילות וירטואליות תרשים :2 סוגי קהילות וירטואליות תרשים :3 הגדרת קהילות וירטואליות תרשים 4: טיפולוגיה של קהילות וירטואליות תרשים 5: סיווג חברים בקהילות וירטואליות תרשים :6 הסבר תיאורטי תרשים 7: שלושת המאפיינים המרכזיים של קהילות ידע מקצועיות והממשקים ביניהם תרשים 8: רשת מקצועית המיועדת לרופאים (מתוך אתר (sermo.com תרשים 9: מודל המתאר את השערות המחקר תרשים 10: התפלגות אוכלוסיית המחקר בהשוואה לאוכלוסיית הרופאים הכללית תרשים 11: תהליך איסוף הנתונים על-פי ימי פעילות תרשים 12: תהליך פיתוח שאלון המחקר תרשים :13 המודל האמפירי תרשים :14 מודל נתיבים של משתני המחקר ) N=246...( XIII

16 פרק א': מבוא מתקפות הטרור הרצחניות על מרכז הסחר העולמי בניו-יורק ועל בניין הפנטגון ב- 11 בספטמבר 2001 זעזעו את העולם כולו. באותם ימים אנשים רבים ניסו להגיע לכל שבב מידע בין אם בניסיון ליצור קשר עם מי ששהו במקום, בין אם באמצעות צפייה במכשיר הטלוויזיה ובין אם בהאזנה לשידורי החדשות ברדיו. על-פי הערכות, כ- 30 מיליון אמריקאים המהווים עשירית מהאומה האמריקנית, משתמשי האינטרנט חיפשו באותה תקופה תמיכה והחליפו מידע באמצעות קהילות וירטואליות,,(mailing lists) הם השתמשו באמצעים כגון משלוח דואר אלקטרוני, ברשימות תפוצה בתוכנות Pew Internet and American) מסרים מיידיים messages),(instant בחדרי צ'ט ובקבוצות דיון התגובות שנעו בין תיעוד עדויות, דרך דברי תנחומים ועד לניתוח.(Life Project, October 2001 האירוע וגורמיו ודרכי תגובה הולמות בכדי למנוע אירועים דומים בעתיד. האמפטיה והחשיבה המשותפת הם אלה שיצרו, לאחר מכן, את המצע להמשך מפגשים במסגרת קהילות שהתקיימו במרחב הפיזי כאשר, הטכנולוגיה מסייעת בגישור על פערי זמן ומקום ולעיתים אף על פערים תרבותיים. המסקנה המתבקשת היא כי יש ביכולתן של תקשורת ורוח השיתוף לחזק כל קהילה ברשת ומחוצה לה. זאת ועוד, שיתוף וחיזוק נוכחים בכל תחומי החיים כגון: בריאות, חינוך, עסקים, משפחה ותרבות, הן בתקופות חסד והן בעיתות משבר חוקרים טוענים כי ה"הון החברתי" הוא הדבק הקושר יחד קהילות ורשתות חברתיות בעוד הגורם המרכזי לפתוח והעצמת ההון החברתי אמון. הוא הון חברתי מוערך כשווה ערך בחשיבותו להון,Robert Putnam הכלכלי הוא כמוהו נחשב כמשאב המסייע בשימור הקהילה. כותב הספר,(Putnam, 2000) Bowling Alone: The Collapse and Revival of American Community טוען כי הון החברתי מעודד שיתוף פעולה בקרב חברי קבוצה במטרה להשיג רווח משותף. כתוצאה מכך, החיים בקהילות הנחשבות כעשירות בהון חברתי נוחים יותר בהשוואה לקהילות הנחשבות כבעלות הון חברתי דל. לטענת Bruckman (2002) "תרבות וטכנולוגיה המתפתחות יחדיו כאשר מומחי המחשבים מזרזים את התהליך". לפיכך, האתגר שאנו ניצבים בפתחו הוא ליצור הבטחה כי הטכנולוגיה תשרת באופן

17 המיטבי ביותר את צרכי האדם. מכאן נגזרת המטרה כי יש לבחון כיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיות התקשורת באופן היעיל ביותר למטרה של תמיכה ועידוד, יצירה ופיתוח של הון החברתי. התשתית הממוחשבת תומכת כיום באלפי קהילות ברשת, אשר מחברות בין מיליוני אנשים מעבר לגבולות המרחק, זמן ותרבות. חלקה משרת אנשים המקיימים מפגשים בחסות הרשת בלבד, בעוד קהילות אחרות עושות בה שימוש לצורך קידום והעמקה של מפגשים הנערכים במתכונת של פנים אל פנים. מבין השאלות המרכזיות שאותן מעלים חוקרים: כיצד יכולה רשת האינטרנט באופן המיטבי ביותר לתמוך בקהילות מקצועיות ולעודד אנשי מקצוע וארגונים להעצים את ההון החברתי במסגרת המקומית, הלאומית והבינלאומית? וכן, כיצד ניתן להבטיח נגישות לכל אדם לקהילות כגון אלה, כאשר הכנסתו, השכלתו, מוצאו, תרבותו או מינו אינם מהווים חסמי כניסה? וברמה הכוללת, מהם התנאים שיבטיחו ויאפשרו נגישות מרבית לכלל האוכלוסייה. הפתרון, על פי המחקרים, מצוי בפיתוח תשתיות טכנולוגיות הכרוכות בעלויות נמוכות ובכך יאפשרו נגישות לאוכלוסיה רחבה ברחבי העולם.(Shneiderman, 2000) הגשמת המטרה הדוגלת בשימוש אוניברסאלי בקהילות שברשת וברשתות קהילתיות מציב שני אתגרים: הראשון, מיקוד בפיתוח טכנולוגיות הנגישות לאוכלוסיית משתמשים רחבה במגוון מכשירי קצה; השני, יצירת הבטחה כי התוכנה תומכת גם בסביבה חברתית, כלומר, בתקשורת חברתית יעילה ברשת 2000).(Preece, תקשורת בסיוע אמצעים הטכנולוגיים נפוצים, מוכרים זמינים ונגישים לכל כגון: אי-מייל, חדרי צ'ט ומסרים מיידיים, מעניקה תמריץ למיליוני אנשים להישאר מקוונים לפרקי זמן ארוכים, ומספקת נקודת פתיחה התורמת לפיתוח ולהעצמת קהילות. יישומים אלה מציעים למשתמשים אמצעי תקשורת חדשים השונים מאלה המוצעים על-ידי טכנולוגיות ותיקות ומבוססות כגון: טלפון קווי נייחים. כיום, מוצעות טכנולוגיות מתקדמות כגון: סביבות תלת-מימד המעניקות תקשורת חווייתית מגוונת ופורצת גבולות: תקשורת טקסטואלית או ויזואלית, תקשורת סינכרונית או א- סינכרונית. ואולם, אין בתוכנה בלבד לספק בכדי פתרונות תקשורת כוללים. מערכות הפועלות בסינכרון ובהתאמה מלאה נדרשות מלבד פתרונות תוכנה לאנשי המקצוע בדמותם של מנהלי קהילות היוצקים את המהות והתכנים ואשר מעצבים את רוח הקהילה. אלה ניחנים בנוסף לידע המקצועי, בכושר

18 מנהיגות ומידת ביקורתיות וביכולתם לעודד ולקדם שיתוף פעולה ואמון הנדרשים ליצירת קהילה מצליחה. פיתוח קהילה דינאמית ברשת דורש הבנה עמוקה של מגוון האינטראקציות חברתיות וההשפעות הנגזרות מתווכה של טכנולוגיה. החשיפה ההולכת ומתרחבת למקורות ידע שונים מחדדת את הצורך בפיתוח כלים לניהול ושיתוף ידע בין ובתוך ארגונים וכן את הצורך בפיתוח מיומנויות חיפוש והערכת מידע. טכנולוגיית המידע בכלל ורשת האינטרנט בפרט מעודדות יצירת תהליכי למידה המשולבים באינטראקציה בין חברתית משתתפים בעלי תחומי עניין משותפים. זהו תהליך שבו מתחוללים תהליכי שיתוף ידע, שיתוף ברמה רעיונית והצעת פתרונות המעשירים ומחדשים את פני תחום הידע. קהילות הפועלות במתווה זה מוגדרות כקהילות מומחים או קהילות ידע מקצועיות ) of communities,(1995) לטענת Nonaka ו- Takeuchi ידע נוצר מתוך הקשרים חברתיים כאשר.(practice -CoPs תנאי היסוד לקיומם של אלה מושתת על ההנחה כי בני אדם הם יצורים חברתיים ולכן ייטו להתארגן במבנים כגון קבוצות, יחידות, כפרים, ערים, רשתות ומבנים נוספים המאפשרים פעילות הדדית בין אנשים. כיום, זוכות קהילות ידע מקצועיות למקום מרכזי בליבת הפעילות הארגונית ונחשבות כמקור מרכזי ליצירת יתרון תחרותי וכמסייעות ללמידה הארגונית ) & Brown Boland & Tenkasi, 1995; (1998) להגדרתו של Wenger קהילות ידע.(Duguid, 1998; Davenport & Prusak, 1998 מקצועיות -CoPs) (communities of practice או קהילות מומחים נוצרות סביב תחומי עניין משותפים ומתוך הקשרים פיזיים וחברתיים ומצויות בכל ארגון. מבנה ההשתתפות מתבסס על החברות בקבוצה והוא עומד מעל למעמד או סטאטוס פורמאלי של המשתתף. קהילות ידע מקצועיות (IT) נוצרות מתוך התארגנות עצמאית (שם). התפתחותה של טכנולוגיית המידע הרחיבה את טווח הפעילות של קהילות הידע המקצועיות כאשר באמצעותה ניתן ליצור מרחב חדש של עניין ואפשרויות. (1998) לטענת Brown טכנולוגיית המידע מהווה משקל נגד למבנים הישנים, הפורמאליים וההיררכיים ולפיכך ראוי לנצלה בכדי ליצור רשתות בלתי פורמאליות של קהילות מומחים באמצעות שימוש ברשתות תקשורת פנים ארגוניות (אינטראנט) ורשתות תקשורת חיצוניות (אינטרנט). בדרך זו, ניתן להניח תשתית לרשתות בלתי פורמאליות של קהילות ידע מקצועיות (שם).

19 מעורבות והשתתפות יחידים ברשתות ידע מקצועיות זהה להשתתפות בקהילות ידע מקצועיות. אולם, בעוד שבקהילות ידע מקצועיות הפעילות מתקיימת ומסתכמת בתוך גבולותיו של הארגון הרי שברשתות הידע נחצים גבולות הארגון כאשר רשתות אלה יוצרות קהילות מקצועיות גדולות הרבה יותר מאלה הפועלות מתוך המרחב הארגוני (1998 Henderson,.(Venkatraman & התופעה החברתית של קהילות ידע מקצועיות (CoPs) המתקיימת במרחב וירטואלי מכונה על-ידי "cyber-ba" ו- Konno (1998) שמשמעותו שיתוף מרחבים וירטואליים במטרה ליצור Nonaka קשרים בין עמיתים בהם ניתן להיפגש, לדון, לשתף ידע, ללמוד באופן יחידני, בקבוצות ובארגונים ככלל. בדרך זו, יכולים חברי הקהילה לפתח ולהחליף רעיונות זה עם זה על אף העובדה כי לא פגשו זה את זה מעולם. הקשר בין חברי הקהילות יתמקד ויתבסס על פי רוב בתחומי עניין משותפים. ב"עולם האמיתי" בעוד שבמרחב הפיזי ישנם מקומות המזמנים מפגשים בין עמיתים לעבודה (בקרבת מכונות הקפה או מכונת הצילום המשרדית). בעולם הווירטואלי, עשויים להתרחש מפגשים מסוג זה בחסות דף בית באינטרנט, דף פרופיל אישי ב-,Facebook מאגר תמונות ב- Flicker וסרטוני וידאו ב- YouTube היוצרים קהילת מתעניינים בתחום ובדרך זו, בהמשך, קרקע פורייה ליצירתה של קהילה וירטואלית. קהילה וירטואלית תומכת בתקשורת בין חבריה ובאחזור מידע. כלים אלה תומכים בקיומם של מפגשים ופעילות מבוססת הדדיות (אינטראקטיביות) בין המשתתפים במבנים סינכרוניים וא- סינכרוניים. חברות בקהילה וירטואלית יוצרת מחויבות לנושא המאחד ומאגד סביבו את פעילותה של הקהילה כאשר, לרוב, משתתפים חברי הקהילה בפעילות המתקיימת בעיקר על בסיס התנדבותי. כחלק מחברותם בקהילה עליהם לתרום ידע שנחוץ לקהילה ולחבריה. המשתתפים בפעילות במסגרת הרשתות הללו זוכים בנגישות למקורות ידע ולמומחים בתחום שעל-פי רוב אינם זמינים עבורם במסגרת הפעילות המקצועית היום- יומית (1977.(Allen, קיומן של רשתות חוץ ארגוניות תוססות ופעילות מציב בפני ארגונים אתגרים העוסקים בעיקר בהגדרת גבולות השליטה ) King, Pickering & 1995). רשתות אלקטרוניות תומכות בתקשורת בין אלפי ואף עשרות אלפי משתתפים בפעילויות כגון הסתייעות בחברים לצורך קבלת יעוץ מקצועי הופכות כיום לשכיחות יותר בין אנשים שאינם מכירים

20 זה את זה 1995) Faraj,.(Sproull & תהליכים אלה מתרחשים במיליוני מפגשים בין אנשים שהקשרים ביניהם מוגדרים כחלשים (1996 al.,.(rheingold, ;1993 Wellman et במחקר הנוכחי נבחנו סוגיות העוסקות במהות שיתוף הידע שבין קהילות מקצועיות של רופאים בישראל במימדים וברבדים העוסקים בהקשרים חברתיים ומאפייני השימוש ברשת האינטרנט לצרכים חברתיים ומקצועיים.

21 1. הון חברתי-הגדרות והתפתחות תיאורטית פרק ב': רקע עיוני בספרות המקצועית נמצאו הגדרות רבות העוסקות במונח "הון חברתי" כאשר אלה נעות בין אנרגיה חברתית, דרך רוח הקהילה, קשרים חברתיים, מעלה אזרחית, רשתות חברתיות, שכבת הגנה (דוגמת אוזון) חברתית, חברויות מתמשכות, משאבים חברתיים, רשתות חברתיות פורמאליות ובלתי פורמאליות, שכנות טובה וכלה ב"דבק חברתי". בשל הטווח הרחב של ההגדרות עולים הבדלים בין התפיסות התיאורטיות המתייחסות לתחום. כהמחשה להתפתחותו המואצת של המונח ב- 20 השנים האחרנות, ניתן לציין כי בתחילת שנות ה- 80 ' אוזכר המונח הון חברתי ב- 20 כתבי עת בלבד כאחת ממילות המפתח. בהמשך, בין השנים עלה המספר ל- 109 פרסומים שבין השנים בעוד.(Baum, 2000) 1003 ועד אמצע שנת 1999 תועדו פרסומים בנושא מכאן, כי המונח הפך 1996 במרוצת השנים לקונסנזוס וזאת משום שהוא נקשר למסגרת דימויים חיובית ותורמת לחברה. (1998) על פי Portes המונח הון החברתי אינו חדש בהקשר הסוציולוגי ואוזכר בעבר על-ידי Jacobs דורקהיים שהגדיר קהילה כ"תרופה שכנגד האנומיה והרס עצמי". כפי הנראה עם זאת, 1961 היא שעשתה לראשונה שימוש במונח "הון חברתי". האזכור הראשון בשנת תועד (1993) במסגרת עבודתה, העוסקת בנושא פיתוח עירוני והקרויה "החיים והמוות של ערים אמריקאיות נהדרות" ובה תארה את הרשתות החברתיות שאדם עשוי למצוא בשכונות מעורבות בערים הגדולות. מאוחר יותר, הודגש הערך שבהון החברתי על-ידי (1986) Bourdieu בעוד (1990 Coleman,1988) הוא זה שהעניק למושג מסגרת תיאורטית ברורה והכשירו לשימוש למטרות מחקר ) & Field, Baron, עבור,Coleman הון אנושי מוגדר ידי על- הפונקציות אותן הוא ממלא כאשר.(Schuller, 2000 הכוונה לידע, כישורים, השכלה וניסיון. לדבריו "זוהי אינה ישות אחת אלא מגוון של ישויות שונות, בעלות שני אלמנטים משותפים: כולן מורכבות ממספר היבטים של מבנים חברתיים וכולן מקדמות/מפשטות פעולות מסוימות של שחקנים- בין אם מדובר באנשים ובין בתאגידים הפועלים בתוך מבנה. כהגדרתו של הון כמושג כללי גם הון חברתי הוא פרודוקטיבי, מאפשר הגשמת מטרות מסוימות שבלעדיו לא ניתן היה להגיע אליהן" (S98.(Coleman,,1988.p כחלק מפיתוח המושג הון אנושי, ערך Coleman הבחנה בין הון חברתי לבין סוגי הון אחרים המתקיימים באובייקטים פיזיים

22 ואנושיים. שלא כהון פיסי והון אנושי, הון חברתי טבוע ומהווה חלק בלתי נפרד ממערך הקשרים קשרים בין ובתוך פרטים. Coleman מדגיש כי הון חברתי הוא היבט של "טובין חברתיים" ) social כגון סולידריות חברתית המוגדרת כטובין לא מדידים, או טובין חברתיים ראשוניים (goods.(rawls, 1971) המוגדרים כעושר, כבוד זכויות והזדמנויות המושג הון חברתי על-פי ההקשר של Coleman מיושם בתחום הפיתוח הכלכלי. זאת ועוד, (2000) Fukuyama מצא כי ניתן להרחיב את השימוש במונח גם בהקשר של התפתחות כלכלית פנים עירונית ובהקשרים נוספים. עם זאת, המונח מזוהה יותר מכל עם (2000 Putnam,1993),1995 שבהצלחה "ייצא" את הרעיון מהאקדמיה אל המדיה הרחבה. בספרו Bowling Alone מבחין (2000) Putnam בין הון אנושי, המתייחס לפרטים, לבין הון חברתי, המתייחס למערך הקשרים בין פרטים לבין רשתות חברתיות ובהמשך לנורמות הנוצרות ממערך הקשרים הללו. Putnam מגדיר הון חברתי: "... רשתות, נורמות ואמון המאפשרים למשתתפים לפעול ביחד בכדי להגשים מטרות משותפות" (2000 al..(baron et את מחקריו בתחום פתח Putnam בחקר גופי שלטון מקומי באיטליה. (1999) Halpern טוען כי ספרו של (1993) Putnam Making Democracy Work מציב אותו בקדמת הבמה בתחום חקר ההון החברתי בזהותו את "החיוניות שבהתאגדות" כמרכיב משמעותי ביותר לקיומו של שלטון מקומי יעיל. לתפיסתו באזור שבו אובחנה מידה מועטה של הון חברתי (אשר נבחנה באמצעות שיעורי התאגדות ומידת אמון) זוהה חוסר הצלחה של הממשל המקומי, חוסר יעילות ושחיתות. מנגד, אזורים שאובחנו במידת אמון חברתי גבוהה- בממשל המקומי באזורים הללו נחל הצלחה. עבודתו באיטליה הביאה אותו לבצע עבודה נוספת בשנת 95' בארצות הברית, כאשר חקר את פשר היעלמותו המסתורית של ההון החברתי. בספרו Bowling Alone בוחן (2000) Putnam בהרחבה את מידת ההשתתפות של הציבור האמריקאי בפוליטיקה, ארגוני חברה אזרחית, ארגוני דת, איגודים וארגונים מקצועיים כמו גם התארגנויות בלתי פורמאליות. בספרו הוא משתמש בתיאור משחק הבאולינג אשר בעבר נודעה לו קונוטציה חברתית חזקה באופן ההתאגדות הקבוצתית אשר עם השנים, כך הבחין, הלכה והצטמצמה וכיום רבים משחקים במשחק זה לבדם. לטענתו, לחברות בקבוצה חברתית ערך מוסף גבוה והיא שיוצרת ומחדשת את ההון החברתי. על אף היתרונות הרבים והבולטים הגלומים ביצירה וחידוש של הון חברתי החוקר מצביע על תופעה של דלדול השורות בקבוצות חברתיות ותהליכי קיפאון ונסיגה

23 המובילים לדלדול במשאבי ההון חברתי (שם). החוקר מייחס לשיעורי הצפייה הגבוהים בטלוויזיה את עיקר האחריות לנסיגת משאבי ההון החברתי בחברה המערבית. בשנות ה- 50 ' היו בבעלות 10% ממשקי הבית בארה"ב מכשירי טלוויזיה. אולם, בשנת 1959 עם העלייה המשמעותית במספרם לכדי מכלל משקי הבית בארה"ב ובעקבותיה תועלו משאבי זמן רבים לצפייה הממושכת במסך 90% הטלוויזיה וכך נותר זמן מועט להבנייתה וחיזוקה של אינטראקציה חברתית. גורמים נוספים העשויים להסביר את תופעת הנסיגה של ההון החברתי הם: כלכליים (גורמים שנוצרו על רקע השתלבותן של נשים רבות בשוק העבודה); ניעות שיעורי גבוהים יותר (צמצום קשרים בעלי אופי מקומי); צמצום האפשרות המצויות בידי פרטים הסובלים ממחסור במשאבי זמן בשל עיסוקיהם התובעניים; שינוי תפיסות ועמדות בהקשר למחויבות האזרחית. בהמשך, החוקר טוען כי בקרב אוכלוסייה מבוגרת קיימת נטייה רבה וצורך בשייכות לארגונים בהשוואה לאוכלוסייה צעירה. Putnam מציע להתמקד בדור הצעיר ולבחון את נכונותו ליטול חלק בהשתתפות פעילה בחיי הקהילה (שם). (1999) Halpern מוסיף על כל אלה מימד אחר בהדגישו את החשיבות שבנקיטת סנקציות ומתן תמריצים שמטרתם להבטיח את המשך תפקודם התקין של החברים ברשתות החברתיות במטרה לחזק משאבי ההון החברתי. התמריצים עשויים להתבטא כהוקרה והערכה ואילו הסנקציות עשויות לבוא לידי ביטוי כרכילות ונידוי חברתי. (2001) Woolcock טוען כי אימוץ ההגדרה הצרה של Putnam עודד רבים לחבור לתחום ולתמוך בו. כיום, ניתן לומר כי הרעיון העומד בבסיס המושג הון אנושי ופיסי ברור וידוע. עם זאת, הרעיון העומד מאחורי המונחים הון חברתי ותרבותי טרם הובהר דיו. הון חברתי נחשב כתכונה של קהילות בעוד שהון אנושי נחשב כתכונה של יחידים ומוגדר כמאגר של כישורים וידע. הון תרבותי נחשב כמימד של הון אנושי וזאת כאשר הפרט יממש את יכולתו לאורך זמן לצבור כישורים, יכולות ומיומנויות (2001) Gould הנחשפים במהלך פעילות תרבותית (1999.(Matarasso, לעומת זאת, מציע נקודת מבט שונה לפיה, הון תרבותי הוא צורה של הון חברתי כאשר קהילה מקבצת את ערכיה התרבותיים תוך שיתוף כלל החברים (חגים, אירועים, טקסים ושיח בין תרבותי) כל אלה מרחיבים ומגדילים את הקשרים, השותפויות ויוצרים מערכת רישות חברתית בין חברי הקהילה.

24 ה) הון חברתי- גישות ותפיסות (2001) Davies מציגה שני מודלים תיאורטיים המאמצים את הגישות הניאו- מרקסיסטית והניאו- ליברלית. שתי הגישות שונות במהותן ומייצגות תפיסות עולם והשקפות הנובעות מנקודות מבט אלה. Bourdieu הגישה הניאו- מרקסיסטית שבין המייצגים הבולטים שלה נמנה מייחסת חשיבות רבה (2000) לנגישות למקורות הכוח בחברה. Baum על פי מדגישה גישה זו את המסגרות השונות המגדירות הון חברתי והיוצרות שעתוק של מערכות יחסים שאינן שוויוניות. (1988,1990) Coleman לשם השוואה, המייצג את הגישה הניאו-ליברלית מתייחס לפעולת הבחירה הרציונאלית כנקודת פתיחה ומציע הגדרה שונה להון חברתי: "הון חברתי מוגדר על- ידי הפונקציה שלו, הוא אינו ישות בפני עצמו אלא טווח רחב של ישויות בעלות תכונות משותפות אשר כולן מבוססות על מספר נקודות מבט של המבנה החברתי" :Coleman) 302). על-פי Coleman הון חברתי עשוי להופיע ב- 3 אופנים: הראשון, התחייבויות וציפיות התלויות במידת האמינות של הסביבה החברתית. השני, מימדי זרימת המידע בתוך המבנה החברתי בכדי שישמש בסיס לפעולה. השלישי, נוכחותן של נורמות המגובות בסנקציות אפקטיביות כדוגמת סנקציות חיוביות (מילים חמות, חיבוק, מתנה) ושליליות (מילים קשות, ביטויי אכזבה, קללות). (1995) Fukuyama מחזיק בגישה הגורסת כי קיימת אינטגרציה בין הון חברתי ואמון וזאת כאשר גישה זו ניכרת היטב בעבודותיו העוסקות בתחומי הכלכלה. גישת (2000) Passey מרחיבה את גישת כאשר זו מתמקדת במימד הכלכלי תוך ביצוע השוואה בין ביצועיהן הכלכליים Fukuyama והתרבותיים של מדינות שונות הקרובות במאפייניהן כאשר בסיס ההשוואה הינו מידת האמון המתקיימת בין המדינות הללו. מידת האמון הינה אינהרנטית וטבועה בחברה והיא זו שמשפיעה על השגשוג הכלכלי, הדמוקרטיה וכושר התחרות של אותן מדינות. הגדרות נוספות למושג הון חברתי ניתנו על ידי הבנק העולמי וארגון המדינות המפותחות OECD) קובע כי "הון חברתי הינו רשתות החולקות נורמות, ערכים והבנות המשמשים בסיס לשיתוף פעולה בין ובתוך קבוצות" ) and Cote,Healy 2001: 41). הבנק העולמי אף מציע הגדרה פתוחה יותר: "הון חברתי הינו מוסדות חברתיים, מערכות יחסים ונורמות המעצבים באופן כמותי ואיכותי את הקשרים בין פרטים בחברה...אין לראות בהון חברתי את סך כל המוסדות התומכים במבנה חברתי אלא, זהו הדבק המחבר אותם זה לזה".

25 הגדרה מוקדמת יותר מתארת הון חברתי כהתאגדויות אופקיות בין אנשים המבוססת על רשתות חברתיות ומאוגדת תחת נורמות המשפיעות על כוח היצור של הקהילה ועל רווחתה. מינוח מאוחר יותר מתייחס להיבטים חיוביים ושליליים של התאגדויות אופקיות למשל התארגנות של פרטים במקומות עבודה. (2000) Putnam ו- (2001) Woolcock מציגים את ההגדרה המקובלת ביותר להון חברתי והמיוחסת להקשר קהילתי. החוקרים מתמקדים בהגדרתם ברשתות החברתיות ובכך נבדלים מ- Coleman (1988) ו- Bourdieu (1986) שיחסו את ההון החברתי לפרט. לסיכום, בעוד הגישה הניאו- מרקסיסטית מדגישה את הנגישות למקורות הכוח הגישה הניאו- ליברלית נסמכת על מערך יחסי אמון בין פרטים. במחקר הנוכחי בחרנו בגישה הניאו- ליברלית..(1990,1988) בהמשך לגישתו של Coleman ההון החברתי במחקר הנוכחי נבחן על-פי שלושת האופנים כפי שהוצגו לעיל (התחייבות וציפיות כתלות באמינותה של הסביבה החברתית, היקף זרימת המידע בתוך המבנה החברתי, קיומן של נורמות ונקיטת סנקציות). 1.2 הון חברתי ויחסי אמון אמון מוזכר רבות בדיון העוסק בהון החברתי. יש הטוענים כי אמון הינו תוצאה של הון חברתי אחרים רואים בעוד באמון מרכיב של ערכים משותפים היוצרים הון חברתי.,(Woolcock, 2001).(Cote and Healy, 2001) אחרים גורסים כי הון חברתי הוא שילוב של שני המרכיבים גם יחד (2001) Pretty and Ward הציעו כי אמון משועתק על-ידי סנקציות הפועלות כנגד גורמים המזלזלים בנורמות חברתיות או הנכשלים באחריותם החברתית. נהוג לרוב להגדיר שני סוגי אמון: הראשון, הקיים בפרטים המוכרים לנו; השני, הקיים בפרטים שאינם מוכרים לנו. להגדרותיו של,Putnam קיים אמון צר ואמון רחב, בעוד שאמון צר נתפש כרכוש של רשתות חברתיות אינטימיות האמון הרחב נתפש כאמון מוכלל בקרב חברי קהילות אחרות. Sixsmith ואחרים (2001) מצאו כי הגדרת האמון רחבה יותר מאשר הדיכוטומיה המרומזת הזו ולכן,(2000) Fukuyama מאתגרת את מה שהם מכנים כמושג יחודי שאותו טבע.Putman מאמץ אבחנה זו, אולם לגישתו, מוקד התייחסות הוא היקף האמון trust") ("radius of כאשר הכוונה היא למעגל האנשים בקרבם פועלות נורמות שיתופיות.,Fukuyama כי בחברות לטינו-אמריקאיות מגלה כך,

26 רבות ישנו היקף אמון צר בהשוואה לחברות אחרות, היוצר מערכת מוסרית בעלת שני נדבכים: הנדבך הראשון, הפגנת התנהגות טובה כלפי בני משפחה וחברים קרובים והנדבך השני, התנהגות בעלת סטנדרטים נמוכים יותר המיועדת לספירה הציבורית. לטענתו, סגנון התנהלות זה משמש קרקע פורייה ובסיס תרבותי להיווצרות תופעות של שחיתות. (2001) Adler מציע חלוקה לשלושה מקורות אמון ושלושה מנגנונים המאפשרים יצירת אמון בתוך ובין רשתות. מקורות האמון: 1. היכרות דרך אינטראקציה חוזרת תחשיב המבוסס על תחומי עיניין תוך הכרה ביחסי עלות/ תועלת ללא ניצול נקודות.2 תורפה 3. נורמותלהתנהגות עתידית מנגנונים המאפשרים יצירת אמון: קשר ישיר בין-אישי מוניטין דרך הרשת קשר ארגוני או חברתי של חליפין המקור הראשון לאמון, היכרות, תלויה באינטראקציה תכופה בין שני משתתפים המכירים וסומכים זה על זה בלבד. המקור השני, תחשיב המבוסס על תחומי עיניין (1993 (Williamson, נתמך על- ידי המוניטין הנשמר בתוך הרשת. עפ"י המקור השלישי, הנורמות הן אלו המעצבות את אמון השחקנים ונתמכות על-ידי ההקשר החברתי או הארגוני של החליפין. 1.3 הון חברתי ומבנים ארגוניים הון חברתי עשוי להיות מונח יעיל בתיאור פיתוח כלכלי בבחינת מסגרות של הון חברתי ואמון בנתמך על-ידו. במאמרו הקלאסי "הטבע של החברה (פירמה)" הגיע (1937) Coase למסקנה כי חברה (פירמה) היא יותר מיחידה יצרנית של קופסה שחורה. לגישתו, פירמות, למרות שצמחו בשווקים כלכליים, שימשו בפועל כמבנים היררכיים מפקחים. חברה עסקית, על-פי התיאוריה הכלכלית המוכרת, מתוארת כקופסא בעלת תשומות, שסופקה לה טכנולוגיה ואשר היא מייצרת תפוקות. תפקודה הפנימי של החברה הוזנח תוך שימת יתר דגש ותשומת לב למדיניות ההמחרה ויחסי שוק חיצוניים.

27 לרוב, מערך של חליפין כלכלי מקורו בהקשר חברתי מסוים (1985,(Granovetter, נמצא כי צורות חליפין מתקיימות בתוך מערכות יחסים חברתיות צפופות יותר בהשוואה לאחרות. נמצא כי כך, קיימת תלות בין צורות חליפין המושפעת במידה רבה ממערכות יחסים ומוניטין בעוד שלסמכות ותגמולים השפעה נמוכה יותר. המימד החברתי הוא זה שיוצר הבדל בין רשתות לבין שווקים והיררכיות (ר' לוח מס' 1 המשווה בין צורות חליפין ברשתות, שווקים והיררכיות). על פי המערך המוצג בלוח מס' 1 ניתן להבחין כי שווקים יעילים מאוד בהעברת מידע באמצעות תגמולים. הפריטים העומדים לחליפין מוגדרים וברורים, כמו גם ההקשרים שבתוכם מתרחשים התהליכים שהינם יציבים יחסית. לעומת זאת, בשווקים משובשים/שסועים כגון זה שהיה באפגניסטן בשנת 2003 המידע המועבר באמצעות תגמולים עשוי להיות מעוות. על אף שגם בסביבה יציבה, עשוי להיווצר מצב שבו תגמולים בלבד הם אלה שמכוונים את היצור והחליפין בקרב פרטים אנונימיים, במקרים רבים ניתן לזהות מערכות יחסים ארוכות טווח שאינן מתבססות על מערכת תגמולים בלבד.(Powell, 1990) רשתות נבדלות ממבנים אחרים של ארגון כלכלי במונחים של זהות הפרטים הפועלים ומערכות היחסים ביניהם. הדדיות הינה מרכיב מכריע במרקם היחסים הללו. שלא כשחקני השוק, חברי הרשת מנהלים חליפין הדדי שבו התגמולים ניתנים ללא ציפייה לרווח/תועלת מיידי/ת. במילים אחרות, מערכת החליפין אינה מתרחשת בו- זמנית אלא בטווח הארוך. אינה לכן, מהווה מושא לחישובים רציונאליים קצרי מועד של עסקת שוק. התחום שרבים ממצדדי גישת הרשתות אינם נותנים עליו את הדעת הוא קיומו של חישוב רציונאלי ארוך טווח. תחום זה חיוני ללכידות של החברתית ולבניית מערכות יחסים ברשתות שגורם והוא מהווה אמון לאמון. מרכיב יעיל לחליפין כלכלי כיוון שהוא מפחית את אי-הודאות הקשורים בתהליכי החליפין (2001.(Adler, בכדי ללמוד על התנהלות המנגנונים במבנים ארגוניים שונים בחרנו להציגם בלוח המדגים חלק מהמאפיינים של המבנים הארגוניים הללו. בלוח מס' 1 מוצגים המאפיינים (סוגי המנגנון) של מבנים ארגוניים כמתואר לעיל.

28 לוח 1: מאפיינים שלמבנים ארגוניים מאפיינים שוק (סוג מנגנון) מנגנון מתאם תגמול/מחיר מנגנון בסיסי חוזה חוקי מקור: (1990) Powell Adler (2001); מבנים ארגוניים רשת אמון הון חברתי היררכיה פקודה סמכות הון חברתי מספק בסיס לאמון בתוך מבנים רשתיים של הארגון, דומה הדבר לחוזה השומר על הבסיס החוקי של השוק ולסמכות מעניקה צידוקים לציות בתוך ההיררכיות. בתוך מסגרת זו הגדרת ההון החברתי תומכת את גישתו של Coleman לפיה הון חברתי הוא אמצעי שבעזרתו חליפין הדדי, אינו מתבצע בו-זמנית (דו-כיווני) אלא מתקיים בתוך מבנים רשתיים של הארגון. האמצעים הללו תומכים באמון הנדרש בין הצדדים בכדי שחליפין זה יתרחש. הון חברתי אפשרי בסביבה שבתוכה לפרטים ישנה יכולת להוכיח את אמינותם, יש ביכולתם לפקח על האמון מידת וניתנת האפשרות להטיל סנקציות במקרים בהם האמון מופר. 1.4 הון חברתי מגשר מקשר ומחבר החלוקה המוכרת והמקובלת ביותר המתרחשת בדיון על מאפיני הון חברתי הינה בין הון חברתי (bonding) Putnam מגשר, מקשר ומחבר. גורס כי הון חברתי מקשר מתאים יותר למטרת "הישרדות"/"להסתדר בקושי" בעוד הון חברתי מגשר (bridging) משמש לצורך התקדמות/הצלחה. ההבדלים נובעים מכך ש"הון חברתי מקשר מבנה סוג מסוים של דבק סוציולוגי, בזמן שהון חברתי מגשר מספק עוצמה במובן הסוציולוגי..." (2000:19.(Putnam, הון חברתי מקשר בלבד עוסק ביחסים בקרב קבוצות הומוגניות באופן יחסי, כך למשל בין חברי משפחה וחברים קרובים. הון (2000) Putnam.(1973) Granovetter חברתי מקשר דומה לרעיון של הקשרים החזקים שהציע גורס כי הון חברתי מקשר, בהיותו ארגוני, מושתת על מערכת יחסי אחווה על בסיס אתני. לשם הדגמה: קבוצות נשים המתארגנות מטעם הכנסייה למטרת עיסוק בקריאה משותפת. הון חברתי (2000) Putnam מגשר בלבד מתייחס ליחסים עם חברים רחוקים, מכרים וקולגות. טוען כי הון

29 חברתי מגשר שמשמש ליצירת תנועות חברתיות חדשות וארגונים הפועלים בחסותה של הכנסייה הנוצרית. הקשרים בתוך המבנים החברתיים הללו נוטים להיות חלשים ומסועפים יותר אולם חשובים יותר לצורך "התקדמות"/"הצלחה". רעיונו של Putman על הון חברתי מגשר אינו חדש, הוא אוזכר לראשונה ב בעבודתו של Granovetter הנושאת את השם.The Strength of Weak Ties בעבודתו הצביע על כך שהקשרים החלשים הינם משאב חשוב והם אלה המאפשרים ופותחים הזדמנויות לניעות. הון חברתי מחבר מתייחס ליחסים בין פרטים וקבוצות בשכבות חברתיות שונות Cote & Healy, ) בהיררכיה שבה כוח, סטטוס חברתי ועושר הינם בעלי נגישות לקבוצות שונות (2001) מרחיב בנושא וכולל במינוח את הנגישות למשאבים המובילים לניעות, Woolcock.(2001 רעיונות ומידע מארגונים פורמאליים שמעבר לקהילה. אחת המגבלות המרכזיות של הון חברתי מגשר נעוץ בכך שהוא עשוי לשמש להדרה. לטענת (2001) Elliote הון חברתי מגשר עשוי ליצור קרקע פוריה.(sectarianism) לצמיחתה של אידיאולוגיה ריאקציונית (תגובתית) כגון כיתתיות מימד זה מוגדר כ"חושך" או כצד השלילי של הון חברתי וזוהי אחת הביקורות המרכזיות שהועלו כלפי המינוח של Putnam בהקשר להון חברתי. 1.5 הקשרים של הון חברתי ושיתוף ידע המונח הון חברתי זוכה לאחרונה לחשיפה רבה בטווח רחב של תחומי ידע במדעי ההתנהגות ותחומים נוספים המשיקים להם. השימוש במונח זוכה לביטוי רחב במספר דיספלינות דוגמת סוציולוגיה, כלכלה, חינוך וניהול (1990 Coleman, (Bourdieu, ;1986 Coleman, ;1988 המיקוד על-פי רוב הוא בהקשרים ובהסברים לשונות בהישגים החברתיים בין קבוצות שונות ובהשוואות שבין הון חברתי לסוגי הון אחרים דוגמת הון אנושי והון חומרי. בעוד שתחומים אחרים ההסבר בעיקר בהקשרים לפרט, הרי שבהון חברתי ההסבר מתמצה במארג המחבר והמקשר בין פרטים. חוקרים רבים המתמחים בתחום הארגוני מתייחסים להון החברתי ברמה הפרטנית ורואים בו סכום המשאבים שהפרט יכול לנצל כאשר אלה עומדים לרשותו ונגישים לו באמצעות קשרים חברתיים. באופן זה, הפרט יוצר לעצמו יתרון המבוסס על מעמדו בתוך המבנה הרשתי וזוכה ביתרון, במיוחד כאשר הוא משמש כגשר בין רשתות המוגדרות כרשתות צפופות (1973 Granovetter, (Burt, ;1992

30 או כאשר הוא מצוי בקשרים הדוקים עם פרטים אחרים המוכרים כמקורות שברשותם ידע איכותי במיוחד 2001).(Lin, מחקרים העוסקים בניהול העדיפו לראות את התרומה לכלל כהון חברתי והסבירו באמצעותם תחומים כגון הצלחה בקריירה (2001 Liden,,(Seibert, Kraimer, & הצלחה בפרויקטים ארגוניים (1998 Arthur, (2000) Burt.(DeFillippi & טוען: "פרטים שהקשרים ביניהם מתפקדים היטב זוכים בהחזרים משמעותיים". זאת ועוד, המושג הון חברתי מוגדר כמשפיע על מערכות יחסים חברתיות בתוך הקבוצה ומשמש כבסיס להסבר של התנהגות קולקטיבית. על-פי הסבר זה, הון חברתי איננו סכום של רשתות חברתיות בודדות אלא מקור קבוע ליצירתה ובנייתה של היחידה החברתית ובסיס פעילותה 1999) Buren, Coleman. (Coleman, 1990; Leana & Van רואה בהון חברתי הקשרים מבניים שמטרתם המרכזית היא לסייע לפרטים המשתייכים (1990) לרשת החברתית. התפיסה הקולקטיבית שימשה חוקרים נוספים במתן הסברים לשיתוף ידע בין מדענים שהתנהל מחוץ למבנים הארגוניים (2000,(Bouty, פיתוח מוצרים חדשים, צוות עבודת 1999) Tierney,,(Hansen, Nohria, & חדשנות ויצירתיות 1998) Ghoshal,.(Tsai & בנוסף, קיומו (Leana et al., 1999) של הון חברתי מחזק את המחויבות הארגונית, גמישות בעבודה וחדשנות וכמסגרת אינטגרטיבית המסבירה יצירה ושיתוף ידע בארגונים (1998 Ghoshal,.(Nahapiet & לשאלה האם הון חברתי מתפתח בתוך רשתות ידע מקצועיות, ישנן מספר תשובות. מחד גיסא יש הטוענים כי מבנה רשתות ידע מקצועיות אינו מאפשר יצירת הון חברתי זאת משום שהון חברתי מחייב במידה רבה קיומה של היסטוריה משותפת, תלות הדדית וקשרים קרובים ותדירים. מבנה זה אינו מתאפשר במבנה פעילות המבוסס על אמצעים אלקטרוניים מכיוון שבמערכת קשרים מסוג זה מאופיינת כבעלת מדיה שאינה עשירה דיה ומידת הכרות מועטה בין המשתתפים ) Prusak, Cohen & Eccles, 1992.(2001; Nahapiet et al., 1998; Nohria & מאידך גיסא, יש הטוענים כי תקשורת אלקטרונית מחזקת את מערך הקשרים בין פרטים המבקשים להיות חלק מקהילה מקצועית והמסוגלים לתקשר אלה עם אלה באמצעות תקשורת אלקטרונית בלבד. יש הטוענים כי למדיה אלקטרונית כתובה היכולת לקדם תקשורת פתוחה בין משתתפים זאת משום היותה נטולת מעמד Keisler & Sproull, ) וסטאטוס. תקשורת כזו, כך על-פי מחקרים, מעודדת התנהגות אלטרואיסטית Wallace, 1999.(1992; Rheingold, 1993; לטענת (2001) Lin הון חברתי המתהווה מתוך פעילות

31 א( א( של רשתות המתקיימות במרחב וירטואלי מצוי במגמת עליה בשל היכולת לשמש כמקור תמיכה למשתתפים בנוסף להיותן מקום שבו מתרחשים תהליכים של שיתוף ידע. במחקר הנוכחי נציע מסגרת תיאורטית העוסקת בהקשרים של הון חברתי כמסבירים מדוע פרטים מחליפים ידע עם Daniel אחרים במסגרת רשתות ידע מקצועיות. התייחסו כך, לפרספקטיבת ניהול הידע, ואחרים (2003) מגדירים את ההון החברתי כ"משאב חברתי משותף המקל על שיתוף מידע, שיתוף ידע והבניית ידע באמצעות אינטראקציה מתמשכת, המבוססת על אמון ונשמרת באמצעות הבנה משותפת". מחברים שונים גורסים כי חייבת להיות סדרת קשרים שיש לפרטים עם האחרים. במילים אחרות, הפרטים חייבים לראות עצמם כחלק מהרשת. בנוסף, תחושת האמון חייבת להתפתח והיא בעלת עדיפות על-פני קשרים. 4 (1998) בהמשך לגישתם של Nahapiet and Ghoshal במחקר הנוכחי יבחנו הנחות העוסקות בהקשרים של הון חברתי: מחויבות, מודעות לקיומן של נורמות, אמון והזדהות. בספרות נמצאו סימוכין המאששים את ההנחות/ ההקשרים הללו לשיתוף ידע. Coleman.(Bourdieu, 1977) מחויבות לכלל מוגדרת כמערכת של התחייבויות, זכויות וחובות (1990) רואה במחויבות "סוג של פוליסת ביטוח שהפרמיה שלה משולמת במטבע זול והיתרון שלה הוא בהיותה מטבע רב ערך." המשמעות היא, כי השקעת המסייע הינה זולה יחסית (בהקצאת זמן, מאמץ ומשאבים) בעוד התמורה העתידית שנוצרת הינה במחויבות של המסתייע לסייע למסייע בעתיד לכשיתבקש. מכאן, כי הענקת סיוע הינה החלטה כלכלית רציונאלית גרידא והיא זו שיוצרת ומפתחת את ההון החברתי. על- פי (1998) Nahapiet and Ghoshal נחשבת המחוייבות לאחת מאבני היסוד המרכזיות בקהילות ידע מקצועיות לאבטחת מהימנותו של הידע. נכסיות הידע היא מדד משוקלל באמצעותו מעריך הנהנה (מקבל הידע) איכותו, את רמתו ותרומתו של הידע המיקצועי שהתקבל מאחרים 1996) al, (Wathne et '): ימצא מתאם חיובי בין מחויבות לבין תרומת ידע. השערה 1 '): ימצא מתאם חיובי בין מחויבות לבין הערכת נכסיות הידע. השערה 2

32 ב( ג( ג( ב( מודעות לקיומן של נורמות בקבוצה. נורמות הן כללים והתנהגויות המנחות ויוצרות הסדרה של (1990) החיים במסגרת קבוצה. Coleman רואה בנורמות מרכיב חיוני ליצירת הון חברתי. זאת ועוד, קיומן של נורמות משותפות חיוני לפעילותן האפקטיבית של קהילות וליכולתן להביא ליצירת תוצרים קולקטיביים דוגמת תהליכי שיתוף ידע המתבטאים בתרומה ואימוץ של ידע חדש ) Banks,.(1997 '): ימצא מתאם חיובי בין מידת מודעות לקיומן של נורמות בקבוצה לבין תרומת ידע. השערה 1 :(' השערה 2 ימצא מתאם בין חיובי מידת המודעות לקיומן של נורמות בקבוצה לבין הערכת נכסיות ידע. חוקרים רואים באמון מרכיב מרכזי לחליפין ושיתוף פעולה בתוך ארגונים ) Ring McAllister, ;1995 הימצאו al., 1998.(& Van de Ven, 1994; Smith et al., 1994; Tsai et של אמון בתוך מבנה הפעילות תומך בפיתוח מערכת של תמיכה בין חברי הארגון, מערכת קשרים קהילתית, תחושת בטחון באחרים, שיתוף ידע שמתרחשת באופן חופשי וללא הפרעה והתנהגות המעודדת פנייה לבקשת סיוע (1998 George,.(Jones & מחקרים אמפירים מגלים כי אמון מוביל לפתיחות ומכאן ליעילות רבה יותר של שיתוף ידע בין עמיתים (1996 Krough,.(Wathne, Roos, & בסביבה מקוונת לאמון ישנה משמעות רבה וזאת מכיוון שבמבנה כזה מנוטרלת במידה רבה אינטראקציה חברתית. '): ימצא מתאם חיובי בין אמון לבין תרומת ידע. השערה 1 '): ימצא מתאם חיובי בין אמון לבין הערכת נכסיות ידע. השערה 2 הזדהות משקפת את ההתאמה שבין הזהות העצמית והזהות הקולקטיבית. הזדהות רבה עם הקבוצה מייצרת ידע. פרטים המזדהים עם הרשת החברתית הם בעלי מכוונות גבוהה יותר לסייע לאחרים (2001) ממצאי מחקר שנערך ע"י Cornin בקרב חברי סגל אקדמי.(Lewicki & Bunker, 1996) מצביעים על כך שהזדהות עם הדיסציפלינה בתוך האוניברסיטה ומחוצה לה הינה בעלת חשיבות רבה עבור חברי הסגל. אלה הדגישו כי קיומם של קשרים פורמאליים ובלתי פורמליים, אמון ותקשורת