מאת: דורית בן- ברוך מאי 2009 תאריך תאריך יו"ר ועדת ד"ר)

Transcript

1 תהליכי שיתוף ידע בקהילות ורשתות ידע מקצועיות: מחקר בקרב רופאים בישראל דורית בן- ברוך עבודת גמר המוגשת כחלק מהדרישות לקראת תואר דוקטור לפילוסופיה אוניברסיטת חיפה הרשות ללימודים מתקדמים הוועדה הכלל אוניברסיטאית לתלמידי מחקר מאי 2009

2 תהליכי שיתוף ידע בקהילות ורשתות ידע מקצועיות: מחקר בקרב רופאים בישראל מאת: דורית בן- ברוך בהדרכת: פרופ' יצחק הרפז עבודת גמר המוגשת כחלק מהדרישות לקראת תואר דוקטור לפילוסופיה אוניברסיטת חיפה הרשות ללימודים מתקדמים הוועדה הכלל אוניברסיטאית לתלמידי מחקר מאי 2009 מומלץ לשיפוט על- ידי (מנחה העבודה) תאריך מאושר על- ) ידי יו"ר ועדת ד"ר) תאריך I

3 מוקדש באהבה לאבי יוסי גינס ז"ל

4 הכרת תודה עם השלמתה של עבודה זו אני רואה לעצמי זכות להודות למנחה העבודה פרופ' יצחק הרפז שמלווה אותי מזה שנים רבות. פרופ' הרפז הוא עבורי תמיד מקור השראה בלתי נדלה לידע רב ערך ומשמעות. לצד היותו חוקר בעל שיעור קומה לא נפקד מקומן של תכונות אנושיות נדירות כגון אמפטיה, הקשבה ומתן משוב בדרך מעצימה ובונה שהפכו עבורי את המסע לחוויה מיוחדת במינה. בהמשך, אני מבקשת להודות למרכז לחקר ארגונים על הסיוע והתמיכה שהוענקו לי. לחברי הועדה המלווה פרופ' יעקב וייסברג ופרופ' גוסטבו מש ולשופטים תודות על הערותיהם המועילות שסייעו בידי רבות להעמקה ומיקוד בנושא החקר. תודה מיוחדת לד"ר רמי טמיר ולפורטל "רשת רפואה" על הסיוע והליווי בשלבי המחקר השונים. למדור מלגות ברשות ללימודים מתקדמים על המלגה שבה זכיתי בשלביו הראשונים של המחקר. תודה מיוחדת לרכזת לימודי תואר שלישי הגב' טל וינטמן- נמירובסקי על ההענות והטיפול המסור לכל אורך הדרך. להורי היקרים יוסי (ז"ל) ואילנה גינס על התמיכה והעדוד ועל כך שהתוו בפני תמיד את הדרך ללמוד ולהרחיב אופקים. לאבי, שבימים אלה מלאו שנתיים לפטירתו, שהיה מופת ומודל עבורי באשר לכושר ההתמדה וחתירה בלתי מתפשרת להצלחה ומצויינות. מה גדול הכאב בעודי כותבת שורות אלו על כך שהוא איננו כאן לחלוק עימי את רגעי השמחה ועל כך שלא זכה לראות את הגשמתו של החלום. אין ספק בליבי שהמעמד הזה היה עבורו מקור לגאוה גדולה. לבעלי ואהובי היקר, אילן בן- ברוך, "זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". אני מודה על הפירגון, העידוד ובעיקר על הויתורים הגדולים שנעשו למען הפיכת המטרה למציאות. כל אלה לא היו מתרחשים אלמלא תמיכתו בי לכל אורך הדרך. לילדי האהובים גיא ופז על שנאלצו לוותר לי ועלי זמן ארוך ומשמעותי בחייהם ועל כך שלא הייתי עבורם תמיד "אמא" במלוא מובן המילה. תודה מיוחדת לצוות עובדי משרדי ובמיוחד למריה ליברזון היקרה על הסיוע הרב במחקר לשלביו השונים. II

5 תוכן עניינים תקציר... VI רשימת לוחות... X רשימת תרשימים XIII... פרק א': מבוא פרק ב': רקע עיוני הון חברתי-הגדרות והתפתחות תיאורטית הון חברתי- גישות ותפיסות הון חברתי ויחסי אמון הון חברתי ומבנים ארגוניים הון חברתי מגשר מקשר ומחבר הקשרים של הון חברתי ושיתוף ידע הון חברתי- היבטיםביקורתיים רשת האינטרנט ותרומתה ליצירת הון החברתי התאמה בין מדיה למשימות קהילות וירטואליות רקע קהילות וירטואליות- הגדרות ומרכיבים קהילות וירטואליות- התיישבויות ורשתות קהילות וירטואליות-מאפיינים קהילות וירטואליות- מאפייני משתמשים חבר לעומתלא חבר הסבריםתיאורטיים לסיבות ולמניעים להשתייכות לקהילה וירטואלית תיאוריותכלכליות תיאוריות חברתיות תיאורית הזהות החברתית מודל השפעה חברתית תיאוריותמבוססות-עניין עניין עצמי ועניין קבוצתי עצמי ואלטרואיסטי מסגרת ערך-עניין סיכום ומסקנות סיווגים הסבר תיאורטי סיכום עבודה משותפת נתמכת מחשב שילובן של מערכות מתווכות מחשב בארגוני בריאות ניהול ידע בארגוני בריאות רשתות וקהילות חברתיות ומקצועיות קהילת הרופאים- ניתוח עיסוק קהילת הרופאים- מאפיינים סוציו-דמוגראפיים תחום עיסוק ניתוח רשתות חברתיות- רקע רשתות וחידוש רשתות ושיתוף ידע רשתות וקהילות ידע מקצועיות III

6 6.4 מוטיבציה לחילופי ידע חשיבות היכולת רשתות חברתיות ומקצועיותבאינטרנט-מהפכת ה- Web יצירתקשריםחברתיים מקוונים שיתוף מקוון של מידע וידע רשתות חברתיות ומקצועיות מקוונות של רופאים מודל המחקר פרק ג': השיטה מערך המחקר ביצוע סקרים ואיסוף שאלוניםבאמצעותהאינטרנט פרופיל סוציו-דמוגראפי של גולשי האינטרנט עריכת סקרים באמצעות האינטרנט- יתרונות וחסרונות תכנון השאלון והדגימה שיעור היענות מחקריםבאינטרנט- סיכום כלי המחקר השערותהמחקר הון חברתי הרציונל לבחירת משתני הרקע והיכולת אוכלוסיית המחקר פ. רופיל נחקרים מחקר גישוש ניתוח הנתונים פרק ד': הממצאים משתני המחקר- סטטיסטיקה תיאורית מימדי ומאפייני השימוש במחשב וברשת האינטרנט פרופיל השימוש במחשב וברשת האינטרנט מידת האמון ברשת האינטרנט חברות בקהילות ורשתות ידע מקצועיות בחירת ערוצי קבלה ותרומה של ידע מקצועי בחירת ערוציםלשיתוף ולקבלת ידע בין עמיתים מספר ערוצים לשיתוף ולקבלת ידע בין עמיתים פעילותבקהילות ורשתות מקצועיות בחירת התייחסות להשתתפות בקהילה/ רשת ידע מקצועית מדד שיתוף ידע מדד השתייכות מדד יחסי קירבה בחירת ערוצי תקשורת ממצאים המתייחסים להשערות המחקר יחסי קרבה שימוש באינטרנט בחירת ערוצי תקשורת השתייכות חברתית ומקצועית משתני יכולת משתני רקע משתני שיתוף ידע, בחירת ערוצי ידע והון חברתי- ניתוחי רגרסיה מרובה מערךההשפעות שלמשתניהרקע, היכולת וההון החברתי על שיתוף הידע משתני רקע ויכולת והשפעתם על שיתוף ידע ובחירת ערוצי שיתוף IV

7 4.2 משתני רקע ויכולת, מאפייני שימוש באינטרנט, אמון ברשתהאינטרנט ומאפייני הון חברתי והשפעתם עלשיתוף ידע מערך ההשפעות הישירות של משתני הון חברתי, משתני רקע ויכולת על שיתוף ידע סיכום הממצאים פרק ה': דיון מודל המחקר א. השפעותהון חברתי על שיתוף ידע ב. השפעות הון חברתי על תרומת ידע ג. השפעות הון חברתי על הערכת נכסיות הידע משתני הרקע והיכולת מידת השימוש והאמון ברשת האינטרנט שימוש ובחירת ערוצי תקשורת מסקנות והשלכות המחקר חולשותהמחקר כיווני מחקר עתידיים פרק ו': נספחים מקורות V

8 תהליכי שיתוף ידע בקהילות ורשתות ידע מקצועיות: מחקר בקרב רופאים בישראל דורית בן- ברוך תקציר אתרים מבוססי-רשתות חברתיות מקוונות וקהילות וירטואליות נבחנים ונמדדים בפוטנציאל שלהם וביכולתם לספק את הדרישות לחידושים בתוך המגזר העסקי ) & Bloemhof-Ruwaard, Baalen, בדומה לאתרים "LinkedIn" ו-" Friendster ", פורטלים של מידע וקהילות.(Heck, 2005 וירטואליות המוקדשות לפרקטיקה וניסיון מעשי (קהילות ורשתות מומחים מקצועיות), מרכזים ומאחדים אנשי מקצוע מתחומי עניין ומודעות זהים בכדי להתדיין ולבחון נושאים המעניינים אותם. משתמשי קהילות וירטואליות המבוססות על פרקטיקה וניסיון מעשי, בשונה מקהילות וירטואליות פופולאריות אחרות, מעניקות תחושת סיפוק והנאה למשתמשים מנטילת חלק פעיל בהן, תרים בעיקר אחר גילוי חידושים, פריצות דרך והפצת רעיונות חדשים. בתוך עולם זה של השתתפות, ורצון להיות חלק מקהילה הניסיון והחוויות האישיות אותם חולקים המשתתפים באמצעות הפורטלים באינטרנט, קהילות וירטואליות וקשירת קשרים חברתיים מעצימים את היקף הערכים שיכולה המערכת להציע כמו גם לספק פלטפורמה לקידום מוצרים ושירותים. המחקר הנוכחי כולל סקירת ספרות מקצועית המקיפה את תחומי הידע העוסקים בהון חברתי, שיתוף ידע, קהילות וקהילות וירטואליות, קהילות ורשתות ידע מקצועיות. בנוסף, נערכה סקירה הכוללת מיפוי הפרופיל המקצועי ומשתני הרקע של העוסקים ברפואה בישראל במטרה להעמיק ולהרחיב את ההכרות עם שדה המחקר. מטרותיו העיקריות של מחקר זה היו: א. ב. להתחקות אחר מאפייני השימוש במחשב ובאינטרנט בקרב רופאים. לבחון ולהעריך את מידת תרומתן של רשתות מקצועיות המתקיימות במרחב הווירטואלי להעשרת ההון החברתי/ מקצועי (הנכונות לשתף ולהשתתף בידע). VI

9 ג. להציע מודל המנתח את מידת השפעתה של ההשתתפות ברשתות מקצועיות וירטואליות להעצמת ההון החברתי/ המקצועי על-פי ניתוח מאפייני שימוש ברשת האינטרנט, מערך הקשרים המקצועיים המתקיימים בסביבות פיסיות ווירטואליות וכתלות במשתנים דמוגראפיים שונים. ד. להציע פתרונות יישומיים לבנייה ועיצוב רשתות מקצועיות המבוססים על שיתוף ידע ותרומה להעשרה והעצמה של ההון החברתי/ מקצועי תוך ניצול מיטבי של המרחב הווירטואלי. ה. להציע מודל יישומי לשילוב מיטבי בין סביבה פיסית לוירטואלית. המחקר מציע שימוש במתודולוגיה כמותית, כאשר רשת האינטרנט, בחסות פורטל "רשת רפואה", משמשים את החוקרים להגיע לקהל היעד הספציפי שבו עוסק המחקר (רופאים, מתמחים וסטודנטים לרפואה). "רשת רפואה" הינה מיזם עסקי הפועל מאז שנות ה- 90 כאשר עיקר התמחותו הוא רפואה והעוסקים ברפואה בישראל. לפורטל "רשת רפואה כ- 8,000 חברים רשומים מרביתם רופאים ומיעוטם סטודנטים, מתמחים ועוסקים בתחומים פרא- רפואיים. מכאן, כי "רשת רפואה" משמשת ערוץ תקשורת פרופסיונאלי לעוסקים ברפואה לגווניה. תחת אחריותה וניהולה המקצועי והטכני של "רשת רפואה" פועלים אתרים מקצועיים של חברות ואיגודים מקצועיים של רופאים. "רשת רפואה" עוסקת בבנייה, תחזוקה ואחסון של אתרים אישיים ואתרים קהילתיים של רופאים ובנוסף, כאמור, מפעילה פורטל אינפורמטיבי המיועד לקהל היעד. במסגרת הפורטל זוכים המנויים לקבל מידעונים (ניוזלטרים) מקצועיים. בנושאים מקצועיים, מידע רלוונטי בתחום הרפואה ואפשרות גישה למאגרי מידע במחקר הנוכחי הופצה פנייה למנויי האתר מחזורים ב- 3 ובה הוצע למשתתפים להשתתף בהגרלת פרסים בשווי כולל של כ- $1,500, נענו 508 משיבים מתוכם 90% רופאים. בנוסף, נעשה שימוש בכלים איכותניים הכוללים ראיונות עומק בשיתוף מומחים ותצפיות ומעקב אחר מערך ההשתתפות ותכנים הנוצרים על-ידי רופאים החברים ברשימות דיוור מקצועיות. ממצאי המחקר מגלים כי תקשורת בין עמיתים מתבצעת בעיקר באמצעות ערוצים מקוונים. ערוץ התקשורת הפופולארי ביותר לניהול תקשורת בין חברי רשתות מקצועיות הוא באמצעות רשימות דיוור. כאשר באופן כללי, ערוץ התקשורת השכיח ביותר בין עמיתים הוא הדואר האלקטרוני. עם VII

10 זאת, תהליכי שיתוף ידע המשמעותיים ביותר נוצרים בקבוצות מקצועיות המקיימות מפגשים פרונטאליים. נמצא כי בישראל, 2 למעט קהילות הפועלות בחסות איגודים/ חברות מקצועיות של רופאים והמקיימות ביניהן תקשורת באמצעות רשימת דיוור (דואר אלקטרוני), אין בנמצא פעילות כלשהי המציעה פתרונות מחשוב חברתי לקהילה המקצועית של הרופאים. הנושא המרכזי שבו עוסק המחקר הוא זיהוי ומיפוי מימדי הון חברתי מתוך היבטים מקצועיים וקשריו והשפעתו על שיתוף ידע. במחקר נבדקו משתני ההון החברתי שונים מתוכם עולה כי: מוטיבציה (רצון לפתח קשרים חברתיים ומקצועיים) ויחסי קרבה (מחויבות, מודעות לנורמות, אמון, והזדהות) נמצאו כבעלי קשר מובהק ובכיוון חיובי לשיתוף ידע. זאת ועוד, המחקר מעלה כי רופאים המועסקים בבית חולים כמקום עבודתם העיקרי, בעלי וותק של למעלה מ- 10 שנים, העוסקים ברפואה מקצועית וחברים בארגונים מקצועיים בחו"ל ישתפו ידע במידה רבה יותר בהשוואה לרופאים אחרים. עוד מעלים הממצאים כי קיומם של תהליכי שיתוף ידע מגבירים את מידת שביעות הרצון מהעבודה. המחקר מעלה כי ההון החברתי הוא הגורם המרכזי לתהליכי שיתוף ידע. מבין מכלול הגורמים המשמשים להגדרת המונח "הון חברתי" נמצא כי הקשרים המקצועיים הם המשפיעים ביותר על תהליכי שיתוף ידע בקהילות וברשתות מקצועיות. מנגד, השפעתם הכוללת של משתני הרקע והיכולת, בהשוואה למשתני ההון החברתי, זניחה. מודל המחקר התיאורטי, המדגיש את חלקו המרכזי והשפעותיו של ההון החברתי על תהליכי שיתוף ידע בקהילות ורשתות ידע מקצועיות, זוכה לאישוש אמפירי במחקר הנוכחי. הממצאים מצביעים על כך כי ככל שמרכיבי ההון החברתי מתחזקים כן מתעצמים תהליכי שיתוף ידע כשהדגש הוא על תהליכי תרומת ידע. קיומם של מפגשים מקצועיים המתקיימים בחסות המרחב הוירטואלי ומחוצה לו המאפשרים טווח רחב של אפשרויות ביטוי (דואר אלקטרוני, השתתפות בפורומים מקצועיים באינטרנט או מפגשים פנים-אל-פנים) ואלה מאפשרים תהליכים רציפים של שיתוף ידע. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות ההון החברתי על מרכיביו לחיזוקם ופיתוחם של תחומי ידע מקצועיים. VIII

11 המחקר מעלה על נס את החשיבות הרבה שביצירתן וביסוסן של קהילות ורשתות ידע מקצועיות. החוקרים מציעים מגוון רחב של פתרונות יישומיים מבוססי טכנולוגיית web 2.0 כמו גם המלצות ברמה הארגונית לביצוע פעילות אופרטיבית שמטרתה ליצור ולהרחיב את מצע ההון החברתי שממנו ניתן לגזור תהליכים של שיתוף ידע בין עמיתים התורמים ומעצימים את החברה האנושית כולה. אנו מוצאים כי פיתוח, יישום והטמעה של פעילות במסגרת רשתות מקצועיות צרות תורם רבות ומעצים תהליכים ברמה הכלל ארגונית, ברמה הצוותית וברמה האישית. IX

12 רשימת לוחות לוח :1 מאפיינים של מבניםארגוניים לוח :2 קהילות וירטואליות- הגדרות לוח 3: קהילות וירטואליות- מרכיבי פעילות עפ"י (2000)...Taypaldos לוח :4 תכונות קהילות וירטואליות לוח 5: מסגרת ערך-עניין עבור סיבות להצטרפות /שייכות לקהילה וירטואלית (2005 al., (Akkinen et לוח 6: סיכום הסיווג לקהילות וירטואליות לוח 7: סיכום התיאוריות והמודלים הקשורים לסיבות והמניעים להצטרפות לקהילות וירטואליות לוח 8: רופא ראשוני- מימדי הכוללנות ודרכי עבודה לוח 9: רופאים ראשוניים על-פי סוג התמחות לוח 10: תפיסות העיסוק של רופאי משפחה ורופאים מומחים לוח 11: רשתות ידע מקצועיות המיועדות לרופאים, מתמחים והעוסקים ברפואה- מיפוי לוח 12: נתוני השתתפות פעילה ברשימת דיוור של רשת המחקר ברפואת משפחה לוח 13: התפלגות משתתפי המחקר ואוכלוסיית הרופאים הכללית על-פי משתני הרקע לוח 14: פירוט המשובים על הסקר על-פי תאריכי כניסה למערכת הסקרים הממוחשבת (במספר מוחלט ובאחוזים) לוח 15: התפלגות המדגם על- פי משתני הרקע (באחוזים ובמספר מוחלט) -משתנים קטגוריאליים לוח 16: מאפייני רקע של הנחקרים משתנים רציפים לוח 17: מאפייני רקע של הנחקרים בחלוקה לתחום התמחות (באחוזים) לוח 18: בדיקת מתאמים בין משתני רקע של משתתפי הסקר (מתאמי פירסון) לוח 19: רופאים העובדים ביותר ממסגרת אחת, כלל הרופאים לפי מספר מסגרות עבודה ממוצע וממוצע שעות עבודה לשבוע לוח 20: קיבוץ למדדים של שאלות על שיתוף ידע- שלב מחקר הגישוש לוח 21: קיבוץ למדדים של שאלות על השתייכות- שלב מחקר הגישוש לוח 22: קיבוץ למדדים שאלות על יחסי קירבה שלב מחקר הגישוש לוח 23: עיקרי השימוש ברשת האינטרנט (באחוזים ובמספר מוחלט) לוח 24: שימוש בערוצי תקשורת לצורך קבלת ידע מקצועי (באחוזים ובמספר מוחלט) לוח 25: מסגרות שיתוף וקבלת ידע מעמיתים (באחוזים ובמספר מוחלט) לוח 27: השוואה בין שימוש בערוצי שיתוף ידע מקצועי לבין מדדי שיתוף ידע לוח 28: השוואה בין כמות הערוצים לשיתוף ידע מקצועי לבין מדדי ההשתייכות לוח 29: השוואה בין שימוש בערוצי ידע מקצועיים לשיתוף לבין מדדי יחסי קרבה לוח 30: שיעור הרופאים המשתתפים בקהילות/ רשתות מקצועיות-חברתיות שונות (אחוזים) לוח 31: שיעור הרופאים שבחרו להתייחס לחברותם בפורום מקצועי באינטרנט, ברשימת תפוצה ובקבוצה מקצועית המקיימת מפגשים פרונטאליים (אחוזים) לוח 32: וותק חברות בקהילות ורשתות ידע מקצועיות לפי משתני רקע לוח 33: מדד שיתוף ידע (מדד כללי, תת-מדד תפיסת תרומת הידע, תת-מדד תפיסת נכסיות הידע) 1 לפי משתני רקע (אחוז הרופאים שענו "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד ") לוח 34: מדד השתייכות (מדד כללי, תת-מדד השתייכות חברתית, תת-מדד השתייכות מקצועית) לפי 1 משתני רקע (אחוז הרופאים שענו "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד " לוח 35: מדד יחסי קירבה (מדד כללי, תת-מדד מחויבות, תת-מדד נורמות, תת-מדד אמון, תת-מדד 1 הזדהות) לפי משתני רקע (אחוז הרופאים שענו "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד ") לוח 36: בחירת ערוצי תקשורת שונים בסיטואציות שונות (באחוזים ובמספר מוחלט) לוח 37: בדיקת קשרים (מתאמי פירסון) בין מדד תרומה חברתית של תקשורת לבין מספר שעות המוקדש לסוגי תקשורת שונים לוח 38: שיתוף ידע ויחסי קרבה- מקדמי מתאם לוח 39: ממוצעים, סטיות תקן ותוצאות ניתוח שונות חד משתני (ערכי F ומובהקותם להשוואה במדד שיתוף ידע בין הרופאים על-פי מימדי השימוש באינטרנט לוח 40: סיכום של ניתוח שונות חד כיווני להשוואת מדד שיתוף הידע על-פי מימדי השימוש באינטרנט X

13 לוח 41: ממוצעים, סטיות תקן ותוצאות ניתוח שונות חד משתני (ערכי F ומובהקותם להשוואה במדד תרומת ידע בין הרופאים על-פי מימדי השימוש באינטרנט) לוח 42: סיכום של ניתוח שונות חד כיווני להשוואת מדד תרומת הידע על-פי מימדי השימוש באינטרנט לוח 43: ממוצעים, סטיות תקן ותוצאות ניתוח שונות חד משתני (ערכי F ומובהקותם להשוואה במדד נכסיות הידע בין הרופאים על-פי מימדי השימוש באינטרנט לוח 44: סיכום של ניתוח שונות חד כיווני להשוואת מדד הערכת נכסיות הידע על-פי מימדי השימוש באינטרנט לוח 45: מידת שיתוף ידע- השוואה בין חברי רשימות דיוור לבין חברי קהילות המקיימות מפגשים פרונטאליים לוח 46: בחירת ערוצי תקשורת בהקשר לסוגיות מקצועיות לוח 47: מידת שיתוף ידע- השוואה בין רופאים ראשוניים למקצועיים לוח 48: מידת שיתוף ידע- השוואה בין רופאים שמקום עבודתם העיקרי הוא בית חולים לבין רופאים שמקום עבודתם העיקרי הוא מרפאת קופת חולים/ קהילה / צה"ל לוח 49: מתאמים בין מדד השתייכות, מדד השתייכות חברתית ומדד השתייכות מקצועית לבין מדד שיתוף ידע, נכסיות ידע ותרומת ידע לוח 50: מתאמים בין משתני יכולת (וותק בתחום המקצועי וותק חברות בקהילה) ובין תרומת ידע ונכסיות ידע לוח 51: מידת שיתוף ידע- השוואה בין רופאים גברים לרופאות נשים לוח 52: משתני רקע- השוואה בין רופאים גברים לרופאות נשים לוח 53: מאפייני הון חברתי המנבאים מדד שיתוף ידע (מדד כללי, תת-מדד תפיסת תרומת הידע, תת- מדד תפיסת נכסיות הידע) רגרסיה ליניארית, מקדמים מתוקננים () βוהלא מתוקננים (B) לוח 54: משתני היכולת המנבאים מספר ערוצים לשיתוף ולקבלת מידע מקצועי רגרסיה ליניארית, מקדמים מתוקננים (β) והלא מתוקננים (B)...(N=411) לוח 55: בדיקת מתאמים בין מדדי ההון החברתי (מתאמי פירסון) לוח 56: מאפייני רקע המנבאים שיתוף ידע (מדד כללי, תת-מדד תפיסת תרומת הידע, תת-מדד תפיסת נכסיות הידע) רגרסיה ליניארית, מקדמים מתוקננים () βוהלא מתוקננים (B) לוח 57: המשתנים המנבאים את הסיכויים לחברות בקהילות/ רשתות מקצועיות-חברתיות רגרסיה לוגיסטית (N=360) לוח 58: מאפייני רקע המנבאים מספר ערוצים לשיתוף ולקבלת מידע מקצועי רגרסיה ליניארית, מקדמים מתוקננים (β) והלא מתוקננים (B)...(N=416) לוח 59: משתני יכולת המנבאים מדד שיתוף ידע (מדד כללי, תת-מדד תפיסת תרומת הידע, תת-מדד תפיסת נכסיות הידע) רגרסיה ליניארית, מקדמים מתוקננים () βוהלא מתוקננים (B) לוח 60: המשתנים המנבאים שיתוף ידע- רגרסיה ליניארית, מקדמים מתוקננים (β) לוח 61: המשתנים המנבאים מדד תפיסת תרומת הידע רגרסיה ליניארית, מקדמים מתוקננים (β) לוח 62: משתנים המנבאים מדד תפיסת נכסיות הידע רגרסיה ליניארית, מקדמים מתוקננים (β) לוח 63 :מטריצת קורלציות למודל המסכם, 246=N לוח 64: סיכום ממצאי המחקר בחלוקה להשערות לוח 65: מיפוי פעילות קהילות של אגודות מקצועיות של רופאים ברשת האינטרנט לוח 66: קיבוץ למדדים של שאלות הנוגעות לשימוש המקצועי ברשת האינטרנט ב- 6 החודשים האחרונים לוח 67: קיבוץ למדדים של שאלות על אמון כלפי רשת אינטרנט לוח 68: קיבוץ למדדים של שאלות על שיתוף ידע לוח 69: קיבוץ למדדים של שאלות על השתייכות לוח 70: קיבוץ למדדים שאלות על יחסי קירבה מקצועיים לוח 71: קיבוץ למדדים שאלות על מעורבות בעיסוק לוח 72: קיבוץ למדדים שאלות על שביעות רצון מעבודה לוח 73: קיבוץ למדדים שאלות על תרומתה החברתית של התקשורת לוח 74: מאפייני שימוש במחשב וברשת האינטרנט לוח 75: מאפייני שימוש במחשב וברשת האינטרנט XI

14 לוח 76: מאפייני רקע של הנחקרים בחלוקה למימדי השימוש במחשב וברשת האינטרנט לצרכים שונים (באחוזים) לוח : 77 תדירות השימוש ברשת האינטרנט לצרכים השונים (באחוזים) לוח 78: תדירות השימוש ברשת האינטרנט במהלך 6 חודשים אחרונים על-פי סוג השימוש לוח 79: מדד אמון ברשת האינטרנט לפי משתני רקע (אחוז הרופאים שענו "במידה רבה" או "במידה 1 רבה מאוד (" (N=368) לוח 80: מבנה ההשתתפות בקהילות וברשתות ידע מקצועיות לוח 81: פעילות במסגרת קהילות ורשתות ידע מקצועיות בחלוקה על-פי מיקום (בישראל ובחו"ל) לוח 82: חברות ברשתות ובקהילות מקצועיות לוח 83: שיעור הרופאים המשתפים בידע מקצועי באמצעות דוא"ל, באמצעות הטלפון ובאמצעות הפורומים המקצועיים באינטרנט (אחוזים) לוח 84: רופאים המשתפים ומקבלים ידע ביותר משני ערוצים, כלל הרופאים לפי מספר הערוצים הממוצע שבהם הינם מקבלים ומשתפים ידע מקצועי לוח 85: שיעור הרופאים הנוהגים לשתף בידע מקצועי בחלוקה למספר ערוצי ידע (אחוזים) לוח 86: רופאים החברים ביותר ממסגרת מקצועית-חברתית אחת, כלל הרופאים לפי מספר הקבוצות המקצועיות החברתיות בהן חברים המשתתפים לוח 87: הערכת מספר חברים בקבוצות חברתיות-מקצועיות לפי משתני רקע לוח 88: הערכת מספר שעות ממוצע המוקדש למפגשים פנים אל פנים, שיחות טלפון בנושאים מקצועיים, משלוח וקבלת אי-מיילים בנושאים מקצועיים ומשלוח וטיפול במכתבים ו/או מזכרים לוח 89: תיאור מדד התרומה של ערוצי התקשורת (מדד כללי, תת-מדד תקשורת מילולית ותת-מדד תקשורת באמצעות דוא"ל) XII

15 רשימת תרשימים תרשים 1: מאפיינים של קהילות וירטואליות תרשים :2 סוגי קהילות וירטואליות תרשים :3 הגדרת קהילות וירטואליות תרשים 4: טיפולוגיה של קהילות וירטואליות תרשים 5: סיווג חברים בקהילות וירטואליות תרשים :6 הסבר תיאורטי תרשים 7: שלושת המאפיינים המרכזיים של קהילות ידע מקצועיות והממשקים ביניהם תרשים 8: רשת מקצועית המיועדת לרופאים (מתוך אתר (sermo.com תרשים 9: מודל המתאר את השערות המחקר תרשים 10: התפלגות אוכלוסיית המחקר בהשוואה לאוכלוסיית הרופאים הכללית תרשים 11: תהליך איסוף הנתונים על-פי ימי פעילות תרשים 12: תהליך פיתוח שאלון המחקר תרשים :13 המודל האמפירי תרשים :14 מודל נתיבים של משתני המחקר ) N=246...( XIII

16 פרק א': מבוא מתקפות הטרור הרצחניות על מרכז הסחר העולמי בניו-יורק ועל בניין הפנטגון ב- 11 בספטמבר 2001 זעזעו את העולם כולו. באותם ימים אנשים רבים ניסו להגיע לכל שבב מידע בין אם בניסיון ליצור קשר עם מי ששהו במקום, בין אם באמצעות צפייה במכשיר הטלוויזיה ובין אם בהאזנה לשידורי החדשות ברדיו. על-פי הערכות, כ- 30 מיליון אמריקאים המהווים עשירית מהאומה האמריקנית, משתמשי האינטרנט חיפשו באותה תקופה תמיכה והחליפו מידע באמצעות קהילות וירטואליות,,(mailing lists) הם השתמשו באמצעים כגון משלוח דואר אלקטרוני, ברשימות תפוצה בתוכנות Pew Internet and American) מסרים מיידיים messages),(instant בחדרי צ'ט ובקבוצות דיון התגובות שנעו בין תיעוד עדויות, דרך דברי תנחומים ועד לניתוח.(Life Project, October 2001 האירוע וגורמיו ודרכי תגובה הולמות בכדי למנוע אירועים דומים בעתיד. האמפטיה והחשיבה המשותפת הם אלה שיצרו, לאחר מכן, את המצע להמשך מפגשים במסגרת קהילות שהתקיימו במרחב הפיזי כאשר, הטכנולוגיה מסייעת בגישור על פערי זמן ומקום ולעיתים אף על פערים תרבותיים. המסקנה המתבקשת היא כי יש ביכולתן של תקשורת ורוח השיתוף לחזק כל קהילה ברשת ומחוצה לה. זאת ועוד, שיתוף וחיזוק נוכחים בכל תחומי החיים כגון: בריאות, חינוך, עסקים, משפחה ותרבות, הן בתקופות חסד והן בעיתות משבר חוקרים טוענים כי ה"הון החברתי" הוא הדבק הקושר יחד קהילות ורשתות חברתיות בעוד הגורם המרכזי לפתוח והעצמת ההון החברתי אמון. הוא הון חברתי מוערך כשווה ערך בחשיבותו להון,Robert Putnam הכלכלי הוא כמוהו נחשב כמשאב המסייע בשימור הקהילה. כותב הספר,(Putnam, 2000) Bowling Alone: The Collapse and Revival of American Community טוען כי הון החברתי מעודד שיתוף פעולה בקרב חברי קבוצה במטרה להשיג רווח משותף. כתוצאה מכך, החיים בקהילות הנחשבות כעשירות בהון חברתי נוחים יותר בהשוואה לקהילות הנחשבות כבעלות הון חברתי דל. לטענת Bruckman (2002) "תרבות וטכנולוגיה המתפתחות יחדיו כאשר מומחי המחשבים מזרזים את התהליך". לפיכך, האתגר שאנו ניצבים בפתחו הוא ליצור הבטחה כי הטכנולוגיה תשרת באופן

17 המיטבי ביותר את צרכי האדם. מכאן נגזרת המטרה כי יש לבחון כיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיות התקשורת באופן היעיל ביותר למטרה של תמיכה ועידוד, יצירה ופיתוח של הון החברתי. התשתית הממוחשבת תומכת כיום באלפי קהילות ברשת, אשר מחברות בין מיליוני אנשים מעבר לגבולות המרחק, זמן ותרבות. חלקה משרת אנשים המקיימים מפגשים בחסות הרשת בלבד, בעוד קהילות אחרות עושות בה שימוש לצורך קידום והעמקה של מפגשים הנערכים במתכונת של פנים אל פנים. מבין השאלות המרכזיות שאותן מעלים חוקרים: כיצד יכולה רשת האינטרנט באופן המיטבי ביותר לתמוך בקהילות מקצועיות ולעודד אנשי מקצוע וארגונים להעצים את ההון החברתי במסגרת המקומית, הלאומית והבינלאומית? וכן, כיצד ניתן להבטיח נגישות לכל אדם לקהילות כגון אלה, כאשר הכנסתו, השכלתו, מוצאו, תרבותו או מינו אינם מהווים חסמי כניסה? וברמה הכוללת, מהם התנאים שיבטיחו ויאפשרו נגישות מרבית לכלל האוכלוסייה. הפתרון, על פי המחקרים, מצוי בפיתוח תשתיות טכנולוגיות הכרוכות בעלויות נמוכות ובכך יאפשרו נגישות לאוכלוסיה רחבה ברחבי העולם.(Shneiderman, 2000) הגשמת המטרה הדוגלת בשימוש אוניברסאלי בקהילות שברשת וברשתות קהילתיות מציב שני אתגרים: הראשון, מיקוד בפיתוח טכנולוגיות הנגישות לאוכלוסיית משתמשים רחבה במגוון מכשירי קצה; השני, יצירת הבטחה כי התוכנה תומכת גם בסביבה חברתית, כלומר, בתקשורת חברתית יעילה ברשת 2000).(Preece, תקשורת בסיוע אמצעים הטכנולוגיים נפוצים, מוכרים זמינים ונגישים לכל כגון: אי-מייל, חדרי צ'ט ומסרים מיידיים, מעניקה תמריץ למיליוני אנשים להישאר מקוונים לפרקי זמן ארוכים, ומספקת נקודת פתיחה התורמת לפיתוח ולהעצמת קהילות. יישומים אלה מציעים למשתמשים אמצעי תקשורת חדשים השונים מאלה המוצעים על-ידי טכנולוגיות ותיקות ומבוססות כגון: טלפון קווי נייחים. כיום, מוצעות טכנולוגיות מתקדמות כגון: סביבות תלת-מימד המעניקות תקשורת חווייתית מגוונת ופורצת גבולות: תקשורת טקסטואלית או ויזואלית, תקשורת סינכרונית או א- סינכרונית. ואולם, אין בתוכנה בלבד לספק בכדי פתרונות תקשורת כוללים. מערכות הפועלות בסינכרון ובהתאמה מלאה נדרשות מלבד פתרונות תוכנה לאנשי המקצוע בדמותם של מנהלי קהילות היוצקים את המהות והתכנים ואשר מעצבים את רוח הקהילה. אלה ניחנים בנוסף לידע המקצועי, בכושר

18 מנהיגות ומידת ביקורתיות וביכולתם לעודד ולקדם שיתוף פעולה ואמון הנדרשים ליצירת קהילה מצליחה. פיתוח קהילה דינאמית ברשת דורש הבנה עמוקה של מגוון האינטראקציות חברתיות וההשפעות הנגזרות מתווכה של טכנולוגיה. החשיפה ההולכת ומתרחבת למקורות ידע שונים מחדדת את הצורך בפיתוח כלים לניהול ושיתוף ידע בין ובתוך ארגונים וכן את הצורך בפיתוח מיומנויות חיפוש והערכת מידע. טכנולוגיית המידע בכלל ורשת האינטרנט בפרט מעודדות יצירת תהליכי למידה המשולבים באינטראקציה בין חברתית משתתפים בעלי תחומי עניין משותפים. זהו תהליך שבו מתחוללים תהליכי שיתוף ידע, שיתוף ברמה רעיונית והצעת פתרונות המעשירים ומחדשים את פני תחום הידע. קהילות הפועלות במתווה זה מוגדרות כקהילות מומחים או קהילות ידע מקצועיות ) of communities,(1995) לטענת Nonaka ו- Takeuchi ידע נוצר מתוך הקשרים חברתיים כאשר.(practice -CoPs תנאי היסוד לקיומם של אלה מושתת על ההנחה כי בני אדם הם יצורים חברתיים ולכן ייטו להתארגן במבנים כגון קבוצות, יחידות, כפרים, ערים, רשתות ומבנים נוספים המאפשרים פעילות הדדית בין אנשים. כיום, זוכות קהילות ידע מקצועיות למקום מרכזי בליבת הפעילות הארגונית ונחשבות כמקור מרכזי ליצירת יתרון תחרותי וכמסייעות ללמידה הארגונית ) & Brown Boland & Tenkasi, 1995; (1998) להגדרתו של Wenger קהילות ידע.(Duguid, 1998; Davenport & Prusak, 1998 מקצועיות -CoPs) (communities of practice או קהילות מומחים נוצרות סביב תחומי עניין משותפים ומתוך הקשרים פיזיים וחברתיים ומצויות בכל ארגון. מבנה ההשתתפות מתבסס על החברות בקבוצה והוא עומד מעל למעמד או סטאטוס פורמאלי של המשתתף. קהילות ידע מקצועיות (IT) נוצרות מתוך התארגנות עצמאית (שם). התפתחותה של טכנולוגיית המידע הרחיבה את טווח הפעילות של קהילות הידע המקצועיות כאשר באמצעותה ניתן ליצור מרחב חדש של עניין ואפשרויות. (1998) לטענת Brown טכנולוגיית המידע מהווה משקל נגד למבנים הישנים, הפורמאליים וההיררכיים ולפיכך ראוי לנצלה בכדי ליצור רשתות בלתי פורמאליות של קהילות מומחים באמצעות שימוש ברשתות תקשורת פנים ארגוניות (אינטראנט) ורשתות תקשורת חיצוניות (אינטרנט). בדרך זו, ניתן להניח תשתית לרשתות בלתי פורמאליות של קהילות ידע מקצועיות (שם).

19 מעורבות והשתתפות יחידים ברשתות ידע מקצועיות זהה להשתתפות בקהילות ידע מקצועיות. אולם, בעוד שבקהילות ידע מקצועיות הפעילות מתקיימת ומסתכמת בתוך גבולותיו של הארגון הרי שברשתות הידע נחצים גבולות הארגון כאשר רשתות אלה יוצרות קהילות מקצועיות גדולות הרבה יותר מאלה הפועלות מתוך המרחב הארגוני (1998 Henderson,.(Venkatraman & התופעה החברתית של קהילות ידע מקצועיות (CoPs) המתקיימת במרחב וירטואלי מכונה על-ידי "cyber-ba" ו- Konno (1998) שמשמעותו שיתוף מרחבים וירטואליים במטרה ליצור Nonaka קשרים בין עמיתים בהם ניתן להיפגש, לדון, לשתף ידע, ללמוד באופן יחידני, בקבוצות ובארגונים ככלל. בדרך זו, יכולים חברי הקהילה לפתח ולהחליף רעיונות זה עם זה על אף העובדה כי לא פגשו זה את זה מעולם. הקשר בין חברי הקהילות יתמקד ויתבסס על פי רוב בתחומי עניין משותפים. ב"עולם האמיתי" בעוד שבמרחב הפיזי ישנם מקומות המזמנים מפגשים בין עמיתים לעבודה (בקרבת מכונות הקפה או מכונת הצילום המשרדית). בעולם הווירטואלי, עשויים להתרחש מפגשים מסוג זה בחסות דף בית באינטרנט, דף פרופיל אישי ב-,Facebook מאגר תמונות ב- Flicker וסרטוני וידאו ב- YouTube היוצרים קהילת מתעניינים בתחום ובדרך זו, בהמשך, קרקע פורייה ליצירתה של קהילה וירטואלית. קהילה וירטואלית תומכת בתקשורת בין חבריה ובאחזור מידע. כלים אלה תומכים בקיומם של מפגשים ופעילות מבוססת הדדיות (אינטראקטיביות) בין המשתתפים במבנים סינכרוניים וא- סינכרוניים. חברות בקהילה וירטואלית יוצרת מחויבות לנושא המאחד ומאגד סביבו את פעילותה של הקהילה כאשר, לרוב, משתתפים חברי הקהילה בפעילות המתקיימת בעיקר על בסיס התנדבותי. כחלק מחברותם בקהילה עליהם לתרום ידע שנחוץ לקהילה ולחבריה. המשתתפים בפעילות במסגרת הרשתות הללו זוכים בנגישות למקורות ידע ולמומחים בתחום שעל-פי רוב אינם זמינים עבורם במסגרת הפעילות המקצועית היום- יומית (1977.(Allen, קיומן של רשתות חוץ ארגוניות תוססות ופעילות מציב בפני ארגונים אתגרים העוסקים בעיקר בהגדרת גבולות השליטה ) King, Pickering & 1995). רשתות אלקטרוניות תומכות בתקשורת בין אלפי ואף עשרות אלפי משתתפים בפעילויות כגון הסתייעות בחברים לצורך קבלת יעוץ מקצועי הופכות כיום לשכיחות יותר בין אנשים שאינם מכירים

20 זה את זה 1995) Faraj,.(Sproull & תהליכים אלה מתרחשים במיליוני מפגשים בין אנשים שהקשרים ביניהם מוגדרים כחלשים (1996 al.,.(rheingold, ;1993 Wellman et במחקר הנוכחי נבחנו סוגיות העוסקות במהות שיתוף הידע שבין קהילות מקצועיות של רופאים בישראל במימדים וברבדים העוסקים בהקשרים חברתיים ומאפייני השימוש ברשת האינטרנט לצרכים חברתיים ומקצועיים.

21 1. הון חברתי-הגדרות והתפתחות תיאורטית פרק ב': רקע עיוני בספרות המקצועית נמצאו הגדרות רבות העוסקות במונח "הון חברתי" כאשר אלה נעות בין אנרגיה חברתית, דרך רוח הקהילה, קשרים חברתיים, מעלה אזרחית, רשתות חברתיות, שכבת הגנה (דוגמת אוזון) חברתית, חברויות מתמשכות, משאבים חברתיים, רשתות חברתיות פורמאליות ובלתי פורמאליות, שכנות טובה וכלה ב"דבק חברתי". בשל הטווח הרחב של ההגדרות עולים הבדלים בין התפיסות התיאורטיות המתייחסות לתחום. כהמחשה להתפתחותו המואצת של המונח ב- 20 השנים האחרנות, ניתן לציין כי בתחילת שנות ה- 80 ' אוזכר המונח הון חברתי ב- 20 כתבי עת בלבד כאחת ממילות המפתח. בהמשך, בין השנים עלה המספר ל- 109 פרסומים שבין השנים בעוד.(Baum, 2000) 1003 ועד אמצע שנת 1999 תועדו פרסומים בנושא מכאן, כי המונח הפך 1996 במרוצת השנים לקונסנזוס וזאת משום שהוא נקשר למסגרת דימויים חיובית ותורמת לחברה. (1998) על פי Portes המונח הון החברתי אינו חדש בהקשר הסוציולוגי ואוזכר בעבר על-ידי Jacobs דורקהיים שהגדיר קהילה כ"תרופה שכנגד האנומיה והרס עצמי". כפי הנראה עם זאת, 1961 היא שעשתה לראשונה שימוש במונח "הון חברתי". האזכור הראשון בשנת תועד (1993) במסגרת עבודתה, העוסקת בנושא פיתוח עירוני והקרויה "החיים והמוות של ערים אמריקאיות נהדרות" ובה תארה את הרשתות החברתיות שאדם עשוי למצוא בשכונות מעורבות בערים הגדולות. מאוחר יותר, הודגש הערך שבהון החברתי על-ידי (1986) Bourdieu בעוד (1990 Coleman,1988) הוא זה שהעניק למושג מסגרת תיאורטית ברורה והכשירו לשימוש למטרות מחקר ) & Field, Baron, עבור,Coleman הון אנושי מוגדר ידי על- הפונקציות אותן הוא ממלא כאשר.(Schuller, 2000 הכוונה לידע, כישורים, השכלה וניסיון. לדבריו "זוהי אינה ישות אחת אלא מגוון של ישויות שונות, בעלות שני אלמנטים משותפים: כולן מורכבות ממספר היבטים של מבנים חברתיים וכולן מקדמות/מפשטות פעולות מסוימות של שחקנים- בין אם מדובר באנשים ובין בתאגידים הפועלים בתוך מבנה. כהגדרתו של הון כמושג כללי גם הון חברתי הוא פרודוקטיבי, מאפשר הגשמת מטרות מסוימות שבלעדיו לא ניתן היה להגיע אליהן" (S98.(Coleman,,1988.p כחלק מפיתוח המושג הון אנושי, ערך Coleman הבחנה בין הון חברתי לבין סוגי הון אחרים המתקיימים באובייקטים פיזיים

22 ואנושיים. שלא כהון פיסי והון אנושי, הון חברתי טבוע ומהווה חלק בלתי נפרד ממערך הקשרים קשרים בין ובתוך פרטים. Coleman מדגיש כי הון חברתי הוא היבט של "טובין חברתיים" ) social כגון סולידריות חברתית המוגדרת כטובין לא מדידים, או טובין חברתיים ראשוניים (goods.(rawls, 1971) המוגדרים כעושר, כבוד זכויות והזדמנויות המושג הון חברתי על-פי ההקשר של Coleman מיושם בתחום הפיתוח הכלכלי. זאת ועוד, (2000) Fukuyama מצא כי ניתן להרחיב את השימוש במונח גם בהקשר של התפתחות כלכלית פנים עירונית ובהקשרים נוספים. עם זאת, המונח מזוהה יותר מכל עם (2000 Putnam,1993),1995 שבהצלחה "ייצא" את הרעיון מהאקדמיה אל המדיה הרחבה. בספרו Bowling Alone מבחין (2000) Putnam בין הון אנושי, המתייחס לפרטים, לבין הון חברתי, המתייחס למערך הקשרים בין פרטים לבין רשתות חברתיות ובהמשך לנורמות הנוצרות ממערך הקשרים הללו. Putnam מגדיר הון חברתי: "... רשתות, נורמות ואמון המאפשרים למשתתפים לפעול ביחד בכדי להגשים מטרות משותפות" (2000 al..(baron et את מחקריו בתחום פתח Putnam בחקר גופי שלטון מקומי באיטליה. (1999) Halpern טוען כי ספרו של (1993) Putnam Making Democracy Work מציב אותו בקדמת הבמה בתחום חקר ההון החברתי בזהותו את "החיוניות שבהתאגדות" כמרכיב משמעותי ביותר לקיומו של שלטון מקומי יעיל. לתפיסתו באזור שבו אובחנה מידה מועטה של הון חברתי (אשר נבחנה באמצעות שיעורי התאגדות ומידת אמון) זוהה חוסר הצלחה של הממשל המקומי, חוסר יעילות ושחיתות. מנגד, אזורים שאובחנו במידת אמון חברתי גבוהה- בממשל המקומי באזורים הללו נחל הצלחה. עבודתו באיטליה הביאה אותו לבצע עבודה נוספת בשנת 95' בארצות הברית, כאשר חקר את פשר היעלמותו המסתורית של ההון החברתי. בספרו Bowling Alone בוחן (2000) Putnam בהרחבה את מידת ההשתתפות של הציבור האמריקאי בפוליטיקה, ארגוני חברה אזרחית, ארגוני דת, איגודים וארגונים מקצועיים כמו גם התארגנויות בלתי פורמאליות. בספרו הוא משתמש בתיאור משחק הבאולינג אשר בעבר נודעה לו קונוטציה חברתית חזקה באופן ההתאגדות הקבוצתית אשר עם השנים, כך הבחין, הלכה והצטמצמה וכיום רבים משחקים במשחק זה לבדם. לטענתו, לחברות בקבוצה חברתית ערך מוסף גבוה והיא שיוצרת ומחדשת את ההון החברתי. על אף היתרונות הרבים והבולטים הגלומים ביצירה וחידוש של הון חברתי החוקר מצביע על תופעה של דלדול השורות בקבוצות חברתיות ותהליכי קיפאון ונסיגה

23 המובילים לדלדול במשאבי ההון חברתי (שם). החוקר מייחס לשיעורי הצפייה הגבוהים בטלוויזיה את עיקר האחריות לנסיגת משאבי ההון החברתי בחברה המערבית. בשנות ה- 50 ' היו בבעלות 10% ממשקי הבית בארה"ב מכשירי טלוויזיה. אולם, בשנת 1959 עם העלייה המשמעותית במספרם לכדי מכלל משקי הבית בארה"ב ובעקבותיה תועלו משאבי זמן רבים לצפייה הממושכת במסך 90% הטלוויזיה וכך נותר זמן מועט להבנייתה וחיזוקה של אינטראקציה חברתית. גורמים נוספים העשויים להסביר את תופעת הנסיגה של ההון החברתי הם: כלכליים (גורמים שנוצרו על רקע השתלבותן של נשים רבות בשוק העבודה); ניעות שיעורי גבוהים יותר (צמצום קשרים בעלי אופי מקומי); צמצום האפשרות המצויות בידי פרטים הסובלים ממחסור במשאבי זמן בשל עיסוקיהם התובעניים; שינוי תפיסות ועמדות בהקשר למחויבות האזרחית. בהמשך, החוקר טוען כי בקרב אוכלוסייה מבוגרת קיימת נטייה רבה וצורך בשייכות לארגונים בהשוואה לאוכלוסייה צעירה. Putnam מציע להתמקד בדור הצעיר ולבחון את נכונותו ליטול חלק בהשתתפות פעילה בחיי הקהילה (שם). (1999) Halpern מוסיף על כל אלה מימד אחר בהדגישו את החשיבות שבנקיטת סנקציות ומתן תמריצים שמטרתם להבטיח את המשך תפקודם התקין של החברים ברשתות החברתיות במטרה לחזק משאבי ההון החברתי. התמריצים עשויים להתבטא כהוקרה והערכה ואילו הסנקציות עשויות לבוא לידי ביטוי כרכילות ונידוי חברתי. (2001) Woolcock טוען כי אימוץ ההגדרה הצרה של Putnam עודד רבים לחבור לתחום ולתמוך בו. כיום, ניתן לומר כי הרעיון העומד בבסיס המושג הון אנושי ופיסי ברור וידוע. עם זאת, הרעיון העומד מאחורי המונחים הון חברתי ותרבותי טרם הובהר דיו. הון חברתי נחשב כתכונה של קהילות בעוד שהון אנושי נחשב כתכונה של יחידים ומוגדר כמאגר של כישורים וידע. הון תרבותי נחשב כמימד של הון אנושי וזאת כאשר הפרט יממש את יכולתו לאורך זמן לצבור כישורים, יכולות ומיומנויות (2001) Gould הנחשפים במהלך פעילות תרבותית (1999.(Matarasso, לעומת זאת, מציע נקודת מבט שונה לפיה, הון תרבותי הוא צורה של הון חברתי כאשר קהילה מקבצת את ערכיה התרבותיים תוך שיתוף כלל החברים (חגים, אירועים, טקסים ושיח בין תרבותי) כל אלה מרחיבים ומגדילים את הקשרים, השותפויות ויוצרים מערכת רישות חברתית בין חברי הקהילה.

24 ה) הון חברתי- גישות ותפיסות (2001) Davies מציגה שני מודלים תיאורטיים המאמצים את הגישות הניאו- מרקסיסטית והניאו- ליברלית. שתי הגישות שונות במהותן ומייצגות תפיסות עולם והשקפות הנובעות מנקודות מבט אלה. Bourdieu הגישה הניאו- מרקסיסטית שבין המייצגים הבולטים שלה נמנה מייחסת חשיבות רבה (2000) לנגישות למקורות הכוח בחברה. Baum על פי מדגישה גישה זו את המסגרות השונות המגדירות הון חברתי והיוצרות שעתוק של מערכות יחסים שאינן שוויוניות. (1988,1990) Coleman לשם השוואה, המייצג את הגישה הניאו-ליברלית מתייחס לפעולת הבחירה הרציונאלית כנקודת פתיחה ומציע הגדרה שונה להון חברתי: "הון חברתי מוגדר על- ידי הפונקציה שלו, הוא אינו ישות בפני עצמו אלא טווח רחב של ישויות בעלות תכונות משותפות אשר כולן מבוססות על מספר נקודות מבט של המבנה החברתי" :Coleman) 302). על-פי Coleman הון חברתי עשוי להופיע ב- 3 אופנים: הראשון, התחייבויות וציפיות התלויות במידת האמינות של הסביבה החברתית. השני, מימדי זרימת המידע בתוך המבנה החברתי בכדי שישמש בסיס לפעולה. השלישי, נוכחותן של נורמות המגובות בסנקציות אפקטיביות כדוגמת סנקציות חיוביות (מילים חמות, חיבוק, מתנה) ושליליות (מילים קשות, ביטויי אכזבה, קללות). (1995) Fukuyama מחזיק בגישה הגורסת כי קיימת אינטגרציה בין הון חברתי ואמון וזאת כאשר גישה זו ניכרת היטב בעבודותיו העוסקות בתחומי הכלכלה. גישת (2000) Passey מרחיבה את גישת כאשר זו מתמקדת במימד הכלכלי תוך ביצוע השוואה בין ביצועיהן הכלכליים Fukuyama והתרבותיים של מדינות שונות הקרובות במאפייניהן כאשר בסיס ההשוואה הינו מידת האמון המתקיימת בין המדינות הללו. מידת האמון הינה אינהרנטית וטבועה בחברה והיא זו שמשפיעה על השגשוג הכלכלי, הדמוקרטיה וכושר התחרות של אותן מדינות. הגדרות נוספות למושג הון חברתי ניתנו על ידי הבנק העולמי וארגון המדינות המפותחות OECD) קובע כי "הון חברתי הינו רשתות החולקות נורמות, ערכים והבנות המשמשים בסיס לשיתוף פעולה בין ובתוך קבוצות" ) and Cote,Healy 2001: 41). הבנק העולמי אף מציע הגדרה פתוחה יותר: "הון חברתי הינו מוסדות חברתיים, מערכות יחסים ונורמות המעצבים באופן כמותי ואיכותי את הקשרים בין פרטים בחברה...אין לראות בהון חברתי את סך כל המוסדות התומכים במבנה חברתי אלא, זהו הדבק המחבר אותם זה לזה".

25 הגדרה מוקדמת יותר מתארת הון חברתי כהתאגדויות אופקיות בין אנשים המבוססת על רשתות חברתיות ומאוגדת תחת נורמות המשפיעות על כוח היצור של הקהילה ועל רווחתה. מינוח מאוחר יותר מתייחס להיבטים חיוביים ושליליים של התאגדויות אופקיות למשל התארגנות של פרטים במקומות עבודה. (2000) Putnam ו- (2001) Woolcock מציגים את ההגדרה המקובלת ביותר להון חברתי והמיוחסת להקשר קהילתי. החוקרים מתמקדים בהגדרתם ברשתות החברתיות ובכך נבדלים מ- Coleman (1988) ו- Bourdieu (1986) שיחסו את ההון החברתי לפרט. לסיכום, בעוד הגישה הניאו- מרקסיסטית מדגישה את הנגישות למקורות הכוח הגישה הניאו- ליברלית נסמכת על מערך יחסי אמון בין פרטים. במחקר הנוכחי בחרנו בגישה הניאו- ליברלית..(1990,1988) בהמשך לגישתו של Coleman ההון החברתי במחקר הנוכחי נבחן על-פי שלושת האופנים כפי שהוצגו לעיל (התחייבות וציפיות כתלות באמינותה של הסביבה החברתית, היקף זרימת המידע בתוך המבנה החברתי, קיומן של נורמות ונקיטת סנקציות). 1.2 הון חברתי ויחסי אמון אמון מוזכר רבות בדיון העוסק בהון החברתי. יש הטוענים כי אמון הינו תוצאה של הון חברתי אחרים רואים בעוד באמון מרכיב של ערכים משותפים היוצרים הון חברתי.,(Woolcock, 2001).(Cote and Healy, 2001) אחרים גורסים כי הון חברתי הוא שילוב של שני המרכיבים גם יחד (2001) Pretty and Ward הציעו כי אמון משועתק על-ידי סנקציות הפועלות כנגד גורמים המזלזלים בנורמות חברתיות או הנכשלים באחריותם החברתית. נהוג לרוב להגדיר שני סוגי אמון: הראשון, הקיים בפרטים המוכרים לנו; השני, הקיים בפרטים שאינם מוכרים לנו. להגדרותיו של,Putnam קיים אמון צר ואמון רחב, בעוד שאמון צר נתפש כרכוש של רשתות חברתיות אינטימיות האמון הרחב נתפש כאמון מוכלל בקרב חברי קהילות אחרות. Sixsmith ואחרים (2001) מצאו כי הגדרת האמון רחבה יותר מאשר הדיכוטומיה המרומזת הזו ולכן,(2000) Fukuyama מאתגרת את מה שהם מכנים כמושג יחודי שאותו טבע.Putman מאמץ אבחנה זו, אולם לגישתו, מוקד התייחסות הוא היקף האמון trust") ("radius of כאשר הכוונה היא למעגל האנשים בקרבם פועלות נורמות שיתופיות.,Fukuyama כי בחברות לטינו-אמריקאיות מגלה כך,

26 רבות ישנו היקף אמון צר בהשוואה לחברות אחרות, היוצר מערכת מוסרית בעלת שני נדבכים: הנדבך הראשון, הפגנת התנהגות טובה כלפי בני משפחה וחברים קרובים והנדבך השני, התנהגות בעלת סטנדרטים נמוכים יותר המיועדת לספירה הציבורית. לטענתו, סגנון התנהלות זה משמש קרקע פורייה ובסיס תרבותי להיווצרות תופעות של שחיתות. (2001) Adler מציע חלוקה לשלושה מקורות אמון ושלושה מנגנונים המאפשרים יצירת אמון בתוך ובין רשתות. מקורות האמון: 1. היכרות דרך אינטראקציה חוזרת תחשיב המבוסס על תחומי עיניין תוך הכרה ביחסי עלות/ תועלת ללא ניצול נקודות.2 תורפה 3. נורמותלהתנהגות עתידית מנגנונים המאפשרים יצירת אמון: קשר ישיר בין-אישי מוניטין דרך הרשת קשר ארגוני או חברתי של חליפין המקור הראשון לאמון, היכרות, תלויה באינטראקציה תכופה בין שני משתתפים המכירים וסומכים זה על זה בלבד. המקור השני, תחשיב המבוסס על תחומי עיניין (1993 (Williamson, נתמך על- ידי המוניטין הנשמר בתוך הרשת. עפ"י המקור השלישי, הנורמות הן אלו המעצבות את אמון השחקנים ונתמכות על-ידי ההקשר החברתי או הארגוני של החליפין. 1.3 הון חברתי ומבנים ארגוניים הון חברתי עשוי להיות מונח יעיל בתיאור פיתוח כלכלי בבחינת מסגרות של הון חברתי ואמון בנתמך על-ידו. במאמרו הקלאסי "הטבע של החברה (פירמה)" הגיע (1937) Coase למסקנה כי חברה (פירמה) היא יותר מיחידה יצרנית של קופסה שחורה. לגישתו, פירמות, למרות שצמחו בשווקים כלכליים, שימשו בפועל כמבנים היררכיים מפקחים. חברה עסקית, על-פי התיאוריה הכלכלית המוכרת, מתוארת כקופסא בעלת תשומות, שסופקה לה טכנולוגיה ואשר היא מייצרת תפוקות. תפקודה הפנימי של החברה הוזנח תוך שימת יתר דגש ותשומת לב למדיניות ההמחרה ויחסי שוק חיצוניים.

27 לרוב, מערך של חליפין כלכלי מקורו בהקשר חברתי מסוים (1985,(Granovetter, נמצא כי צורות חליפין מתקיימות בתוך מערכות יחסים חברתיות צפופות יותר בהשוואה לאחרות. נמצא כי כך, קיימת תלות בין צורות חליפין המושפעת במידה רבה ממערכות יחסים ומוניטין בעוד שלסמכות ותגמולים השפעה נמוכה יותר. המימד החברתי הוא זה שיוצר הבדל בין רשתות לבין שווקים והיררכיות (ר' לוח מס' 1 המשווה בין צורות חליפין ברשתות, שווקים והיררכיות). על פי המערך המוצג בלוח מס' 1 ניתן להבחין כי שווקים יעילים מאוד בהעברת מידע באמצעות תגמולים. הפריטים העומדים לחליפין מוגדרים וברורים, כמו גם ההקשרים שבתוכם מתרחשים התהליכים שהינם יציבים יחסית. לעומת זאת, בשווקים משובשים/שסועים כגון זה שהיה באפגניסטן בשנת 2003 המידע המועבר באמצעות תגמולים עשוי להיות מעוות. על אף שגם בסביבה יציבה, עשוי להיווצר מצב שבו תגמולים בלבד הם אלה שמכוונים את היצור והחליפין בקרב פרטים אנונימיים, במקרים רבים ניתן לזהות מערכות יחסים ארוכות טווח שאינן מתבססות על מערכת תגמולים בלבד.(Powell, 1990) רשתות נבדלות ממבנים אחרים של ארגון כלכלי במונחים של זהות הפרטים הפועלים ומערכות היחסים ביניהם. הדדיות הינה מרכיב מכריע במרקם היחסים הללו. שלא כשחקני השוק, חברי הרשת מנהלים חליפין הדדי שבו התגמולים ניתנים ללא ציפייה לרווח/תועלת מיידי/ת. במילים אחרות, מערכת החליפין אינה מתרחשת בו- זמנית אלא בטווח הארוך. אינה לכן, מהווה מושא לחישובים רציונאליים קצרי מועד של עסקת שוק. התחום שרבים ממצדדי גישת הרשתות אינם נותנים עליו את הדעת הוא קיומו של חישוב רציונאלי ארוך טווח. תחום זה חיוני ללכידות של החברתית ולבניית מערכות יחסים ברשתות שגורם והוא מהווה אמון לאמון. מרכיב יעיל לחליפין כלכלי כיוון שהוא מפחית את אי-הודאות הקשורים בתהליכי החליפין (2001.(Adler, בכדי ללמוד על התנהלות המנגנונים במבנים ארגוניים שונים בחרנו להציגם בלוח המדגים חלק מהמאפיינים של המבנים הארגוניים הללו. בלוח מס' 1 מוצגים המאפיינים (סוגי המנגנון) של מבנים ארגוניים כמתואר לעיל.

28 לוח 1: מאפיינים שלמבנים ארגוניים מאפיינים שוק (סוג מנגנון) מנגנון מתאם תגמול/מחיר מנגנון בסיסי חוזה חוקי מקור: (1990) Powell Adler (2001); מבנים ארגוניים רשת אמון הון חברתי היררכיה פקודה סמכות הון חברתי מספק בסיס לאמון בתוך מבנים רשתיים של הארגון, דומה הדבר לחוזה השומר על הבסיס החוקי של השוק ולסמכות מעניקה צידוקים לציות בתוך ההיררכיות. בתוך מסגרת זו הגדרת ההון החברתי תומכת את גישתו של Coleman לפיה הון חברתי הוא אמצעי שבעזרתו חליפין הדדי, אינו מתבצע בו-זמנית (דו-כיווני) אלא מתקיים בתוך מבנים רשתיים של הארגון. האמצעים הללו תומכים באמון הנדרש בין הצדדים בכדי שחליפין זה יתרחש. הון חברתי אפשרי בסביבה שבתוכה לפרטים ישנה יכולת להוכיח את אמינותם, יש ביכולתם לפקח על האמון מידת וניתנת האפשרות להטיל סנקציות במקרים בהם האמון מופר. 1.4 הון חברתי מגשר מקשר ומחבר החלוקה המוכרת והמקובלת ביותר המתרחשת בדיון על מאפיני הון חברתי הינה בין הון חברתי (bonding) Putnam מגשר, מקשר ומחבר. גורס כי הון חברתי מקשר מתאים יותר למטרת "הישרדות"/"להסתדר בקושי" בעוד הון חברתי מגשר (bridging) משמש לצורך התקדמות/הצלחה. ההבדלים נובעים מכך ש"הון חברתי מקשר מבנה סוג מסוים של דבק סוציולוגי, בזמן שהון חברתי מגשר מספק עוצמה במובן הסוציולוגי..." (2000:19.(Putnam, הון חברתי מקשר בלבד עוסק ביחסים בקרב קבוצות הומוגניות באופן יחסי, כך למשל בין חברי משפחה וחברים קרובים. הון (2000) Putnam.(1973) Granovetter חברתי מקשר דומה לרעיון של הקשרים החזקים שהציע גורס כי הון חברתי מקשר, בהיותו ארגוני, מושתת על מערכת יחסי אחווה על בסיס אתני. לשם הדגמה: קבוצות נשים המתארגנות מטעם הכנסייה למטרת עיסוק בקריאה משותפת. הון חברתי (2000) Putnam מגשר בלבד מתייחס ליחסים עם חברים רחוקים, מכרים וקולגות. טוען כי הון

29 חברתי מגשר שמשמש ליצירת תנועות חברתיות חדשות וארגונים הפועלים בחסותה של הכנסייה הנוצרית. הקשרים בתוך המבנים החברתיים הללו נוטים להיות חלשים ומסועפים יותר אולם חשובים יותר לצורך "התקדמות"/"הצלחה". רעיונו של Putman על הון חברתי מגשר אינו חדש, הוא אוזכר לראשונה ב בעבודתו של Granovetter הנושאת את השם.The Strength of Weak Ties בעבודתו הצביע על כך שהקשרים החלשים הינם משאב חשוב והם אלה המאפשרים ופותחים הזדמנויות לניעות. הון חברתי מחבר מתייחס ליחסים בין פרטים וקבוצות בשכבות חברתיות שונות Cote & Healy, ) בהיררכיה שבה כוח, סטטוס חברתי ועושר הינם בעלי נגישות לקבוצות שונות (2001) מרחיב בנושא וכולל במינוח את הנגישות למשאבים המובילים לניעות, Woolcock.(2001 רעיונות ומידע מארגונים פורמאליים שמעבר לקהילה. אחת המגבלות המרכזיות של הון חברתי מגשר נעוץ בכך שהוא עשוי לשמש להדרה. לטענת (2001) Elliote הון חברתי מגשר עשוי ליצור קרקע פוריה.(sectarianism) לצמיחתה של אידיאולוגיה ריאקציונית (תגובתית) כגון כיתתיות מימד זה מוגדר כ"חושך" או כצד השלילי של הון חברתי וזוהי אחת הביקורות המרכזיות שהועלו כלפי המינוח של Putnam בהקשר להון חברתי. 1.5 הקשרים של הון חברתי ושיתוף ידע המונח הון חברתי זוכה לאחרונה לחשיפה רבה בטווח רחב של תחומי ידע במדעי ההתנהגות ותחומים נוספים המשיקים להם. השימוש במונח זוכה לביטוי רחב במספר דיספלינות דוגמת סוציולוגיה, כלכלה, חינוך וניהול (1990 Coleman, (Bourdieu, ;1986 Coleman, ;1988 המיקוד על-פי רוב הוא בהקשרים ובהסברים לשונות בהישגים החברתיים בין קבוצות שונות ובהשוואות שבין הון חברתי לסוגי הון אחרים דוגמת הון אנושי והון חומרי. בעוד שתחומים אחרים ההסבר בעיקר בהקשרים לפרט, הרי שבהון חברתי ההסבר מתמצה במארג המחבר והמקשר בין פרטים. חוקרים רבים המתמחים בתחום הארגוני מתייחסים להון החברתי ברמה הפרטנית ורואים בו סכום המשאבים שהפרט יכול לנצל כאשר אלה עומדים לרשותו ונגישים לו באמצעות קשרים חברתיים. באופן זה, הפרט יוצר לעצמו יתרון המבוסס על מעמדו בתוך המבנה הרשתי וזוכה ביתרון, במיוחד כאשר הוא משמש כגשר בין רשתות המוגדרות כרשתות צפופות (1973 Granovetter, (Burt, ;1992

30 או כאשר הוא מצוי בקשרים הדוקים עם פרטים אחרים המוכרים כמקורות שברשותם ידע איכותי במיוחד 2001).(Lin, מחקרים העוסקים בניהול העדיפו לראות את התרומה לכלל כהון חברתי והסבירו באמצעותם תחומים כגון הצלחה בקריירה (2001 Liden,,(Seibert, Kraimer, & הצלחה בפרויקטים ארגוניים (1998 Arthur, (2000) Burt.(DeFillippi & טוען: "פרטים שהקשרים ביניהם מתפקדים היטב זוכים בהחזרים משמעותיים". זאת ועוד, המושג הון חברתי מוגדר כמשפיע על מערכות יחסים חברתיות בתוך הקבוצה ומשמש כבסיס להסבר של התנהגות קולקטיבית. על-פי הסבר זה, הון חברתי איננו סכום של רשתות חברתיות בודדות אלא מקור קבוע ליצירתה ובנייתה של היחידה החברתית ובסיס פעילותה 1999) Buren, Coleman. (Coleman, 1990; Leana & Van רואה בהון חברתי הקשרים מבניים שמטרתם המרכזית היא לסייע לפרטים המשתייכים (1990) לרשת החברתית. התפיסה הקולקטיבית שימשה חוקרים נוספים במתן הסברים לשיתוף ידע בין מדענים שהתנהל מחוץ למבנים הארגוניים (2000,(Bouty, פיתוח מוצרים חדשים, צוות עבודת 1999) Tierney,,(Hansen, Nohria, & חדשנות ויצירתיות 1998) Ghoshal,.(Tsai & בנוסף, קיומו (Leana et al., 1999) של הון חברתי מחזק את המחויבות הארגונית, גמישות בעבודה וחדשנות וכמסגרת אינטגרטיבית המסבירה יצירה ושיתוף ידע בארגונים (1998 Ghoshal,.(Nahapiet & לשאלה האם הון חברתי מתפתח בתוך רשתות ידע מקצועיות, ישנן מספר תשובות. מחד גיסא יש הטוענים כי מבנה רשתות ידע מקצועיות אינו מאפשר יצירת הון חברתי זאת משום שהון חברתי מחייב במידה רבה קיומה של היסטוריה משותפת, תלות הדדית וקשרים קרובים ותדירים. מבנה זה אינו מתאפשר במבנה פעילות המבוסס על אמצעים אלקטרוניים מכיוון שבמערכת קשרים מסוג זה מאופיינת כבעלת מדיה שאינה עשירה דיה ומידת הכרות מועטה בין המשתתפים ) Prusak, Cohen & Eccles, 1992.(2001; Nahapiet et al., 1998; Nohria & מאידך גיסא, יש הטוענים כי תקשורת אלקטרונית מחזקת את מערך הקשרים בין פרטים המבקשים להיות חלק מקהילה מקצועית והמסוגלים לתקשר אלה עם אלה באמצעות תקשורת אלקטרונית בלבד. יש הטוענים כי למדיה אלקטרונית כתובה היכולת לקדם תקשורת פתוחה בין משתתפים זאת משום היותה נטולת מעמד Keisler & Sproull, ) וסטאטוס. תקשורת כזו, כך על-פי מחקרים, מעודדת התנהגות אלטרואיסטית Wallace, 1999.(1992; Rheingold, 1993; לטענת (2001) Lin הון חברתי המתהווה מתוך פעילות

31 א( א( של רשתות המתקיימות במרחב וירטואלי מצוי במגמת עליה בשל היכולת לשמש כמקור תמיכה למשתתפים בנוסף להיותן מקום שבו מתרחשים תהליכים של שיתוף ידע. במחקר הנוכחי נציע מסגרת תיאורטית העוסקת בהקשרים של הון חברתי כמסבירים מדוע פרטים מחליפים ידע עם Daniel אחרים במסגרת רשתות ידע מקצועיות. התייחסו כך, לפרספקטיבת ניהול הידע, ואחרים (2003) מגדירים את ההון החברתי כ"משאב חברתי משותף המקל על שיתוף מידע, שיתוף ידע והבניית ידע באמצעות אינטראקציה מתמשכת, המבוססת על אמון ונשמרת באמצעות הבנה משותפת". מחברים שונים גורסים כי חייבת להיות סדרת קשרים שיש לפרטים עם האחרים. במילים אחרות, הפרטים חייבים לראות עצמם כחלק מהרשת. בנוסף, תחושת האמון חייבת להתפתח והיא בעלת עדיפות על-פני קשרים. 4 (1998) בהמשך לגישתם של Nahapiet and Ghoshal במחקר הנוכחי יבחנו הנחות העוסקות בהקשרים של הון חברתי: מחויבות, מודעות לקיומן של נורמות, אמון והזדהות. בספרות נמצאו סימוכין המאששים את ההנחות/ ההקשרים הללו לשיתוף ידע. Coleman.(Bourdieu, 1977) מחויבות לכלל מוגדרת כמערכת של התחייבויות, זכויות וחובות (1990) רואה במחויבות "סוג של פוליסת ביטוח שהפרמיה שלה משולמת במטבע זול והיתרון שלה הוא בהיותה מטבע רב ערך." המשמעות היא, כי השקעת המסייע הינה זולה יחסית (בהקצאת זמן, מאמץ ומשאבים) בעוד התמורה העתידית שנוצרת הינה במחויבות של המסתייע לסייע למסייע בעתיד לכשיתבקש. מכאן, כי הענקת סיוע הינה החלטה כלכלית רציונאלית גרידא והיא זו שיוצרת ומפתחת את ההון החברתי. על- פי (1998) Nahapiet and Ghoshal נחשבת המחוייבות לאחת מאבני היסוד המרכזיות בקהילות ידע מקצועיות לאבטחת מהימנותו של הידע. נכסיות הידע היא מדד משוקלל באמצעותו מעריך הנהנה (מקבל הידע) איכותו, את רמתו ותרומתו של הידע המיקצועי שהתקבל מאחרים 1996) al, (Wathne et '): ימצא מתאם חיובי בין מחויבות לבין תרומת ידע. השערה 1 '): ימצא מתאם חיובי בין מחויבות לבין הערכת נכסיות הידע. השערה 2

32 ב( ג( ג( ב( מודעות לקיומן של נורמות בקבוצה. נורמות הן כללים והתנהגויות המנחות ויוצרות הסדרה של (1990) החיים במסגרת קבוצה. Coleman רואה בנורמות מרכיב חיוני ליצירת הון חברתי. זאת ועוד, קיומן של נורמות משותפות חיוני לפעילותן האפקטיבית של קהילות וליכולתן להביא ליצירת תוצרים קולקטיביים דוגמת תהליכי שיתוף ידע המתבטאים בתרומה ואימוץ של ידע חדש ) Banks,.(1997 '): ימצא מתאם חיובי בין מידת מודעות לקיומן של נורמות בקבוצה לבין תרומת ידע. השערה 1 :(' השערה 2 ימצא מתאם בין חיובי מידת המודעות לקיומן של נורמות בקבוצה לבין הערכת נכסיות ידע. חוקרים רואים באמון מרכיב מרכזי לחליפין ושיתוף פעולה בתוך ארגונים ) Ring McAllister, ;1995 הימצאו al., 1998.(& Van de Ven, 1994; Smith et al., 1994; Tsai et של אמון בתוך מבנה הפעילות תומך בפיתוח מערכת של תמיכה בין חברי הארגון, מערכת קשרים קהילתית, תחושת בטחון באחרים, שיתוף ידע שמתרחשת באופן חופשי וללא הפרעה והתנהגות המעודדת פנייה לבקשת סיוע (1998 George,.(Jones & מחקרים אמפירים מגלים כי אמון מוביל לפתיחות ומכאן ליעילות רבה יותר של שיתוף ידע בין עמיתים (1996 Krough,.(Wathne, Roos, & בסביבה מקוונת לאמון ישנה משמעות רבה וזאת מכיוון שבמבנה כזה מנוטרלת במידה רבה אינטראקציה חברתית. '): ימצא מתאם חיובי בין אמון לבין תרומת ידע. השערה 1 '): ימצא מתאם חיובי בין אמון לבין הערכת נכסיות ידע. השערה 2 הזדהות משקפת את ההתאמה שבין הזהות העצמית והזהות הקולקטיבית. הזדהות רבה עם הקבוצה מייצרת ידע. פרטים המזדהים עם הרשת החברתית הם בעלי מכוונות גבוהה יותר לסייע לאחרים (2001) ממצאי מחקר שנערך ע"י Cornin בקרב חברי סגל אקדמי.(Lewicki & Bunker, 1996) מצביעים על כך שהזדהות עם הדיסציפלינה בתוך האוניברסיטה ומחוצה לה הינה בעלת חשיבות רבה עבור חברי הסגל. אלה הדגישו כי קיומם של קשרים פורמאליים ובלתי פורמליים, אמון ותקשורת

33 ד( ד( פתוחה בין חברי אותה דיספלינה הובילו לפעילות ענפה של שיתוף ידע בין קולגות. מאחר ותהליכי שיתוף ידע בכללותם מושתתים על שילוב שבין תרומת ידע מחד והערכת נכסיות הידע מצד הנהנים מהידע שנתרם אנו משערים את ההשערות הבאות: '): ימצא מתאם חיובי בין הזדהות לבין תרומת ידע. השערה 1 '): ימצא מתאם חיובי בין הזדהות לבין הערכת נכסיות ידע. השערה 2 קיומם של ארבעת המרכיבים יוצרים סביבה המסייעת, מפתחת ויוצרת שיתוף אלה יוצרים ומקדמים קשרים חברתיים ויצירתיות (שם). 1.6 הון חברתי- היבטים ביקורתיים חלק זה עוסק בביקורת כלפי המונח "הון חברתי" בכלל וכלפי גישתו של Putnam בפרט. Woodcock (2001) טוען כי המונח הון חברתי חסר ספציפיות אמפירית וכי הוא מזניח את שיקולי הכוח. הוא העלה חשד כי בשל הטווח העצום של הנושאים החברתיים נעשה שימוש במושג, יתר אשר הובא מאמריקה לבריטניה וכי קיימת נטייה להזניח את הקונטקסט התרבותי במרבית המחקרים (2001) האמפיריים. Davis לטענת המושג מתקיים תחת ביקורת נוקבת בשל היותו חסר פניות מגדרית blind) (gender ואתנוצנתרי. לבסוף, טוענים Sixsmith ואחרים (2001) כי מרבית המחקרים בתחום מבוססים על ניתוח של נתונים משניים שלא נועדו מלכתחילה לחקר הון חברתי. זאת ועוד, העוסק הסקר באמות המידה של ההון החברתי מקורו בארה"ב ולכן, ישנו חוסר הלימה בשעתוקו למקומות אחרים. מבין הבולטות בביקורות כלפי עבודתו המוקדמת של Putnam היא הטענה כי הון (1998) Portes חברתי נועד להיות "טובין חברתי" בעוד ישנן דוגמאות המתעדות את צידו השלילי. מציג רשימה של צדדיו השליליים של ההון החברתי כגון: הדרת האאוטסיידרים, הגבלת חופש הפרט ונסיגת הערכים הנורמטיביים. עפ"י הטענה חלה הידרדרות נורמטיבית במצבים שבהם הסולידאריות של קבוצות הטוענות לקיפוח מתחזקת. ההתדרדרות מוצאת ביטוי משותף בעוינות והתנגדות כלפי מגמה הרווחת בחברה.(mainstream) ממצאי ההמחקר של (1999) Halpern מעלים כי כנופיות פשע מאורגן מתנהלות במודל של רשת חברתית אשר לה נורמות משותפות, אולם אין הן מייצרות את

34 ה"טוב החברתי". בעבודתו,Boling Alone מודע Putnam לרודנות של ההון החברתי לחוסר רצון להשתתף ולהצטרף. הוא מודע לכך כי ארה"ב בשנות ה- 50 נחשבה לנוקשה ולגזענית וכי השינויים שחלו בשנות ה- 60 הם שאפשרו גיוון רב יותר בסגנון החיים. Putnam ביקורת נוספת העוסקת בהיבטים תיאורטיים כלפי עבודתו של בוחנת את היעדר ייחודיות/סגוליות בבחינת הקשר שבין איחוד, אמון חברתי וצורת ממשל טובה יותר. יתירה מכך, המתודולוגיה זכתה אף היא לביקורות בשל העובדה כי שיטת הניתוח התמקדה בדפוסים משתנים של המשתתפים בלבד ואילו דפוסי הנטישה לא נותחו. הטוענים כנגד הגישה טענו כי על אף שחלה ירידה בחברות בליגת הכדורת חלה במקביל עלייה בשיעור ההשתתפות בארגונים אחרים כגון אלכוהוליסטים אנונימיים כאשר אלה לא נותחו. נוספת דוגמא לכך כי הנתונים שהוצגו על-ידי Putnam אינם מציגים את התמונה בכללותה נעוצה במשמעות הרבה שהוא מייחס לירידה שחלה במספר המבקרים בכנסייה בעוד שבתקופה מקבילה זוהתה מגמה הפוכה במספר הפוקדים את הכנסיות האוונגליות, הכנסיות של כת עדי יהווה, הכנסיות ומוסדות הדת הבפטיסטים. מכאן ניתן להסיק כי נוצרו מבנים חדשים של השתתפות בחברה שאין משמעותם מידת (2000) Putnam.(Wills, 2000) השתתפות נמוכה יותר Putnam כפי שסבר בתגובה מציע כי הארגונים החדשים עשויים לבקש השתתפות המאופיינת במידת מעורבות נמוכה השונה במובן האיכותי מליגות הכדורת. הקשרים במבנים החדשים מתקשרים ומתמקדים בסמלים משותפים, במנהיגות המשותפת ואולי אף באידיאלים משותפים ולא ביחסים שבין אדם לחברו. על אף הביקורת שהועלתה, ישנן הוכחות כי קיים קשר חיובי בין הון חברתי לאמון והשתתפות ברשתות לבין תוצרי מדיניות רצויים. (2000) Putnam טוען כי להון חברתי השפעה הניתנת לכימות ביתר קלות במימדים רבים בחיינו. כך למשל, ניתן לקשור שיעורים נמוכים של פשיעה Halpern,) Putnam, בריאות משופרת (1996 ;(Wilkinson, עלייה בתוחלת החיים ) (;1999; Putnam, 2000 Kawachi, ) ;(Coleman, 1988) עלייה ברמת ההישגים בחינוך עלייה ברמת ההכנסה ;(2000 Prothrow-Stith, 1997 ;(Kennedy, Lochner, & שלטון המאופיין ביעילות רבה יותר תוך צמצום מימדי השחיתות (1995a ;(Putnam, העצמת הישגים כלכליים תוך הפחתה בשיעורי המס

35 א( ב( (1995.(Fukuyama, במחקר הנוכחי בחרנו לדבוק בגישתו של Putnam ולבחון את הקשר שבין הון חברתי, לאמון ולהשתתפות ותרומה של ידע בין חברים ברשתות מקצועיות. 2. רשת האינטרנט ותרומתה ליצירת הון החברתי הדרך המקובלת להגדרת הון חברתי היא תועלת הכלל. משמעות "תועלת הכלל" היא כי בהשקעת למען או הציבור כלל לטובת הפרט הקבוצה אליה הוא משתייך ישנה תרומה הן עבורו והן עבור הקבוצה כולה (1990.(Coleman, על-פי הגישה התועלתנית, אבן הבוחן של כל מעשה בודקת האם הוא מביא את הטוב או הרע למספר הגדול ביותר של בני אדם. ראוי לציין כי תפיסה זו במהותה בעייתית במידה רבה שכן עשיית טוב לקבוצה אחת עשויה להביא לתוצאות הפוכות לקבוצה אחרת של בני אדם. (Putnam, 1993; Putnam, 1995a) Putnam בשנות ה- 90, בהמשך לכתיבתו הפרובוקטיבית של הוגדר ההון החברתי על-ידי אישים מכל קצות הקשת הפוליטית בארה"ב כמפתח לפתרון מרבית תחלואיה של החברה האמריקנית בנושאים כגון חינוך, תעשיה, מתיחות בין גזעית ועוד. Putnam (1995) טוען כי ההון החברתי הולך ופוחת כתוצאה מדלדול מארג הקשרים הבינאישיים בין הפרט לסביבתו החברתית ומפנה אצבע מאשימה כלפי הטלוויזיה, שלטענתו, מהווה כיום תחליף למפגשים חברתיים ולהיכרויות חדשות מכיוון שכיום אנשים ספונים בביתם ומרבים לצפות בטלויזיה וזאת על Pruijt (1995a) Putnam חשבון פעילות חברתית בשיתוף עם אחרים. האינטרנט, לטענתם של ו- (1997), למרות שיצר שינוי בהרגלי הצפייה בטלוויזיה לא הביא לגידול והאדרה של ההון החברתי. כיצד אם כן משפיע האינטרנט על ההון החברתי? חוקרים וקובעי מדיניות שניסו להתמודד עם שאלה זו הניחו כי המהפכה התעשייתית, ומהפכת המידע שהגיעה בעקבותיה הובילו לשקיעתה של הקהילה (2001 Hampton,.(Wellman, Haase, Witte, & אחרים תלו את שקיעתה של הקהילה בתהליכים שהחלו כבר במאה ה- 18 שמקורם בהתפתחות התיעוש והביורוקרטיזציה ולאחריהם התפתחות הטלוויזיה והאינטרנט. אלה הביעו חשש מפני קיומם של מספר מרכיבים המובילים לשקיעתה של ( הקהילה. שלושת המרכיבים שצוינו על-ידי החוקרים: החלשות הקהילה הפרטית: החלשות קשרים חברתיים עם בני משפחה, חברים, עמיתים לעבודה ושכנים; ( החלשות מעמדה של הקהילה הציבורית אשר משמעותה צמצום מפגשים במקומות ציבוריים, מעורבות בפעילות במסגרת ארגוני

36 ג( ( התנדבות, מודעות אזרחית ומחויבות לקהילה; התנתקות מהקהילה: אי נקיטת גישה חיוביות בהקשר לחיי הקהילה וחוסר נכונות לתרום לחיי הקהילה ולחבריה. קיימים מחקרים המוכיחים כי התרחקות זו אינה מובילה בהכרח לבידוד חברתי של הפרט. משמעותה של הקהילה מוסבת להקשרים של רשתות חברתיות במידה רבה יותר מאשר בהשוואה להקשרים קבוצתיים. הקשרים הקהילתיים נעים כעת מהמרחב הציבורי לעבר הבית הפרטי ) Wellman, Fischer, ;2001 Lin, ;2001,K 2001.(Haase, Witte, & Hampton, מאחר ובני אדם שוהים כעת יותר במרחב הביתי סביר להניח כי יפנו לאפשרויות הקיימות במרחבים וירטואליים מקוונים בשל היותם זמינים עבורם. כאן יוכלו לשוחח זה עם זה באמצעות תוכנות צ'ט, להחליף מסרים באמצעות דואר אלקטרוני ולהשתתף בפורומים וקבוצות דיון מקוונות 2001) Smith,.(Matei & Ball-Rokeach, 2001; עליית השימוש ברשת האינטרנט ונפיצותה הרבה העלה בקרב חוקרים שאלות בדבר היותה גורם המעלה/ מפחית את ההון החברתי. מחד גיסא, יש הטוענים כי רשת האינטרנט יוצרת אפשרויות DeKerckhove, 1997; ) ודרכים חדשות לחיבור בין פרטים בתוך הקהילה וכמקור לאיתור מידע מאידך גיסא, יש הטוענים כי רשת האינטרנט משמשת כפיתיון ומרחיקה אנשים.(Le'vy, 1997 מקהילותיהם (1995 Stoll,.(Slouka, ;1995 כיום, ההתייחסות הרווחת בהקשר לאינטרנט היא כי הרשת מהווה חלק בלתי נפרד מחיי היום יום של הפרט וזאת בניגוד לגישה שהייתה מקובלת קודם לכן ואשר ראתה באינטרנט חלק נפרד וחיצוני משגרת היום-יום (1993; 1994.(Rheingold, חוקרים טוענים כי ביכולה של רשת האינטרנט לשחזר פעילות קהילתית בכך שהשימוש ברשת יוצר מרחב למפגשים בין אנשים בעלי תחומי עניין משותפים. בזכות השימוש ברשת האינטרנט ניתן להתגבר על מכשולים ומגבלות של זמן ומקום 2001) al.,.(sproull & Kiesler, 1991a; Wellman et יש ביכולתן של קהילות וירטואליות לקדם דיון פתוח ודמוקרטי (1991a (Sproull et al., המאפשר בחינת נושא מנקודות מבט רבות ושונות (1993.(Kapor, בנוסף, יש בכוחן של קהילות וירטואליות לגייס את חבריהן לפעילות קולקטיבית למען מטרה/ות כלשהן (1999.(Tarrow, כך למשל ממחקרם של Pliskin ואחרים (1997) עולה כי שימוש בדואר האלקטרוני הביא לחיזוק הלכידות הסקטוריאלית והמקצועית בקרב שובתים חברי הסגל האקדמי בישראל.

37 ב( א( ג( השערה 3: ימצא מתאם חיובי בין שימוש באמצעי תקשורת מתווכי מחשב (תקשורת באמצעות רשת האינטרנט) בקרב עמיתים למקצוע לבין הזדהות חברתית-מקצועית עימם. טוען כי קשרים שראשיתם במרחב הווירטואלי הופכים עד מהרה לקשרים (1993) Rheingold המתקיימים במרחב הפיסי. בדרך זו,כך נטען, נוצרות קהילות המשלבות את המרחב הווירטואלי עם המרחב הפיסי. הקשרים המתקיימים במרחב הווירטואלי ממלאים למעשה את הפער שנוצר בין המפגשים המתקיימים פנים אל פנים ומאפשרים המשך קיומם של קשרים שאינם תלויים במרחב של זמן ומקום. אחד השימושים החשובים והבולטים של רשת האינטרנט הוא לספק מידע בדרך פשוטה, מהירה, קלה, רחבת טווח ובעלות נמוכה. השימוש באינטרנט מאפשר לכל גורם הן ציבורי והן פרטי להציג את משנתו הסדורה בפני ציבור הגולשים ) Robinson, DiMaggio, Hargittai, Neuman, & 2001). אנו סבורים כי למידת החשיפה לרשת האינטרנט השפעה על מידת שיתוף הידע על מרכיביו (תרומת ידע והערכת נכסיות הידע) ממכאן נגזרת השערתנו הרביעית: '): ימצא הבדל השערה 4 במידת שיתוף הידע כתלות במאפייני שימוש באינטרנט (משתמשים קלים/ בינוניים/ כבדים, שימוש במגוון ערוצים מקוונים). '): ימצא הבדל השערה 4 במידת תרומת הידע כתלות במאפייני שימוש באינטרנט (משתמשים קלים/ בינוניים/ כבדים, שימוש במגוון ערוצים מקוונים). :(' השערה 4 ימצא הבדל במידת הערכת הידע נכסיות כתלות במאפייני שימוש באינטרנט (משתמשים קלים/ בינוניים/ כבדים, שימוש במגוון ערוצים מקוונים). בין אם האינטרנט מחזק או מפחית את ההון החברתי, אין ספק כי לרשת האינטרנט השפעה מכרעת על הדרך שבה מתקשרים ביניהם כיום בני אדם. ניתן להשוות את הדרך שבה האינטרנט משפיע על התקשורת בין אנשים למהפכה שחולל השימוש במכשיר הטלפון (1992.(Fischer, Wellman ואחרים (2001) טוענים כי דואר אלקטרוני מהווה אמצעי משלים למפגשים פנים אל פנים או שיחות טלפון. אולם, יחד עם זאת, אין הוא משמש להם כתחליף. לטענת החוקרים אין עוררין על כך כי תמיכה מקוונת הינה בעלת ערך עבור קהילות המושתתות על קשרים המתקיימים

38 פנים אל פנים. אנו גורסים מכאן כי רשת האינטרנט אינה מהווה תחליף מלא למפגשים פנים אל פנים ולכן, ההנחה היא כי נחקרים שבחרו כקבוצת התייחסות את את חברותם בקהילות מקצועיות המקיימות מפגשים פנים אל פנים ידווחו על מידת שיתוף ידע רבה יותר בהשוואה לקבוצות התייחסות אחרות (רשימות דיוור, פורומים מקצועיים ברשת האינטרנט) השערה 5: מידת שיתוף הידע בין חברים ברשתות המתקיימות במרחב הפיסי גבוה בהשוואה לחברים ברשתות מקצועיות המתקיימות כרשימות דיוור. Media ) כפועל יוצא מכך אנו מבקשים להציג את מקומן של תיאוריות העוסקות בעושר המדיה.(Richness Theory התיאוריות הללו עוסקות בעיקרן ביכולתה של תקשורת כפי שהיא באה לידי ביטוי ביצור מידע עשיר במימדים של ויזואליות, ומידע המתבטא באופן מילולי ) Lengel, Daft & 1986). קיים גיוון בשימוש באמצעי תקשורת לשם העברת מסרים ומידע. ניתן להעביר מסרים ומידע עשיר ורציף תוך שימוש במימד תקשורתי אחד. כך למשל, ניתן ליצור רצף של העברת מסרים ומידע החל ממפגשים המתקיימים פנים אל פנים, דרך שיחות המתנהלות באמצעות הטלפון וכלה במסרים כתובים המיועדים לנמען/ים ידועים (1986 al.,.(daft et תקשורת רציפה ועשירה הינה פונקציה של ארבעה מדדים: יכולת משוב, שימוש באותות, יכולת לבצע פנייה אישית ושימוש בשפה רבגונית. היכולת המשמעותית ביותר הינה משוב מהיר- ככל שהתקשורת עשירה יותר. בשל סיבה זו נחשבת התקשורת המילולית כעשירה ביותר. מימדים נוספים ההופכים את תקשורת לעשירה יותר הינם היכולת לעשות שימוש בשפה טבעית והיכולת לשקף רגשות (1987 Daft,.(Humber & בכדי ליצור תקשורת אפקטיבית על תקשורת עשירה להתאים למידת הערפול או הבהירות של ההודעה ) et Daft.(al., 1986 על-פי תיאורית עושר המדיה, מדיה מילולית עשירה מסייעת למנוע ערפול בשל יכולתם של יחידים לעבד הודעות סובייקטיביות, ליצור משמעות משותפת ולפתור בעיות הנובעות מחוסר בהירות וריבוי משמעויות בהקשר למצבים שונים. תקשורת מילולית היא התקשורת המועדפת במצבים של Daft, ערפול וחוסר בהירות בעוד שתקשורת כתובה עדיפה במצבים שבהם חוסר הבהירות נמוך ) Trevino, 1987.(Lengel, & כאשר מדובר במדיה חדשה כגון דואר אלקטרוני ( ) ודואר וידיאו

39 אלקטרוני (v-mail) תיאורית עושר המדיה טוענת כי הבחירה ביניהן תיעשה בהתאם לבהירות או עמימות המשימה התקשורתית. v-mail נחשב למדיה עשירה בהשוואה ל- Blanchard (&.(Markus, 2004 ההתיחסות ל- v-mail כמדיה עשירה נובעת מהשימוש במידע קולי להעברת מסרים כולל אותות וסימנים אשר, באמצעות טון הדיבור, יש v-mail.(yates & Orlikowski, 1992) ביכולתם לבטא רגשות בעוד ל- -e mail אין יכולות כגון אלו (1990 Shook,.(Rice & 2.1 התאמה בין מדיה למשימות הציע להשתמש בתקשורת עשירה למשימות שאינן שגרתיות וקשות ובתקשורת דלה (1992) Rice למשימות שגרתיות ופשוטות. מנגד, טוענים (1998) Dennis and Kinney כי שימוש באמצעי תקשורת כשלעצמם, בין אם עשירים ובין אם דלים, אינו משפיע על התוצאות ובכלל זה איכות ההחלטות המתקבלות ואופן ההתנסות. כך בכל האמור לגבי טכנולוגיות תקשורת חדשות המתנהלות באמצעות מחשבים. עם זאת, טוענים החוקרים כי ככל שהתקשורת עשירה יותר היא מאפשרת קבלת החלטות מהירה יותר וזאת ללא קשר למשמעות המשימות. (1998) Dennis and Kinney הגיעו למסקנה כי אין בהתאמת עושר התקשורת למשמעות המשימות לשיפור בביצועים. על אף קיומם של ממצאים סותרים, נראה כי מן הראוי לחקור את ההתאמה בין עושר התקשורת למאפייני המשימות בהקשר החינוכי. (1999) DeSanctis and Monge טוענים כי תקשורת מתווכת מחשב יעילה יותר בהשוואה לתקשורת פנים-אל-פנים לביצוע משימות מסועפות כגון יצירת רעיונות בעוד שתקשורת פנים-אל-פנים יעילה יותר למשימות מתכנסות ספציפיות כגון קבלת החלטות שבהן נדרשת תלות באחרים. (1993) Archee מצא כי קבוצות המתקשרות ביניהן פנים-אל-פנים טובות יותר בקבלת החלטות בהשוואה לקבוצות שבהן התקשורת מתבצעת בתיווך מחשב מכיוון שהן יכולות להגיע לקונסנסוס בקלות רבה יותר תוך סיוע ושימוש מרחב בתגובות מילוליות מיידיות ובתגובות שאינן מילוליות. לעומת זאת, קבוצות המתקשרות ביניהן בתיווך מחשב איטיות יותר בתגובתן בשל היעדר המימד הבלתי מילולי ובשל אי- הודאות בתגובות פרטים אחרים בקבוצה. (1994) Straus & McGrath טוענים כי תקשורת פנים-אל-

40 רבה. פנים ממוקמת גבוה יותר בהשוואה לתקשורת מתווכת-מחשב, בעיקר במשימות המחייבות הדדיות השערה 6: בסוגיות מקצועיות ממוקדות יעדיפו מתקשרים לעשות שימוש בדואר אלקטרוני (מדיה בעלת עושר נמוך) על פני מדיה בעלת עושר גבוה (טלפון ומפגש פנים אל פנים). 3. קהילות וירטואליות 3.1 רקע קהילות וירטואליות הפכו לתופעה פופולארית בשגרת חיינו. קבוצות דיון, לוחות מודעות, ומגוון רחב של אפשרויות המתכנסות להגדרה כוללת של קהילות וירטואליות, מאפשרות לפרטים לתקשר זה עם זה באמצעות רשת האינטרנט. אנו מניחים כי אחת הסיבות המרכזיות לפופולאריות שצברו הקהילות הוירטואליות היא כי קהילות מקנות תחושת קולקטיביות בעולם שבו פרטים חשים בדידות, ריחוק וניכור. טכנולוגית המידע שהתפתחה לאין שיעור במרוצת השנים מגשרת על מחסומים של זמן ומקום. השימוש באינטרנט מאפשר לאנשים לעבוד מהבית, מעצים את הצורך והרצון להיות חלק מקבוצה (בין אם וירטואלית ובין אם לאו). מאידך, יש בכוחן וביכולתן של קהילות וירטואליות לספק מידע, Howard לעזור ולתמוך. 1993, כאשר השימוש באינטרנט היה עדיין, בשנת כבר בראשיתו שיבח כוחן את של קהילות וירטואליות ואת התמיכה שהן מעניקות לפרט. בעקבות חוויה Rheingold אישית - משפחתית שחווה, הגיע Rheingold למסקנה כי הסיוע שזכה מחברים בקבוצת דיון שאליה השתייך היה מהיר ומשמעותי יותר בהשוואה לגורמי סיוע רשמיים. בעוד שהאינטרנט מספק כמויות בלתי נדלות של מידע, עשויה הקהילה הוירטואלית כמסנן לשמש ומעריך את המידע על-פי קריטריונים של איכות ואמינות. כך לשם הדגמה, כאשר אנו מאתרים אתר מסוים באמצעות האינטרנט, לניסיון ולהמלצות של אנשים אחרים יש ערך רב והם עשויים להפוך את הבחירה לקלה יותר. ההמלצה זוכה למשנה תוקף אם מקורה בחבר בקהילה איתו אנו חולקים ערכים דומים. במצב זה, ערך ההמלצה אף גבוה יותר בהשוואה להמלצה שמתקבלת מאדם זר. חוקרים אף הם נוהגים לעשות שימוש בקהילות בכדי לשתף ולחלוק ידע. בקהילות אלה שותפים מומחים

41 לנושאים ספציפיים הפועלים לקידומם. למשל, כך או חוקרים אנשי מקצוע מומחים המתעניינים בהגנת הסביבה, ימצאו מידע חשוב בקבוצות הדיון העוסקות בתחומים הללו. החברים בקהילה מעין זו ייתכן ויתבוננו בעולם באמצעות "משקפיים ירוקות" והמידע שיתקבל יעבור סינון דרך ערכים דומים. קהילות וירטואליות הן כלי יעיל להפצת מידע במהירות רבה. כך לדוגמא, 2004 בדצמבר אסון הצונאמי בעת באסיה. החלו פרטים להפיץ מידע במהירות בניסיון לאתר את חבריהם או בני משפחתם באמצעות קבוצות דיון, בלוגים, ובאמצעות קהילות וירטואליות נוספות. 3.2 קהילות וירטואליות- הגדרות ומרכיבים סקירה של הגדרות שנערכה ע"י מס' חוקרים (2003 Limayem, (Lee, Vogel, & מצאה כי ההגדרות Hagel and,(1993) Rheingold המצוטטות ביותר שעיניינן קהילות וירטואליות הן של אחריו (1997) Aramsrrong ו-.(2000) Jones and Rafaeli ההגדרות ומחבריהן מוצגות בלוח מס'.2 לוח 2: קהילות וירטואליות- הגדרות הגדרה התקבצות חברתית שמקורה ברשת המתקיימת כאשר ישנו מס' מינימאלי של אנשים. אנשים אלה נוטלים חלק בדיונים ציבוריים במשך פרק זמן המאפשר יצירת מערך רגשות המובילים ליצירת רשתות של קשרים בינאישיים במרחב הווירטואלי. מרחבים המתווכים באמצעות מחשב כאשר קיים פוטנציאל לשילוב בין תוכן ותקשורת בדגש על תכנים הנוצרים בידי החברים מרחבים המתווכים על ידי מחשב המשורטטים באופן סימבולי ומאפשרים לקבוצות של אינדיבידואלים להיות נוכחים ולתרום למערכת דומה של אינטרקציות המתווכות על ידי מחשב. מחבר Rheingold (1993) Hagel & Armstrong (1997) Jones &Rafaeli (2000) שלה ההגדרה המכנה המשותף הרחב ביותר עם מכלול ההגדרות שהוצעו על-ידי החוקרים השונים קהילה וירטואלית היא: מתקיימת ופועלת במרחב וירטואלי. קהילה וירטואלית פועלת במרחב

42 (IT) הנתמך על- ידי טכנולוגית המידע הקהילה מתמקדת בתקשורת ובאינטראקציה הנוצרת ונרקמת על-ידי המשתתפים ומדגישה את הקשר בין חברי הקהילה הוירטואלית ואת תפקידה של טכנולוגיית המידע 2003) Limayem,.(Lee, Vogel, & (1997) Hagel and Armstrong טוענים כי ניתן לאפיין קהילות וירטואליות על פי מיקוד ספציפי (איזור גיאוגרפי, תחום התמחות צר, מומחיות פונקציונלית ועוד) בקהילות וירטואליות תוכן מפורסם משולב בתקשורת בין מפרסם התוכן לחברי הקהילה. לכן, הבנת התוכן יכולה להיות ברורה ומוערכת על ידי תקשורת עם מפרסם התוכן ועם חברים אחרים. בנוסף לתוכן מפורסם, קהילות וירטואליות מספקות סביבה עבור ההפקה והפצה של תוכן על ידי החברים. (2000) Taypaldos בהסתמך על ניסיונה בעולם האקדמי והעסקי הגדירה קהילות וירטואליות כמורכבות מ- 12 מרכיבים. שניים עשר העקרונות פועלים במבנה היררכי כאשר העיקרון הגבוה ביותר (המטרה) נתמך על ידי העקרונות האחרים. עקרונות אלה מוצגים בלוח מס' 3. לוח 3: קהילות וירטואליות- מרכיבי פעילות עפ"י (2000) Taypaldos עיקרון מטרה זהות מוניטין שליטה תקשורת קבוצות סביבה גבולות אמון חליפין ביטוי היסטוריה הסבר קהילה קיימת משום שהחברים בה חולקים מטרה משותפת שיכולה להיות מושגת רק במשותף החברים יכולים להזדהות זה עם זה וליצור קשרים החברים בונים את הרושם הכללי בהסתמך על דעות המבוטאות על-ידי אחרים הסדרה וריסון של התנהגויות במתאם לערכים מוצהרים או מוסכמים החברים חייבים להיות מסוגלים ליצור אינטראקציות זה עם זה חברי הקהילה נחלקים לקבוצות בהסתמך על עניין ספציפי או משימות סביבה המאופיינת בשיתוף פעולה מאפשרת לחברי הקהילות להשיג את מטרותיהם הקהילה מזהה את אלה המשתייכים אליה ואליה שאינם בניית אמון בין חברים ועם מפעילי הקהילה מגבירה את יעילות הקבוצה ומאפשרת פתרון קונפליקטים הקהילה מזהה דרכים בהן ניתן ליצור חליפין של ערכים כמו ידע, ניסיון, תמיכה, סחר חליפין או כסף לקהילה עצמה יש "רוח" או אישיות, החברים מודעים לעשייה המתרחשת בקהילות אחרות על הקהילה לשמור על תיעוד של אירועי עבר והיא חייבת לפעול ולשנות בהתאם לכך

43 קהילות וירטואליות- התיישבויות ורשתות (2004) Blanchard and Markus דנים בהבדל בין התיישבויות וירטואליות וקהילות וירטואליות. לפי ניתן להגדיר התיישבויות וירטואליות כאשר קיימת כמות אובייקטיבית של,(1997) Jones אינטראקציות המתווכות באמצעות מחשב. כמות האינטראקציות ניתנת למדידה כמותית באמצעות תיעוד מספר הודעות, פרופורציות של תקשורת ציבורית, מספר חברים פעילים וותק השתתפות, ואלה אמורים לחצות סף מסויים. התישבות וירטואלית הופכת לקהילה וירטואלית כאשר חברי ההתישבות הוירטואלית פיתחו קשרים אפקטיביים שיכולים להיות מוגדרים כקהילות וירטואליות. Jones מסכם כי לא כל ההתיישבויות הוירטואליות הן קהילות וירטואליות, והגורם המבחין בין השתיים הוא (2004) Blanchard and Markus נוכחותם של קשרים רגשיים. טוענים כי אין הכרח לכך כי התיישבויות הוירטואליות לעיתים, נוצרת תחושה כי יתפתחו לקהילות וירטואליות. הדרישות המאפשרות יצירה, הקמה ותחזוקה של קהילה וירטואלית הן מועטות. כלומר, אם יצירת מקום המפגש, קיימת ודאות מלאה כי אנשים יפקדו אותו בהמוניהם. מחקרים יצירת מתוך כי מלמדים מקום מפגש וירטואלי ייתכן ותתפתח התיישבות וירטואלית. אולם, קהילה וירטואלית נוצרת מתוך התיישבות וירטואלית אותה מאפשר ומפתח ספק התשתית המקצה פלטפורמה באמצעותה ניתן לקיים ולבסס קהילה וירטואלית. במובן מסוים, מתקיימים בקהילה הויטואלית מערך של התנהגויות ותהליכים שדומים לתהליכים המתרחשים בקהילה פיסית..(Blanchard et al., 2004) (2005) בחנו את הגורמים המביאים לכך שפרטים מסייעים לזרים ברשתות ידע Wasko and Faraj מקצועיות. במאמריהם המוקדמים, השתמשו הכותבים במונח " קהילות ידע מקצועיות", אולם כעת הם החליפו את המונח הקודם במונח חדש- "רשתות ידע מקצועיות". על-פי תפיסתם, רשתות אלקטרוניות מתייחסות לרשת פתוחה של זרים שהם פרטים זה לזה, קהילה בעוד וירטואלית מוגדרת כסגורה יותר ובה פרטים בעבודה זה. את זה המכירים הנוכחית, המונח "קהילות וירטואליות" כולל גם התיישבויות וירטואליות וגם רשתות וירטואליות.

44 קהילות וירטואליות-מאפיינים מצאנו כי ההגדרה הקשורה לתוכן של הקהילה הוירטואלית המבוססת על מחקרם של Stanoevska- החוקרים (2001) Slabeva and Schmid היא המכלילה ביותר. חילקו את הקהילות ל- 4 קבוצות: דיון, מוכוונות מטרה/ משימה, עולם וירטואלי ופתרונות שהם בני כלאיים/ מעורבים (היברידיים). Stanoevska- Slabeva and Schmid מס' תרשים 1 מציג מאפיינים של קהילות וירטואליות לפי.(2001) תרשים 1: מאפיינים של קהילות וירטואליות קהילות וירטואליות דיון מכוונות מטרה/ משימה עולם וירטואלי מעורב Avatar תקשורת,P2P יחסים עיצוב/ מקור פתוח מכוונות לנושא למידה מקוונת משחקים ברשת קהילות ידע מקצועיות משא ומתן קהילות דיון עקיף הקבוצה הראשונה מורכבת מקהילות דיון המחליפות מידע בנושא מסוים. הדגש הוא על הפקת תוכן והחלפת מידע בהתייחס לנושא שהוגדר באופן ברור. ארבע תת-קהילות נכללות בקהילות דיון: קהילות דיון שבהן מתנהלת התקשורת בין אדם לאדם (קהילות קשרים ווברית הכוללת.1 חברה ועזרה). 2. קהילות מוכוונות נושא העוסקות בנושא מסוים שנקבע (כך למשל: קהילות ספורט, קהילות מוצר, קהילות אקולוגיות וכד'). קהילות 3. ידע מקצועיות הנוצרות בארגונים ופועלות בנושא מסוים ובמידע יישומי.

45 קהילות דיון לא ישיר בעלות תקשורת שאינה ישירה בין חברים (כך לשם הדגמה: אתר.4 ביקורות הספרים של.(Amazon.com הקבוצה השנייה מבוססת על קהילות מוכוונות מטרה או משימה. אלו קהילות החותרות להגשמת מטרה משותפת על-ידי שיתוף פעולה. בתוך קבוצה זו ניתן לזהות שלושה סוגים משניים של קהילות מוכוונות מטרה ומשימה: 1. קהילות משא ומתן בהן ניתן ההדגש על ביצוע עסקאות בשוק והן פועלות על בסיס פלטפורמה של מסחר אלקטרוני. קהילות של תוכנית או פיתוח (לדוגמא: קהילות מקור פתוח בהן המטרה הבסיסית היא.2 התוכנית המשותפת ופיתוח מוצר). 3. קהילות של למידה ברשת. הקבוצה השלישית היא קבוצת העולמות הוירטואליים. אלו הן קהילות ברשת הנוצרות ונבנות סביב עולמות וירטואליים ומשחקים. העולמות הוירטואליים מספקים שיקוף של מצב אמיתי או עולמות פנטזיה. אחד מהסוגים הייחודיים של העולמות הוירטואליים הוא משחקי הרשת. מידע על משתתפים לעיתים קרובות מוצג באמצעות Avatars (דמויות דמיוניות). הקבוצה האחרונה, תקשורת היברידית או תקשורת בת כלאיים, מקיפה מספר סוגי קהילות. דוגמא של קהילה היברידית עשויה להיות חנות ברשת עם משטח בשלושה מימדים המדמה את חדרי החנות והמציע אנשי מכירות וירטואליים לעזרת הלקוחות. המשתמש יכול לשמש בתפקיד של מתבונן בחלונות הראווה shopper),(windows של קונה, או של משתתף במשחקים מאורגנים או בקבוצות של עיצוב מוצר. המשתתף יכול לקבל מידע על מוצרים וקטלוג אלקטרוני, להשתתף בצ'אטים, בפורומים העוסקים במוצר ולהתעדכן באוסף המלצות. הוא גם יכול לבקר בצ'אט, בבית הקפה או במקומות חווייתיים אחרים. (1997) Hagel and Armstrong חילקו את הקהילות לשני סוגים מרכזיים: קהילות ממוקדות לקוח וקהילות בין עסקים. תרשים מס' 2 מציג סוגי קהילות לפי (1997) Hagel and Armstrong

46 תרשים 2: סוגי קהילות וירטואליות קהילות בין עסקים מחולקות ל- 4 קבוצות: קהילות תעשייתיות וורטיקאליות, קהילות פונקציונאליות, קהילות גיאוגרפיות וקהילות של קטגוריה עסקית. דוגמא לקהילות תעשייה וורטיקאלית היא קהילה של מפתחי תוכנה, בה המפתחים יוצרים קבוצות משתמשים. קהילות פונקציונאליות המשרתות את צרכיהם של משתמשים המייצגים פונקציה עסקית כלשהי, כגון שיווק או קניינות. קהילה גיאוגרפית הממוקמת בסביבת פעילות עסקית עשויה להיות ענף (או נצר) של קהילות צרכנות מקומיות, בהן מספקים העסקים את צרכי הלקוחות במיקום מסוים, ממלאים צורך ליצור ערוצי תקשורת אלה עם אלה. הקהילה העסקית הקטגוריאלית מנותבת למטרת מילוי צרכים מסוימים של חברות, כגון עסקים קטנים או זכיינים. תת-קהילות נוספות המתפתחות בסביבה בין עסקית: ארגון תעשייתי וורטיקאלי העוסק בביגוד יכול עם הזמן לפתח את הענף הקהילתי לקהילות פונקציונאליות או לקהילות עסקיות קטגוריאליות. התפתחות קהילה בסביבה מוכוונת לקוח עשויה להתרחש באחד מבין שלושת הכיוונים הבאים: גיאוגרפי, דמוגראפי, או נושאי. קהילות גיאוגרפיות נוצרות סביב מיקום פיזי שבו לכל משתתפי הקהילות יש גורם מניע משותף. קהילות דמוגרפיות מתמקדות במגדר, מצב משפחתי או מקור אתני. הדוגמאות כוללות קהילות מתבגרים, חד הוריים, הורים בודדים ומבוגרים. קהילות נושא מתמקדות

47 בתחומי עניין (למעט מיקום גיאוגרפי, מגדר או מצב משפחתי) ותחביבים כגון: ציור, מוזיקה, גינון ובנושאים כגון פוליטיקה ורוח. קהילת נושא דוגמת "טיולים" עשויה לפתח תת-קהילה המתמקדת באופי הטיול של הורים עם ילדים קטנים או תת-קהילות המתמקדות ביעדים ספציפיים כגון וינה. (2002) מלבד קהילות בין עסקים וקהילות בין עסקים ללקוחות, Lechner and Hummel כוללים :3 בהגדרתם גם קהילות בין לקוחות. ההגדרה כוללת חמישה סוגי קהילות המוצגים בתרשים מס' 1. משחקים. 2. עניין. 3. בין עסקים. 4. בין עסקים ללקוחות. 5. בין לקוחות. תרשים מס' 3 מציג הגדרה של קהילות וירטואליות לפי (2002). Lechner and Hummel תרשים 3: הגדרת קהילות וירטואליות פיתח טיפולוגיה המושתתת על מספר הגדרות. הטיפולוגיה המוצעת של קהילות (2004) Porter וירטואליות כוללת קטגוריות בשתי רמות: הרמה הראשונה ייסוד-הקמה קשרים. תרשים מס' 4 מתאר את הטיפולוגיה של קהילות וירטואליות לפי והשנייה, אוריינטציה לפי (2004) Porter תרשים 4: טיפולוגיה של קהילות וירטואליות קהילות וירטואליות ייסוד/הקמה מימון ע"י הארגון יוזמת חברים אוריינטציה לפי קשרים מסחרי ללא רווח ממשלתי חברתי מקצועי

48 שתי הקטגוריות הראשונות הן יוזמת החברים פרי בעוד המימון נעשה על ידי הארגון. קהילות הממומנות על ידי ארגונים עשויות להיות ממומנות על ידי ארגון מסחרי או על ידי ארגון שאינו (כגון מסחרי ממשלה או ארגונים ללא כוונות רווח). קהילות היזומות על ידי החברים הן כאלה שנוסדו על-ידי חברים ומנוהלות על-ידם. הרמה השנייה של הטיפולוגיה כוללת קהילות וירטואליות המקוטלגות בהתאם לאוריינטציה הכללית של הקשרים בקהילה. אוריינטציית הקשרים מתייחסת לסוג הקשרים הקיימים בין החברים בקהילה. קהילות שהן פרי יוזמה של חבריהן, יוצרות קשרים גם בין חברים (לדוגמא לקוחות ועובדים) וגם בין פרטים והארגון המממן (2004.(Porter,,(2004) לפי Porter הספרות מציעה כי ניתן להשתמש בחמש תכונות בכדי לאפיין קהילות וירטואליות: 1. מטרה 2. מקום 3. פלטפורמה 4. מבנה אינטראקציית האוכלוסייה 5. מודל רווח..(2004) לוח מס' 4 מציג את תכונותיהן של קהילות וירטואליות על-פי Porter לוח 4: תכונות קהילות וירטואליות תכונה מטרה- תוכן האינטראקציה מקום- שיעור הטכנולוגיה תיווך האינטראקציה פלטפורמה עיצוב האינטראקציה אינטראקצית האוכלוסייה מבנה - דפוס האינטראקציה מודל רווח -חזרה על אינטראקציה הסבר הנושא הוא שיוצר את הבסיס לאינטראקציה בקהילה וירטואלית (למשל משחק הגולף או החיים לצד מחלת הסוכרת) וירטואלי (קיים במרחב וירטואלי בלבד) היברידי/ מעורב, בן כלאיים (מתקיים הן במרחב הפיזי והן במרחב הווירטואלי) במקביל- סינכרוני (צ'אט) לא במקביל-א-סינכרוני (דואר אלקטרוני) היברידי/ מעורב, בן כלאיים קהילות וירטואליות פועלות בדומה לרשתות חברתיות אלא שאלה נתמכות על ידי מחשב קהילות וירטואליות פועלות בדומה לקבוצות קטנות או רשתות קהילות וירטואליות פועלות בדומה לציבור, קהל וירטואלי. מודל הרווח מתמקד בסוגיה האם קהילה וירטואלית יוצרת ערך כלכלי מוחשי ייצור רווח (פונדקאי/ מארח, מסייע, בעלים) - מאפשרי קהילות המארחים קהילות (Yahoo) - קהילות שיתוף או חליפין שמסייעות לחליפין של מוצרים או שירותים בין חברים בקהילות ופעמים רבות מרוויחות עמלות באמצעות ההעברות (e-bay) - קהילות באתרים של אירגונים: משתמשים בקהילות בכדי ליצור רווח מעסקאות ללא כוונת רווח

49 את אוריינטציות הקשרים שהוצגו בתרשים הקודם ניתן להסביר באמצעות חמש התכונות המוצגות בלוח 4. כך למשל, ניתן לתאר תקשורות חברתיות או מסחריות ברשת על ידי חמש התכונות. (2004) Plant מציג שלושה צירים להשלמת ההגדרה: 1. מידת הוויסות של הקהילה (מווסתת או לא.3 מווסתת); 2. האם הקהילה בעד או נגד רווח; מידת הפתיחות של הקהילה (פתוחה- סגורה); לטענתו ניתן לשלב בין שלושת הצירים. כך למשל, קהילות חינוך אינן למטרות רווח והן פתוחות ומווסתות. 3.5 קהילות וירטואליות- מאפייני משתמשים ייתכן כי לסוגים שונים של חברים ישנן סיבות וגורמי הנעה שונים להצטרפות לקהילות ברשת, בחרנו.(1.5 תחילה לסווג את החברים. בחלק זה יבחנו החברים גם בהקשר לאמון (ר' תת פרק חוקרים רואים באמון מרכיב מרכזי לחליפין ושיתוף פעולה בתוך ארגונים ) Van McAllister, ;1995 Ring & al., 1998.(de Ven, 1994; Smith et al., 1994; Tsai et הימצאו של אמון בתוך מבנה הפעילות תומך בפיתוח מערכת של תמיכה בין חברי הארגון, מערכת קשרים קהילתית, תחושת בטחון באחרים, שיתוף ידע שמתרחשת באופן חופשי וללא הפרעה והתנהגות המעודדת פנייה לבקשת סיוע ) & Jones.(George, 1998 מחקרים אמפיריים מגלים כי אמון מוביל לפתיחות ומכאן ליעילות רבה יותר של שיתוף ידע בין עמיתים (1996 Krough,.(Wathne, Roos, & בסביבה מקוונת לאמון ישנה משמעות רבה וזאת מכיוון שבמבנה כזה מנוטרלת במידה רבה אינטראקציה חברתית. ניתן לסווג חברים בשתי רמות: הראשונה, מתמקדת בחברים הממשיים, בקומונה (חברים לעומת אלה שאינם חברים). ברמה השנייה, סיווג מדויק ומפורט יותר באשר לסוגי החברות. תרשים מס' 5 מציג סיווג חברים בקהילה וירטואלית בחלוקה ל- 2 רמות.

50 תרשים 5: סיווג חברים בקהילות וירטואליות קהילות וירטואליות רמה א חבר לא חבר אורבן רמה ב משתמש משתמש פעיל משתמש מוביל חבר לעומת לא חבר ברמה הראשונה מוגדרת החלוקה הדיכוטומית בין חברים ושאינם חברים בקהילה בעוד שברמה השנייה מתבצעת חלוקה על-פי דרגות מעורבות בקהילה- אורבן (lurker) לעומת משתתף פעיל. על-פי Preece ואחרים (2004) מחולקים החברים לאורבנים פאסיביים ולמשתתפים פעילים. רוב החברים בקהילות הם אורבנים שמידת השתתפותם מסתכמת בקריאת הודעות שנכתבו על-ידי אחרים. על (2004) פי Preece ואחרים אחד ההסברים הנפוצים לאי השתתפותם של אורבנים בדיונים הוא כי אורבנים אינם צריכים להציג שאלות בקבוצת דיון משום שהם עוקבים אחר הדיון ומקבלים בדרך זו תשובות לשאלותיהם. באופן מסורתי, ניסו מתווכי קהילות נמרצות להפוך אורבנים למשתתפים פעילים אולם, Preece ואחרים (2004) שוללים את צורך והרצון לעשות כן. מחקרים שעקבו אחר קהילות מקור פתוח (Open-source) מדווחים בהרחבה אודותיהם של "אוכלי חינם" לכאורה. כך לדוגמא, Faraj (2005), Wasko and שבחנו את הסיבות לסיוע לזרים ברשת כאשר תופעה זו נראית לכאורה כבלתי הגיונית. מתוך ניסיון להבין את הגורמים להקצאת זמן, ידע ומאמץ

51 בהתנדבות של פרטים לטובת הכלל, בעוד השם יכולים בקלות להיות "אוכלי חינם" ממאמציהם של אחרים. החוקרים טוענים כי אם כולם יבחרו באפשרות להיות "אוכלי חינם", תחדל הרשת מלהתקיים. תיאוריות העוסקות בפעולה קולקטיבית מסייעות להסביר מדוע פרטים בקבוצה קולקטיבית בוחרים שלא להיות "אוכלי חינם", ומציעות כי פרטים מוותרים על הנטייה להיות "אוכלי חינם" עקב ההשפעה של הון חברתי (1995 ). Coleman,1990 Putnam 1993 and בבחינת ההבדל בין משתמש למשתמש פעיל עולה כי חברים פעילים מספקים ידע רב ערך עבור חברים חדשים. ישנן חברות שאף מעניקות תגמול לחברים פעילים בתמורה להשקעתם. זאת ועוד, השוני (1986) שבין משתמש למשתמש מנהיג על-פי Von Hippel מתבטא בכך שמשתמשים מנהיגים מוגדרים כמשתמשים הממוקמים ב"קצה ההנהגה" במונחים של מוצר חדש ואשר מצפים לתגמול (2003) גבוה יחסית מפתרונות שיספקו את צרכיהם. Franz and Wolkinger אין כי מבהירים להתבלבל בין משתמשים מנהיגים למשתמשי כוח (Power) משום שהפעילות שלהם קשורה לפעילות של תכנון ופיתוח הקהילה. Franz and Wolkinger (2003) מצאו הבדלים בהתנהגות של משתמשים סטנדרטיים ומשתמשים מנהיגים. למשל כך משתמשים מנהיגים נמצאו כבעלי נכונות גבוהה יותר לשלם תמורת כלים ושירותים קהילתיים והם מעוניינים יותר בתכנים העוסקים בבידור ובתקשורת בהשוואה לתוכן המוצע. 3.6 הסברים תיאורטיים לסיבות ולמניעים להשתייכות לקהילה וירטואלית תיאוריות כלכליות על-פי מודל בסיס המשאבים model) (Resource- Based פרטים עושים שימוש במשאבי הזמן, אנרגיה, קשב, ובידע למטרות פיתוח הקהילה (2001.(Bulter, כאשר ההטבות הנתפסות מהחברות בקהילה עולים על המשאבים המוקרבים למענה, נתפסת הקהילה ככזו המייצרת ערך עבור חבריה. קושר את ההטבות הנתפסות והמשאבים המוקרבים למספר החברים בקהילה. כך, (2001) Bulter מחד גיסא, באם ההטבות הנתפסות מהחברות בקהילה עולות על המשאבים המוקרבים, הקהילה תיצור ערך עבור חבריה, וכתוצאה מכך תגדל כמות החברים בה. מאידך גיסא, אם ההטבות הנתפסות כנחותות בערכן מהמשאבים המוקרבים, החברים ינטשו את הקהילה ובכך יתחולל תהליך של אבדן חברים ודלדול.

52 מונה שורה של הטבות המסופקות לחברים בקבוצות מסורתיות (שאינן מתקיימות (2001) Bulter ופועלות ברשת) וקהילות ביניהן: הזדמנויות ליצירת קשרים חברתיים, שותפות, הזדמנויות להשפיע על אנשים, תמיכה חברתית, גישה למידע, הפצת רעיונות במהרה ותמיכה לפעולה קולקטיבית. מבנים חברתיים ברשת מספקים מגוון הטבות על ידי כך שהם תומכים בהתפתחות קשרים בינאישיים, שיתוף ברגשות של חברות ותפיסה של שותפות, עידוד דיון, חלוקת ידע, גישה למידע עבור פרטים תוך הפצה מהירה של רעיונות, סיפוק תמיכה רגשית וחברתית ומתן אפשרות לפעילות קולקטיביות דוגמת פיתוח תוכנה ופעילות פוליטית. מבנים חברתיים קיימים בקרבקהילות וירטואליות ופיסיות. במחקרם העוסק בקבוצות דיון לתמיכה טכנית עשו שימוש ברשת (2003) Gu and Jarvenpaa בתיאוריה הכלכלית. לטענתם, אדם יתרום ידע כאשר ההטבות עולות על המחיר אותו נדרש לשלם. הכותבים, בהתייחסם לגישת (1965), Olson טוענים כי קולקטיביות כגון זו, הקיימת בקבוצות דיון שאין בצידן תמריץ עבור תרומה, אינה מאפשרת פעולה אינטרסנטית. במצב זה, לא תתבצע תרומה. תמריצים משמעותם, להגדרת החוקר, רווחים מוחשיים או שאינם מוחשיים המוערכים על ידי (2003) התורם ואמורים להגדיל את ההטבות. Gu and Jarvenpaa הציעו כי ככל שהמשתמשים האחרים בקהילה מגדילים את תרומתם כן גדלה תרומתו של הפרט הבודד החבר בקהילה. בהסתמך על התיאוריה הכלכלית, תמריצים מוצדקים משום שהם מגבירים את התועלת עבור הלקוחות תיאוריות חברתיות תיאוריה נוספת שהוצעה על- ידי (2003) Gu and Jarvenpaa היא תאורית החליפין החברתי. גישה זו גורסת כי פרטים יתרמו לא בשל ההטבות מהתמריצים כשלעצמם, ההטבות בשל אלא, הנגזרות מהתמורה המתקבלת או מתוך הדדיות עתידית (1964 Blau,.(Bearman, ;1997 פרטים תורמים כל עוד הם מאמינים כי אחרים יתרמו אף הם במידה שווה. על-פי תיאורית החליפין החברתי (1964 (Blau, פרטים משתתפים באינטראקציה חברתית בהסתמך על ציפייה כי מהלך זה יוביל לרווח חברתי שיתבטא בהוקרה, במעמד ובכבוד. לפיכך, נפתחת אפשרות כי הפרט עשוי לרכוש מוניטין, מתוך השתתפותו הפעילה כאשר יצירת מוניטין נחשבת כמניע רב עוצמה להשתתפות פעילה.(Donath, 1999)

53 ש) קבוצות דיון מעודדות חליפין חברתי בין פרטים המפנים שאלות ואלו המספקים תשובות. תיאורית החליפין החברתי טוענת כי הציפייה להדדיות מניעה לתרום מעל פרטים ומעבר לתחזיותיהם של מודלים כלכליים שעניינם בתועלות (1964.(Blau, תיאורית הזהות החברתית התיאוריה מקשרת את תרומות האחרים לאופן שבו קבוצות הדיון מסייעות לחברים להגדיר ולשמר את זהותם החברתית. בתיאורית הזהות החברתית מתוארת תחושת אחדות בין פרטים והיא שיוצרת שיתוף ומניעה ליצירת תרומה. אנשים מפיקים תחושת עצמי מהישויות שאליהן הם משתייכים או שאיתן הם משתפים. זהות זו משפיעה על הדרך שבה הם מגיבים ופועלים (2000 Terry,.(Hogg & זהות חברתית מתייחסת לידיעתו של הפרט כי הוא משתייך לקבוצות מסוימות, הנושאות אופי וערכים החשובים לו 1972) Tajfel,.(Hogg et al., 2000; זהות חברתית מתעצבת באמצעות קטגוריזציה עצמית. פרטים מקטלגים אלה את אלה לקבוצת פנים וקבוצת חוץ בהסתמך על דומות נתפסת (אנחנו) והבדלים (הם). אלו המקוטלגים תחת אותה קטגוריה סביר להניח כי לא יחשבו יותר באופן פרטני אלא כישות אחת או קבוצת פנים. קטגוריזציה עצמית דומה בהגדרתה לחשיבה ולהתנהגות קבוצתית. אל אלו שמשתייכים לאותה קטגוריה (קבוצת הפנים) תהיה התייחסות מועדפת, ואלו המקוטלגים בקטגוריה שונה או שמצויים בקבוצת החוץ יזכו ליחס נחות יותר. בשימוש בתקשורת מתווכת מחשב צופים למבנה בעל מאפייני קטגוריזציה חזקים במיוחד Lea & ) לאור העובדה כי תקשורת מסוג זה ממסכת על מידע אינדיבידואלי על האחר ועל עצמי.(Spears, 1992 ככל שקיימת הגבלה בנושא המידע אודות אחרים כך קיימת סבירות רבה יותר כי פרטים יעשו שימוש בסטריאוטיפים ובכך תתחזק הנטייה להעריך דומות בקבוצת הפנים ושונות בקבוצת החוץ ) et Lea.(al., 1992 זאת ועוד, ייתכן כי פרטים יונעו לחלוק עם אחרים עקב תחושה של נורמה חברתית או הזדהות חברתית, לא בהכרח כתמורה לרווח אישי. (2005) Wasko and Faraj ציינו במיוחד שפרטים מרצונם תורמים לטובת הכלל זמן, מאמץ וידע, בעוד שהם יכולים ביתר קלות ליהנות ללא תמורה ממאמציהם של אחרים. 2005) Wasko and Faraj התמקדו בשאלה מדוע פרטים מסייעים לזרים

54 ש) ברשתות האלקטרוניות ללא תמורה מיידית בעוד "אוכלי חינם" יכולים לרכוש את אותו הידע בדיוק כמותם מצאו הסבר המתבסס על תיאוריות של פעולה קולקטיבית. לטענתם, אם כל חברי הקהילה יבחרו להרוויח חינם תחדל הרשת האלקטרונית מלהתקיים. על-פי תיאורית הפעולה הקולקטיבית הון חברתי מוגדר כמשאבים הטמונים במבנה חברתי (Coleman 1990, Putnam 1993, 1995) שאליהם קיימת גישה או שהם מגויסים בפעולה תכליתית (29.p.(Lin,2001 מושגים של הון חברתי הוצעו כהסברים עבור מגוון של התנהגויות פרו-חברתיות, הכוללות: פעולה קולקטיבית, מעורבות קהילתית, והישגים חברתיים מובחנים. לפי (1995), Putnam הון חברתי מצוי בקשרים הקיימים בין פרטים ובתוך פרטים עם קהילותיהם. בכדי לתרום ידע, פרטים מחויבים באימוץ חשיבה כי תרומתם תהייה ראויה למאמץ והיא כזו שביכולתה ליצור ערך חדש. כל זאת בשילוב עם ציפייה לזכות בחלק מהערכים הללו עבור עצמם בעתיד (1998 al.,.(nahapiet et ההטבות האישיות הללו או "רווחים אישיים" סביר יותר שימצאו דרכם לפרטים הנוטלים חלק פעיל ומסייעים לאחרים (2003 Krogh,.(Von Hippel & Von מודל השפעה חברתית Dholakia ואחרים (2004 עסקו בחקר השפעתה של גודל הקהילה הוירטואלית וערכה הנתפס בעיני חבריה זיהו שבעה סוגים שונים של קהילות ברשת: רשימות דואר אלקטרוני, לוח מודעות ברשת, קבוצות חדשות, מערכות צ'אט בזמן אמת, משחקים וירטואליים רבי משתתפים, ו- Dungeons רבי משתמשים.(MUDs) ממצאי המחקרים מצביעים על כך שמרבית הקהילות מוגדרות כקהילות נושא, כך למשל: מעריצי שר הטבעות ואוספי פוקימון. מתוך מחקר שמטרתו לבחון מניעים אינדיבידואליים להשתתפות בקהילות וירטואליות עולים חמישה ערכים להשתתפות: 1. ערכים תכליתיים; 2. ערכי גילוי עצמי; 3. שימור לכידות בינאישית; 4. העצמה חברתית; 5. ערך בידורי. הקבוצה הראשונה והגדולה ביותר מושתתת על ערכים תכליתיים. ערכים אלה הם שילוב של ערכים המכילים מידע וערכים המשמשים כאמצעי אינסטרומנטאלי. את ערך המידע מפיק המשתתף מקבלת מידע ומחלוקתו עם אחרים בקהילה הוירטואלית. כמו כן מופק ערך המידע באמצעות הידיעה או

55 ההנחה מה אחרים חושבים. את הערך המהווה אמצעי אינסטרומנטאלי, מפיק המשתמש מתוך השלמת משימות מסוימות כגון: פיתרון של בעיה, הפקת רעיון, השפעה על אחרים בנושאים שונים (מוצרים, תיקוף החלטה שהתקבלה, מוצר רכישת או באמצעות אינטראקציות חברתיות ברשת). הכותבים מגדירים ערך תכליתי כערך המופק מהשלמת מטרה תכליתית אינסטרומנטאלית שהוגדרה מראש (כולל קבלה או מתן מידע) באמצעות השתתפות בקהילות וירטואליות. הקבוצה השנייה, הכוללת ערכים של גילוי אישי, מכילה הבנה והעמקה של מימדים בולטים של העצמי באמצעות אינטראקציות חברתיות. בעוד שערך תכליתי מיוחס להתייעלות הקשורה לחיבור העצמי לאובייקטים או לנושאים חיצוניים, גילוי עצמי מתמקד בדאגות פנימיות, הגלומות בעצמי או נובעות ממנו. שימור לכידות בינאישית, הערך השלישי, מתייחס להטבות חברתיות המופקות משימור וביסוס קשר עם אנשים אחרים (תמיכה חברתית, חברות, ואינטימיות). משתתפים רבים מצטרפים לקהילות בעלות מאפיינים אלה בעיקר בכדי להפיג את הבדידות, לפגוש אנשים הדומים להם, ליצור קשרים חברתיים ולזכות בתמיכה חברתית. הערך הרביעי, ההעצמה חברתית באמצעותה מפיק המשתתף תחושת קבלה ואישור מחברים אחרים. העצמת הסטטוס החברתי של יחיד בתוך הקהילה מותאמת לתרומתו. תחושת הכרה אף היא קשורה להעצמה החברתית. לעיתים ניתןלהבחין בקיומו של ערך זה בקהילות לפיתוח תוכנת.Open-source המרכיב האחרון הוא הערך הבידורי המופק מתוך הנאה וחוויות הירגעות בזמן שעוסקים במשחק או יוצרים אינטראקציות עם אחרים. שני הערכים הראשונים- התכליתי והגילוי האישי, מהווים את המימד העצמי שני הערכים בעוד האחרים,שימור קשרים בינאישיים והעצמה חברתית, מהווים את המימד הקבוצתי. משמעות העצמי הינה ביחס לחברי הקבוצה האחרים. ההבחנה בין ערכים הקשורים לעצמי לאלו הקשורים לקבוצה מרכזית משום שסוג הקהילה הוירטואלית מכתיב אילו ערכים ימצאו כמשפיעים יותר ניבוי על ההשתתפות הפעילה וההשפעה החברתית. טוענים (2004) במחקר שהשווה בין קהילות וירטואליות לקהילות שאינן Riding and Gefen וירטואליות communities) (offline כי קיימים מניעים שונים של פרטים להצטרף לקבוצות רגילות שאינן מתנהלות באמצעות תקשורת מתווכת מחשב. מבין המניעים הללו מצוי הצורך להשתייך

56 ולהצטרף לאחרים מכיוון שקבוצות מעניקות לפרטים מקור מסוים של מידע וסיוע בהגשמת מטרות ובנוסף מעניקות תגמולים. תיאורית הזהות החברתית, גורסת כי פרטים מעצבים זהות חברתית המושתתת על ערכים, גישות, כוונות והתנהגויות מחברות נתפסת בקהילות וירטואליות או אמיתיות. ניתן לבחון את המניעים הללו בדרך של הצטרפות לקבוצות מסורתיות פנים אל פנים במטרה לבחון את החברות בקבוצות וירטואליות (2004 al.,.(ridings et לטענת החוקרים הסיבה השכיחה ביותר להצטרפות לקהילה וירטואלית מתמקדת בצורך בנגישות למידע וסיבה נוספת היא הצורך והרצון בתמיכה חברתית המסופקת על ידי הקהילה. עוד עולה כי קהילות וירטואליות הינן מקומות אליהם פונים ומצטרפים אנשים בכדי למצוא ולקבל תמיכה רגשית, תחושת שייכות ועידוד בנוסף במטרה לקבל עזרה אינסטרומנטאלית. גורמים נוספים שעשויים להביא להצטרפות לקהילות וירטואליות הינם: חיפוש קשרים חברתיים או שעשועים/בילויים שהקהילות מספקות. (2004) Riging & Gefen חקרו חברים המשתייכים ל- 27 קהילות וירטואליות (קבוצות מודעות) באשר לגורמים להצטרפותם לקהילות וירטואליות. על-פי ממצאי המחקר הסיבות המובילות להצטרפות לקהילה וירטואלית קשורות בסוג הקהילה (בריאות/עניין/חיות מחמד/מקצועי/שעשוע) ותחומי העניין שלה (כך למשל בקהילות העוסקות בחיות או מחמד קהילות לצרכי שעשוע). הממצאים מדגישים כי שיתוף מידע הוא הגורם המרכזי להשתתפות ואילו החברות מדורגת במקום השני בלבד. ממצא זה זכה לאישוש נוסף בקרב קהילות העוסקות בנושאים מקצועיים אשר ההשתתפות בהם לעיתים אינה על בסיס וולונטרי (כך למשל קהילות העוסקות בפן המקצועי של בריאות או שעניינם הוא מקצועי לחלוטין) הגורם המרכזי להשתתפות הוא איתור מידע וגם כאן, התמיכה החברתית עולה כגורם השני בשכיחותו. לדעת המחברים, תרומתו המרכזית של המחקר הינה בעצם ההוכחה כי לקהילות וירטואליות, כמו לקהילות פיסיות, מצטרפים לא רק בשל שיתוף מידע על בסיס תועלתני, אלא גם בשל העובדה כי הן משרתות צורך חברתי כמקור לתמיכה חברתית והתחברות.

57 תיאוריות מבוססות-עניין ואחרים (2004) דנו בתיאוריות מבוססות עניין וציינו כי ניתן לחלק את הערכים לרמת Dholakia העצמי והקבוצה עניין עצמי ועניין קבוצתי (2000) Wasko and Faraj עסקו בחקר קהילות וירטואליות מתוך נקודת מבט המתמקדת בתהליכי שיתוף ידע. הם גרסים כי המניע לשיתוף ידע מושפע מראיה כלכלית בעיקרה ומונע מתוך עניין עצמי או מראיה שאיה כלכלית המונעת על-ידי עניין קבוצתי ומחויבות מוסרית. מתוך המחקר שביצעו בקרב חברי קהילות ידע מקצועיות עולה כי שלושת המניעים העיקריים להשתתפות הם: תגמולים מוחשיים (כגון מידע חשוב), תגמולים מופשטים (כגון הנאה ממשחק) ועניין קהילתי. לתגמולים מוחשים משויכים: נגישות למידע שימושי ומומחיות, מתן תשובות לשאלות ספציפיות ורווח אישי. קיימים היבטים רבים להגדרת המונח שימושיות: קבלת סיוע ממשי כאשר מחפשים עצה, הסיוע שהתקבל מועבר במהירות וכאשר המידע שהתקבל מחברי הקהילה נחשב כבעל ערך. מספר חברים העלו פירושים נוספים והם: כי המידע מעודכן, אינו זמין במקורות אחרים ואינו בר השגה באמצעים אחרים. רשתות ידע מקצועיות הן מקור לקבלת מידע שימושי במהירות על-ידי מומחים בתחום. תגמול מוחשי אחר הינו קבלת סיוע באיתור פתרון לבעיות ספציפיות. לעיתים עושים המשתתפים שימוש בקהילה למטרות רווח אישי מסוים או מתוך מניעים המשויכים להגדרת הסטאטוס המקצועי שלהם. המשתתפים מציינים כי הקהילה הינה משאב חשוב שבעזרתו יוכלו להתקדם במישור המקצועי, ליצור לעצמם מוניטין שיתורגם לעבודה ואף יסייע בידם בשיווק עצמי ברמה העסקית. המשתתפים בקהילות ידע מקצועיות מדווחים על גורם הנעה פנימי (אינטרינזי) והגשמה עצמית. ההשתתפות בקהילה מאתגרת, מסייעת בעידון תהליכי החשיבה ותורמת לפיתוח תובנות חדשות. ההשתתפות יוצרת הנאה מתהליכי הלמידה ושיתוף אחרים. במימד קהילתי, הוזכר, כי בראש ובראשונה השימוש בפורום המקצועי נועד למטרת שיתוף ידע וכי מטרת ההשתתפות אינה יצירת קשרים חברתיים. רבים מעריכים את הליך החליפין, האינטראקציה והאפשרות לקבלת משוב. במקרים של בידוד גיאוגרפי האפשרויות הללו מוערכות אף יותר. בנוסף, דווח כי ההשתתפות נובעת ממחויבות מוסרית המתבטאת בהתנהגויות פרו-חברתיות ואלטרואיסטיות. המשתתפים הביעו עניין

58 ד) בסיוע לאחרים מתוך רצון לשמר את מבנה הקהילה כמו גם גילוי סולידאריות מקצועית עם קולגות בתחום. שלא כהדדיות הישירה המצוינת בתיאורית החליפין החברתי (1964,(Blau, עולה כי פרטים שסייעו לאחרים אינם מצפים לסיוע עתידי מאותם פרטים שלהם סייעו, מכאן משקפת גישה מוכללת. כי הדדיות בהקשר זה עצמי ואלטרואיסטי (2004) Chesney העוסק בתחום שיתוף ידע ביקש לבחון את המניעים לפרסום תווי נגינה באמצעות הרשת. בהמשך, נבחנו שני מודלים לשיתוף ידע המושתתים על תהליכי שיתוף ידע בקרב קבוצות העוסקות בפיתוח כלים עבור הקוד הפתוח וקבוצת דיון. ממצאי המחקר מעלים כי פרסום תווי נגינה מזכיר במאפייניו תהליכי שיתוף ידע במודל מקור הקוד הפתוח, אולם הדבר אינו חד-משמעי. במודל קבוצות הדיון, נוצר שיתוף כתגובה לבקשה כאשר העבודה אינה מפורסמת בכדי לזכות בתגובה. במודל מקור הקוד הפתוח, הידע משותף כיוון שמתכנת מזהה פרמטר חדש בתוכנה וחש כי שיתופו עם אחרים עשוי להוביל להמשך פיתוח. המניעים לפרסום תווים לנגינה בגיטרה ברשת קובצו באופן זהה לשתי קטגוריות: עצמי ואלטרואיסטי מסגרת ערך-עניין הציעו כי ראוי לבחון את ערכי המשתמשים בשירותי קהילות (2005) Akkinen and Tuunainen וירטואליות במונחים של עניין וערכים (ראה לוח 5). מימד הערך, לצורך הגדרת המסגרת, כפי שהוצע על- ידי Dholakia ואחרים (2004 נו בערכים תכליתיים, ערכי גילוי העצמי, העצמה חברתית ובידור. אנו מוצאים כי מסגרת הגדרה זו חסרה מכיוון שהערך "שימור לכידות בין-אישית" אינו נכלל בה. בעוד שאנו טוענים כי לכידות הינה דרישת-קדם לקיומה של קהילה הוירטואלית ואף משמשת מניע (2004) Dholakia להצטרפות. הדוגמאות שניתנו על-ידי ואחרים לשימור הלכידות הבין- אישית נגזרות מתוך ערכי העצמה חברתית. מימד העניין הוא דואלי ומורכב מעניין עצמי ומעניין קהילתי במקור, חילקו המחברים את עניין-העצמי לרווח/תועלת מוחשי/ת.(Wasko & Fraj, 2000) ומופשט/ת, אולם עם זאת, ראוי להתייחס למונח הכולל.

59 מסגרת ערך-עניין שלנו המוצגת בלוח מס' 5 מחלקת את הערכים לאלה הנגזרים מערכי תכלית, גילוי עצמי, העצמה עצמית ובידור. ניתן לדון בכל ערך בהקשר של עניין עצמי ועניין קהילתי. לוח 5: מסגרת ערך-עניין עבור סיבות להצטרפות /שייכות לקהילה וירטואלית ) al., Akkinen et (2005 עניין ערך ערך תכליתי גילוי עצמי העצמה חברתית בידור עניין עצמי קבלה ושיתוף המידע שיקוף מחשבות למידה הערכה וסטטוס היכרויות און-ליין דרך לנצל זמן הפנוי להירגע עניין קהילתי ביצוע משימה קולקטיבית הצורך להשתייך לקבוצה תמיכה בקרב בני אותו גיל הדדיות משחקים רבי משתתפים און-ליין דוגמאות לערכים תכליתיים הנגזרים מעניין עצמי הם בקבלת מידע או בשמחה על שיתוף המידע עם אחר. ערכים תכליתיים הם ערכים הנוצרים מביצוע משימה קולקטיבית. גילוי עצמי כולל שיקוף מחשבותינו ולימוד מזווית של עניין עצמי וכן הצורך להשתייך לקבוצה מהפן הקהילתי. צורך זה קשור הן לתחושת הקהילתיות והן לעקביות הקבוצה. בבואנו לבחון מימדים כגון העצמה חברתית ועניין העצמי, נמצא כי הגורמים להשתתפות בקהילות הוירטואליות כוללים הערכה וסטאטוס. כאשר מדובר אולם, בנושא קהילתי, עולים גורמים כגון תמיכה של קבוצת גיל והדדיות, הקשורים במידה רבה בשיתוף רגשי בהשוואה לערכי העצמה חברתית המוצגים על-ידי Dholakia ואחרים (2004). בביצוע חלוקה בין ערכי הבידור לערכי העצמי והקהילתי, מתפקדות קהילות וירטואליות כאמצעי לניצול הזמן הפנוי בעוד שמנקודת מבט של עניין קהילתי, הפועל היוצא הוא פעילות במסגרת משחקים רבי משתתפים און-ליין. 3.7 סיכום ומסקנות סיווגים קהילות וירטואליות מסווגות לשתי קבוצות עיקריות: האחת, סיווג מבוסס תוכן והשנייה, סיווג המבוסס על יצור הכנסות. סיכום הסיווגים המתייחסים לקהילות וירטואליות מוצג בלוח מס' 6.

60 לוח 6: סיכום הסיווג לקהילות וירטואליות סיווגים מבוססי - תוכן סיווגים מבוססי-הכנסות (2004) Plant (2001) Stanoevska-Slabeva and Schmid קהילות דיון קהילות מכוונות למטרה/משימה עולמות וירטואליים פתרונות בני-כלאיים בקרת/ויסות הקהילה (מבוקרת לא מבוקרת) רווחיות הקהילה (למטרות רווח ללא מטרות רווח) פתיחות הקהילה (פתוחה סגורה) (1997) Hagel and Armstromg (1997) Hagel and Armstrong קהילות ממוקדות צרכנים (קהילות גיאוגרפיות/דמוגראפיות/נושאיות) קהילות עסקים לעסקים (קהילות תעשייה מאונכת/ פונקציונלית /גיאוגרפית/ עסקיות) סוגי הכנסות: דמי מנוי דמי שימוש דמי חבר (2000) Hanson הכנסות מבוססות- ספק הכנסות מבוססות משתמש (2003) Franz and Wolkinger (2002) Lechner and Hummel קהילת משחקים קהילות עניין קהילות עסקים לעסקים קהילות עסקים לצרכנים קהילות צרכנים לצרכנים (2004) Porter קהילות יזומות ע" החברים (קהילות חברתיות/מקצועיות) קהילות מסובסדות על-ידי ארגונים (קהילות פרסום/ ללא מטרות רווח/ ממשלתיות) מחשב עצמאי (פרסום/ רישום/ /e-commerce מקורות אחרים) הרחבות (אינטגרציית לקוחות/ מחקרי שוק/ פיתוח מוצרים) בנוסף, ניתן לסווג את משתתפי הקהילה על-פי הקריטריונים הבאים: חברים ושאינם חברים; משתתפים סמויים (אורבנים), מפרסמים, משתמשים ומשתתפים פעילים (בעלי כוח), משתמשים ומשתמשים מובילים.

61 הסבר תיאורטי ההסבר התיאורטי להצטרפותם או השתייכותם של פרטים לקהילות וירטואליות לשלוש נחלק (3 ; קבוצות עיקריות: 1) תיאוריות (או מודלים) פרספקטיבת העניין. כלכליות/ים; 2) תיאוריות (או מודלים) חבריות/ םי התיאוריות כלכליות מבוססות על שני מודלים. האחד, מודל מבוסס משאבים והשני, תיאוריה (Bulter, 2001) כלכלית. על-פי המודל מבוסס המשאבים פרטים משתמשים בקהילה וירטואלית Gu כאשר הרווח המצופה עולה על המשאבים המושקעים. בתיאוריה כלכלית המוצגת על-ידי ו- (2003) Jarvenpaa פרטים משתמשים בקהילות וירטואליות כאשר הרווח המצופה עולה על העלויות. התיאוריות החברתיות מבוססות על 3 תיאוריות או מודלים: הראשונה, תיאורית החליפין החברתי, השנייה, הזהות החברתית והשלישית, השפעה חברתית. תיאורית החליפין החברתי (המוצגת על-ידי 2003, Gu and Jarvenpaa במקור,Blau 1964) מדגישה את ההדדיות שבין חברי הקהילה כאשר פרטים מעניקים תוצר כלשהו לקהילה ומצפים לקבל משהו בתמורה באופן מידי או בשלב מאוחר יותר בהתאם לרוח ההדדיות. על-פי תיאורית הזהות החברתית, קבוצות דיון מסייעות למשתתפים להגדיר ולשמר את זהותם החברתית. תיאורית הזהות החברתית גורסת כי בפרטים קיימת מוטיבציה לשתף אחרים בשל נורמה חברתית או הזדהות חברתית, לאו דווקא מתוך ציפייה לרווח אישי. לכאורה, נראה הדבר כלא רציונאלי, וכאן עולה השאלה מדוע פרטים ישקיעו באופן וולונטרי מזמנם, ממאמציהם וממידע המצוי ברשותם לטובת רווח קולקטיבי בעוד שהם יכולים "לתפוס טרמפ" בקלות רבה על תרומתם של אחרים? תיאוריות העוסקות בפעולה קולקטיבית מסייעות להבנת הסיבות בעטיין פרטים בקולקטיב בוחרים שלא "לתפוס טרמפ" ומציעות את ההסבר לתופעה בכך שפרטים יוותרו על הנטייה "לתפוס טרמפ" בהשפעתו של הון החברתי. במודל העוסק בהשפעה החברתית של השתתפות הפרט בקהילות וירטואליות שנחקר על ידי (1 ואחרים (2004), זוהו חמישה גורמים שונים להשתתפות בקהילה וירטואלית: ערכים Dholakia תכליתיים; 2) ערכים לגילוי עצמי; 3) שימור לכידות בין-אישית; 4) העצמה חברתית; 5) ערכי בידור. גורמים דומים לאלה זוהו על-ידי החוקרים (2004). Ridings and Gefen

62 ס: ההיבט השלישי, הקשור בתחומי העניין של חברי הקהילה נבחן במספר מחקרים שבהם אותרו המניעים והסיבות להצטרפות לקהילות. ניתן לחלק את המניעים והסיבות לשתי קבוצות: הראשונה, עניין עצמי והשנייה, עניין קהילתי או אלטרואיזם. במחקרם של (2000) Wasko and Faraj הסיבות להשתתפות נחלקו לשלוש קבוצות: עניין עצמי (כולל רווח מוחשי ומופשט), ועניין ציבורי. Chesny (2004) גילה כי המניעים לפרסומם של תווי נגינה בגיטרה ברשת בקהילה הוירטואלית קובצו לשתי קטגוריות: עצמי ואלטרואיסטי. (2005) Akkinen and Tuunaninen הציעו כי ניתן לראות את ערכי Akkinen and הלקוחות בקהילה הוירטואלית במונחי עניין וערכים. מסגרת עניין-ערך על-פי (2005) Tuunaninen מחלקת את הערכים לאלה הנגזרים מערכים תכליתיים, ערכים לגילוי עצמי, העצמה חברתית ובידור. כל ערך ניתן לדיון בהקשרים של עניין עצמי וציבורי. בלוח מס' 7 מוצגים התיאוריות והמודלים המגדירים את הסיבות והמניעים להצטרפות לקהילות וירטואליות. לוח 7 יכום התיאוריות והמודלים הקשורים לסיבות והמניעים להצטרפות לקהילות וירטואליות תיאוריות חברתיות תיאורית חליפין חברתי הדדיות (עתידית) תיאורית הזהות החברתי זהות חברתית של המשתתפים פעולה קולקטיבית מודל של השפעה חברתית ערכים תכליתיים ערכים לגילוי עצמי שימור הלכידות הבין אישית ערכי העצמה חברתית ערכי בידור פרספקטיבת העניין עצמי כנגד אלטרואיסטי עצמי כנגד קהילה מסגרת ערך-עניין תיאוריות כלכליות מודל המבוסס משאבים רווחים < משאבים תיאוריה כלכלית רווחים < עלויות סיכום פרטים עושים שימוש, על-פי רוב, בקהילות וירטואליות כאשר הרווח המצופה עולה על המשאבים והעלויות המושקעים. ניתן לזהות את התיאוריות הכלכליות כהנחות היסוד כאשר מעליהן ממוקמים

63 ערכים הנגזרים מתיאוריות חברתיות (השאובות ממודל ההשפעה החברתית בפרט). הפרספקטיבה השלישית מוגדרת כפרספקטיבת העניין הנחלקת באופן הבא: עניין עצמי וקהילתי אלטרואיסטי. ניתן להציג את המניעים במבנה מאטריציוני כפי שהציעו (2005) Akkinen and Tuunaninen במסגרת ערך-עניין שלהם. המודל בצורתו הכוללת יותר מוצג בתרשים מס' 6. תרשים 6: הסבר תיאורטי תיאוריות כלכליות תיאוריות חברתיות פרספקטיבת עניין 4. עבודה משותפת נתמכת מחשב בעבודתו קובע (1991) Reid כי במערכות תקשורת מתווכות מחשב CMCSs) ( נעשה שימוש במחשב ורשתות תקשוב בכדי לחבר, לאחסן, למסור ולעבד מידע. קיימים שלושה מבנים בסיסיים של (3) תוכניות צ'ט. תקשורת מתווכת מחשב: (1) דואר אלקטרוני; (2) קבוצות דיון ;(Newsgroups) הדואר האלקטרוני מאפשר למשתמשים במערכות המחשב לשלוח מסרים זה לזה. קבוצות הדיון מאפשרות למשתתפים לשלוח מסרים למאגר מידע בנושא/ תחום מסוים. המערכת מאפשרת בנוסף העברת מסרי דואר אלקטרוני לקבוצת מתעניינים רבת משתתפים. בשני סוגים אלה יש באפשרותם

64 של המשתמשים להעביר ו/או לקבל מידע בטווחי זמן שונים (תקשורת א- סינכרונית). הסוג השלישי, לעומת זאת עושה שימוש בתקשורת סינכרונית המאפשרת קיומה של תקשורת בזמן אמת. ניתן להשוות הבדלים אלה, לטענת החוקר, להבדלים שבין שפה כתובה (תקשורת א- סינכרונית) לבין שפה מדוברת (תקשורת סינכרונית). תקשורת מתווכת מחשב ניתנת להגדרה במספר אופנים הכוללים:,(online communication) קהילות וירטואליות, תקשורת בזמן אמת תקשורת אלקטרונית תקשורת במרחב וירטואלי communication) (cyber או שיחה,(electronic communication).(cyber conversation במרחב וירטואלי ) אלה ועוד נכללים כחלק מהמונח "תקשורת מתווכת מחשב". ניתן אף להרחיב ולהגדיר את כלל השימושים הללו כמתחם שבו מתקיימים תהליכים של שיתוף מידע באמצעות מחשב (2000 al.,.(baron et על-פי הגדרה נוספת- תקשורת מתווכת מחשב כוללת בתוכה את כלל הכלים והמערכות המשמשים להעברת מסרים אותם ניתן לחלק לשתי קבוצות מרכזיות: האחת, א-סינכרונית (מושהית) והשנייה, סינכרונית (בזמן אמת). בקבוצה הראשונה ניתן לציין את השימוש בדואר אלקטרוני, לוח מודעות אלקטרוני,(BBS) קבוצות דיון ורשימות תפוצה.,ICQ בקבוצה השניה ניתן לציין את השימוש בתוכנות צ'ט,(IRC) תוכנות מסרים מיידים דוגמת.Yahoo Messenger, MSN Messenger כחלק מאפיון הסינכרוניזציה שבה מתקיימת תקשורת מתווכת מחשב ניתן לציין שלושה סוגים של תקשורת המתקיימת במימדי קשר שונים: האחת, תקשורת המתקיימת במודל של קשרים אחד לאחד; השנייה, במודל של אחד לרבים; השלישית, במודל של רבים לרבים (המכונה גם "קשר קבוצתי") (1998 Hawisher,.(Moran & הסבר נוסף ניתן (1996) על-ידי December הגורס כי תקשורת מתווכת מחשב מבוססת אינטרנט משמשת לצורך שיתוף ידע ומתקיימת בסביבה המבוססת על רשתות המקיימות ביניהן שיתוף פעולה והעושות שימוש בפרוטוקול תקשורת TCP/IP ובמודל שרת-לקוח. הנתונים עשויים להכיל מגוון רחב של סימנים המשמשים לתקשורת בין בני אדם.,Greif הנמנית עם החוקרים הבולטים בתחום, טבעה לראשונה את המונח CSCW והגדירה תחום ידע זה כ"תחום מחקר המתמקד בתפקוד המחשב בתוך קבוצת עבודה" (1988.(Greif, הגדרה זו (1991) המתמקדת בתמיכה בקבוצות זכתה לביקורת מצד חוקרים אחרים. Greenberg גורס כי הגדרה זו לוקה בחסר מכיוון שהיא עושה שימוש בשני תנאים (תפקוד מחשב וקבוצת עבודה) שאותם

65 groupware ראוי להפריד לשני מונחים שונים זה מזה. החוקר קובע כי מתאר פיתוח של תוכנה המיועדת לקבוצות בעוד הגדרת, CSCW מתייחסת לאיכות העבודה ודרך ביצועה בתוך מבנים של תוכנות המיועדות לעבודה קבוצתית. (1994) Bannon and Schmidt הגדירו CSCW כ"מאמץ להבין את האופי והצרכים בעבודה משותפת בשילוב היעדים של מעצבי טכנולוגיית המחשב המיועדים ליצור (1991) מסגרות לעבודה משותפת. Ellis להגדרת ואחרים עבודה משותפת נתמכת מחשב איננה משמשת כתומכת בפעילות של קבוצות עבודה תוך שימוש בטכנולוגיית מחשב בלבד אלא היא בעלת משמעות במובן החברתי, בהיבטים העוסקים מערכות יחסים, תפקידים ומנהגים חברתיים. (2000) טוען כי חקר עבודה משותפת נתמכת מחשב (CSCW) התפתח במובנים הטכניים Ackerman אולם עדיין חסר בחינה מדוקדקת ומעמיקה של ההיבט החברתי. לטענתו, עולה צורך להפנות משאבים לעיסוק בחקר האינטראקציה החברתית המתרחשת באמצעות טכנולוגיה. לאחרונה, נעשו מספר צעדים חשובים בנושא בשדה מחקר חדש הקרוי מחשוב חברתי (2001.(Dourish, במחקר הנוכחי אנו רואים כמטרה להרחיב ולהעשיר את תחום הידע המוגדר "מחשוב חברתי". הארגון המודרני מאופיין במבנה ביורוקראטי, היררכי, רציונאלי וריכוזי (2001.(Smith, תהליך המעבר לייצור גמיש ובמודלים לעבודה משותפת נתמכת מחשב (CSCW) הוביל לשינויים מהותיים במבנה זה שמשמעותם מתבטאת בביזור מערכות, פיזור מוקדי השליטה ותהליך קבלת החלטות השונה מהמקובל עד כה. שליטה עצמית וניהול עצמי הם מהמאפיינים הבולטים של תהליך השינוי וכל אלה מתאפשרים הודות לדיגיטליזציה, גלובליזציה, ותהליכי המחשוב בארגוני עבודה הפועלים על פי ה"רוח" החדשה. העברת תחומי אחריות לידי העובדים והאצלת סמכויות מהמנהלים לכפיפים הם תהליכים המתרחשים בארגונים הפועלים בעולם העבודה החדש. מכאן, ניתן לומר כי הגבולות בין מנהלים לכפיפים הולכים ומטשטשים. ראיית בעל הסמכות וההשפעה בארגון אינה כה ברורה כיום עבור הפרט (2002 Gephart,.(Robert & הרחבת השימוש במחשב ובערוצי תקשורת מתווכי מחשב (CMC) מהווה כיום אחד התחומים המרכזיים בסביבת העבודה החדשה. שימוש ברשתות תקשורת חוצה הלכה למעשה את גבולותיו הפיסיים של המשרד, הארגון וגבולות התוחמים בין מדינות ועמים (2002 al.,.(robert et סביבות עבודה משותפות נתמכות מחשב משמשות כיום חוד החנית לסביבת העבודה החדשה. ארבעת

66 א( ב( ג( ד( התחומים המרכזיים המשפיעים על מסגרת הפעילות והאינטראקציה בתוך ומחוץ לארגונים הפועלים ( בסביבת עבודה נתמכת מחשב: ( רמת המחשוב בארגון המשפיעה על תהליכי עיבוד המידע; רשתות תקשורת אל הארגון ומחוצה לו המאפשרות גישה למידע ללא תלות בזמן ומקום; ( מקורות תקשורת ומידע דוגמת מסדי נתונים; ( מידת הדיגיטאליזציה של התכנים המאפשרת אינטגרציה וחליפין של מידע במודל תקשורת מורכב ומגוון. תצורות של תקשורת מתווכת מחשב נעות החל מתקשורת סלולארית ודואר אלקטרוני דרך מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים וכלה ברשתות תקשורת ומסחר אלקטרוני. מדיה זו היא רבת- מימדים וניתן לאמצה למטרות רבות ושונות ) Rice אנו עדים כיום לתהליך שבו עובר פרק זמן מזערי בין התרחשות אירוע לזמן.(& Gattiker, 2001 הנדרש בכדי להגיב על ההתרחשות. תהליכים המתרחשים בפרקי זמן קצרים מאוד מבטלים את תפקידם ומשמעותם של גורמים "חוצצים" בארגון ומחוצה לו. התהליך מאפשר קיום והעמקה של תלות ההדדית בין יחידות הארגון השונות, ומשנה את יחסי הכוחות בתוכו בהקשר למוקדי כוח וסמכות. מקור הכוח נובע מיכולת גישה אל מקורות מידע או השליטה בהם ונודעת לו השפעה רבה הן על מבנה התקשורת בארגון והן על אפשרויות השגת מידע חיוני. מערכות מידע מתווכות מחשב (CIS) מעודדות יצירת שיתוף פעולה המאפשר שיתוף וחליפין במקורות מידע. מערכות אלה מאפשרות אינטראקציה המקלה על המשתתפים והמעודדת ניהול עצמי. השפעת מבנה שליטה הפורמאלי ההיררכי מצטמצמת ומנגד חלה עליה במעמדה של הסמכות הבלתי פורמאליות המסתייעת במערכות מידע מתווכות מחשב המעודדות הדדיות, סוציאליזציה ושיתוף מידע. כתוצאה מכך נוצר סחף במעמדו של גורם סמכות יחיד בארגון כמקור שליטה בלעדי על מקורות המידע בעוד כוחם של גורמים השולטים בערוצי מידע עולה. בערוצים אלה מתאפשרת זרימת מידע רב- כיוונית ורב- ממדית בכל דרגי הארגון. מקור הכוח כעת הוא בנגישות הפרט למקורות מידע ואינטראקציה המתקיימים בזמן אמת 2001) al.,.(rice et 4.1 שילובן של מערכות מתווכות מחשב בארגוני בריאות החל משנות ה- 90 אנו עדים לשינויים מהותיים שחלו בתחומי הרפואה והבריאות. שינויים אלה נובעים בעיקר מאימוצה של טכנולוגיית המידע כמו גם אפליקציות תוכנה המאפשרות הגברת יעילות ושיפור ברמת הביצועים (1999 Tan,.(Raghupathi & השינויים הבולטים עליהם נוכל להצביע

67 נובעים בעיקר מחדירת רשת האינטרנט ומערכות מחשב תומכות החלטה ) Whinston, Ba, Lang, & (1997; Detmer & Shortliffe, 1997 הגישה כלפי טכנולוגיית המידע, דרך אימוצה והשימוש שנעשה בה במערכת הבריאות מושפעים באופן מהותי מדפוס הקשרים המתקיימים בין יחידים המהווים חלק מהארגון ) ;1985 Jay, Anderson & (Anderson, Jay, Schweer, & Anderson, 1987; Rice, Grant, Schmitz, & Torobin, 1990 קבוצות מקצועיות רבות ומגוונות מקיימות ביניהן תקשורת במטרה לספק שירותי בריאות. מבין חברי קבוצות אלה נמנים רופאים, אחיות, צוותי מנהלה, טכנאים רפואיים ופקידים. אלה משתייכים לקבוצות פרופסיונאליות וארגוניות שונות הפזורות במבנים ארגוניים שונים. בין הקבוצות קיימת תלות הדדית זאת מכיוון שמוטל עליהן הצורך לשתף פעולה ולהיות מתואמות במטרה לספק שירותי בריאות (1992 Rice,.(Aydin & קשרים בין אישיים בין חברי הקבוצה ובינם לבין חברי קבוצות אחרות חיוניים לשיתוף ידע ומשאבים במטרה לספק שירותי בריאות. ככלל, תקשורת בין אנשי מקצוע משפיעה באופן מובהק על אימוץ והפצה של טכנולוגיית מידע חדשה. ) al., Anderson et.(1985; Anderson et al., 1987 יתרה מכך, מערכות מידע המכילות רשומות רפואיות systems-) electronic medical record (EMRs מערכות רפואה מרחוק ) telemedicine ( ואינטרנט מאפשרות לאנשי מקצוע המרוחקים זה מזה גיאוגרפית להשתתף באותם מסדי נתונים, להתייעץ, ליצור שיתופי פעולה כמו גם יצירתם של מחלקות/ ארגונים וירטואליים שאת גבולותיהם ניתן להגדיר במידה רבה יותר על- ידי משימות ומידע Aydin et al.,) בהשוואה לחלוקה ארגונית ומחלקתית מסורתית, ויצירת חלוקה על פי תחומי עיסוק.( ניהול ידע בארגוני בריאות ניהול ידע הינו מושג עסקי רחב המאגד בתוכו הגדרה לפעילות מתואמת ומאמץ מכוון במטרה לנהל את הידע הארגוני בדרך של יצירה, הבניה, הפצה ויישום של ידע תוך יצירת ערך מוסף לכושר הביצוע Holsapple & Singh, 2001; ) הארגוני. תהליכים אלו מבוססים על למידה ארגונית ושיתוף ידע (1998 Finkelstein,.(Quinn, Anderson, & ההבדלים המרכזיים בין השימוש המקובל למונחים

68 "מידע" ו"ידע" נעוצים במידה רבה באופן ובמידת החשיפה של המידע. ניהול ידע משמעו קטלוג, הבניה ומידת נגישות המידע לאנשים הנכונים בזמן הנכון. ניהול ידע מוגדר כתיעוד ארגוני או ניהול תוכן ומתייחס לידע כמשאב הניתן למימוש ולייסוף. ניתן לעשות שימוש בידע במטרה להביא לפתרון בעיות בארגון ובאופן שבו ניתן יהיה לעשות בו שימוש בעתיד (2003.(Bose, בהקשר זה ראוי לתחום את הידע באופן זהיר ועבור קהילת משתמשים ספציפית תוך התאמה לצרכיה הייחודיים. רצוי להגדיר במדויק את הידע שייכלל וכיצד יש לקטלגו ולסכמו. ההבדל המהותי שבין ניהול ידע לניהול מידע נעוץ בשוני התוכני שבין שני המושגים. ניהול מידע מוגבל בדרך כלל לדווח מובנה של תהליכים ותוצאות ואין מצויות בו בדרך כלל אפשרויות לפתרון בעיות המתבססות על ערוצים בלתי פורמאליים הנסמכים על התנסות ומומחיות. ניהול ידע, לעומת זאת, מעוצב על פי צרכי הארגון ומיועד לשפר את ביצועיו במספר רב של ערוצים Liebowitz,) Beveridge, 1997; Borghoff & Pareschi, 1998;.(1999 מערך שירותי הבריאות תלוי בידע במידה רבה. ארגוני הבריאות מסתמכים רבות על הידע במטרה לקדם את המדע, להעניק שירות יעיל יותר לציבור המטופלים ונותני שירות, לתאם בין גורמים שונים ולאחד שירותים (1999 Louw,.(Heathfield & הקשר המסורתי הפרטני שבין רופא לחולה עובר כעת מהפך בכך שניהול הטיפול בחולה הבודד עובר לידיו של צוות מומחים המצוי כל- אחד בתחומו.(Beveridge, 1997) הוא. מצב זה מחייב מעבר למודל של ניהול ושיתוף ידע אוסף המידע אותו מקבל הרופא או נותן שירות רפואי אחר מהווה בסיס לאבחון ולביצוע בדיקות נוספות. עם זאת, ראוי לציין כי אחד הגורמים המעכבים את הפיתוח שעשוי להביא, קרוב לוודאי, להגברת היעילות ולחסכון כספי ניכר הוא הקושי להביא למהלך שיוביל לשיתוף ידע בין ארגוני הבריאות (& Grimson היסטורית, השימוש בטכנולוגית המידע אוטונומית לכל ארגון בריאות בפני (Hasselbring, 2000 עצמו ואין בין ארגוני הבריאות כל תלות הדדית או שיתוף ידע. על- פי מודל זה קיים שיתוף מועט ביותר בין ארגוני הבריאות השונים ואין בו, לדעת חוקרים, יתרונות בולטים ) 2003.(Bose, 5. רשתות וקהילות חברתיות ומקצועיות הידע הרפואי בעולם מכפיל עצמו מדי מספר שנים, אולם בישראל, רופאים שהוכשרו לפני עשרות שנים, אינם מחויבים להתעדכן במידע חדש. סקר שנערך בשתי קופות חולים ובבית חולים גדול מעלה

69 כי 40% מכלל הרופאים אינם עוברים כל רענון או השתלמות ממוסדת עולה מנתוני סקר. (לינדר-גנץ, 2008). אות למידת חשיבותו של הנושא ניתן למצוא בהכרזתם של בכירי מערכת הבריאות בכנס של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות שנערך בים המלח כי "התעדכנות מתמדת של עובדים בתחום הבריאות היא משימה לאומית" (לינדר- גנץ, 2008). ממצאי דו"ח ועדת אמוראי (2002) מעלים כי למרות גודש הידע וההתפתחות הטכנולוגית המהירה, אין חובת התעדכנות, ולא קיים מנגנון מפקח, שמטבע הדברים משפיעים על רמת תפקוד הרופא מבקר ומוודא כי רופאים כשירים בלבד יטפלו בחולים. מממצאי הוועדה עולה כי מציאות זו מקשה על יכולתו של משרד הבריאות לתכנן ולקיים בקרה בכלל ובקרת איכות בפרט על מידת כשירותם ועל אופן תפקודם של הרופאים. הוועדה ממליצה כי כלל הרופאים יחויבו ברישום תקופתי הכולל: עדכון פרטים רלוונטיים ועמידה בהשתלמויות ובהתעדכנויות תקופתיות. הוועדה מדגישה כי הכשרת הרופא המודרני אינה תהליך שמסתיים, אלא יש להמשיך אותה לאורך כל חייו המקצועיים בשל הצורך ההולך וגובר בהענקת מענה לצרכים משתנים ומתפתחים, שילוב טכנולוגיות חדישות, התפתחות התפיסה הצרכנית בבריאות ושינוי הפרקטיקה הרפואית. הזמינות הרבה של המידע הרפואי לציבור באמצעות רשת האינטרנט מצריך היכרות והבנה מעמיקים עם מכלול התהליכים ויכולת להסיק מסקנות נכונות באשר לדרכי הפעולה המומלצות. מ כאן כי תהליך ההתמקצעות הוא הכרחי ומחייב עבודת צוות רב-תחומית. מתוך החשיבות והנחיצות הרבה בעדכון והרחבה הידע המקצועי של מתמידים בתחום עיסוקם נבחרה קהילת הרופאים בישראל כשדה המחקר לעבודה זו. המאפיינים המקצועיים והארגוניים הייחודיים לרופאים יבחנו בהמשך. כהקדמה לחלק זה ראוי לציין כי על אף ריבוי העבודות המחקריות שנערכו בתחום מקצועות הבריאות בישראל, ניכר מיעוט מידע באשר לכוח האדם הרפואי העובד. קיים מחסור בפרט במידע העוסק במקומות העבודה, תחומי תעסוקה, פריסה גיאוגרפית ומאפיינים מקצועיים ותעסוקתיים (שמש ואחרים, 2007). 5.1 קהילת הרופאים- ניתוח עיסוק עיסוק ברפואה מוגדר כפרופסיה. משמעותה של פרופסיה הוא עיסוק במקצוע מסויים הנבדל ממקצועות אחרים. פרופסיה או מקצוע פרופסיונאלי שמור למקצועות נוספים כגון עריכת דין, ראיית

70 ל וחשבון הנהנים מיוקרה חברתית גבוהה ואוטונומיה מקצועית מלאה. ניתן לזהות פרופסיות על-פי מספר מאפיינים: 1. קיומה של תחושת שתייכות של אנשי הפרופסיה לקבוצות העמיתים בפרופסיה הבאה לידי ביטוי בקיומם של כנסים מקצועיים, כתבי העת ייעודיים ועוד. 2. ההשתייכות לקהילה הפרופסיונאלית היא לעולם נשמרת (גם אם אדם פרש לגימלאות). 3 כל פרופסיה יש מערכת ערכים נורמטיבית המושתתת.4 על כללי אתיקה מקצועית המחייבת את אנשי הפרופסיה. לכל פרופסיה יש דיאלקט מקצועי שאופייני לחברי 5. הפרופסיה. קיימים כללי התנהגות עמיתים בין מוגדרים כאשר אלה שונים מהכללים הנהוגים בציבור הכללי. באופן כללי המימדים המייצגים את עבודתו של הרופא מתמקדים בעיסוקו בחיי אדם ובהיות המגזר אליו הוא משתייך מוביל בתחום מקצועות הבריאות. באשר למאפייני התעסוקה של הרופאים ניתן לומר כי מרביתם מועסקים במסגרת מערכות ציבוריות (בתי חולים ממשלתיים, בתי חולים המשתייכים לשירותי בריאות כללית, מרפאות בקהילה וכד'). הרופאים כולם אקדמאיים והכשרתם נמשכת בממוצע 11 שנים. הכשרת רופא היא יקרה יותר ממקצועות אקדמאים אחרים ומסובסדת באופן ניכר על ידי המדינה.בפני הרופא עומדות אופציות השתכרות נוספות במסגרות רפואיות שונות (וועדת אמוראי, 2002). אוכלוסיית הרופאים בישראל היא הטרוגנית וזו מתבטאת בשונות תרבותית וחברתית, שמקורה במספר משתנים וביניהם: תקופת עליה, השתייכות לקבוצת אוכלוסייה על בסיס אתני, דתיות וכד'. על מימדים הללו נוספים מימדים פרופסיונאליים כגון: סוג, תוכן ומשך ההכשרה המקצועית. כך, רבים מהרופאים בישראל סיימו את לימודיהם במדינות אחרות שבהן נהוגה תוכנית לימודים שונה מהמקובל בישראל. על- פי נתוני משרד הבריאות כשליש בלבד מבין הרופאים סיימו את לימודיהם בישראל (משרד הבריאות, 2004). שמש ואחרים (2007) טוענים כי ההטרוגניות של קהילת הרופאים מבטאת את אופייה של החברה הישראלית כחברת הגירה רב תרבותית. את העיסוק ברפואה ניתן לאפיין במס' מימדים והם: הזהות המקצועית, הסביבה החיצונית והיחסים בין חברי אותו מקצוע.

71 זהות מקצועית היסודות האובייקטיביים של המקצוע ממוקמים מחוץ למערכת המקצועית ונשענים על ארבעה גורמים עיקריים: טכנולוגיות, ארגון חברתי (חוקים, מוסדות וכו'), עובדה טבעית (כגון מחלה) או עובדה תרבותית (כגון אסטטיקה או רוחניות). היסודות הסובייקטיביים של המשימות המקצועיות מעוגנים בהתמחות ומהוות ומהווים את הבסיס העיקרי עליו מושתת המקצוע. (1988) Abbott מסווג את הבסיסים הסובייקטיביים על-פי שלושה מימדים מרכזיים בעבודתו המקצועית של הרופא: ההסקה. אבחנה, טיפול בבעיות ותהליך אבחנה עוסקת באופן הניתוח של בעיות או תופעות. בשלב זה עלולה מערכת הסיווג o לחשוף את המקצוע לאחרים בתחום השיפוט. במילים אחרות, ככל שקיימת הגבלה מקצועית באופן הגדרת הבעיה, הדבר משאיר פחות מרחב למקצוע אחר להטיל סנקציות שיפוטיות בדרך של הצעת פתרון כוללני יותר לבעיה. מצד שני, ככל שההגדרה שהוצעה לבעיה עמומה, כך נחשפת הרפואה לתחום שיפוט אחר שעשוי להציג הגדרה מדויקת יותר לאותה סוגיה. שני היבטי הטיפול הרפואי עשויים להשפיע על מידת הפגיעות של תחום שיפוט o המקצועי: יעילות הטיפול ומורכבותו. כך, ככל שיכולת המקצוע למדוד את יעילות הטיפול נמוכה יותר כך טענת המקצוע לספק פתרון אמיתי לבעיה חלשה יותר. ככל שהטיפול שניתן לספקו פשוט יותר, כך ישנן אפשרויות רבות יותר להפכו לשגרה ולאמצו על-ידי מקצוע אחר. תהליך ההסקה המוביל לדיאגנוזה (אבחנה) והמקשר בינה לבין הטיפול לתורם אף הוא o לעיצוב מעמדו של המקצוע: ככל שהקשר בין האבחנה לטיפול ישיר יותר, כך המקצוע הופך לפגיע יותר. זאת מכיוון שמשימותיו עלולות להפוך לסטנדרטיות ובכך מתאפשרת האצלת סמכויות. ככל שתהליך ההסקה מורכב יותר, ומבוסס על ידע מופשט וככל שהשיפוט הנדרש הינו על-פי שיקול הדעת, כך הפגיעה בעמדה המקצועית מצטמצמת. ידע ספציפי, ערוך על-פי חוקים או אקדמי - עבודתו המקצועית של הרופא הינה בעלת קשרים ישירים למערכת הידע. הידע המקצועי נותן לגיטימציה לעבודה מקצועית על-ידי הבהרת ביסוסו

72 וקישרו לערכי החברה הבסיסיים, כגון רציונאליות, לוגיקה ומדע. ניתן להוכיח יעילות טיפול באמצעות ידע ערוך על-פי חוקים או אקדמי. ידע זה מוביל אף לחידושים המעניקים למקצוע הגנה מסוימת באמצעות פיתוח מומחיות חדשה. עולם הידע הערוך על-פי חוקים או האקדמי הינו אחד האתרים בו מתאמנים המומחים ברפואה לעתיד. הסביבה החיצונית כוללת את הסביבה החברתית והסביבה התרבותית. הסביבה החברתית עשויה להפר את שיווי המשקל של המערכת המקצועית הרפואית. בהקשר זה ניתן לציין את הטכנולוגיות המתחלפות ואת ארגון העבודה ובעיקר עלייתה של הביורוקרטיזציה והקמתם של ארגוני ענק (1988) Abbott העוסקים ברפואה (מרכזים רפואיים, שירותי בריאות וכד'). על-פי ו- Freidson (2001), לשינויים בסביבה התרבותית תפקיד מכריע עוד יותר המתבטא בשלושת ההיבטים הבאים: עלייה בכמותו ובמורכבותו של הידע - המקצועות מאמצים אסטרטגיות שונות בכדי להתמודד עם הידע העובר שינוי, כאשר לאסטרטגיות הללו עשויה להיות השפעה רבת משמעות על תחום שיפוטם. כך לדוגמא, הצורך לנהל מידע מורכב ועשיר עשוי להביא להיווצרות רשתות מומחים בתחום. אותה רשת מומחיות עשויה להביא להתמסדותן של פרקטיקות מסוימות מה שעשוי להקל על תחום אחד להשתלט על תחומים אחרים. כך, פיתוח קווים מנחים מדויקים לפרקטיקה מסוימת עשוי לתרום, לפיתוח והרחבת סמכויות של פרופסיות אחרות. כך, בסיוע בסיסי הידע הרחבים והעשירים שנוצרו טוענים רוקחים כי הם מסוגלים כעת לטפל בלקוחות חולים ולרשום להם תרופות. ערכים חברתיים משתנים המקצועות מבססים את הלגיטימציה שלהם על ערכים חברתיים (להגדרתו של Abbott "מנהג הלגיטימציה"). לדוגמא, מדע ויעילות הינם ערכים חברתיים שעליהם מושתתת מערכת מקצועית באופן מסורתי. בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי המתחולל בתחום כאשר את אותם ערכים מסורתיים מחליפים הערכים: תועלתנות, נשיאה באחריות ושלמות. שינוי המבנה הערכי הגדיר מחדש את עולם התוכן המקצועי בכך שמומחיות מוערכת כיום יותר בהשוואה להתמחות כללית ובכך נפגע תחום העיסוק ברפואת משפחה. מנגד, במרוצת השנים האחרונות, אנו עדים לחזרה להומניזם ולערכי הקהילה, ואלה עשויים להביא לעליית קרנה של רפואת המשפחה.

73 עליית השפעתן של האוניברסיטאות באופן היסטורי, אוניברסיטאות נאלצו לעסוק במערכת המקצועית בעוד שכיום הן מעניקות את מירב ההשכלה המקצועית. מכאן כי הקשר ההדוק בין האוניברסיטאות לבין המערכת המקצועית בלתי נמנע. לאור החשיבות בערכו של הידע בפרופסיות השונות נוצרת מתיחות בין האקדמיה לבין מומחים העוסקים בפרופסיה בפועל. המתיחות נובעת מהעובדה כי האקדמיה היא זו שמגדירה את רשימת הקריטריונים של מומחיות טובה שבאמצעותם מוערכת עבודתם של המומחים. אחד ההיבטים המרכזיים במערכת היחסים שבין חברי אותה פרופסיה הינו היכולת של החברים לבדל עצמם זה מזה. יכולת זו לבידול פנימי מאפשרת מרחב לאוטונומיה אישית ומרוץ אחר מקור השראה ומנגד אישית עשוי להוות מקור לחיכוכים ומתחים. להלן ארבע דרכים בהן רופאים יכולים לבדל עצמם זה מזה: סטאטוס תוך מקצועי מכיוון שרפואה מאורגנת סביב מערכת ידע, מוענק סטאטוס גבוה יותר לרופאים המגלים מעורבות רבה יותר בארגון הלמידה ובדור הידע. השבר עשוי ליצור בעיית אי-נוחות בעבודה מקצועית בתחום. בעיני הלקוחות וחברי מקצועות אחרים איתם מקיימים הרופאים קשר על בסיס יומי, מומחים מעניקים לגיטימציה למקצועם באמצעות עבודתם. אולם, בתוך קבוצת המקצוע למומחים על-פי רוב סטאטוס נמוך ביותר או לפחות הם תופסים מקומות בעלי יוקרה נמוכה יותר בהשוואה לעמיתיהם העוסקים בעיקר במחקר ואשר זכו למלגות. בידול בקרב ציבור הלקוחות לנושא של בידול הלקוחות השפעה ניכרת. כך, מומחים מסוימים או בעלי תת-התמחות בתחום עלולים "לנטוש" לקוחות מסוימים ולהפנותם לטיפול של מומחים אחרים. (1988) Abbott מדגים את מקרה האחיות שנכנסו לתחומי עיסוק מסוימים ברפואה הכללית לאחר שתחומים אלה ננטשו על-ידי הרופאים. על-פי שוני פנימי בסטאטוס בד בבד עם שונות בלקוחות ודרכים נפרדות (1988) Abbott לארגון העבודה עשויים ליצור הבדלים משמעותיים בהכנסה, כוח ויוקרה בין חברי אותו מקצוע. בידול מקומות עבודה שני היבטים המרכזיים בהקשר זה הם עניין ההכנסה (ממקור חיצוני או באמצעות המשכורת, הנושאת עימה יוקרה נמוכה יותר) וסוג העבודה (כלומר

74 עבודה בקבוצה או יחידנית). כך, בתחום הרפואה הפכה העבודה בבית החולים לחשובה, כפי שארגוני ניהול הבריאות הפכו למרכזיים בעולם המערבי כמו גם בישראל. כתוצאה מכך, רופאים המתמחים מחוץ למסגרות הללו מאבדים חלק מיוקרתם המקצועית.(1988,Abbott) בידול תוכניות קריירה תוכניות לפיתוח קריירה חשובות מכיוון שאלו עשויות לתרום לנוקשות דמוגראפית מסוימת שעשויה להקשות על התאמת המקצוע לתנאים המשתנים. כך, מחסור בכוח העבודה או כוח עבודה עודף ישפיעו על המקצוע ותפקידו במערכת,Abbott).(1988 בתוך מערכת מקצועית, כל תחום עיסוק מוגדר כפונקציה של קבוצת משימות שנקבעו על-ידי "הסמכות השיפוטית". על כל מקצוע להגן באופן מתמיד על הלגיטימיות ועל תחום שיפוטו, אם בזירה הציבורית (בפני הציבור הרחב, מוסדות והמדינה) או במקום העבודה, "הזירה העיקרית" שבו העבודה המקצועית נמצאת במו"מ על הבסיס היומי. יכולתה של הרפואה להצדיק ולהגן על תחום שיפוטה תלויה ביכולתה להגדיר ברור את תפקידה ואת יעילותה בפתרון סדרת בעיות. דרך העבודה המקצועית יכולה הרפואה להגדיר את זהותה, את הלגיטימיות שלה ואת תחום שיפוטה בניגוד למקצועות האחרים איתם קיימת תלות הדדית מתמדת המשימות המקצועיות המתבצעות על-ידי רופאים. המשימות הללו בעלות שלושה בסיסים: יסודות אובייקטיביים, יסודות סובייקטיביים והיכולת לנהל מערכת של ידע ספציפי ערוך על-פי חוקים או כזה שעובר אקדמיזציה. אחד מהמאפיינים המקצועיים הבולטים בתחום העיסוק ברפואה היא הסגרגציה בין עיסוק ברפואה ראשונית אל מול רפואה שניונית. במחקר הנוכחי ניתן משקל לחלוקה הפנימית הזו של תחום העיסוק כחלק מהשערות המחקר כפי שיפורטו בהמשך. 5.2 קהילת הרופאים- מאפיינים סוציו-דמוגראפיים תחום עיסוק רבים נוטים להגדיר את תפקידם של העוסקים ברפואה ראשונית בקהילה משמשים כ"שומרי הסף",(Bertakis & Robbins,1987 ;1995 של מערכת הבריאות (טבנקין ואחרים, כמומחים בעלי

75 אוריינטציה קהילתית (1981 Kark,.(Longlett et al., ;2001 תרומתה של הרפואה הראשונית באה לידי ביטוי בהיותה חזקה, זמינה וביכולתה להביא לצמצום פערים בריאותיים בין חלקי האוכלוסייה השונים (אפשטיין ואחרים, 2006) בלוח מס' 8 מוצגת המהות שבהגדרת רופא ראשוני כ"רופא כללי" כמו גם דרכי העבודה הייחודיות לתחום העיסוק על-פי הגדרותיו של ד"ר אמנון להד ראש החוג לרפואת משפחה באוניברסיטה העברית בירושלים (2004). לוח 8: רופא ראשוני- מימדי הכוללנות ודרכי עבודה מימדי הכוללנות מומחה למחלות שכיחות מסנגר/לוביסט לענייני בריאות רופא בעל ידע בתחום הפסיכו-סוציאלי בעל ידע בכל תחומי הרפואה הרופא של החולה "הנודניק" רופא המגע הראשוני מבדיל בין חולה לבריא + (intaker gatekeeper) הרופא הרואה במשפחה את יחידת הטיפול דרכי עבודה טיפול במחלות שכיחות המשכיות/רציפות הטיפול טיפול כוללני הכשרה במספר מקצועות רפואיים שונים טיפול בפרט, במשפחה, בקהילה זמינות הטיפול אחריות בבריאות ובחולי רפואה מונעת חינוך לבריאות עבודת צוות (2007 בישראל, שיעור העוסקים ברפואה ראשונית נאמד בכ- 15% מכלל הרופאים (שמש ואחרים, מתוכם 37% מוגדרים כמומחים ברפואת משפחה (כ- 1,200 רופאים סה"כ). רפואת משפחה מוגדרת כהתמחות מלאה בת 4 שנים ברפואה ראשונית כאשר בישראל מצטרפים מדי שנה כ- 100 רופאים לעוסקים בתחום (להד, 2004). לוח מס' 9 מציג את התפלגות הרופאים הראשוניים בקהילה בחלוקה לסוג מומחיותם. לוח 9: רופאים ראשוניים על-פי סוג התמחות מקור: שמש ואחרים (2007)

76 בלוח מס' 10 מוצגות התפיסות כלפי תחום העיסוק של רפואת משפחה ומומחיות בתחום הרפואה. 1 לוח 10: תפיסות העיסוק של רופאי משפחה ורופאים מומחים מומחה בתחום הרפואה רופא משפחה רופא המשפחה מתאים לעבודה קלינית (גישה כוללנית כשהחולה מומחה מתקשר במרכז, מתמחה במגוון בעיות שגרתיות ובמקרים דחופים). רפואת משפחה הינה דיסציפלינה מבוססת קהילה (פרופיל התמחות משתף פעולה מותאם לצרכי הקהילה; בעיות ללא בחירה וללא הבדל; רקע מנהל התמחות שונה; שיתוף פעולה מקצועי). מקדם את הבריאות רופא משפחה פועל כמשאב לאוכלוסייה מוגדרת של חולים (התמחות מלומד ב"אוכלוסייה בסיכון"). יחסי רופא/חולה מרכיבים את מהות התפקיד של רופא המשפחה מקצועי (הבנת המצבים האנושיים; המשכיות;הגנה על האינטרסים של החולים). 2 מנתוני משרד הבריאות עולה כי במהלך שנת 2003 עבדו כרופאים בקהילה בישראל 9,176 איש מהם 367 רופאים ראשוניים ו- 4,826 רופאים בתחומים אחרים של הרפואה. רופאים עבדו הן 4,717 כרופאים ראשוניים והן כרופאים לא- ראשוניים. רופאים העובדים בקהילה מהווים פחות משליש מסה"כ בעלי רישיון לעסוק ברפואה בישראל. בעלי תעודת מומחה מהווים 69% מכלל הרופאים העובדים בקהילה. 51% בקרב רופאים ראשוניים ו- 88% בקרב הרופאים הלא- ראשוניים. רופאים ראשוניים מאופיינים בהיותם שכירים ובנטייתם לעבוד במשרות מלאות ואף יותר. לעומתם, הרופאים הלא ראשוניים מועסקים לרוב במשרות חלקיות (שמש ואחרים, 2007). וועדת אמוראי (2002) טוענת כי הרפואה הראשונית בישראל עדיין אינה זוכה למעמד לו היא ראויה. על-פי הטענה, מיעוטם של בוגרי בתי הספר לרפואה בישראל בוחרים להתמחות ברפואת המשפחה. הוועדה ממליצה על שורת צעדים לטיפוחה של רפואת הקהילה ולחשיפת מתמחים לחולים ולמחלות המטופלים היום בקהילה מביניהם נוכל לציין את חיזוק שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים בתחום ההשתלמויות ושיתוף הידע הרפואי, פרסום, הפצה ובקרה. מאחר והספרות המקצועית מייחסת לשתי הדיספלינות מאפייני עיסוק שונים בהרכבם ובמהותם. בהגדרת "עיסוק ברפואה ראשונית" במחקר הנוכחי איגדנו את הרופאים שדווחו כי הם עוסקים 1 The College of Family Physicians of Canada.Four principles of Family Medicine. Electronic citation.. (dernière mise à jour 2002) 2 Societal Needs Working Group. Skills for the New Millennium. Annals CRMCC 1996; 29:

77 ב( ג( ב( ג( ברפואה כללית, רפואת ילדים, רפואת משפחה ורפואה פנימית ואשר מועסקים כרופאים בקהילה במסגרת שירותי בריאות כללית, מכבי, קופ"ח מאוחדת, לאומית ובצה"ל. אוכלוסיית רופאים שאינה עונה לאבחנה זו ודווחה על עיסוק בתחומי רפואה אחרים ושאינה מועסקת במסגרת כלשהי ברפואה בקהילה הוגדרה כעוסקת ב"רפואה שניונית" קרי רפואה מקצועית. בשל מעורבות במקומות עבודה שונים המאפיין את העוסקים בתחום, אנו מניחים כי בקרב העוסקים ברפואה שניונית, קיימות הזדמנויות רבות יותר לאינטראקציה עם עמיתים רבים. זאת, בהשוואה לרופאים העוסקים בתחום הרפואה הראשונית הקהילתית שמשרתם, מתמקדת לרוב במקום עבודה יחיד ולכן מספרפר ההזדמנויות למפגשים מקצועיים מוגבל. ההזדמנות למפגשים מאפשרת תהליכים רבים יותר של ') תרומת שיתוף ידע ומכאן נגזרת השערתנו השביעית. השערה 7: ימצאו הבדלים בין עיסוק ברפואה ראשונית/ שניונית לבין (א')שיתוף ידע, ידע ו- ') תפיסת נכסיות בקרב הידע. רופאים העוסקים ברפואה שניונית בהשוואה לעוסקים ברפואה ראשונית. כך, הערכים הממוצעים של שיתוף ידע, תרומת ידע ונכסיות הידע ימצאו גבוהים יותר באופן מובהק בקרב העוסקים ברפואה שניונית. אנו מניחים כי בקרב רופאים שמקום עבודתם העיקרי הוא בית חולים קיימות הזדמנויות רבות יותר לאינטראקציה עם עמיתים בהשוואה לרופאים שאינם מועסקים בבית חולים. בית החולים מספק כר רחב למפגשים מקצועיים ברמה יומיומית כחלק מהתייעצויות שמקיימים רופאי המחלקות השונות סביב נושאים מקצועיים כמו גם עבודת צוות. ההזדמנות למפגשים מחוללת תהליכי שיתוף ידע ומכאן נגזרת השערתנו הבאה. השערה 8: ימצאו הבדלים בין רופאים העובדים בבי"ח כמקום עבודתם העיקרי לבין רופאים העובדים במרפאת קופ"ח/מרפאה בקהילה/צה"ל כמקום עבודתם העיקרי ביחס למשתני (א') שיתוף ידע, ') תרומת ידע ו- ') הערכת נכסיות הידע. כך, הערכים הממוצעים של שיתוף ידע, תרומת ידע והערכת נכסיות הידע ימצאו גבוהים יותר בקרב הרופאים העובדים בבי"ח כמקום עבודתם העיקרי

78 ניתוח רשתות חברתיות- רקע מאז ומעולם עסק המחקר בסוגיות הקושרות הפצת רעיונות, מנהגים וטכנולוגיה. בהמשך למסורת זו מייצגות רשתות חברתיות את הקשרים שבין יחידים שהפכו לבעלי השפעה על סביבתם. חוקרי רשתות בוחנים את דפוסי הקשרים- אלו הקיימים ואלו שאינם קיימים, וזאת מתוך כוונה להקיש (1992) מהם על מבנה חברתי שבו משובצים פרטים. Knoke and Kuklinski טוענים כי למבנה מערכות הקשרים בין שחקנים והמיקום של השחקן היחיד ברשת חשיבות רבה באשר להתנהגות, תפיסה והתייחסות של היחידה הבודדת ושל המערכת כולה. 6.1 רשתות וחידוש מבין המחקרים הראשונים שנערכו בנושא רשתות חברתיות וחלקן בהפצת חידושים בקרב הקהילה הרפואית ניתן לציין את המחקר שנערך על-ידי Coleman ואחרים (1966). החוקרים שבחנו תהליך אימוץ שימוש בתרופה אנטיביוטית חדשה בקרב שלוש קבוצות רופאים העוסקים ברפואה ראשונית (מתחום רפואת המשפחה, רפואה פנימית ורופאי ילדים), מצאו כי הרופאים שאוזכרו בתדירות רבה יותר ככאלה שאליהם יפנו עמיתיהם בבקשה למתן עצה מקצועית או בבקשה לקבלת מידע, יטו להמליץ על תרופות חדשות זמן רב לפני האחרים (1966 Menzel,.(Coleman, Katz, & מכאן, לטענת החוקרים, רופאים המתמזגים עם סביבתם החברתית ינהגו באורח שונה מרופאים המבודדים עצמם מסביבתם החברתית באשר לטווח הזמן שיעבור עד שימליצו בפני מטופלים להתנסות בתרופה אנטיביוטית חדשה. רופאים בעלי מערכת קשרים חברתיים ענפה יאמצו תרופות ושיטות טיפול בקצב מהיר בהשוואה לאחרים. ההסבר לתופעה נעוץ במספר הקשרים שישנם לפרט עם הסובבים אותו. ככל שהקשרים מתרבים, קיימת סבירות רבה לכך כי במהלך פרק זמן קצר יחסית יגיע שמעה של תרופה חדשה לרופאים בעלי קשרים חברתיים וזאת בהשוואה לרופאים שמקיימים אינטראקציה חברתית מועטה באופן יחסי עם סביבתם. בקרב רופאים אלה קיימת נטייה למהר, לאמץ ולהטמיע חידושים (1966 al.,.(coleman et ממצא זה מקבל משנה תוקף במחקרים נוספים העוסקים באימוץ חידושים שהעלו כי פרטים בעלי מערך קשרים רחב עם אנשי מקצוע אחרים יאמצו ביתר קלות חידושים בעוד שפרטים בעלי מערך קשרים חברתיים מצומצם יאמצו באורח איטי גישות חדשות.(Valente, 1995)

79 (2001) ורבים אחרים טוענים כי רשתות מתאימות יותר לתיאום ידע רב Adler,(1990) Powell וידע המתעדכן לעיתים תכופות וידע הנדרש לצורך תהליכי יצור של טכנולוגית ההי-טק בהשוואה לשווקים או היררכיות. כך, שווקים והיררכיות יעילים בהעברת מידע באמצעות תגמולים בעוד שברשתות אין ציפייה לרווח או תועלת אלא למערכת חליפין הדדי (ר' הרחבה בעמ' 25). בהנחה כי ההון החברתי משמש כבסיס לאמון והאמון הינו הבסיס המתאם של רשתות, אזי, ניתן לזהות קיומו של קשר ישיר בין הון החברתי לחידוש. בדומה למסגרות אחרות של הון, גורס,Coleman כי ההון החברתי מועיל אולם, עשוי להיות גם חסר משמעות וריק מתוכן אם אינו מתעדכן (1999 Cooper ומתחדש. כמוהו גורס גם Putnam (בתוך ואחרים, הטוען כי ככל שפרטים מרבים לעבוד ביחד כך ישנה יצירה והתהוות של הון חברתי. מנגד, כאשר אנשים מקיימים אינטראקציה מועטה בעת עבודתם התוצאה היא כי ההון החברתי יקפא על שמריו ולא יעודכן ) Arber, Cooper, Ginn, 1999 (2001) Healy.(Fee, & גורס כי על החברה האנושית מוטלת אחריות להגן על "שכבת האוזון החברתית". להגדרתו, על החברה האנושית לפתח אסטרטגיה שמטרתה לתמוך ולחדש משאב זה באורח שוטף. לטענת (1990) Powell רשתות קלות יותר בהשוואה להיררכיות. רשתות מתאימות היטב לחליפין של סחורות כגון ידע, שערכיהן אינם מדידים. ידע מקצועי טכנולוגי אינו נסחר בקלות באמצעות שווקים, ואינו מתוקשר בזמינות רבה באמצעות היררכיה. קשרים המבוססים על יחסים בין חברי הרשת מטבעם מאופיינים בהיעדר גמול חליפין ברור ביניהם ובכך מגבירים את העברת הידע בין חברי הרשת Adler,) 2001.(Powell, 1990: ; אנו טוענים כי כל מבנה ארגוני התפתח ושרד בתוך סביבות טכנולוגיות וכלכליות שבהן קיימת התאמה לדרישות ארגוניות המוטלות עליהן. הטיעון המועלה כאן ובמקומות רבים נוספים הוא כי הצורות הרשתיות של ארגונים מתאימות היטב לאותן סביבות בהן ידע הינו תשומה הכרחית לתהליך היצור. של וזהו סוג סביבה עתירת ידע המחוללת חידושים. 6.2 רשתות ושיתוף ידע הנחת המוצא למחקר הנוכחי קובעת כי שיתוף ידע מותנה בתהליכים חברתיים ותקשורת רחבת טווח (דוגמת אינטראקציה המתקיימת בתקשורת פנים אל פנים). ממחקרים עולה כי קיים קשר חיובי בין שיתוף ידע לבין קשרים חברתיים חזקים (1990 Wortley,,(Wellman & מיקום משותף ) Allen,

80 דמיון דמוגראפי (1996,(Pelled, סטאטוס דומה (1977; Kraut, Egido, & Galagher, 1990 (1991 Zhou, (Cohen & ומערכת קשרים היסטורית (1992.(Krackhardt, מחקרים אלה מצביעים על כך שקשרים חזקים המתנהלים פנים אל פנים, שיחות בין עמיתים לעבודה המשתייכים לרשת מקצועית משותפת הינם חיוניים כמערכת תומכת ומאפשרת שיתוף ידע. מאפייניה של התקשורת האלקטרונית מאפשרים מחד גיסא, ומונעים מאידך גיסא, את האפשרות לשיתוף ידע ברשתות ידע מקצועיות. ברשתות ידע מקצועיות מחפשי המידע מציגים שאלה המיועדת לכל חברי הקבוצה. לרוב, הפונים זרים זה לזה, מאזורים גיאוגרפים שונים ובסטטוס שונה. התקשורת, במקרה זה, מתקיימת בין יחידים לקבוצה ולא בין יחידים לבין עצמם. תקשורת מסוג זה, המתקיימת לרוב באופן טקסטואלי ואינה מאפשרת תגובתיות מיידית כמו גם תקשורת המאופיינת ברב מימדוית et) Daft שימוש במדיה כזו מנטרל אבחנות על-פי מגדר, מוצא אתני, סטאטוס סוציו- אקונומי.(al., 1986 וכד'. מימד זה מאפשר סוג של תקשורת שוויונית שאינה מבחינה בין משתתפים על-פי משתני רקע 1995) Wellman,.(Culnan & Markul, 1987; Daft & Hollingshead, 1994; Garton & במקביל, שימוש בכלים הללו עומד בסתירה מסוימת לתפיסה לפיה קשרים חזקים הם אלה היוצרים שיתוף ידע. זאת מכיוון שברשתות תקשורת מקצועיות המסתייעות בעיקר בתקשורת דיגיטאלית טקסטואלית מערכת הקשרים היא חלשה בעיקרה (מבוססת על תקשורת בין אנשים המכירים זה את זה הכרות שטחית בלבד). יש הטוענים כי דווקא קשרים חלשים הם אלה, שעל-פי רב. הם אפקטיביים יותר ליצירה והעברה של ידע משמעותי (1983.(Granovetter, זאת מכיוון שבמערכת המאופיינת בקשרים חזקים וקרובים בין החברים ברשת אין זרימה / העברה של ידע חדש שאינו מוכר לחברים בעוד שקשרים מזדמנים מהווים גשר למקורות מידע חדשים ותת קבוצות/ רשתות אחרות כאשר אלה.(Burt, 1992; Lin, 2001) יוצרים (diffusion) הפצה של ידע חדש ממקורות חדשים רשתות מחשבים משמשות פלטפורמה ליצירת רשתות בעלות קשרים חלשים. שיפור ופיתוח המיומנויות המקצועיות של העובד מהווה מרכיב מהותי להשגת יעילות ארגונית ואמצעי להגברת כושרו להתמודד בסביבה תחרותית המתאפיינת בחוסר יציבות ) Nadler, Nadler & פעילות מסוג זה עשויה להתבצע בערוצים פורמאליים ובלתי פורמאליים כאחד. הפעילות.(1990 בערוצים בלתי פורמאליים מתמקדת בעיקר בהתנסויות יומיומיות של הפרט במסגרת מקום עבודתו ובהקשר לתפקידו. לעיתים, פעילות העושה שימוש בערוצים בלתי פורמאליים מהווה מרכיב מהותי

81 יותר לפיתוח כישוריו המקצועיים של העובד בהשוואה לפעילות המתבצעת במסגרת פורמאלית כגון סדנאות ואימון (1990 al.,.(nadler et ממחקר שנעשה בקרב מנהלים (1989 (Wick, עולה כי מקורן של 70% מהמיומנויות אותן רוכש הפרט במהלך עבודתו נובעות כתוצאה מהתנסות בעבודה עצמה. באופן זהה מצאו McCauley ואחרים (1994) כי פיתוח מיומנויות תעסוקתיות, הנעשה בדרכים בלתי McCauley, Ruderman, Ohlott, &) פורמאליות, קשור באופן מובהק לתהליכי הלמידה בארגון Kelleher, Finestone, ) במחקר שנערך בקרב מנהלים המועסקים בסקטור הציבורי.(Morrow, 1994 Lowy, 1986 &) נמצא כי הלמידה הארגונית מתבצעת כתהליך יומיומי האוצר בחובו את מטלות התפקיד, תקשורת בין-אישית וגורמים קונטקסטואלים נוספים (1986 al.,.(kelleher et 6.3 רשתות וקהילות ידע מקצועיות (1998) Wenger מגדיר קהילות ידע מקצועיות (Cop's) כקהילות המקיימות בתוכן קשר המבוסס על תחומי עניין ומטרות משותפות, משמשות עבור חבריהן כלי משוב ומקור ללמידה הדדית. על-פי ואחרים (2002): "קהילות מקצועיות הינן קבוצות של אנשים החולקים/משתפים עניין, Wenger סדרת בעיות או תשוקה לנושא מסוים ואשר מעמיקות את הידע והמומחיות שלהן בתחום זה באמצעות האינטראקציה על בסיס מתמשך". לעיתים קרובות זו התשוקה המביאה אנשים לחבור יחדיו, כיוון שפרטים, באורח טבעי, מחפשים לחלוק/לשתף תובנות וליצור ידע מתוך תחומי העניין שלהם (1999.(McDermott, פעילות זו שונה מפעילות המתרחשת ברשתות הבלתי פורמאליות כיוון שהקהילה מתמחה עוסקת בעניין ספציפי בעוד שיעודה של קהילת ידע מקצועית הוא להתמקצע ולפתח תחומי ידע באמצעות פרספקטיבה ייחודית. בהינתן הייחודיות הזו, על החברים החדשים בקהילה ללמוד כיצד לתפקד בישות מאין זו ) & Toyama, Lave & Wenger, 1991; Nonaka, קהילות מקצועיות ידועות כיעילות בהעברת מידע מרומז ומורכב בקרב חבריהן.(Konno, 2001.(Brown & Duguid, 1991; Gertler, 2003) שלושת המאפיינים המרכזיים של קהילות ידע מקצועיות (1991 Wenger, :(Lave & 1. תחום- קהילת ידע מקצועית מוגדרת עפ"י תחומי עניין משותפים. החברות בקהילה מבחינה את השותפים בה מאנשים אחרים. התחום אינו מוגדר בהכרח כ"מומחיות" מחוץ לגבולות

82 הקבוצה. חברי הקבוצה לומדים בדרך כלל זה מזה ולעיתים נעזרים בגורמים מבחוץ שעשויים להעניק להם ערך מוסף. קהילה- בהגדרתם כקהילה נוטלים החברים חלק בפעילויות משותפות, דיונים משותפים,.2 שיתוף ידע וסיוע לחברי הקהילה. קהילת ידע מקצועית מוגדרת ככזו רק בתנאי שחבריה מקיימים אינטראקציה ולמידה משותפת בהקשר לתחום העניין. הקשר בין החברים אינו מתקיים בהכרח על בסיס יומיומי. 3. התמחות- קהילת ידע מקצועית אינה מוגדרת כקהילת עניין (קהילה המקבצת חברים סביב תחום עניין כלשהו) חברים בקהילת ידע מקצועית הם בעלי מקצוע. הם מפתחים טווח רחב של משאבי ידע משותפים: התנסויות, סיפורים הקשורים בתחום המקצועי, סיוע בפתרון בעיות ותיעוד. שלושת המאפיינים והממשקים ביניהם מוצגים בתרשים מס' 7. תרשים : 7 שלושת המאפיינים המרכזיים של קהילות ידע מקצועיות והממשקים ביניהם מקור:

83 קהילות וירטואליות דומות לקהילות מקצועיות בכך שמדובר בקבוצה של פרטים המתקשרים לעיתים קרובות המשתפים/חולקים ידע תוך התמקצעות מסוימת. ההבדל הוא בכך שקהילה וירטואלית אינה עוסקת בתחום ספציפי וממוקד 1999) Carley, (2004) Koh and Kim.(Ahuja & מגדירים רשת מקצועית מבוזרת, ומתייחסים אל קבוצת הפרטים המפוזרים במיקומים גיאוגרפים שונים ואשר קשורים זה לזה באופן בלתי פורמאלי באמצעות התמקצעות משותפת וענייני עבודה משותפים. בדומה לקהילות מקצועיות, הן פועלות על-פי מטרות בלתי פורמאליות, שפה משותפת, הבנות משותפות ומידה סבירה של אמון. באמצעות הקמתן של קהילות וירטואליות מקצועיות, ניתן לשלב בין אסטרטגיות הקודיפיקציה והאנשה. לעיתים, קבוצות המקושרות באופן וירטואלי מבנות יחסים באמצעות מפגשים פנים אל פנים ובמקביל מוסיפות לקיים שיתוף פעולה יעיל באמצעות ערוצי תקשורת אלקטרונית (1999.(McDermott, הגבולות של כל קהילה מוגדרים באמצעות משימתה, תרבותה וההיסטוריה שלה ) al., Nonaka et.(kuhn, 1962) חברי הקהילה מוגדרים היטב ואינם נבחרים באופן אקראי הגדרתם של.(2001 המשתתפים עשויה להוביל ליצירת מבנים נוקשים ולהיווצרות בעיות בלתי מוכרות ) Allen, Katz & זאת, 1982). מכיוון שהמומחים מתכוונים להעמיק את רמת ההתמקצעות שלהם ואינם מעוניינים (1962) Kuhn לעבור לתחומים חדשים (1962.(Kuhn, עוד טוען כי תקשורת בתוך קהילות הינה: "יחסית מלאה וקיים בה שיקול דעת מקצועי יחסית תמים דעים... תקשורת מקצועית מעבר לקווי הקבוצה קשה לעיתים ולעיתים מסתיימת באי-הבנות ועלולה, אם נמשכת, לעורר אי-הסכמות מהותיות שלא ניתן לפקפק בהן ". בהקמת קהילה המתמקדת בנושא ספציפי מצטמצמים תהליכי הזהות, כיוון שקבוצת המשתתפים תכלול את קבוצת המומחים, ללא קשר למיקומם הפיזי בארגון. זאת ועוד, פרקטיקות פענוח מתמשכות ישופרו עם הזמן, כיוון שחוויות תקשורתיות יציבות ניתנות לניבוי ועובדי ידע מכירים את Brown & Duguid, ) אותן פונקציות בארגון שיכולות לסייע במתן מידע בעל רקע קונטקסטואלי השאלה המתבקשת היא האם מעברי המידע החלקים הללו ניכרים גם.(2001; Wenger, 1998 בקונטקסט הווירטואלי? Wenger (1998) מציע מענה לסוגיה: "מתן הקונטקסט הנכון, שיחת טלפון, החלפת דוא"ל, או קישור באמצעות הרדיו יכולים להיות חלק של מה שמאפשר השתלבות הדדית".

84 מנגד, מרחק גיאוגרפי עשוי להוות קושי עבור קהילות מבוזרות שכן אנשים אינם נפגשים במקרה, המגע פנים אל פנים הוא נדיר, הבניית קשרים לא פורמאליים המבוססים על רשתות אינו מתרחש, המשתתפים הינם מרקע תרבותי שונה ומייצגים יחידות ארגוניות בעלות כוח שונה, ובניית אמון סופי אינו סביר אולם עם זאת, פועלות ברחבי העולם קהילות מבוזרות של מדענים המסוגלות ליצור ידע חדש 2002) al.,.(wenger et מכאן, כי ניתן ליצור פרדיגמות מדעיות חדשות על- ידי קהילות מדעיות הפזורות ברחבי העולם.(Kuhn,1962) דוגמא לקהילה ווירטואלית מקצועית המתפקדת היטב הינה קהילת המפתחים של מערכת ההפעלה של Linux שבה מתקיים שיתוף פעולה בין אלפי מתנדבים הפזורים בקבוצות ארגוניות וגיאוגרפיות (1995) Walther.(Lee & Cole, 2003) שונות באמצעות האינטרנט מציע כי ניתן לבנות מערכות יחסים חברתיות וקרובות און-ליין אולם, באופן כללי, קשה לתחזק מערכות יחסים אלה הדורשות (2003) Gertler הקצאת זמן מרובה. להנחת ידע מרומז עשוי לנוע מעבר לגבולות האזוריים והלאומיים ובתנאי שהקהילה הווירטואלית המקצועית "חזקה דיה". באופן כללי, שילוב טכניקת הנרטיבים או הסיפוריים, בד בבד עם השימוש באובייקטים תחומים כגון מסמכים, מיעל את תהליכי אחזור הידע 1995) al., (Boland et במונחי החיפוש, הפענוח והיישום העוקב של המידע השמור. פעילות ותמיכה בקהילות וירטואליות מקצועיות הינה כדאית זאת מכיוון שהן מציעות נגישות ישירה וזמינות למסמך הכתוב ולמחברו בשילוב אפשרות כניסה למאגרים נוספים הקשורים לאותו ידע. השימוש בטכנולוגית התקשורת האלקטרונית עשוי להעלות את תדירות ההתקשרויות בקרב פרטים ובאופן כללי, מעלה אפשרויות דו-שיח בקרב החלקים השונים בארגונים רב לאומיים אשר במקרים אחרים לא היתה מתאפשרת תקשורת ביניהם כל זאת, באמצעות יצירת הקשרים בין היחידות והפרטים ובאמצעות העברת המידע (1998 Ensign,.(Bowman, ;2002 במרבית המקרים ההתארגנות המתרחשת במסגרת קהילות ידע מקצועיות הינה פרי יזמה עצמאית של חברים ואינה תוצר של התערבות מצד גורם חיצוני כלשהו. חברים בקהילות אלה משמשים זה לזה מקור תמיכה ומשתפים ביניהם ידע. בדרך זו נוצרת הרחבה של הידע המשותף התורם לכל אחד ואחד מהמשתתפים בעבודתו. (2000) Lerner and Tirole טוענים כי בהתבסס על מכלול השיקולים הכלכליים העומדים בפני פרטים, בעיקר בכל הנוגע לתחומי פיתוח קריירה, קיים תמריץ משמעותי

85 להצטרף לתהליך של יצירת ידע וזאת, במטרה ליטול חלק כשותפים וכתורמים לידע הנצבר ובכך לשפר את מיומנויותיהם המקצועיות. להגדרת,(1991) Brown and Duguid ניתן להתייחס לרשתות חוץ ארגוניות הנושאות אוריינטציה מקצועית בהקשר לעבודה כרשתות מקצועיות. רשתות מקצועיות מאופיינות בארגון עצמאי כאשר פעילותן פתוחה למשתתפים רבים בהקשר של התמחות בתחום העבודה ובתחומי עניין ופעילות משותפים. שימוש ברשתות מחשבים מעניק לרשתות מקצועיות יתרונות רבים בכך שלא מתקיימת בהם מגבלה הקושרת רשתות אלו לארגון מסוים שכן היא חוצה גבולותיהם של ארגונים ומתגברת על מגבלות הקשורות במרחב פיזי. קיימים הבדלים מהותיים בין קהילות מקצועיות לרשתות מקצועיות. בעוד שרשתות מומחים אינן מוגבלות במרחב פיסי ולגבולות הארגון, קהילות מומחים המתקיימות במרחב פיזי מאופיינות בקשרים חזקים המתקיימים בין חבריהן. בשנים האחרונות ישנו עניין פוחת והולך בקהילות מומחים בעוד העניין והחשיבות המיוחסת למחקר בתחום רשתות מומחים הולך וגובר. השאלה מרכזית העולה לדיון בהקשר זה היא: מהו הגורם המוביל בני אדם לסייע איש לרעהו למרות הקשרים החלשים המתקיימים ביניהם ברשת שכזו? תשובה לכך עשויה להיות כי בני אדם מקדישים זמן ניכר בכדי לספק ידע בעל ערך מתוך תובנה לחשיבות העזרה הניתנת לאנשים זרים לחלוטין 1996) al., (Kollock, 1999; Rheingold, 1993; Wellman et התיאוריה החברתית- מבנית, שסקרנו לעיל, טוענת כי למידה הינה תהליך חברתי שבו מאומצת תרבות חדשה שעליה מתבססת קהילת הידע המקצועית (1978.(Vygotsky, הלמידה מהווה חלק בתהליך זה ומשמשת לתמיכה, ניסוי, שיתוף וחיבור בין המשתתפים. לדעת, לעשות ולהשתייך הינם משתנים שאינם ניתנים להפרדה בתהליך של יצירה והפצת ידע בתוך קהילות. פרטים מצטרפים בתדירות הולכת וגוברת לרשתות ידע מקצועיות בדומה לקהילות מקצועיות. אולם, בעוד קהילות מקצועיות מתנהלות לרוב בתוך הארגון הרי שרשתות מקצועיות הן רחבות יותר וחוצות גבולות ארגון ותפקיד (1998 al.,.(venkatraman et לעיתים ניתן למצוא תחת קורת גג אחת באותה רשת מקצועית ספקים, עובדים ולקוחות (1997 al.,.(hagel et רשתות חוץ ארגוניות עוסקות לעיתים בחידושים המתפתחים בתחום העניין המשותף כאשר ברמת הארגון הפרטנית אין נגישות למקורות ידע מתאימים (1990.(Powell, באופן זה, למשתתפים ניתנת נגישות למידע ולמומחים שאינם נגישים

86 עבורם במישור הארגוני המקומי. המשתתפים יכולים לקיים קשר הדדי נטול היררכיה וחוקים נוקשים. ניתן להגדיר את התפתחות שיתוף הפעולה במרחב הווירטואלי ושיתוף הידע בין עמיתים למקצוע שאינם מכירים זה את זה כאחד המרכיבים המרכזיים המעידים על התפתחות רשתות המחשבים (1999 Wallace,.(Sproull & Kiesler, ;1991a רשתות מחשבים מאפשרות קיומם של מבנים ארגוניים חדשים ומקדמות שיתוף ידע בין ארגונים ) 1998; al., Alavi et al., 2001; Davenport et מערך קשרים דיגיטאליים משחררים את.(Fulk, Flanagin, Kalman, Monge, & Ryan, 1996 האילוצים הקיימים במבנים ארגוניים התלויים בקרבה פיזית ומאפשרים קשר בין פרטים בעלי תחומי עניין משותפים. הקשרים המתקיימים בסיוע רשתות מחשבים מאפשרים קשר בין אלפי ואף עשרות אלפי פרטים 1995) al.,.(sproull et כך, פעילות כגון מתן סיוע טכני קושרת פרטים אלה לאלה כאשר בעבר לא התוודעו כלל זה לזה. קיימת סבירות רבה כי פרטים אלה שונים זה מזה באשר למאפייניהם הדמוגרפים והמסגרות הארגוניות ותרבותיות אליהן הם משתייכים. השתתפות חברי ארגונים בפעילות במסגרת רשתות חוץ ארגוניות מהווה יתרון בכך שחברי אותן רשתות נחשפים למידע ורעיונות חדשניים ההופך נגישים עבורם ובכך שיש ביכולתם לקיים התייעצות עם מומחים בתחומם. עם זאת, בשל היותה של הנגישות לרשתות פתוחה לכול, לא נוצרת סטיגמה לאנשים המאופיינים כ"פרש בודד" שמשמעותו היא כי פרט מתוך הקהילה עשוי להיחשב בחזקת אורבן (lurker) כאשר הוא קורא מסרים ומשתמש במידע מקצועי בעוד שהוא עצמו אינו תורם דבר. בנוסף, הוא נוכח לפעילות אולם אחרים אינם חשים כלל בקיומו (משתתף סמוי). 6.4 מוטיבציה לחילופי ידע ברשתות מקצועיות מקובל מחד גיסא מערך שבו הפרט מציג שאלות ומבקש מידע, ומאידך גיסא, מקדיש זמן ומאמץ סבירים בכדי לספק ידע ותובנות בעלי ערך לאחרים. מכיוון שקיים קושי להעריך כמותית את הידע שהוחלף ההנחה היא כי בידע יעשה שימוש כאשר פרטים מעריכים כי זכו לקבל ידע בעל ערך מאחרים או כאשר הם עצמם תרמו ידע שיש בו משמעות לחברים ברשת המקצועית. מה הם אם כן הגורמים המניעים פרטים ליטול חלק בתהליכי שיתוף ידע ברשת? לשאלה זו מספר (b1991) בהמשך למחקר שערכו בחברת Sproull and Kiesler הסברים אפשריים, מעלים אותם

87 מחשבים גדולה. החוקרים מצאו כי המקורות האיכותיים ביותר לפתרונות טכניים מקורם בקשרים חלשים שהתקיימו בין חברי הארגון שניהלו. המוטיבציה לסייע במתן פתרונות נבעה מתוך רצון לשיתוף ידע ומתוך רצון לבטא התנהגות אזרחית טובה כאשר המסייעים והמסתייעים לא הכירו היטב אלה את אלה. הסבר זה אינו תקף בבואנו לבחון את הנכונות לסייע ברשתות מקצועיות המתקיימות מחוץ לארגון. רשתות אלה מאופיינות בהשתתפות פתוחה לכול, מסגרת תקשורת בלתי פורמאלית וזמינה לכל המבקשים להצטרף. הסבר שונה, הנשען על מבנה חליפין של מתנות מציעים Fulk ואחרים (1996), (1999), Kollock ו- Rheingold (1993) על-פי הסבר זה הסיוע ניתן על-ידי הפרט ללא ציפייה מיוחדת להחזר בו במקום מאותו אדם שלו ניתן הסיוע. אלא, מתוך ציפייה להחזר עתידי בעת הצורך על-ידי חבר/ים מהקבוצה (אין הכוונה לחבר/ים ספציפיים להם ניתן הסיוע בראשונה). לחבר בקבוצה המבקש סיוע, אין ידע מוקדם לגבי המשיב לבקשה והאם המידע שיזכה לקבל שימושי ואיכותי עבורו אם לאו. שלא כפי שמנוהלים תהליכי שיתוף ידע בשימוש בתקשורת פנים אל פנים, המודל שבו פועלות רשתות מקצועיות אינו מאפשר לספק ערך מוסף לבודדים באופן פרטני ואינטימי לתרום את הידע שלהם לאחרים (1987 Connolly,.(Thorn & סוגיית ה"פרש הבודד" אינה נמנעת מכיוון שחבר כזה עשוי ליהנות מתהליכי שיתוף הידע בתוך הקבוצה מתוך חברותו בה (באורח פאסיבי), גם אם אינו תורם לה בפועל. הגורמים המסבירים השתתפות ברשתות ידע מקצועיות הם: גורמים מקצועיים וגורמים חברתיים. כאשר במקרה הראשון, הפרט עשוי לבחור להשתתף במסגרת זו משיקולים חברתיים כגון: רצון ליצור מערכות יחסים וקשרים חברתיים עם אחרים החולקים תחומי עניין משותפים. מחקרים מוקדמים תומכים בהנחה כי האינטרנט מהווה זירה ליצירה והבניית קשרים חברתיים חדשים כחלק ממאווייו Rheingold, 1993; Walther, 1995; Wellman et al., ) של הפרט ורצונו בהשתייכות חברתית בהצטרפות לקבוצות (פורומים מקצועיים המתנהלים בחסות רשת האינטרנט) יוצר הפרט.(1996 לעצמו מערכת הכרויות וקשרים חדשים, מקום בו יוכל לחלוק את רגשותיו עם אחרים, לזכות בתמיכה ויעוץ ממשתתפים אחרים (1998 Kiesler,.(Galegher, Sproull, & מתוך ההיבט המקצועי ניתן להניח כי קיים רצון ליצור מעגל חברתי סביב תחומי עניין משותפים. מכאן, כי פרט מוכן לשתף בידע בכדי לזכות בתפוקות במובן החברתי.

88 ההשערות הבאות נגזרות מתוך ההקשר החברתי בתהליכי שיתוף ידע הנוצרים משילוב שבין תרומת ידע להערכת נכסיות הידע המתקבלת מחברים אחרים. 9: ימצא מתאם חיובי בין השתייכות חברתית לבין תרומת ידע. 10: ימצא מתאם חיובי בין השתייכות חברתית לבין הערכת נכסיות הידע. 11: ימצא מתאם חיובי בין השתייכות חברתית לבין שיתוף ידע. השערה השערה השערה הנכונות לתרום ידע ולרצון לקבל ידע נובע מתוך שיקולים אינטרינזיים (פנימיים) הנובעים מתוך שאיפה להפיק יתרונות במישור המקצועי. כך למשל: הרצון להתעדכן במידע מקצועי באופן שוטף, רצון ללמוד ולהעשיר את הידע, הצורך בעדכון וקבלת מידע חדשני שיסייע בהצפת רעיונות וכיווני פעולה יצירתיים בתחום הידע המקצועי (1984 Barley,.(Van Maanen & (Organ, 1988) מתוך עבודות שנעשו בנושאים העוסקים בהתנהגות אזרחית בארגונים והערכה עצמית 1991) (Shamir, עולה החשיבות של מכלול השיקולים האינטרינזיים (כגון מוטיבציה פנימית לעבודה) והקשרם למימדים הקולקטיביים הארגוניים. החוקרים העלו כי במידה וקיימים במבנה הזהות העצמית של העובד ערכים של סיוע לזולת הרי שבמתן סיוע לזולת בפועל עולה במקביל ההערכה העצמית, תחושת המחויבות לארגון, תחושת חיזוק במעמד החברתי- מקצועי (העצמת המוניטין) ותחושת ההזדהות עם הכלל. ההשערות הבאות נגזרות מתוך ההקשר המקצועי בתהליכי שיתוף ידע הנוצרים משילוב שבין תרומת ידע להערכת נכסיות הידע המתקבלת מחברים אחרים. השערה 12: ימצא מתאם חיובי בין השתייכות מקצועית לבין הערכת נכסיות הידע. השערה 13: ימצא מתאם חיובי בין השתייכות מקצועית לבין תרומת ידע. השערה 14: ימצא מתאם חיובי בין השתייכות מקצועית לבין שיתוף ידע. 6.5 חשיבות היכולת בכדי ליצור הנעה לשיתוף ידע יש הכרח וצורך במסוגלות ויכולת לזהות ולדעת מהו הידע החיוני והרלוונטי למבנה הפעילות של הקבוצה,Orr) 1996). הכרות מעמיקה ורמת מומחיות גבוהה בתחום

89 הידע חיוניים להבנה ושימוש מדויק במונחים המקצועיים הנהוגים ברשת או בקהילה המקצועית. המשתתפים הפועלים במסגרות הללו אמורים להבין, לדעת ולשלוט בעגה המקצועית הנהוגה בין החברים (1995 al.,.(boisot, ;1995 Boland et הנרטיב מעניק מסגרת להקשרים מקצועיים ומספק תובנות ייחודיות באשר לדרכי ההתמודדות עם דילמות מקצועיות שונות. פרטים הבקיאים ברזי השפה המקצועית הייחודית לקבוצה נוטלים חלק משמעותי יותר בתהליכי שיתוף הידע. כדי למלא תפקיד מרכזי בתהליכי שיתוף ידע על הפרט למלא שני תנאים מרכזיים: הראשון, עליו להיות מומחה בתחומו, בעל רמה מקצועית גבוהה ושיש ביכולתו לתרום להעשרת הידע של חברי הקבוצה. השני, היותו קבוע וותיק בקבוצה ומצוי ברזי הדיונים המתנהלים במסגרתה. Sproull ואחרים (1996) מצאו כי פרטים מנוסים וותיקים בקבוצה והבקיאים במנהגיה יטו לשתף בידע שברשותם ויספקו לחברי הקבוצה האחרים עצות שימושיות בעוד שפרטים בעלי וותק השתתפות נמוך יותר יטו לרוב שלא לשתף אחרים (2000 al.,.(wasko et ניסיון עשיר בתחום העיסוק עולה אף הוא כגורם המשפיע על שיתוף הידע. פרטים כך, בעלי ניסיון מקצועי עשיר יטו לשתף בידע שנצבר מתוך ניסיונם האישי.(Constant, Kiesler, & Sproull, 1994) בהשוואה לאחרים בעלי ניסיון מועט פרטים המוכרים כמומחים בתחומם ישמשו על-פי רוב כמגיבים לפניותיהם של חברים בקבוצה והם מזוהים כמקורות ידע עבור האחרים. מנגד, פרטים בעלי ניסיון מועט או חסרי ניסיון יהיו, רוב, על-פי אלה שיפנו ויבקשו פתרונות ותשובות (1997.(Stein, אנו מניחים כי לוותק המקצועי, המוגדר כאחד ממשתני היכולת, השפעה על שיעור שיתוף הידע שמרכיביו הם הערכת ניכסיות הידע הניתרם על-ידי אחרים ותרומת ידע ומכאן נגזרות ההשערות הבאות. השערה 15: ימצא מתאם חיובי בין וותק מקצועי להערכת נכסיות הידע. השערה 16: ימצא מתאם חיובי בין וותק מקצועי לבין תרומת ידע. אנו מניחים כי לוותק החברות בקהילה/ ברשת המקצועית, המוגדר כאחד ממשתני היכולת, השפעה על שיעור שיתוף הידע שמרכיביו הם הערכת ניכסיות הידע הניתרם על-ידי אחרים ותרומת ידע. וותק

90 החברות מקנה למשתתפים יתרון בשליטתםם במאפייני התקשורת הייחודית בין חברי הרשת, הכרות עימם ומידת האמון שלהם כלפיהם ולהיפך. מתוך מימד זה נגזרות ההשערות הבאות. השערה 17: ימצא מתאם חיובי בין וותק החברות בקהילה/ הרשת המקצועית לבין הערכת נכסיות הידע. השערה 18: ימצא מתאם חיובי בין וותק החברות בקהילה/ הרשת המקצועית לבין תרומת הידע. זאת ועוד, רופאים מבוגרים מתאפיינים בעמדות ותפיסות שונות מאלה של רופאים צעירים (1992 Hart,.(Weingarten, Reinitz, & מחקרים מעלים כי לגיל הרופא, מספר שנות הוותק ומיקום הפרקטיקה השפעה ניכרת על אבחון ודרכי הטיפול באותה בעיה רפואית ) Riesett, Lacy, Crowell, Mitchell, 2005 &). מכאן אנו מניחים כי גם בנושא עמדות ופעולה בהקשר לשיתוף הידע ימצאו הבדלים שמקורם במשתני היכולת. 7. רשתות חברתיות ומקצועיות באינטרנט-מהפכת ה- Web2.0 התפתחות רעיון שיתוף הידע, החוויות והניסיון, קידם את תחילתה של המהפכה הקרויה בלשון.(web2.0) הפופולארית 2.0" "ווב בהשפעת הצלחתם הגדולה של מיזמי אינטרנט כגון: אמאזון, ויקיפדיה, אי-ביי ואחרים. הרעיון העומד בבסיס הקמת רשתות במודל "ווב 2.0" הוא הדגש הניתן לתהליך רתימת האינטליגנציה החברתית של יחידים הנבדלים זה מזה לטובת הכלל. סוג האינטרנט החדש והמתפתח הזה מביא להגברת מידת הגמישות של רשת האינטרנט ומקל על אפשרויות הניתוח, הביצוע והניווט במערכת כמו גם בבחירת הטכנולוגיה והמודל העסקי (2005.(O'Reilly, מעבר לכך, הגורם המשמעותי הוא כי פרדיגמת ה-"ווב 2.0" תומכת לחלוטין בהשקפה הגורסת השתתפות כי "2.0 פעילה של המשתמש מעניקה ערך מוסף רב למערכת. בזאת מרחיבה למעשה רשת ה"ווב את מטרתה המסורתית של רשת האינטרנט שתכליתה מעבר להצגת מכלול הידע הקיים ברשת האינטרנט בלבד. ה-"ווב 2.0" מקדם ומנחה את ערך ה"סוציאליזציה" של המשתמש על כל ניסיונו. המשתמש חולק ומעביר את הידע שברשותו שמקורו בשיפוט וניסיון אישיים עם משתתפים אחרים. אין מדובר

91 בהעברת מידע בלבד אלא בשיתוף וחליפין של ידע ותחומי דעת. בכך, הופכת רשת האינטרנט עד מהרה לפלטפורמה כוללת לשיתוף חוויות, ניסיון וידע אישי של גולשים הנוצרים באמצעות יומני כתיבת P2P,(blogs רשת logs) web או בקיצור השתתפות בפורומים, שיתוף קבצים במסגרת רשתות ומשובים לתכנים באתרי רשת מבוססי-דעה ומבוססי משוב. בדרכים אלו הופכת הרשת לזירה תוססת ופעילה שבה המשתמש יכול להפיץ את רעיונותיו ודעותיו ולזכות בבמה להציג בה את משנתו הסדורה. ראוי לציין כי לאמצעי זה, המבוסס על מערך טכנולוגי חדיש, ישנו משקל בקבלת החלטות צרכניות. בשונה זאת משיטות הקידום המסורתיות שאינן באמצעות רשת האינטרנט, הנתפסות נחותות יותר ברמת הדיוק שלהן ובמידת אמינותן. 7.1 יצירת קשרים חברתיים מקוונים יצירת קשרים חברתיים מקוונים נחשבת כיום לאחת המגמות הפופולאריות ביותר להיחשף בפני LinkedIn העולם. מגמה זו מיצבה עצמה כזרם מרכזי בסיועם של אתרים בולטים כגון (בכתובת MySpace (בכתובת,( או (בכתובת Friendster,( יצירת קשרים חברתיים מקוונים משלבת בתוכה אפשרויות יצירת קשר בין משתמש בודד ורוב מבוזר ובין משתמשים ברמה הפרטנית. מכלול הקשרים הללו הנוצרים בין פרט P2P לכלל ובין פרטים בודדים מוביל ליצירת קהילות חברתיות וירטואליות. מערכות מבוססות ומשודרגות מציעות מרחב וירטואלי הנתמך על ידי טכנולוגיה, ואיגוד המטרות באופן בו הסגולות האינדיווידואליות של המשתתפים נראות כחשובות פחות מן הערך המופק בעת יצירת מערכות יחסים וקשירת קשרים עם פרטים אחרים ברשת המקוונת (2005.(O'Reilly, אמנם, נראה כי סוכנות אינדיווידואלית אינה מזוהה כגורם מרכזי המניע את הצלחתם של אותם מוקדי פעילות מקוונת. תחת ההפרדה" 1967) (Milgram, מצוי זאת, ערכם ביישום ומימוש העיקרון "שש דרגות שקובע כי דרושות עד שש הכרויות כדי לקשר בין כל זוג אנשים בעולם. ההשתתפות מעניקה לפרט קידום ועידוד, הכללה סוציאלית והשתייכות לקבוצה ובנוסף מעניקה גישה מיידית למכלול אפשרויות ליצירת קשרים (כגון: הכרות עם חברים פוטנציאליים, שותפים עסקיים, וכדומה).

92 התהליך התפתח בראשיתו גולשים נלהבים מקומץ שהחלו להשתמש באתר, כאשר בהמשך אלה מזמינים את חבריהם ועמיתיהם להצטרף ואלו, בתורם, פועלים באופן דומה וממליצים על האתר לאחרים שאף הם מצטרפים וכן הלאה. בפעילות כזו מטפח הפרט את קשריו הוותיקים כשאל אלה חוברים מכלול קשרים חדשים. כך, ככל שרשת כזו גדלה ומתרחבת, מתעצם ערכו של המשתמש באותה רשת וכן ערכם של המצטרפים החדשים ועימם אפשרויות אינסופיות ליצירת קשרים חדשים. ההשפעה שנוצרת מתוך פעילות זו היא השפעה ויראלית (אפקט הדומה למגפה מתפשטת). אנו עדים לתופעה לפיה באתרים מבוססי רשתות חברתיות הולך בסיס המשתמשים ומכפיל עצמו שוב ושוב ובכמה מהם אף רשומים מיליונים רבים משתמשים פעילים. אתרים מבוססי-רשתות חברתיות מקוונות וקהילות וירטואליות נבחנים בפוטנציאל שלהם לספק את הדרישה לחידושים בתוך מגזרים עסקיים (2005 al.,.(baalen et בדומה לאתרים "LinkedIn" ו-,"Friendster" פורטלים של אינפורמציה וקהילות וירטואליות המוקדשות לפרקטיקה וניסיון מעשי, מרכזים ומאחדים יחד אנשים בעלי תחומי עניין ומודעות זהים על מנת להתדיין ולבחון נושאי עניין משותפים. משתמשי קהילות וירטואליות המוקדשות לפרקטיקה וניסיון מעשי, בשונה מקהילות וירטואליות פופולאריות אחרות, מעניקות תחושת סיפוק והנאה למשתמשים מנטילת חלק פעיל בהן, מחפשים בעיקר גילויים וחידושים, פריצות דרך והפצת רעיונות חדישים. יצירת קשרים חברתיים מקוונים הופכת למוכרת ונפוצה יותר בזכות היכולת להעביר באמצעים משכנעים, מחייבים וחודרים מסרים שנועדו להשפיע על אנשים רבים לאמץ מוצרים ושירותים טכנולוגיים חדשים. לעיתים, מנצלים ארגונים את מגמת ההתפשטות והמוניטין של הרשתות החברתיות בדרך שאינה אתית. לדוגמא, כך שימוש בכותבי בלוגים- "בלוגרים" (בעלי "יומן רשת" באינטרנט) בשירותם של יצרנים מסוימים, הפורסים כוחות כדי להפיץ דעה ואמירה חיובית תמורת שכר זעום (2003 Rajagopalan,.(Subramani & זאת ועוד, ארגונים מסוימים מגייסים ומעניקים חסות לבלוגרים כדי שאלה יכתבו הערות חיוביות אודות מוצריהם ושירותיהם במהלך שנועד ליצור עניין בקידום ומכירה של מוצרים ושירותים חדשים. הערות כאלה, הנוצרות למראית עין באופן חופשי ובלתי תלוי בחסות ערוצי האינטרנט, נושאות משקל ניכר בקבלת החלטות רכישה רבות. כדוגמא לתהליכים הללו ניתן להזכיר את האתרים "Amazon" ו-" Ebay " שאת הצלחתם הם חבים, במידה רבה מאוד, להשתתפותם הגולשים של הפעילה ומשתמשי האתרים הללו ובעיקר בנכונותם

93 לשתף מחוויותיהם ודעותיהם. פעילות מסוג זה יש בה בכדי לחזק, להגביר ולהעצים את ערכן של מערכות כגון אלו. בבואנו לבחון את הגורמים שהביאו ליצירת התופעה תוצאת כי נמצא החוויות (כגון: הללו משובים, סקירות כתובות, עדויות כתובות, המלצות וכדומה), במידה והן חיוביות, מבטאות אישור לכאורה בדבר טיבה של המערכת, המוצרים, השירותים, ו/או של הסוכן עצמו מדד המקנה אינדיקציה לחוויית איכות עתידית. טוענים כי רשתות מבוססות מוניטין מציעות פתרון בר-קיימא (2006) Despotovic and Aberer לעידוד התנהגות הראויה לאמון ברשתות.P2P הנחת היסוד היא כי משתמשי הקהילה הוירטואלית מעורבים באופן תמידי באינטראקציות חוזרות ונשנות והאינפורמציה אודות פעולותיהם בעבר משתקפות גם פעולותיהם העתידיות ומשפיעה עליהן. באופן זה, איסוף, עיבוד וחשיפה של משוב אודות התנהגות עבר של המשתתפים צפויה לעודד את אמינותם. חיוניותו של מוניטין נובעת ממגבלות של זמן, משאבים, ומידת המוטיבציה לאיסוף, השוואה, עיבוד,.(Masum & Zhang, 2004) ושיפוט בתוך עולם אשר מידת המורכבות שלו הולכת ומתעצמת כתוצאה מכך, קיימת ציפייה להתפשטות של אמון, אמינות ו/או מוניטין המשמשים לצמצום כלי חוסר הביטחון על מכלול מורכבותו ותורמת רבות להשפעה והרושם על החלטות המשתתפים 2005) Lausen,.(Masum et al., 2004; Ziegler & זאת ועוד, מרביתנו מעדיפים לרכוש מוצרים מאנשים שאנו חשים בנוח עימם ומאלו שאנו חשים כי הם ראויים לאמוננו ומכאן כי ניתן לסמוך עליהם. ביכולתם של לפיכך, אתרים כדי מסוג זה להפחית את מידת חוסר הביטחון של הגולשים בהם, באמצעות שותפות אחר המרוץ פעילה של קהילת המשתמשים המתרחבת שלהם ובכך ישיגו הצלחה. 7.2 שיתוף מקוון של מידע וידע בתוך עולם ה"ווב 2.0" הכאוטי של רשתות חברתיות ו- P2P, שיתוף חוויות וניסיון וקהילות וירטואליות, גוברת אט אט ההכרה בכך כי תפקידו של האינטרנט בעולם העסקים הולך ומשתנה. הטכנולוגיות הרבות של האינטרנט אינן עוד כלי שירות בסיסי בלבד, אלא אמצעי ממנו ניתן להפיק תפוקות מרביות של אינטראקציות בין-אישיות יומיומיות. אנו עדים לכך כי לאורך זמן הטכנולוגיה

94 היא שמדרבנת ויוצרת שיתוף של מידע וידע. ההנחה היא כי באמצעותה יושגו בעתיד פיתוחים, חידושים ופריצות דרך 2000) Nonaka,.(Neely, 2004; von Krogh, Ichijo, & נדבך חשוב ומרכזי מתוך עולם הערכים של ה"ווב 2.0" הוא יצירתם, העמקתם והעצמתם של מערכות קשרים בינאישיים (2005.(Scott, מטרתו של שיתוף מקוון של מידע וידע מהווה אחת מחוויות- האיכות הפורות של הגולש, המצמצמת באופן ניכר את המורכבות הכרוכה בתהליך קבלת החלטות בעולם העמוס לעייפה באינפורמציה. במובן הארגוני, אנו עדים כבר כעת להיווצרותה והתבססותה של תנועה להעצמת הכלל תוך מינוף קשרים חברתיים בין-אישיים של עובדים בשימוש טכנולוגיה מתקדמת ) Wikipedia, Patton, ;2005 התפשטות 2.0" ה"ווב לעולם העסקי וחדירתו מכוונת כיום להגברת המודעות והשימוש.(2006 בעבודה מקוונת ושיתוף מידע וידע מקוון ברמה גלובלית. תהליך זה מתחולל תוך הפגנת יכולת גבוהה ליצור ולחזק קשרים חברתיים ומערכות יחסים, ויסות אינפורמציה, דרבון ועידוד שיתוף רעיונות בגבולות הלא-מסורתיים. 7.3 רשתות חברתיות ומקצועיות מקוונות של רופאים להצטרפות לאתר רשת חברתית ומקצועית המיועדת לרופאים יתרונות רבים וביניהם: מקום מפגש לבעלי תחומי עניין דומים, אפשרות להחלפת רעיונות ושיתוף ידע רפואי ומקצועי, האפשרות לאיתור שותפים עסקיים, מיתוג עצמי, שיווק עצמי ושיתוף של ידע רפואי ומקצועי. (2007) Karuturi מעלה בבלוג שהוא מנהל מספר דוגמאות הממחישות את פעילותן הענפה של רשתות חברתיות ומקצועיות של רופאים וסטודנטים לרפואה המתקיימת ברשת. תמונת המצב המתקבלת מתוך ההפניות לאתרים הרלוונטיים כי הנושא מצוי היא כיום בתהליכי פיתוח מתמידים וכי מספר הרשתות החברתיות- מקצועיות הולך ועולה בהתמדה ועימן גם מעגלי ההשתתפות. עדות לכך ניתן למצוא באתר sermo המזמין את הרופאים לחלוק את ניסיונם המקצועי (כגון: ממצאים, אירועים תגליות וחידושים) עם חבריהם כחלק מהחשיבה המערכתית שמטרתה קידום התחום המקצועי ושיפור רמת החיים של הפרט. זאת ועוד, ההשתתפות של הרופאים ברשת זו אינה כרוכה בתשלום כלשהו ועל- פי הצהרת היזמים יש בצידה אף תועלות רבות בשל החשיפה לגופים פיננסים (כגון חברות תרופות) המזהים מגמות בשוק שכתוצאה מכך עשויים המשתתפים ליהנות באופן עקיף מתגמולים התואמים את

95 Daniel Palestrant תרומתם. המודל העסקי של הרשת המקצועית שעוצב על ידי היזם מבוסס על בדיקה שערך בקרב רופאים ממנה עלה כי אין הם מתנגדים לכך שהשיחות אותן הם מנהלים עם קולגות יהיו נחלת הכלל ובתנאי שזהותם תוותר חסויה. בכך, שונה sermo מרשתות חברתיות אחרות שבהן חשובה חשיפת זהות המשתתפים וזו משמשת למטרת יצירת קשרים חברתיים ו/ או עסקיים. תפיסה זו שונה מתפיסתה של הרשת המקצועית לרופאים בכך שעיקר העניין מופנה למטרת קבלת יעוץ והכוונה מקצועיים ואין מקום בה לקדם את הפן האישי של התקשורת בין המשתמשים. החשיבות עם כן היא בתרומה הנובעת מתוך ניסיונו ומקצועיותו של הרופא. כפועל יוצא מכך אין חובת זיהוי באתר בפני חברים אחרים אולם בעת ההרשמה על הרופא לחשוף את פרטיו האישיים בפני מפעילי האתר בכדי שאלה יאומתו. האתר הנחשב כמוביל בתחומו מיועד לרופאים תושבי ארצות 32,000 (11.07) הברית בלבד ורשומים בו נכון לזמן כתיבת חלק זה בעבודה כאשר חברים מספרם 8 הולך ועולה בהתמדה. תרשים מס' מדגים את אופן הפעילות השיתופית של הרשת הרופאים המקצועית sermo הפעילה בארה"ב בלבד. כך, רופא החבר רשת המציג שאלה לקולגות החברים ברשת גם הם ואלה מפנים את השאלה לחברי קהילות המקצועיות אליהן הם משתייכים ושאינם בהכרח חברי sermo בדרך זו ניתן לקבל טווח רחב של פתרונות מקצועיים באופן יעיל ומיידי. לוח מס' 11 מציג מיפוי של הרשתות המקצועיות והחברתיות של רופאים ומאפייניהן.

96 תרשים 8: רשת מקצועית המיועדת לרופאים (מתוך אתר (sermo.com לוח 11: רשתות ידע מקצועיות המיועדות לרופאים, מתמחים והעוסקים ברפואה- מיפוי שם האתר Sermo.com DoctorsHangout.com StudentDoctor.net כתובת תיאור רופאים הצוברים ניסיון אבחוני מהפרקטיקה היומיומית שלהם המאששים או מפריכים דעותיהם של עמיתים. כמו כן, דנים במחקרים חדשניים וגילויים של תרופות, מכשור מתקדם או דרכי טיפול חדישות רשת חברתית המשותפת לרופאים ולסטודנטים לרפואה. חברי האתר יכולים לשתף סרטונים, תמונות, קבצי מוזיקה, ורעיונות קהילה עצמאית של סטודנטים, יועצים, מחנכים ורופאים הנמצאים בתהליך התמחות. מגוון החברים באתר נע החל מסטודנטים מתחילים ועד לרופאים מתמחים בכל תחומי הרפואה החל בהתמחות בריפוי מחלות באמצעות חומרים הגורמים לתופעות שונות מאלו של המחלה וכלה ברפואה וטרינרית. הערות איגוד הרופאים של אמריקה חבר לאתר Sermo בכדי ליצור רשת חברתית מקצועית המיועדת לרופאים ומבוססת- אינטרנט.

97 שם האתר Doctor.VG Healtheva.com DoctorNetworking.com Relaxdoc.com Tiromed.com SocialMD.com ClinicalVillage.com כתובת תיאור באתר יש פורום פעיל בו חבריו משתפים ידע וצוברים ידע בכל תחומי הרפואה. האתר מפוקח ומנוהל בהתנדבות על ידי קבוצת רופאים ואינו למטרותרווח. על אף היותו מפוקח על-ידי גורמים מקצועיים האתר אפשר דיון חופשי ותומך בחופש הביטוי. הוקם במטרה לשפר את זרימת התקשורת בתחום מדעי החיים. באמצעות השימוש באתר ניתן לאתר רופאים או מחקרים, לעקוב אחר ועידות ומפגשים ולאתר שותפים לפרויקטים. בנוסף, חברי האתר יכולים להעלות מסמכים, לנהל דיונים בפורום ולנהל בלוג. אתר זה משמש רשת מקצועית לרופאים ולאנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות. באתר ניתן לדון בנושאים שונים מתחום הרפואה, לשאול שאלות או להגיב על שאלות, לפרסם מודעות דרושים, לחפש משרות פנויות, ולהכיר חברים ועמיתים חדשים מהתחום. האתר מהווה קהילה פרטית, המיועדת לרופאים בלבד. האתר מציע לרופאים אפשרות איתור מידע ושירותים התואמים את צרכיהם האישיים והמקצועיים. ייחודו של האתר הוא בסינון הקפדני של התכנים המותיר הצגה של התכנים הרלוונטיים בלבד. רשת המיועדת לתלמידי רפואה והמתמקדת בשיתוף ידע. מטרת רשת זו היא להקל על התקשורת, לא רק בין סטודנטים באותה הרמה ובאותה הפקולטה, אלא גם לאפשר תקשורת כוללת מיועד לסטודנטים לרפואה ורופאים ומאפשר שיתוף ידע מאפשר תקשורת עם מומחים אחרים לרפואה קלינית תוך בניה משותפת של רשת חברתית בה ניתן לשתף את הידע הקליני ואת חוויות היומיום במקצוע. האתר משמש פלטפורמה לחלוק רעיונות אישיים, להיחשף הערות

98 שם האתר כתובת תיאור לרעיונות חדשים, לכתוב בלוג, לאתר עמיתים ותיקים ללימודים ולעבודה, וליצור קשרי חברות חדשים. מהווה רשת חברתית לרופאים, חוקרים בתחומי הביו-רפואה, וסטודנטים לרפואה ולביו-רפואה. המטרה של הרשת היא להגביר את התקשורת, את שיתוף הפעולה ואת שיתוף המידע. כמו כן, ניתנת האפשרות לשמור על קשר עם עמיתים ללימודים ועמיתים לעבודה. בנוסף, האתר מציע להקים מועדון מקוון (מועדון וירטואלי באינטרנט) ולזמן אליו אנשים השותפים לתחומי ההתעניינות שלך, להעלות סרטונים אודות ניתוחים או פרוצדורות במעבדה, ועוד. הערות MedicSpeak.com מקור: (2007) Karuturi בבואנו לבחון האם מתקיימת פעילות בעלת מאפיינים דומים בישראל טוען ד"ר רמי טמיר מנכ"ל ועורך ראשי של הפורטל "רשת רפואה", כי בישראל התמונה שונה לחלוטין. ד"ר טמיר מדגיש כי "רשת רפואה" אינה מוגדרת כרשת חברתית-מקצועית. "לא הייתי מגדיר את רשת רפואה כרשת חברתית-מקצועית: אין על גביה פעילויות חברתיות נרחבות דבר המאפיין רשת חברתית וירטואלית, זוהי מערכת המשמשת בעיקר לעדכון, והיא כלי לשירות פרטני. כלומר, המערכת יותר עובדת מול הפרט ולא יוצרת כמעט אינטראקציה בין משתמשיה."(טמיר, 2007) ד"ר טמיר סבור כי אין בישראל בלוגים של רופאים זאת מכיוון שקהילת הרופאים בארץ קטנה ומצומצמת בהשוואה למספר הרופאים הפועלים בארה"ב. זאת ועוד, אוכלוסיית הרופאים בארץ מוגדרת על ידו כשמרנית יותר, פחות פתוחה לטכנולוגיה וחידושים ולכן מאחרת לאמץ מגמות וחידושים מסוג זה. באשר לעתיד הרשתות החברתיות הפועלות באינטרנט (ווב 2.0) טוען ד"ר טמיר כי:

99 אין (בישראל) הרבה הזדמנויות לכך מכיוון שלא קיימים בישראל עדיין הכלים הנחוצים. לדעתי, השיווק של ווב 2.0 בישראל היה לא מספק, וישראל נמצאת מהבחינה הזו בפיגור של כמה שנים פיגור לא רק בשימוש בטכנולוגיה אלא גם בתפיסות החברתיות. בדרך כלל, קיים בישראל מעט איחור אחר ארה"ב, ובנוסף, הרי שהרפואה היא מקצוע שמרני, בה באופן כללי לקח זמן להתחיל את השימוש במחשבים ולאחר מכן גם ברשת האינטרנט. ה- ווב 2.0 לא נתפס ככלי באותו אופן שהוא נתפס במקומות אחרים בחו"ל. הרעיון להחדיר לשימוש את הכלים של ווב 2.0 הוא רעיון שכבר הועלה בקרבנו, אך העבודה בפועל טרם נעשתה. יש להתחיל להציע את השימוש ב- ווב 2.0, ומשם לראות האם קיימת תגובה והיענות מצד אנשי מקצוע." ט( מיר, 2007) מבדיקה שערכנו עולה כי קיימת פעילות דלה במסגרת פורומים מקצועיים הפועלים באמצעות אתרי האיגודים המקצועיים השונים. במרבית האתרים לא מוצעת האפשרות הזו ובאתרים המועטים שבהם היא קיימת מצאנו פורומים שאינם פעילים כלל או כאלה שבהם מתנהלת פעילות דלה ביותר (מספר נמוך של דיונים ותכתובות). ד"ר טמיר טוען כי השימוש המקצועי ברשת מתנהל על-פי רוב באמצעות רשימת דיוור listserv) ( שמוגדר לטענתו ככלי מקצועי שאינו נושא אופי חברתי. מראיון נוסף שקיימנו עם מנהל רשימת דיוור של רשת המחקר ברפואת משפחה ד"ר שלמה וינקר עולה כי במקרה זה היא מכונה בפי המשתתפים "פורום" וחברים בה מומחים ברפואת משפחה מכל הארץ. הרשימה עוסקת בעיקר בנושאים ארגוניים, קליניים, התנהגותיים ופחות בתחומי המחקר. ד"ר וינקר מחזק את דבריו של ד"ר טמיר וטוען כי מרבית התעבורה ברשימה (לרוב 1-6 הודעות ביום כאשר התגובות על ההודעות תלויות במידת העניין של החברים בנושאים שמועלים על- ידי עמיתים למקצוע) מתבססת על נושאים מקצועיים שאינם חברתיים. כך למשל ההודעות העוסקות בתחומים החברתיים נושאות אופי בעיקר של ברכות לקבלת פרס, פרסום מאמר בכתב עת מקצועי וכד'. ברשימה זו חברים 160 משתתפים קבועים מתוכם פעילים לרוב 20 משתתפים המפרסמים הודעות בקביעות. הרשימה אינה מפוקחת והתכנים בה אינם מסוננים אולם, עם זאת, במקרים בהם עולה הודעה שאינה הולמת או אינה מתאימה לאופי הפעילות ברשימה אזי מנהל רשימת הדיוור מעביר לאותו משתתף הודעת דוא"ל אישית עם הערה/בקשה שלא להמשיך את הדיון/ויכוח. לדבריו היתרונות שבחברות ברשימה הם: "...הרופא המשתתף ברשימת דיוור הוא רופא שמתעדכן. לעומת רופאים מתחומי רפואה אחרים, היום בתחום רפואת משפחה כל רופא נמצא "לבד. אנשי מקצוע בתחומי רפואה רבים עובדים בצוותים ולפיכך יש להם את

100 האפשרות להתייעץ עם עמיתים או להעלות בפניהם שאלות מקצועיות. ואילו לרופאי משפחה אין עמיתים, להבדיל, לדוגמא, מהמצב בבית חולים שם הרופא עובד בתוך מחלקה ומוקף באנשי מקצוע אחרים - בניגוד לרופאים במקצועות שבבתי חולים, רופא משפחה עובד לבד. בשל מצב זה אין לרופא משפחה עמיתים אותם הוא יכול לשאול לעצה ולשתף בחוויות מקצועיות. רשימת דיוור לרופאי משפחה היא המענה לכך: ברשימת דיוור ניתן להתייעץ, לשאול שאלות ולשתף חוויות עם אנשים באותו מקצוע. בנוסף, מתקיימת העשרת ידע מקצועי דרך רשימת דיוור..." (וינקר, 2007) על אף היתרונות הגלומים בחברות ברשימה אין התקשורת הזו, המתנהלת באמצעות הדוא"ל מביאה לקיום מפגשים פנים אל פנים בין המשתתפים: "...החברים ברשימת הדיוור אינם מכירים ברמה הפרונטאלית. ישנו מפגש של חברי רשימת הדיוור של רשת מחקר ברפואת משפחה אשר מתקיים בערך אחת לשנה, אך רוב המשתתפים של רשימת הדיוור כלל לא מגיעים אליו. מכיוון שבבסיס רשימת הדיוור עמדה קבוצת מחקר שפעלה בעבר, קבוצת המחקר הייתה עורכת מפגשים לעיתים קרובות, כאשר דגש המפגשים הללו היה המחקר עצמו. כיום, כאשר פעילות קבוצת המחקר עצמה ירדה והדגש הוא "הפורום", ירדה גם תדירות המפגשים: נערך מפגש אחד בשנה שעברה, והשנה טרם נערך מפגש..." (וינקר, 2007). בלוח מס' 12 מוצגים מאפייני פעילות במסגרת רשימות דיוור מקצועיות עפ"י ניתוח תוכן שנאסף במהלך רבעון מייצג בשנת תכני הפרסומים כונסו למספר עולמות תוכן כאשר המסקנה היא כי מרבית הפרסומים מתמקדים בתכנים הנושאים אופי ארגוני (מדיניות, נהלי עבודה וכד') ומיעוטם בתחומים חברתיים. זאת ועוד, ניתן להבחין כי מס' המשתתפים הפעילים מונה עשרות בודדות כמו גם מס' הפרסומים בכל חודש. לוח 12: נתוני השתתפות פעילה ברשימת דיוור של רשת המחקר ברפואת משפחה חודש מספר משתתפים פעילים 29 מספר פרסומים סה"כ 51 ממוצע פרסומים למשתתף 1.75 סך תכנים מקצועיים סך תכנים חברתיים סך תכנים ארגוניים אחר אוקטובר ספטמבר אוגוסט מודל המחקר בזיקה למושגי המחקר המרכזיים המתוארים בפרק זה נציע מודל המסביר את השונות בשיתוף ידע בקרב חברי קהילות ידע מקצועיות על-ידי המשתנים הבאים:

101 קשרים מקצועיים (מוטיבציה לשיתוף ידע) קשרים חברתיים (מוטיבציה לשיתוף ידע) מחויבות (יחסי קרבה) נורמות (יחסי קרבה) אמון (יחסי קרבה) הזדהות (יחסי קרבה) הון חברתי משתני יכולת : וותק בתחום ההתמחות, דרגה אקדמית, חברות בארגונים/ איגודים מקצועיים בארץ ובחו"ל 8. משתני בקרה: עיסוק ברפואה ראשונית/ שניונית (תחום התמחות), היקף שעות עבודה, ריבוי מקומות עבודה, מגדר, היקף פעילות ברשת האינטרנט, השתתפות ברשתות וקהילות ידע מקצועיות באינטרנט ובמפגשים מקצועיים פנים אל פנים. מודל המחקר יבדוק את סך ההשפעות של המשתנים השונים על המשתנה התלוי מדד שיתוף הידע בקהילת הרופאים. הגורמים באמצעותם נבחן את תהליכי שיתוף הידע הם: ההון החברתי, משתני רקע ומשתני יכולת. ההון החברתי הוא גורם אותו יצרנו ממדדי העל מוטיבציה ויחסי קרבה.בנוסף, תבחן השפעתם של משתני היכולת ומשתני הרקע על המשתנה התלוי. משתני יכולת הכוללים: וותק פעילות בקהילה/רשת ידע מקצועית וותק מקצועי, מספר החברים בקהילה/ רשת מקצועית, חברות באגודה מקצועית בארץ ובחו"ל, ודרגה אקדמית. משתני רקע הכוללים: בחירת קהילה/ רשת מקצועית, היקף משרה, פיצול המשרה, מקום עבודה עיקרי, תחום התמחות (רפואה ראשונית/ שניונית). המשתנה התלוי, מדד שיתוף הידע, מורכב משני תתי מדדים: תרומת ידע והערכת נכסיות הידע. ההשפעות על משתנה זה ייבחנו באופן ישיר ושיטתי בכל אחד מהמשתנים. כך למשל תבחן השפעתם של הקשרים המקצועיים והחברתיים על תרומת הידע והערכת נכסיות הידע וכן הלאה. להלן יוצג תרשים 9 המתאר את השערות המחקר.

102 תרשים 9: מודל המתאר את השערות המחקר על פי מודל זה השונות בשיתוף הידע מוסברת על- ידי משתני הון חברתי, משתני יכולת ומשתני הבקרה כפי שיפורטו בהמשך. מערך הנתיבים במודל המוצע מתורגם להשערות ספציפיות שאף הן יפורטו בהמשך.

103 פרק ג': השיטה 1. מערך המחקר המחקר בוצע במערך משולב- איכותני וכמותני. שימוש משולב בשני מערכי מחקר סייע לבחינת הנושא מתוך נקודת מבט הוליסטית. שימוש משולב בשתי מתודות מעניק למחקר ראייה רב ממדית ועמוקה בהשוואה לשימוש במתודה מחקרית אחת. שימוש במערך איכותי כראיונות עומק נערך בשיתוף גורמים מרכזיים המובילים את מהפכת האינטרנט בקרב איגודים רפואיים מקצועיים החל מראשיתה, יוזמי ותומכי הקמת אתרי אינטרנט ייעודיים לקהילות רופאים על-פי תחומי התמחות. בנוסף, בוצע מעקב לאורך מספר חודשים אחר פעילותן של רשימות דיוור מקצועיות של רופאים הפועלות בחסות האינטרנט ומצויות בפיקוחן של האגודות המקצועיות. המעקב בוצע בדרך של ניתוח תוכן, מיפוי תעבורה, אבחון והערכה של המסרים המועברים באמצעות רשימות הדיוור באמצעותם ניסינו להתחקות אחר מהות הקשרים ותדירותם בין שותפים לרשתות המקצועיות ומידת הנכונות לשיתוף ידע בין חברים ברשתות מקבילות/ משיקות על- פי דיווח עצמי ובדרך של ניהול יומן ורישום פעולות הנגזרות ממהות המחקר. בחלקו האחר של המחקר הופץ שאלון שהוצג באתר האינטרנט של "רשת רפואה". "רשת רפואה" נוסדה על- ידי רפואה מקוונת בישראל (מולי) בע"מ שהיא חברת טכנולוגיה ומידע המתמחה בפיתוח פתרונות אינטרנט בתחום הרפואה והבריאות. מולי בע"מ מספקת שירותים של הקמת אתרים, פרסום וניהול מידע רפואי. החברה מפעילה את "רשת רפואה" המוגדרת על-ידה כפורטל המוביל לרופאים בישראל. בנוסף היא מפעילה גם את רשת רפואה לציבור, "רפואה אינפו" וכן מקימה ומסייעת בהפעלה של אתרי איגודים רפואיים. כניסה לאתר "רשת רפואה" מחייבת זיהוי מלא הכולל פרטים אישיים כגון: מספר רישיון עיסוק ברפואה, מין, גיל, כתובת פיסית, כתובת דוא"ל ומספר טלפון. בנוסף, מחויבים המצטרפים ל"רשת רפואה לספק פרטים מקצועיים הכוללים: סוג התמחות, מקום עבודה, וותק מקצועי וכד'. ממפעילי האתר זכינו לקבל פרטים משלימים נוספים הכוללים מספר כניסות לאתר ודרך השימוש בו (תדירות כניסות, פרופיל השיטוט בדפים השונים, מאפייני השתתפות בקבוצות דיון, תאריך הצטרפות כחבר ברשימת התפוצה של האתר ועוד...).

104 ביצוע סקרים ואיסוף שאלונים באמצעות האינטרנט ביצוע סקרים באמצעות רשת האינטרנט משמש כיום כאלטרנטיבה לסקרים טלפוניים. החל משנות ה- 90 המאוחרות ולנוכח העלייה המתמדת במספר המשתמשים ברשת האינטרנט, גברה המודעות לשימוש באינטרנט לצורכי מחקר (בן-ברוך והרפז, 2005). לסקרים שמילויים מתבצע תוך שימוש ברשת האינטרנט ישנם מספר יתרונות כאשר הבולט מביניהם הינו זמן התגובה המהיר בהשוואה לסקרים המופצים באמצעות הדואר McMillan,) Sheehan & יתרונות בולטים נוספים עליהם נוכל להצביע הם: חיסכון ניכר במשאב האנושי ובציוד.(1999 מתכלה (נייר, דיו, מעטפות, בולים וכד') כמו גם הפחתת הסיכוי לטעויות בהקלדת נתונים המתקבלים מטפסי המשוב 1998) Poul,.(McFerland, Ryan, & אלה הובילו חוקרים למסקנה כי סקרים המבוצעים באמצעות שימוש ברשת האינטרנט הינם כלי אולטימטיבי ויעיל יותר בהשוואה לסקרי נייר-עפרון המופצים באמצעות הדואר (2001 Sheehan,.(Couper, ;2000 במחקר הנוכחי אוכלוסיית היעד מוגדרת בחלקה כאוכלוסיה העושה שימוש מקצועי ברשת האינטרנט ואשר כל אחד מהפרטים בה חבר מיוזמתו לקהילה מקצועית המנוהלת באתר האינטרנט של האיגוד המקצועי שאליו הוא שייך כמו גם לפורטל של "רשת רפואה" פרופיל סוציו-דמוגראפי של גולשי האינטרנט מחקר שנערך במחצית שנות ה- 90 ' בקרב מבקרים באתר של Yahoo שהוזמנו להשתתף בסקר העלה כי 85% מהמשיבים גברים, 60% בגילאים 25-44, ממוצע ההכנסות הביתי גבוה פי שלושה מהממוצע, 85% 50% מעל ל- 70% מהמשיבים היו בתים, מכונית אחת ל- ו- לפחות עשו שימוש באינטרנט TIM בעבודה ומהבית (1997.(Kottler, ממצאים אלו דומים לנתונים שעלו מתוך סקר שנערך בישראל באביב מנתוני הסקר עלה כי ייצוגם של גברים בקרב הגולשים גבוה יותר בהשוואה לנשים (56% ו- 44% בהתאמה). מרבית המשתמשים צעירים (61% עד גיל 39 בהשוואה ל- 46% מקרב 38% 58%) האוכלוסייה הבוגרת), מרביתם בעלי השכלה והכנסה גבוהות השכלה תיכונית, בעלי הכנסה גבוהה (לעומת שיעורים של 47% ו 31% בכלל האוכלוסייה). 33% 44%) כי עוד עולה קיים גידול בשיעור הנשים הגולשות באינטרנט ב לעומת ב ), בשיעור הגילאים המבוגרים (40% לעומת 38% ב ב ), בשיעור בעלי ההשכלה התיכונית

105 (39% ב לעומת 36% ב ) וכן בקרב בעלי רמת הכנסה נמוכה מהממוצע (19% בהשוואה ל- ב- 2002). ראוי לציין כי אוכלוסיית הגולשים בישראל הולכת וגדלה ובמקביל הולך ומצטמק 13% הפער בין האוכלוסיות השונות (מור, 2004) מנתונים עדכניים יותר שמקורם ב- (2007) Internet World Stats נמצא כי 51% מכלל אוכלוסיית ישראל גולשים באינטרנט כאשר נתון זה מייצג עליה בשיעור של 191.3% בהשוואה לשנת % לאור הגידול במספר המשתמשים באינטרנט בעולם נערכים כיום כ- מסך מחקרי השוק הכמותיים באמצעות הרשת. בישראל לעומת זאת, התהליך עדיין בראשיתו ולכן, מספרם של העושים שימוש בכלי זה עדיין מוגבל. זאת, על אף העובדה כי ישראל מדורגת כאחת המדינות המובילות בעולם בשיעור חדירת האינטרנט למשקי הבית. על עם זאת, פי התחזיות, נראה כי תמונת המצב בישראל עומדת להשתנות בקרוב כאשר קיים צפי כי במהלך שלוש השנים הקרובות יערכו כ- 30% מכלל מחקרי השוק באמצעות האינטרנט (הנר, 2007) עריכת סקרים באמצעות האינטרנט- יתרונות וחסרונות יתרונותיו של האינטרנט בולטים בעיקר בשל היותו אמצעי מיידי להפצת שאלונים, קבלת משובים באמצעים דיגיטאליים (ללא צורך בתשומות של כוח אדם לצורך הקלדת נתונים) ובשל מרחב הכולל, באופן פוטנציאלי, מיליוני אנשים ברחבי העולם (1999 al.,.(kent et ארבעת היתרונות העיקריים של האינטרנט המשמשים לצורך ביצוע סקרים ומחקרים: 1. מהירות: ניתן להפיץ שאלונים תוך שניות ספורות למספר בלתי מוגבל של גולשים ובמקביל, קבלת משובים בפרק זמן קצר בהרבה בהשוואה לשאלונים המופצים באמצעות הדואר ) Kent al., 1999.(et תהליך המשוב ואיסוף השאלונים באמצעות האינטרנט אורך ימים ספורים בהשוואה למספר שבועות בדרך של משלוח שאלונים באמצעות הדואר במחקר שערכו.(Mehta & Sivadas,1995) עלות נמוכה: סקרים ביצוע עלות באמצאות האינטרנט נמוכה בהשוואה לעלות של ביצוע.2 סקרים בשיטות אחרות. כך למשל, בהשוואה לסקרים הנשלחים באמצעות הדואר, בסקר האינטרנטי נחסכות עלויות הדפסת השאלונים, הפצתם, שליחתם בדואר תוך מתן אפשרות לדיוור חוזר וכן הקלדתם של הנתונים (1997.(Schmidt, על-פי הערכות יש בביצוע סקר

106 באמצעות האינטרנט חיסכון של למעלה מ- 80% בהוצאות בהשוואה לשאלונים המופצים באמצעות הדואר וזאת בהנחה כי מחשבים, ציוד היקפי וחיבורים לאינטרנט ישנם בנמצא ובהתעלם מהוצאות פרסום אתר הסקר 1999) al.,.(kent et 3. דיוק: ביצוע סקר באמצעות האינטרנט מעניק מענה לשתי סוגיות בעייתיות נוספות העולות בהקשר לביצוע ראיונות טלפוניים. בשיטת איסוף זו במצבים של "ערך חסר" המראיין נדרש לבחור מבין האלטרנטיבות הקיימות והבחירה בנתיב זה או אחר תלויה על פי רוב בתפיסתו, דבר הפוגע בתוקף התוצאות. לעומת זאת בסקר האינטרנטי המילוי מתבצע באופן מלא על.(2006 ידי המרואיין ללא התערבות החוקר (ביבי ובסר, שניתן נוספת סוגיה לה פתרון באמצעות סקר אינטרנטי מתייחסת לטעויות הקלדה העשויות להתרחש כאשר המראיין בוא זה שמזין את המשוב. בסקר אינטרנטי לעומת זאת, המרואיין משיב בעצמו על השאלון וכך נמנעות טעויות בהקלדת נתונים (1999 al.,.(kent et תפוצה פוטנציאלית: האינטרנט מאפשר דיוור ללא גבולות גיאוגרפים בתפוצה גלובאלית..4 בנוסף ליתרון הכמותי, האינטרנט מאפשר נגישות לאוכלוסיות סגורות שלא היה ניתן להגיע אליהן באמצעות מאגר טלפוני כיוון שאין פרטים אודותם בנמצא. הדבר נכון לכלל האוכלוסייה המבקשת לשמור על אנונימיות (כגון מכחישי שואה, כתות ועוד'). ניתן לרוב, להגיע לאוכלוסיות הללו באמצעות קהילות ופורומים מקוונים בלבד ובתוך כך לאפשר להם להוסיף ולשמר את מעטה האנונימיות האופף אותן (ביבי ובסר, 2006) על אף היתרונות שהוצגו לעיל יש הטוענים כי תוצאות מחקרים שנערכו באמצעות האינטרנט עלולות להיות מוטות משלוש סיבות עיקריות: דגימה: 1. על אף שאוכלוסיית הגולשים באינטרנט הולכת ועולה בהתמדה היא עדיין מהווה אחוז מסוים מכלל האוכלוסייה, ובדרך כלל זו אוכלוסייה צעירה וחזקה יותר; האינטרנט מציב בעיות באבטחת האקראיות והייצוגיות של הדגימה. בניגוד לראיונות או טלפוניים בהפצת שאלונים שבהם בדואר נעשה שימוש במאגרי נתונים ארציים בשיטות של דגימה אקראית, מודל שאינו קיים באינטרנט על אף הניסיונות המתמשכים לפתח רשימות אקראיות ומייצגות לצורך ביצוע סקרים 1999) Johnson,.(Kaye &

107 תכנון הדגימה: הבעייתיות של דגימת המשתמשים נובע ממחסור במאגר נתונים מרכזי לגבי משתמשי האינטרנט 1999) al.,.(kaye et בניגוד לאוכלוסיית המשתמשים בטלפון הנייח שלגביה ישנם נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אין מידע דומה על אוכלוסיית גולשי האינטרנט (בן-ברוך ואחרים, 2005 ). טרם נמצא פתרון לסוגיה זו ולכן יש הטוענים כי לבצע סקרים נכון הוא באינטרנט לאוכלוסיות ספציפיות בלבד הידועות כבעלות נגישות לאינטרנט. גישה אחרת מציעה לנסות למפות אוכלוסיות ספציפיות מתוך משתמשי (1999) ביצעו סקר האינטרנט ולבצע עליהם סקרים ממוקדים. לדוגמא, Kaye and Johnson פוליטי ולשם כך דגמו כתובות דוא"ל מתוך דפי אינטרנט של פורומי חדשות וצ'אטים פוליטיים ייעודיים. הם הניחו כי למרות ששיטות אלה אינן מאפשרות הכללה לאוכלוסייה הכללית הן יכולות להיות מייצגות עבור האוכלוסייה הספציפית אליה כוון הסקר (במקרה אותו הציגו זו מדובר באוכלוסייה שהפגינה מעורבות פוליטית). נקודת ביקורת נוספת שהוצגה על-ידי החוקרים הצביעה על כך שייתכן כי השאלון ימולא על-ידי גולש אקראי לאתר שהגיע אליו במקרה/ בטעות לא על ידי אותה אוכלוסיה שאליה מכוונים מזמיני הסקר. המחברים טוענים כי בעיה זו ניתנת לפתרון באמצעות הפקת סיסמה לאוכלוסייה שהוגדרה מראש (1999 al., (Kaye et או על-ידי הגבלה של סוג המשיב, על כתובת הדואר האלקטרוני של המשתתפים הפוטנציאלים או בהטלת מגבלה אחרת. 3. כפילויות: סקרים באינטרנט רגישים מאוד לכפילויות (מצב בו אותו אדם משיב מספר פעמים על אותו שאלון) בין אם בטעות או בין אם במזיד. בכדי למנוע מצב זה ניתן לבקש מהמשיבים למלא את כתובת הדוא"ל שלהם (הגורם לפגיעה באנונימיות) או לבצע מעקב זה באופן אוטומטי ללא ידיעת המשיב. במקרה זה מילוי כפול אינו מתאפשר מאותו מחשב ליותר מאדם אחד ובכך מגביל את הסיכוי לכפילות (1999 al.,.(kaye et חסרון נוסף, שהינו פועל יוצא של שימוש באינטרנט למטרת עריכת סקרים מתבטא בחוסר הידע באשר למספר הנמנעים מלהשיב על השאלון כאשר זהו נתון הזמין לחוקרים המבצעים ראיונות

108 רבה. טלפוניים. בבואנו לקבל תמונה מדויקת ואמינה ברמת הניתוח הסטטיסטי נתון זה הוא בעל חשיבות מימד נוסף אותו ראוי לציין הוא מידת שיתוף הפעולה בראיונות פנים אל פנים ובראיונות טלפוניים בעת הפניית שאלות רגישות. מידת החשש בקרב משתתפים בסקרי הנערכים באמצעות דואר פחותה יותר וזאת בשל תחושת האנונימיות שמקנה להם האינטרנט (1999 al.,.(kaye et לעומתם, Schaefer (1998) and Dillman טוענים כי הסקר המופץ באמצעות הדואר האלקטרוני אינו אנונימי בשל הקושי בשמירת החשאיות באינטרנט, ומסיבה זו מתקשים המשתתפים להשיב על שאלות המתפרשות כרגישות. נקודה נוספת עוסקת בגבולות פרסום השאלון שאינם קיימים בפועל. כך, גם אם מעוניינים להגביל את פרסום השאלון לאתרים ספציפיים (הרלוונטיים לסקר) אין דרך לשלוט על מידת ההפצה של האינפורמציה ברשת. מגבלה זו ניתנת לפתרון באמצעות חסימת האפשרות לקשר את השאלון לאתרים אחרים מלבד אלו שתוכננו מראש תכנון השאלון והדגימה (1999) Kaye and Johnson העניקו מספר המלצות באשר לטכניקות המיועדות להתמודד עם הבעיות האופייניות לעריכת סקרים באינטרנט. החוקרים ממליצים על הגבלת אורך השאלון, עיצוב פשוט ללא אלמנטים גראפיים, מתן הנחיות בשפה ברורה, יש לאפשר מתן משוב אינטואיטיבי ופשוט, מומלץ לבחון תחילה את השאלון באמצעות מחקר גישוש (פיילוט) ולבסוף, יש לבחון את התאמת השאלון לדפדפנים השונים. החוקרים טוענים כי בכדי להגביר את מידת הייצוגיות של המחקר יש להגדיר במדויק את פלח האוכלוסייה אליו יכוון הסקר. ניתן לכוון את השאלון לאוכלוסייה ספציפית בדרך של פרסום באתרים ייעודיים והטלת מגבלות כגון דרישה להצגת סיסמא וכד'.

109 שיעור היענות מחקרים מצאו כי אין אחידות בשיעורי ההיענות לסקרים הנערכים באמצעות האינטרנט בהשוואה לאלו המופצים באמצעות הדואר 2004) Levine,.(Couper, 2000; Kaplowitz, Hadlock, & על-פי רענן ואחרים (2006) שיעור המשיבים באינטרנט סובל עדיין מאחוז הענות נמוך הנובע מחוסר אמון (spam) בשיטה זו. תופעת דואר הזבל כך, להערכת החוקרים, מהווה אף היא מבין הגורמים לכך ואליה נלווה החשש מפני וירוסים. גורם נוסף העולה מתוך המחקר, בניגוד לשאלון מודפס המצוי על שולחנו ושממנו לאדם קשה יותר להתעלם באופן יחסי, קל יותר לשכוח אינפורמציה אלקטרונית. עם זאת, מחקר אחר al.,2004) et (Kaplowitz שבחן את שיעורי ההיענות לסקרים בין דוא"ל לדואר כי למשלוח העלה רגיל מכתב המקדים לפני ביצוע הסקר באמצעות האינטרנט השפעה חיובית על אחוז ההיענות עוד עולה, כי ההבדלים בשיעורי ההיענות בין סקר המתבצע באמצעות דואר רגיל לבין סקר באמצעות דוא"ל במשלוח הודעה מוקדמת אינם מובהקים. זאת ועוד, בקרב אוכלוסיות בהן לכל פרט נגישות לאינטרנט, הסקר באמצעות הדוא"ל עשוי לזכות לשיעורי הענות זהים וזאת בתנאי שנשלחה אליהם קודם לכן הודעה באמצאות דואר רגיל. בנוסף למכתב מקדים, מצביעים בן ברוך והרפז (2005) על מספר גורמים העשויים לשפר את שיעורי הענות בסקרים מקוונים וביניהם: יצירת מחויבות, מתן תגמולים ותמריצים כלכליים מחקרים באינטרנט- סיכום ביצוע מחקרים באמצעות ראיונות טלפוניים שהווה עד לשנים האחרונות אחת השיטות המרכזיות לאיסוף נתונים הולך ומפנה את מקומו לטובת ביצוע מחקרים באמצעות האינטרנט והדוא"ל שהשימוש בהם הולך ומתרחב בקצב מהיר. מבין יתרונותיה הבולטים של השיטה: אפשרות לביצוע סקרים בקרב מדגמים גדולים בעלויות נמוכות, היכולת להגיע לחתכים שונים באוכלוסיה ואפשרות עיבוד הנתוניםבמהלךאיסופם. הגורם העיקרי או כישלונו להצלחתו של הסקר היא דיוק באומד הסטטיסטי המחושב מהמדגם. במידה והמדגם אינו מייצג נאמנה את האוכלוסייה, קיים קושי בהסקה סטטיסטית מהמדגם.(2006 לאוכלוסייה (רענן ואחרים, מכיוון שכלל האוכלוסייה אינה נגישה לאינטרנט, קושי קיים לבצע סקרים המתייחסים לכלל האוכלוסייה באמצעות הדוא"ל והאינטרנט.

110 כלי המחקר תפיסת שיתוף ידע. במחקר הנוכחי עשינו שימוש בשני מדדים בכדי למדוד שיתוף ידע, המשתנה התלוי במחקר: תפיסת נכסיות הידע ותפיסת תרומת הידע. שני המדדים הותאמו מעבודתם של Wathne ואחרים (1996), כאשר חברי הקבוצה התבקשו לדרג ארבעה היגדים בסקאלה שבין 1 ל- 7 (מהמידה הנמוכה ביותר עד למידה הגבוהה ביותר) שהתחילו במשפט: מניסיון השתתפותך בקבוצות 1-5 דיון,(newsgroup) האם הינך..." במחקר הנוכחי נעשה שימוש בסקאלה שבין בכדי ליצור אחידות בין כלל המשתנים שנמדדו באותם סולמות. בנוסף, במחקר הנוכחי בחנו את ניסיון ההשתתפות במספר צורות של התארגנות קבוצתית מקצועית (רשימות דיוור/ תפוצה, קבוצות דיון / פורומים, קבוצות המקיימות מפגשים פנים אל פנים במרחב פיסי) (0.78=α). תפיסת תרומת הידע. ללא רצונם של אנשים לתרום מהידע האישי והמוערך שלהם לאחרים, השיתוף והשילוב לא יתרחשו. המידה שבה חברי הקבוצה תורמים מהידע שלהם נמדד באמצעות בקשת המשתתפים לדרג את מידת הסכמתם עם שני היגדים: "האם תרמת ידע מקצועי לקבוצה זו?" ו"האם תרמת ידע לחברים אחרים שבאמצעותו פיתחו תובנות חדשות?"( 0.91=α) תפיסת נכסיות הידע. המדד הזה מעריך את רמת הידע הנרכש באמצעות השתתפות בקבוצה (כלומר למידה) אשר התרחשו. אנו מודדים את המידה שבה חברי הקבוצה רוכשים את הידע שלהם באמצעות השאלה: "האם רכשת ידע שמאפשר לך לפתח תובנות חדשות?" ו"האם רכשת ידע שאפשר לך לבצע משימות חדשות?" (0.87 =α) מוטיבציה אישית. מדדנו שני גורמים מוטיבציוניים אישיים: השתייכות חברתית והשתייכות מקצועית. שני סוגי המוטיבציה להשתתפות נמדדו באמצעות שאלת חברי הקבוצה באיזו מידה הם מסכימים/אינם מסכימים בסקלה של 7 נקודות עם ההיגדים המתחילים במשפט: "אחת הסיבות 1-5 להשתתפות היא..." במחקר הנוכחי נעשה שימוש בסקאלה שבין בכדי ליצור אחידות בין כלל המשתנים שנמדדו באותם סולמות. ) 0.83 =α).

111 השתייכות חברתית. אחת הסיבות להשתתפות בקבוצת דיון הינה לפתח וליצור קשרים אישיים ברובד החברתי עם אנשים שלהם ישנם אינטרסים משותפים. נעזרנו בארבע שאלות במהלך הסקר (נכונות להתיידד עם אחרים, לפגוש אנשים חדשים ושונים, לרכוש מיומנויות חברתיות, ולרכוש את תחושת השייכות) על-מנת למדוד את ההשתייכות החברתית. המדדים הללו הותאמו מעבודתם של.(α=0.88 ) (Beard & Ragheb, 1983) השתייכות מקצועית. סיבה אחרת שיש בה בכדי לחולל מוטיבציה בקרב פרטים היא מימוש עצמי ותמיכה בזהותם המקצועית. מכאן, הם יכולים להשתתף בכדי להיות נגישים לקולגות מומחים בעלי מיומנויות וידע מקצועי. המוטיבציה להשתייכות מקצועית אשר מונחת בבסיס ההסבר מדוע אנשים משתתפים בקבוצה נמדדה בסקר באמצעות שלוש שאלות (נכונות להחליף עצות ופתרונות עם בעלי הידע מהקבוצה, לסייע לחברי קבוצה אחרים בפתרון בעיותיהם, להתעדכן ברעיונות חדשים וחידושים). המדדים ההלו הותאמו מעבודתו של 0.71=α). ) (1996) Thomsen יכולת. בנוסף למניעי הפרט להשתתף בקבוצה, יש צורך ביכולת להשתלב בחליפין. נעזרנו בשני משתנים על- מנת למדוד את יכולת הפרט להשתלב בחליפין: מומחיות בנושא וותק בקבוצה. מומחיות בנושא. ללא מומחיות בתחום ההתמחות, לחברים לא יהיה דבר לתרום לקבוצה. רמת מומחיותו של המשיב בתחום התמחות של הקבוצה, משקפת את קיומו של המכנה המשותף בתום 5 השפה והקודים. מדדנו את רמת המומחיות של הפרט באמצעות שאלת המשתתפים בסקלה של נקודות על מידת מומחיותם בתחום התמחותם (כיצד תדרג את מידת מומחיותך בתחום התמחות של הקבוצה?" (הסקאלה נעה בין "חדש בתחום" לבין "מומחה"). משתנה המומחיות בהקשר למחקר הנוכחי הומר לוותק בתחום ההתמחות ולדרגה האקדמית. וותק בקבוצה. וותק בקבוצה נמדד באמצעות פרק הזמן שבו המרואיין משתתף בקבוצה. ככל שהמרואיין שייך לקבוצה במשך זמן רב יותר, כך רמת הבנתם של השפה, הקודים והנרטיבים

112 המשותפים עולה. מדדנו את וותק המשיבים במספר חודשים באמצעות שאלת הנחקר: "כמה זמן הינך חבר בקבוצה, בחודשים?" המשתנה שונה בכדי לתקן הטיה מתונה. הון חברתי של יחסי הקרבה. נעזרנו בארבעה משתנים ע"מ למדוד הון חברתי של יחסי הקרבה: (1998) Nahapiet and Ghoshal מחויבות, נורמות, אמון והזדהות. המדדים הללו זוהו על-ידי כמרכיבים את ההון החברי של יחסי הקרבה. כל המדדים המרכיבים את הון חברתי מסוג זה התקבלו באמצעות שאלת המשיבים, בסקלה של 5 נקודות, את מידת הסכמתם (ממידה הנמוכה ביותר למידה הגבוהה ביותר) עם ההיגדים השונים ) 0.92=α). מחויבות. מדד המחויבות מודד את מידת המחוייבות של הפרט כלפי הקבוצה והא מרכזי לשימור הדינאמיקה הקבוצתית במשך הזמן. מידת המחויבות של חברי הקבוצה לקבוצתם נמדדה באמצעות מידת הסכמתם עם שלושה היגדים: "האם הינך חש אחריות לסייע לחברי הקבוצה?", "באיזו מידה הינך חש מחויבות להשתתף בפעילות הקבוצה?", "באיזו מידה הינך חש כי חברי הקבוצה האחרים מצפים להשתתפותך?" ) 0.91=α). נורמות. נורמות הינן מערכת חוקים או הליכים סטנדרטיים המשמשים להגביל התנהגות ויכולים להיות גלויים ומוצהרים בבהירות או סמויים ולעלות דרך דינאמיקה קבוצתית. נורמות קבוצתיות נמדדו באמצעות מספר שאלות במהלך הסקר המבקשות מהמשיבים לציין את מידת הסכמתם עם ההיגדים הבאים: "באיזו מידה הינך מודע לנורמות ולכללי ההשתתפות הנהוגים בקבוצה זו?", באיזו מידה הינך מודע לקווים המנחים בנוגע לתקשורת מקובלת בקבוצה זו?", באיזו מידה הינך חש כי לקבוצה זו יש נורמות וציפיות באשר לדרך שבה יש לבסס תקשורת הולמת בין החברים?" (0.92 =α). אמון. לחברי הקבוצה יש סיכוי רב יותר לשתף את הידע האישי שלהם עם אנשים הראויים לאמון בעיניהם. מכאן, כי לאמון תפקיד מרכזי בניבוי שיתוף ידע. המידה שבה חברי הקבוצה ממקמים את אמון בקבוצה, נמדד באמצעות בקשת המשיבים לדרג את מידת הסכמתם עם שלושה היגדים. המדדים הללו הותאמו מעבודתו של (1995): McAllister "באיזו מידה הינך חש כי חברי הקבוצה

113 ראויים לאמון באשר למידת הנכונות של הידע והמידע אותו הם מספקים?", " באיזו מידה הינך סומך על איכות המידע והידע שאתה מקבל מחברי הקבוצה?", באיזו מידה הינך חש כי כאשר אתה חולק את בעיותיך המקצועיות עם הקבוצה, תקבל תגובה מועילה ואכפתית?" (0.83 =α). הזדהות. הזדהות מודדת את החפיפה שבין זהות פרטית של המשיב לבין הזהות החברתית כקולקטיב. ע"מ למדוד את מידת הזדהותם של החברים עם הקבוצה, המשיבים התבקשו לדרג את המידה שבה הם מסכימים עם שני היגדים: "באיזו מידה תחוש הפסד אם לא תוכל להיות חלק מהקבוצה?", "באיזו מידה הינך חש הזדהות עם הקבוצה?" (0.81 =α). 3. השערות המחקר 3.1 הון חברתי א. יימצא מתאם חיובי ברמה סטטיסטית מובהקת בין מוטיבציה (קשרים מקצועיים וחברתיים) לבין שיתוף ידע, תרומת ידע והערכת נכסיות הידע. ב. יימצא מתאם חיובי ברמה סטטיסטית מובהקת בין יחסי קרבה (מחוייבות, אמון נורמות, והזדהות) לבין שיתוף ידע, תרומת ידע והערכת נכסיות הידע ג. ימצא מתאם חיובי בין מדד הון חברתי לבין שיתוף ידע, תרומת ידע והערכת נכסיות הידע. ד. ההשערות א-ג מסתכמות בהשערה מכלילה לפיה השונות בשיתוף הידע תוסבר ברמה סטטיסטית מובהקת על ידי המשתנים הבאים: מוטיבציה (קשרים חברתיים ומקצועיים), יחסי קרבה (מחויבות, נורמות, אמון והזדהות) תוך פיקוח על משתני הרקע ומשתני היכולת. 3.2 הרציונל לבחירת משתני הרקע והיכולת מגדר- Putman סבור כי חלק מההסבר לשקיעת ההון החברתי נעוץ בתנועה הפרוגרסיבית של נשים לתוך שוק העבודה. לטענתו, מספרן של נשים הנוטלות חלק בפעילויות שבפועל יוצא מהן הוא הרחבת ההון החברתי נמוך בהשוואה לגברים. זאת על אף כי הזמן המוקדש על- ידן לפעילויות במסגרות הללו רב יותר כמו גם הזמן המוקצה לפיתוח קשרים חברתיים בלתי פורמאליים. שיעורי ההצטרפות לפעילות שפועל יוצא ממנה הוא הרחבת ההון החברתי מצוי במגמת ירידה הן בקרב גברים והן בקרב

114 נשים, אולם כאשר שיעורי הירידה המוחלטים דומים, הירידה היחסית משמעותית יותר בקרב הנשים. בפיקוח על משתנה ההשכלה נמצא כי ההשתתפות בקרב גברים ירדה בשיעורים של 10-15% בהשוואה ל % בקרב הנשים. Putman גורס כי ממצא זה משמש עדות כי "הירידה במעורבות הארגונית בשנים האחרונות מתבטאת במידה רבה יותר בקרב הנשים" (1995b.(Putnam, באותו מאמר מבחין Putnam כי נשים עובדות חברות ביותר איגודים בהשוואה לנשים שאינן עובדות וכי הן מקדישות זמן רב יותר לפעילות של מעורבות בקהילה בהשוואה לעבר (זאת בהשוואה לנשים שאינן עובדות המקדישות זמן מועט יותר). הוא מסביר את המגמה בכך ש"סוג הנשים שבעבר היו מעורבות יותר בקהילותיהן היו בעלות סיכוי גבוה יותר באופן שאינו פרופורציונאלי להשתלב בכוח העבודה. בכך, במקביל להפחית את ממוצע מידת המעורבות האזרחית בקרב עקרות בית הנותרות ולהעלות את Bowling ממוצע המעורבות בקרב הנשים המועסקות בשוק העבודה" (שם). במחקר מאוחר יותר,Alone נסוג Putman מהטענה המצביעה על כך שיש להטיל על נשים אחריות על ירידה ברמת ההון החברתי "אני אישית מוותר על העמדה כי יש להאשים את הנשים העובדות בשל חוסר מעורבותנו האזרחית" 2000).(Putnam, על אף שנשים "איבדו" את הונן החברתי במהירות גבוהה יותר בהשוואה לגברים, הן עדיין משמשות בתפקיד מרכזי בבנייתו ויצירתו של ההון החברתי. (GHS) שבו בין השנים נערך מודול מיוחד של סקר כללי בקרב משקי הבית בבריטניה נבדקו חמישה היבטים שונים של ההון החברתי בהתבסס על מדגם של 7,857 נחקרים. על פי ממצאי הסקר עולה כי קיימים הבדלים קטנים בכל טווח ההיבטים המודדים את ההון החברתי. על-פי המחקר, פרט למשתנה הגיל והמשתנים הסוציו-דמוגראפיים הקשורים בקשר הדוק להיבטי ההון מאפייני והם החברתי משק בית או אזור המגורים לא נמצאו הבדלים מובהקים מהותיים באשר למשתנים האישיותיים (2002 Morgan,.(Coulthard, Walker, & מכאן, כי המחקר מעניק אישוש להבחנותיהם של Putman ו- Hall בדבר צמצום הפער המגדרי ביחס להון החברתי. לפיכך, אנו מניחים כי לא ימצא מתאם מובהק בין מגדר לשיתוף ידע, הערכת נכסיות הידע ותרומת הידע. עם זאת, ראוי לציין כי לשייכות המגדרית של הרופא חשיבות מיוחדת, עקב פמיניזציה נמשכת של העוסקים במקצוע הרפואה וההבדלים במאפייני הפרקטיקה הרפואית של שני המינים ) & Frank

115 המועצה להשכלה גבוהה, 2002; ניראל, רוזן, גולדווג, ;Singh, 2001; Notzer & Brown, 1995 ומצליח, 2003). בין היתר נמצא כי נשים מעדיפות לעבוד במשרות חלקיות ופורשות בגיל מוקדם יותר משוק העבודה. במחקר שבדק דפוסי עבודה של רופאים מומחים נמצא כי רופאות מטפלות בפחות חולים ליום בהשוואה לרופאים גברים ומקציבות יותר זמן לחולים (ניראל ואחרים 2003). מעבודות נוספות עולה כי קיימים הבדלים מובהקים בהתנהגות מקצועית של רופאים גברים בהשוואה לרופאות נשים, כולל דפוסי הפנייה והעדפות טיפוליות ) Kvint, Boulis & Long, ;2004 Vinker, Kahan, 2007.(Erez, Elhayany, & המשתנה "מגדר" נבחר להוות חלק מהרציונאל המחקרי מכיוון שאנו מניחים, בהסתמך על נתונים ממקורות משניים, כי קיימים הבדלים בין רופאים לרופאות במשתנים כגון: היקף משרה ומספר מקומות עבודה. כך, נשים יעבדו מספר שעות נמוך יותר בהשוואה לגברים ובמספר מצומצם יותר של מקומות עבודה ובנוסף, קיימת סגרגציה בבחירת תחומי ההתמחות. כך, נמצא ייצוג גבוה יותר של נשים העוסקות בתחומי רפואה בקהילה בכלל וברפואה ראשונית בקהילה בפרט. תדירות השימוש במחשב ובאינטרנט- אנו מניחים כי למידת השימוש ברשת האינטרנט ישנה השפעה על תהליכי שיתוף הידע. אוכלוסיה שמצויה יותר בטכנולוגיה ועושה בה שימוש רב יוצרת הזדמנויות רבות יותר לשיתוף ידע ולאינטראקציה בין משתמשים. מאחר ובני אדם שוהים כעת יותר במרחב הביתי סביר להניח כי יפנו לאפשרויות הקיימות במרחבים וירטואליים מקוונים בשל היותם זמינים עבורם. כאן יוכלו לשוחח זה עם זה באמצעות תוכנות צ'ט, להחליף מסרים באמצעות דואר אלקטרוני ולהשתתף בפורומים וקבוצות דיון מקוונות ) al., Matei et.(2001; Smith, 2001 עליית השימוש ברשת האינטרנט ונפיצותה הרבה העלה בקרב חוקרים שאלות בדבר היותה גורם המעלה/ מפחית את ההון החברתי. מחד גיסא, יש הטוענים כי רשת האינטרנט יוצרת אפשרויות ודרכים חדשות לחיבור בין פרטים בתוך הקהילה וכמקור לאיתור מידע ) ;1997 DeKerckhove, ומאידך גיסא, יש הטוענים כי רשת האינטרנט משמשת כפיתיון ומרחיקה אנשים,(Le'vy, 1997 מקהילותיהם (1995 Stoll,.(Slouka, ;1995 כיום, ההתייחסות הרווחת בהקשר לאינטרנט היא כי

116 הרשת מהווה חלק בלתי נפרד מחיי היום יום של הפרט וזאת בניגוד לגישה שהיתה מקובלת קודם לכן ואשר ראתה באינטרנט חלק נפרד וחיצוני משגרת היום-יום (1993; 1994.(Rheingold, חוקרים טוענים כי ביכולה של רשת האינטרנט לשחזר פעילות קהילתית בכך שהשימוש ברשת יוצר מרחב למפגשים בין אנשים בעלי תחומי עניין משותפים. בזכות השימוש ברשת האינטרנט ניתן להתגבר על מכשולים ומגבלות של זמן ומקום (2001 al.,.(sproull et al., ;1991a Wellman et יש ביכולתן של קהילות וירטואליות לקדם דיון פתוח ודמוקרטי (1991a (Sproull et al., המאפשר בחינת נושא מנקודות מבט רבות ושונות (1993.(Kapor, בנוסף, יש בכוחן של קהילות וירטואליות לגייס את חבריהן לפעילות קולקטיבית למען מטרה/ות כלשהן (1999.(Tarrow, במהלך ניתוח ממצאי הסקר יצרנו משתנה חדש הקרוי "שימוש במחשב וברשת האינטרנט לצרכים שונים". משתנה זה קודד בהסתמך על שלושה משתנים הקיימים בשאלון המקור: תדירות השימוש בדפדפן האינטרנט ביום (במספר פעמים) המשתנה קודד ל- 3 קטגוריות.1 חדשות כדלקמן: עד פעמיים ביום פעמיים עד 10 פעמים ביום 11 פעמים ויותר ביום 2. מספר שעות בשבוע המוקדשים לשימוש במחשב לצורכי משחק והנאה- המשתנה קודד מחדש ל- 3 קטגוריות כדלקמן: שעות שבועיות 2-10 שעות שבועיות 11 ויותר שעות שבועיות 3. מספר שעות בשבוע המוקדשים לשימוש במחשב לצורכי עבודה המשתנה קודד מחדש ל- 3 קטגוריות כדלקמן: 0-10 שעות שבועיות שעות שבועיות

117 ויותר שעות שבועיות מתוך המשתנים הללו, שקודדו מחדש, נוצר משתנה חדש שהוא סכום כלל הקטגוריות שלהם. המשתנה החדש בעל ערכים שבין 1 ל- 9 הוגדר מחדש ל- 3 קטגוריות כדלקמן: משתמשים קלים (קטגוריות 1-3, 16.3% מכלל המשתתפים, 83=N) משתמשים בינוניים (קטגוריות 4-6, 69.3% מכלל המשתתפים, 352=N) משתמשים כבדים (קטגוריות 7-9, 14.4% מכלל המשתתפים, 73=N) ערוץ תקשורת מקצועית משתנה זה נבחר במטרה לעמוד על טיבו של תהליך שיתוף הידע כתלות בבחירת ערוץ תקשורת מקצועית מבין האפשרויות השונות שהוגדרו בשאלון (קבוצות מקצועיות המקיימות מפגשים פרונטאליים, קבוצות המנהלות קשר באמצעות רשימות דיוור או פורומים מקצועיים). משתני היכולת- (1996) Orr טוען כי בכדי ליצור הנעה לשיתוף ידע ישנם הכרח וצורך במסוגלות ויכולת לזהות ולדעת מהו הידע החיוני והרלוונטי למבנה הפעילות של הקבוצה. הכרות מעמיקה ורמה גבוהה של מומחיות בתחום הידע הינם חיוניים להבנה ושימוש מדויק במונחים המקצועיים הנהוג בקבוצה. המשתתפים הפועלים במסגרת הקבוצה אמורים להבין, לדעת ולשלוט בעגה המקצועית הנהוגה בין החברים 1995) al.,.(boisot, 1995; Boland et הנרטיב מעניק מסגרת להקשרים מקצועיים להקשרם ומספק תובנות ייחודיות כיצד להתמודד ולהתגבר על בעיות שונות (פתרון בעיות). פרטים הבקיאים ברזי השפה המקצועית הייחודית לקבוצה (כגון: הקודים והשפה המקצועית הייחודיים) אלה נוטלים חלק רב יותר בתהליכי שיתוף הידע. כדי למלא תפקיד משמעותי בתהליכי שיתוף ידע על הפרט למלא שני תנאים מרכזיים הראשון, היותו מומחה בתחומו, בעל רמה מקצועית גבוהה ושיש ביכולתו לתרום להעשרת הידע של חברי הקבוצה;השני, היותו קבוע וותיק (1996) בקבוצה ומצוי ברזי הדיונים המתנהלים בתוכה. Constant, Sproull, & Kiesler מצאו כי פרטים מנוסים וותיקים בקבוצה והבקיאים במנהגיה יטו לשתף בידע שברשותם ויספקו לחברי הקבוצה האחרים עצות שימושיות בעוד שפרטים בעלי וותק השתתפות נמוך יותר יטו לרוב שלא לשתף אחרים (2000 al.,.(wasko et ניסיון משמעותי בתחום העיסוק אף הוא עולה כגורם המשפיע

118 על שיתוף הידע, פרטים יטו לשתף בידע שנצבר מתוך ניסיונם האישי בהשוואה לסוגי ידע אחרים (1994 al.,.(constant et פרטים המוכרים כמומחים בתחומם ישמשו על-פי רוב כמגיבים לפניותיהם של חברים בקבוצה והם מזוהים כמקורות ידע עבור החברים. תפקידם על-פי רוב הוא להגיב לפניות למומחים ישנו תפקיד ייעודי בקהילות אלה כאשר הם על-פי רוב מגיבים לפניותיהם של חברים בקבוצה הם משמשים כמקורות ידע עבור הרשת כמגיבים לפניות ובקשות (1997.(Stein, מנגד, פרטים בעלי ניסיון מועט או חסרי ניסיון יהיו, על-פי רוב, אלה שיפנו ויבקשו פתרונות ותשובות. זאת ועוד, רופאים מבוגרים מתאפיינים בעמדות ותפיסות שונות מאלה של הצעירים ) Weingarten, Jacobson, Resneck, & ) הם גם נוטים לקבל פחות חולים מדי יום,(Reinitz, & Hart, 1992 מחקר שנערך בארה"ב העלה כי לגיל הרופא, מספר שנות הוותק ומיקום.(Kimball, 2004 הפרקטיקה השפעה ניכרת על אבחון ודרכי הטיפול באותה בעיה רפואית ) Riesett, Lacy, Crowell, Mitchell, 2005 &). מכאן אנו מניחים כי גם בנושא עמדות ופעולה בהקשר לשיתוף הידע ימצאו הבדלים שמקורם במשתני היכולת. משתני היכולת שנבחרו לשמש במחקר זה הם: וותק מקצועי, וותק חברות בקהילה/ ברשת המקצועית, חברות באיגוד מקצועי בחו"ל ודרגה אקדמית. 4. אוכלוסיית המחקר טרם השקתו הרשמית של אתר המחקר בוצע מחקר גישוש study) (pilot שהקיף 37 משיבים. מטרת ביצוע מחקר הגישוש היתה לבחון את תפקודה הטכני של מערכת הסקרים הממוחשבת ואת מידת ההבנה של השאלון שתורגמו במקור מהשפה האנגלית. לאחר שנבחנו ושונו מספר נקודות שהתגלו כראויות לשיפור הושק פורמאלית אתר המחקר. בכדי ליצור מודעות וקישורית לשאלון הסקר מתוך אוכלוסיית היעד (רופאים, מתמחים ברפואה וסטודנטים) ניתנה חשיפה למחקר באמצעות פורטל "רשת רפואה" כאשר במהלך של כחודש של פעילות נשלחו תזכורות להיכנס ולמלא את הסקר במשך פעמים. ההשתתפות במחקר הייתה על בסיס וולונטארי ולמשתתפים הוענקה זכות השתתפות 3 בהגרלה נושאת פרסים יקרי ערך (הוגרלו מחשב כף יד ובו מערכת ניווט,GPS מסך 17 LCD אינצ' ונגן מסוג IPod ננו). המבקשים להצטרף להגרלה התבקשו לצרף את פרטיהם המלאים הכוללים:

119 פרטי התקשרות (כתובת וטלפון), מספר רישיון רפואי, שם ושם משפחה. מרבית המשתתפים (92.37%) בחרו להצטרף להגרלה ולפיכך ברשותנו פרטים מזהים מלאים ששימשו אותנו לצורך מעקב ובקרה אחר תקינות ביצוע הסקר ומניעת האפשרות לכפילות במשובים. המחקר בוצע בשימוש בדגימה לא הסתברותית אולם מייצגת את אוכלוסיית היעד ) & Wimmer Babbie, ;1990.(Dominick, 1991 ראוי לסייג ולציין כי המחקר נערך בקרב רופאים הרשומים כחברים בפורטל רשת רפואה אשר בה חברים במועד איסוף הנתונים 10,000 חברים מרביתם רופאים. כי מדובר מכאן, באוכלוסייה המהווה כ- 30% מכלל האוכלוסייה הנבדקת אולם זוהי איננה אוכלוסיית הרופאים בכללותה. זאת ועוד, המשוב בוצע על בסיס וולנטרי ולא הוגדרו במערכת איסוף הנתונים האינטרנטית כל מגבלות או הקצאות כלשהן שמטרתן להביא לדגימה המדמה באופן מלא את אוכלוסיית הרופאים. ובכלל זה הקצאת מכסות משתתפים על בסיס מין, גיל ותחומי עיסוק והתמחות. לוח 13 מציג את התפלגות משתני הרקע של אוכלוסיית המשתתפים ביחס לאוכלוסיית הרופאים הכללית. לוח 13: התפלגות משתתפי המחקר ואוכלוסיית הרופאים הכללית על-פי משתני הרקע N (משתתפי המחקר ( %(משתתפי המחקר) מספרים מוחלטים % הגדרה באוכלוסיה הכללית 100% % 32,371 רופאים סה"כ 30% % 13,003 נשים רופאות 70% % 19,364 גברים רופאים 29% % 9,535 עד גיל 44 סה"כ 64% % 15, סה"כ 7% 29 21% 6, סה"כ 21% 66 27% 5,098 עד גיל 44 גברים 71% % 9, גברים 7% 23 21% 2, גברים 47% 62 34% 4,436 עד גיל 44 נשים 48% 63 44% 5, נשים 5% 6 21% 2, נשים 59% % 14,989 רופאים מומחים סה"כ 54% 71 39% 5,051 מומחים - נשים 61% % 9,938 מומחים - גברים הערה: מתוך הקובץ נופו המשתתפים שאינם בעלי תואר ד"ר לרפואה או כאלה שאינם מוסמכים לעסוק במקצוע. סה"כ נופו מתוך 64 משיבים. 444 במחקר 508 נטלו חלק משתתפים מתוכם משמשים כרופאים והאחרים משתייכים למקצועות 2,500 הפרא רפואיים, סטודנטים לרפואה ומתמחים. מספר הכניסות שרשם האתר הוא כניסות. מכאן כי שיעורי ההיענות לסקר הן בשיעור 20%. על-פי נתוני משתתפי המחקר, המוצגים בלוח 13,

120 ניתן להבחין כי מידת הייצוגיות של אוכלוסיית המחקר הדומה במרבית המימדים לאוכלוסיית הרופאים בישראל. עם זאת, שיעור הגברים הרופאים עומד על 60% ושיעור הנשים על 40% בקרב כלל אוכלוסיית הרופאים בישראל ואילו במחקר הנוכחי השתתפו 70% רופאים ו- 30% רופאות. על-פי הנתונים המתייחסים לכלל אוכלוסיית הרופאים בישראל עולה כי שיעור הרופאים עד גיל 44 עומד על 30%; בדומה לכך, במחקר הנוכחי נדגמו 29% רופאים מקבוצת גיל זו. שיעור הרופאים בגילאים בקרב כלל הרופאים בישראל עומד על 49%, ואילו במחקר הנוכחי נטלו חלק 64% מקבוצת גיל זו. לבסוף, שיעור הרופאים מעל גיל 65 עומד על 21% בקרב כלל הרופאים בישראל, ואילו במחקר הנוכחי נטלו חלק 7% של הרופאים השייכים לקבוצת גיל זו בלבד. ניתן להסביר את שיעורי ההשתתפות הנמוכים בקרב קבוצת הגילאים 65+ בהשוואה לשיעורם באוכלוסיית הרופאים בבחירת כלי המחקר (שאלון באמצעות רשת האינטרנט) ובחברות בפורטל רשת רפואה שפועל באמצעות רשת האינטרנט. ייתכן כי השליטה, המיומנות והנגישות לרשת האינטרנט בקרב אוכלוסייה זו מועט בהשוואה לשכבות גיל צעירות שבהן השימוש באינטרנט נפוץ יותר. ככלל, שיעור הרופאים המומחים עומד על 46% בקרב כלל הרופאים בישראל, ואילו במחקר הנוכחי השתתפו 59% מקרב הקבוצה הזו. באופן ספציפי, בקרב כלל הרופאים המומחים בישראל שיעור נשים מומחיות ברפואה עומד על 39%. בהשוואה לכך, במחקר הנוכחי נטלו חלק 54% נשים מומחיות. לבסוף, שיעור גברים מומחים ברפואה עומד על 51% בקרב כלל הרופאים המומחים בישראל, ואילו במחקר הנוכחי השתתפו 61% של רופאים השייכים לקטגוריה הזו. מתוך בחינת נתוני המשתתפים במחקר ניתן להבחין כי קיימת הטייה שמקורה בייצוג יתר של נשים רופאות בטווח גיל 44 בהשוואה לאוכלוסיית הרופאים הכללית (47% לעומת 34% בהתאמה). בהמשך למחקר שבחן שיעורי משוב של רופאי ילדים על פני 50 סקרים שונים עולה כי רופאות נוטות להשתתף בסקרים מקצועיים בשיעורים גבוהים יותר בהשוואה לעמיתיהן הגברים. החוקרים משערים כי ייתכן כי שיעור ההשתתפות של קבוצה זו גבוה יותר מכיוון שבדרך זו ניתנת האפשרות לבטא עמדה בנושאים שונים בעוד שמידת הייצוג וההשתתפות של רופאות נשים באיגודים רפואיים רשמיים (כגון איגוד רופאי הילדים האמריקני) נמוך יחסית (2005 Tang,.(Cull, Sharp &

121 התפלגות האוכלוסייה מתוארת גם באופן גראפי בתרשים 10. תרשים 10: התפלגות אוכלוסיית המחקר בהשוואה לאוכלוסיית הרופאים הכללית חלוקה על-פי קבוצות גיל 7% 21% השוואה מגדרית בין אוכלוסית הרופאים משתתפי המחקר לכלל הרופאים בישראל 64% 49% גברים רופאים נשים רופאות סה"כ +65 סה"כ עד גיל 44 סה"כ 70% 60% 29% 30% 30% 40% באוכלוסיה % הכללית משתתפי % המחקר באוכלוסיה הכללית % משתתפי המחקר % הנתונים נאספו במהלך 45 ימי פעילות סה"כ שבמהלכם נחשף המחקר לראשונה באמצעות פנייה לאוכלוסיית היעד הרלוונטית. לאחר 16 ימי פעילות נשלחה תזכורת ראשונה ולאחר שבועיים נשלחה תזכורת נוספת. פירוט מסגרת מילוי השאלונים בחלוקה לימי פעילות מוצג בלוח מס' 14 ובתרשים מס' 11. לוח 14: פירוט המשובים על הסקר על-פי תאריכי כניסה למערכת הסקרים הממוחשבת (במספר מוחלט ובאחוזים) % 4.53% 2.36% 0.79% 0.59% 20.47% 17.32% N N=23 N=12 N=4 N=3 N=104 N=88 ימי פעילות תאריכי פעילות 13/07/ /07/ /07/ /07/ /07/ /07/2006

122 תוליעפ ימי תוליעפ יכיראת N % 7 19/07/2006 N= % 8 20/07/2006 N= % 9 21/07/2006 N= % 10 22/07/2006 N= % 11 23/07/2006 N=8 1.57% 12 24/07/2006 N=7 1.38% 13 25/07/2006 N=3 0.59% 14 26/07/2006 N=2 0.39% 16 28/07/2006 N=1 0.20% 17 29/07/2006 N=8 1.57% 18 30/07/2006 N=3 0.59% 19 31/07/2006 N= % 20 01/08/2006 N= % 21 02/08/2006 N=1 0.20% 22 03/08/2006 N=5 0.98% 23 04/08/2006 N=4 0.79% 24 05/08/2006 N=3 0.59% 25 07/08/2006 N=5 0.98% 26 08/08/2006 N=1 0.20% 27 09/08/2006 N=1 0.20% 28 10/08/2006 N=1 0.20% 30 12/08/2006 N=1 0.20% 31 13/08/2006 N=2 0.39% 38 20/08/2006 N=1 0.20% 40 22/08/2006 N= % 41 23/08/2006 N= % 42 24/08/2006 N= % 43 25/08/2006 N=3 0.59% 44 26/08/2006 N=1 0.20% 45 27/08/2006 N=2 0.39% כ"הס % N=508

123 כ( תרשים 11: תהליך איסוף הנתונים על-פי ימי פעילות תהליך איסוף הנתונים על-פי ימי פעילות (סה"כ 36 יום) 120 פרסום ראשון N תזכורת תזכורת משתתפים. להלן תיאור מאפייני הרקע של המשתתפים. גברים מהווים 5. פרופיל נחקרים במחקר נטלו חלק סה"כ.(37% מכלל המשיבים. מרבית המשתתפים משתייכים לקבוצת הגילאים הגיל 70.47% הממוצע של משתתפי הסקר עומד על שנים (ס"ת 10.06), כאשר המרואיין הצעיר ביותר בן 25 והמבוגר ביותר בן 80. כמחצית המשתתפים מועסקים בהיקף של מעל משרה מלאה (54.69%). 5.1 פרופיל תעסוקתי הפרופיל התעסוקתי של משתתפי המחקר מוצגים בלוח מס' 15. לוח 15: התפלגות המדגם על- פי משתני הרקע (באחוזים ובמספר מוחלט) -משתנים קטגוריאליים % N הגדרת המשתנה חלוקתו 70.47% N=358 מין זכר 29.53% N=150 נקבה % 23.46% 30.82% 36.98% N=508 N=118 N=155 N=186 קבוצות גיל סה"כ

124 הגדרת המשתנה חלוקתו % 8.75% N N= סה"כ % N=503 היקף משרה משרה חלקית - עד 39 ש"ש משרה מלאה ש"ש מעל משרה מלאה - 46 ש"ש ויותר סה"כ 20.82% 24.49% 54.69% % N=102 N=120 N=268 N=490 וותק (בשנים) בתחום ההתמחות וותק (בשנים) במקום העבודה העיקרי 15.60% N=73 עד 5 שנים 17.74% N= שנים 36.97% N= שנים 29.70% N= שנים ויותר % N=468 סה "כ עד 5 שנים 23.27% 17.76% 34.49% N=114 N=87 N= שנים שנים 21 שנים ויותר סה"כ 24.49% % N=120 N=490 חברות באגודה מקצועית בארץ לא חבר חבר סה"כ 19.03% 80.97% % N=90 N=383 N=473 חברות באגודה מקצועית בחו"ל לא חבר חבר סה"כ 67.65% 32.35% % N=320 N=153 N=473 דרגה אקדמית פרופסור תואר ד"ר לרפואה ובעל תואר בתחום נוסף תואר ד"ר לרפואה מתמחה סה"כ 5.44% 9.62% 77.62% 7.32% % N=26 N=46 N=371 N=35 N=478 מקום עבודה עיקרי בית חולים מרפאת קופ"ח בסטטוס שכיר/ עצמאי, מרפאה בקהילה / צה"ל פרטי / עצמאי סה"כ 50.21% 37.61% 12.18% % N=235 N=176 N=57 N=468 מומחיות ברפואה רפואה ראשונית (כללית, ילדים,משפחה, בריאות הציבור, פנימית) רפואה שניונית (מקצועית) סה"כ 32.44% 67.56% % N=146 N=304 N=450 מספר מסגרות תעסוקה מקום עבודה יחיד מספר מקומות עבודה סה"כ 34.75% 65.25% % N=172 N=323 N=495

125 ס( ס( על פי נתוני המחקר, המוצגים בלוח 15, עולה כי כ- 81% מהמשיבים דיווחו כי הינם חברים באיגוד המקצועי בארץ, וכ- 32% דיווחו כי הינם חברים באיגוד המקצועי בחו"ל. מרבית המשתתפים הינם בעלי תואר דוקטור לרפואה ללא תארים נוספים (71.09%). מחצית מהמשיבים (50.21%) דווחו כי בית חולים הוא מקום עבודתם העיקרי. זאת ועוד, כ- 65% מהמשיבים מועסקים ביותר ממסגרת אחת. בלוח מס' 16 מוצגים מאפייני הרקע של המשתתפים. לוח 16: מאפייני רקע של הנחקרים משתנים רציפים ממוצע ס"ת חציון ערך מינימום ערך מקסימום סך כל מספר שעות עבודה בשבוע וותק (בשנים) בתחום ההתמחות וותק (בשנים)במקום העבודה העיקרי מספר מסגרות תעסוקה על-פי נתוני המחקר, המוצגים בלוח 16, עולה כי מספר ממוצע של מסגרות תעסוקה עומד על 1.96 "ת 0.89). מספר מסגרות התעסוקה המינימאלי עומד על מסגרת אחת והמספר המסגרות 67.56% המקסימאלי עומד על 5 מסגרות. 3 מהרופאים עוסקים ברפואה שניונית-מקצועית. מספר שעות עבודה ממוצע בשבוע עומד על שעות (ס"ת 14.54), כאשר מספר שעות עבודה הנמוך ביותר הינו שעתיים, בעוד מספר שעות עבודה הגבוה ביותר הינו 95. מרבית המשתתפים בעלי וותק של שנים בתחום התמחותם (כ- 37% ). וותק ממוצע בתחום ההתמחות עומד על 16 שנים (ס"ת 9.5), כאשר מספר שנים הנמוך ביותר עומד על חצי שנה, ואילו המספר הגבוה ביותר עומד על 44 שנים. מרבית המשיבים בעלי וותק של שנים במקום עבודתם העיקרי (כ- 34.5% ). מספר שנים ממוצע במקום עבודה עיקרי עומד על שנים "ת 9.56). תקופת הוותק הנמוכה ביותר עומדת על חודש אחד, ואילו תקופת הוותק הגבוהה ביותר עומדת על 45 שנים. 3 רפואה שניונית הינה רפואה מקצועית בכל התחומים פרט לרפואה כללית, רפואת ילדים, רפואת משפחה, בריאות הציבור ורפואה פנימית.

126 בלוח 17 מוצגים מאפייני הרקע של הנחקרים בחלוקה לתחום התמחות. הנתונים מצביעים על קיומם של הבדלים מובהקים במרבית הקריטריונים המשווים. לוח 17: מאפייני רקע של הנחקרים בחלוקה לתחום התמחות (באחוזים) χ 2 סה"כ רפואה ראשונית רפואה שניונית N= % N= % N= % כלל המדגם 11.22** 5.37* 20.61** 20.60% 27.57% 40.53% 11.30% N= % 26.32% N= % 22.90% 62.96% N= % 16.55% 42.07% 35.86% 5.52% N= % 36.99% N= % 28.67% 41.96% N= % 23.46% 30.82% 36.98% 8.75% N= % 29.53% N= % 24.49% 54.69% N= % קבוצות גיל מין היקף משרה סה"כ זכר נקבה סה"כ משרה חלקית - עד 39 ש"ש משרה מלאה ש"ש מעל משרה מלאה - 46 ש"ש ויותר סה"כ עד 5 שנים 12.10** 14.14** 8.94* 16.15% 37.46% 30.58% N= % 15.00% 33.33% 28.33% N= % 84.86% N= % 40.85% N= % 8.94% 77.15% 20.29% 39.13% 28.99% N= % 22.38% 43.36% 18.18% N= % 88.64% N= % 21.97% N= % 12.33% 82.19% 17.74% 36.97% 29.70% N= % 17.76% 34.49% 24.49% N= % 80.97% N= % 32.35% N= % 9.62% 77.62% 6-10 שנים שנים 21 שנים ויותר וותק (בשנים) בתחום ההתמחות וותק (בשנים)במקום העבודה העיקרי סה"כ עד 5 שנים 6-10 שנים שנים חברות באיגוד מקצועי בארץ חברות אגודה מקצועית בחו"ל דרגה אקדמית 21 שנים ויותר סה"כ לא חבר חבר סה"כ לא חבר חבר סה"כ פרופסור תואר ד"ר לרפואה ובעל תואר בתחום נוסף תואר ד"ר לרפואה

127 χ 2 סה"כ רפואה ראשונית רפואה שניונית 6.62% N= ** 67.36% 20.49% 12.15% N=288 *p<0.05 **p< % N= % 78.99% 4.35% N= % N= % 37.61% 12.18% N=468 מקום עבודה עיקרי מתמחה סה"כ בית חולים מרפאת קופ"ח בסטטוס שכיר/ עצמאי, מרפאה בקהילה / צה"ל פרטי / עצמאי סה"כ בין משתתפים המשתייכים לקבוצות הגיל השונות בחלוקתם לתחום עיסוק (רפואה ראשונית/רפואה שניונית). הנתונים מצביעים על כך ששיעור הרופאים בגילאי נמצא כגבוה יותר בקרב העוסקים ברפואה ראשונית בהשוואה לשניונית (42.07% בהשוואה ל % בהתאמה, 0.01>p χ). 2,11.22= מאידך, שיעור הרופאים בגילאי 61+ נמצא כגבוה יותר בקרב העוסקים ברפואה שניונית בהשוואה לראשונית 11.30%) בהשוואה ל- 5.52% בהתאמה, p<0.01.(χ 2 =11.22, נמצא כי שיעור גבוה יותר של נשים רופאות העוסקות ברפואה ראשונית בהשוואה לשניונית, זאת באופן מובהק (36.99% בהשוואה ל % בהתאמה, 0.05>p χ). 2,5.37= שיעור הרופאים המועסקים במשרה חלקית ובמשרה מלאה נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב אלה העוסקים ברפואה ראשונית בהשוואה לשניונית (29.37% בהשוואה ל % בהתאמה, 28.67%.(χ 2 =20.61, p<0.01 בהשוואה ל % בהתאמה, מאידך, שיעור הרופאים אשר עובדים מעל משרה מלאה נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב אלה העוסקים ברפואה שניונית השוואה לראשונית 62.96%) בהשוואה ל % בהתאמה, p<0.01.(χ 2 =20.61, שיעור הרופאים אשר הוותק במקום עבודתם העיקרית נע בין 11 ל- 20 שנה נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב העוסקים ברפואה ראשונית בהשוואה לשניונית (43.36% בהשוואה ל % בהתאמה, 0.01>p χ). 2,12.10= מאידך, שיעור הרופאים המועסקים במקום עבודתם העיקרי למעלה שנה, מ- 21 נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב העוסקים ברפואה שניונית השוואה לראשונית 28.33%) בהשוואה ל % בהתאמה, p<0.01.(χ 2 =12.10,

128 שיעור הרופאים החברים באגודה מקצועית בחו"ל נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב העוסקים.(χ 2 =14.14, ברפואה שניונית בהשוואה לראשונית (40.85% בהשוואה ל % בהתאמה, 0.01>p שיעור הרופאים בעלי תואר דוקטור לרפואה בלבד (ללא תארים נוספים) נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב המתמחים ברפואה ראשונית בהשוואה לשניונית (82.19% בהשוואה ל % בהתאמה, 0.05>p χ). 2,8.94= מאידך, שיעור הרופאים בעלי תואר פרופסור נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב המתמחים ברפואה שניונית בהשוואה לראשונית (7.38% בהשוואה ל- 1.37% בהתאמה,.(χ 2 =8.94, p<0.05 שיעור הרופאים המועסקים במרפאת קופ"ח או במרפאה בקהילה / צה"ל כמקום עבודתם העיקרי נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב העוסקים ברפואה ראשונית בהשוואה לשניונית (78.99% בהשוואה ל % בהתאמה, 0.01>p χ). 2,13.93= מאידך, שיעור הרופאים העובדים בבית חולים או במרפאות פרטיות/עצמאיות נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב העוסקים ברפואה שניונית בהשוואה לראשונית (67.36% בהשוואה ל % בהתאמה, 12.15% בהשוואה ל- 4.35% בהתאמה,.(χ 2 =13.93, p<0.01 בלוח 18 מוצגת בדיקת המתאמים בין משתני הרקע של משתתפי המחקר. לוח 18: בדיקת מתאמים בין משתני רקע של משתתפי הסקר (מתאמי פירסון) גיל.10 (*) (**) -.12 (*) (*) -.29(**).56 (**) (**) (**) (**).28(**) (**).20 (**) (**) -.22(**) -.28(**) -.18 (**).09 (*).30 (**) -.09 (*).17 (**).22 (**) (*).68 (**) -.18 (**).11 (*).22(**).04.15(**) (**).14 (**).12 (**).14 (**) (*) (*).00.14(**).17(**).90 (**).76(**) -.17(**).24(**).27 (**).08.11(*) (**) גברים וותק (בשנים) בתחום ההתמחות וותק (בשנים)במקום העבודה העיקרי סך כל מספר שעות עבודה בשבוע חברות באגודה מקצועית בארץ חברות באגודה מקצועית בחו"ל מרפאת קופ"ח בסטטוס שכיר/ עצמאי, מרפאה בקהילה/ צה"ל פרטי /עצמאי רפואה ראשונית מספר מקומות עבודה עיקריים מספר מסגרות תעסוקה

129 ,18 מבדיקת המתאמים בין מאפייני רקע של משתתפי המחקר, כמוצג בלוח עולה כי לא נמצאה מולטיקולינאריות בין משתני הפרופיל האישי (גיל ומין) לפרופיל התעסוקתי (וותק בתחום ההתמחות, וותק במקום עבודה עיקרי, מספר שעות עבודה בשבוע, חברות באיגוד מקצועי בארץ ובחו"ל, מקום עבודה עיקרי, תחום עיסוק ברפואה מספר ערוצי עבודה עיקריים ומספר מסגרות תעסוקה). על-פי הממצאים עולה כי קיים קשר ליניארי, חיובי, חלש ומובהק בין מין הרופא לוותק בתחום ההתמחות (0.01>p,0.14=r). מכאן, שגברים רופאים הינם בעלי מספר שנות וותק רבות יותר בתחום התמחותם בהשוואה לנשים. כמו כן, נמצא קשר ליניארי, חיובי, חלש ומובהק בין מין הרופא לוותק במקום העבודה העיקרי (0.01>p,0.12=r). מכאן, גברים רופאים הינם בעלי מספר שנות וותק רבות יותר במקום עבודתם העיקרי בהשוואה לנשים. בנוסף, נמצא קשר ליניארי, חיובי, חלש ומובהק בין מין הרופא למספר שעות העבודה בשבוע (0.01>p,0.14=r). מכאן, גברים רופאים עובדים שעות רבות יותר בשבוע בהשוואה לנשים. בנוסף, נמצא קשר ליניארי, חיובי, חלש ומובהק בין מין הרופא לחברותו אגודה מקצועית בחו"ל (0.05>p,0.09=r). מכאן, ששיעור גברים רופאים גבוה יותר בקרב אלה החברים באגודה מקצועית בחו"ל. כמו כן, נמצא קשר ליניארי, שלילי, חלש ומובהק בין מין הרופא לתחום עיסוקו (0.05>p,0.11-=r). מכאן, ששיעור גברים רופאים גבוה יותר בקרב אלה העוסקים ברפואה שניונית בהשוואה לרפואה הראשונית. נמצא קשר ליניארי, חיובי, חלש ומובהק בין מין הרופא למספר מסגרות תעסוקתו (0.01>p,0.14=r). מכאן כי גברים רופאים מועסקים במספר מסגרות גבוה יותר בהשוואה לנשים. בדיקת המתאמים בין משתני הרקע מגלה כי נמצא אישוש להשערה הגורסת כי קיים מתאם בין מגדר לעיסוק ברפואה ראשונית, סך כל מספר שעות עבודה בשבוע ומספר מסגרות תעסוקה.

130 פרופיל תעסוקתי היקף ומבנה המשרה לוח 19 מציג את הפרופיל התעסוקתי של משתתפי המחקר בחלוקה למשתני רקע. לוח 19: רופאים העובדים ביותר ממסגרת אחת, כלל הרופאים לפי מספר מסגרות עבודה ממוצע וממוצע שעות עבודה לשבוע שיעור הרופאים העובדים ביותר ממסגרת אחת ממוצע מספר מסגרות עבודה כלל המדגם ממוצע שעות בודה לשבוע ע כלל המדגם ממוצע ממוצע N % ** ** ** ** ** N=323 N=44 N=106 N=140 N=30 N=240 N= % ** 40.37% 69.28% 75.27% 71.43% * 68.77% 56.85% ** כלל המדגם קבוצות גיל מובהקות מין מובהקות זכר נקבה מובהקות N=34 N= % 69.88% וותק (בשנים) בתחום ההתמחות עד 5 שנים 6-10 שנים N= שנים 69.19% ** N=99 N=57 N= % ** 51.35% 57.47% וותק (בשנים)במקום העבודה העיקרי 21 שנים ויותר מובהקות עד 5 שנים 6-10 שנים N= שנים 73.37% ** ** N=88 N=47 N=63 N= % ** 46.53% 53.85% 77.07% היקף משרה 21 שנים ויותר מובהקות משרה חלקית - עד 39 ש"ש משרה מלאה ש"ש מעל משרה מלאה - 46 ש"ש ויותר ** ** ** 1.79 N=35 N=263 N=181 ** 43.75% 69.21% ** 58.77% חברות באגודה מקצועית בארץ חברות באגודה מקצועית בחו"ל מובהקות לא חבר חבר מובהקות לא חבר

131 ממוצע מספר מסגרות עבודה כלל המדגם ממוצע 2.29 ממוצע שעות בודה לשבוע ע כלל המדגם ממוצע ** ** ** **p<0.01 *p< * ** שיעור הרופאים העובדים ביותר ממסגרת אחת N % N= % ** N= % N= % N= % N= % * N= % N= % N= % * N= % N= % דרגה אקדמית מקום עבודה עיקרי עיסוק ברפואה חבר מובהקות פרופסור תואר ד"ר לרפואה ובעל תואר בתחום נוסף תואר ד"ר לרפואה מתמחה מובהקות בית חולים מרפאת קופ"ח בסטטוס שכיר / עצמאי, מרפאה בקהילה / צה"ל פרטי/ עצמאי מובהקות רפואה ראשונית (כללית, ילדים, משפחה, בריאות הציבור, פנימית) רפואה שניונית (מקצועית) מהממצאים, המוצגים בלוח 19 עולה כי כ- 65% מהמשיבים דיווחו כי הם מועסקים ביותר ממסגרת עבודה אחת. לוח 19 יבוא כאן שיעור הרופאים בגילאי נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב העובדים במסגרת אחת בהשוואה לרופאים המועסקים בשתי מסגרות ויותר (59.63% בהשוואה ל % בהתאמה, 0.01>p χ). 2,39.83= מאידך, שיעור הרופאים גילאי 41+ נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב המועסקים בשתי מסגרות עבודה ויותר בהשוואה לרופאים המועסקים במסגרת אחת.(χ 2 =39.83, p<0.01 בלבד (86.3% בהשוואה ל- 61.8% בהתאמה, שיעור הנשים המועסקות ביותר ממסגרת אחת נמצא כנמוך יותר באופן מובהק בהשוואה לשיעור הגברים (56.85% בהשוואה ל- 6 בהתאמה, p<0.05.(χ 2 =6.45, שיעור הרופאים אשר הוותק בתחום התמחותם עומד על 68.77% שנים ומעלה נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב אלה העובדים בשתי מסגרות עבודה או יותר

132 χ 2 =14.12, בהשוואה לרופאים העובדים במסגרת אחת בלבד (89% בהשוואה ל- 75.8% בהתאמה.(p<0.01 שיעור הרופאים אשר הוותק במקום עבודתם העיקרי עומד על 6 שנים ומעלה נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב אלה העובדים בשתי מסגרות עבודה או יותר בהשוואה לרופאים העובדים במסגרת אחת בלבד (82.1% בהשוואה ל- 67.5% בהתאמה, 0.01>p χ). 2,21.32= שיעור הרופאים אשר עובדים מעל למשרה מלאה נמצא כגבוה יותר בקרב העובדים בשתי מסגרות תעסוקה ויותר בהשוואה לרופאים המועסקים במסגרת אחת בלבד (77.07% בהשוואה ל % בתאמה, p<0.01.(χ 2 =38.60, שיעור הרופאים החברים באגודה מקצועית בארץ נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב המשתתפים העובדים ביותר ממסגרת אחת בהשוואה לכאלה אשר עובדים במסגרת אחת בלבד (69.21% בהשוואה ל % בהתאמה, p<0.01.(χ 2 =18.78, שיעור הרופאים החברים באגודה מקצועי בחו"ל נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב המשתתפים העובדים ביותר ממסגרת אחת בהשוואה לכאלה אשר עובדים במסגרת אחת בלבד (76.97% בהשוואה ל % בהתאמה, p<0.01.(χ 2 =14.79, שיעור המשתתפים בעלי תואר דוקטור לרפואה (ללא תארים נוספים או בעל תארים נוספים) והן בעלי תואר פרופסור נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב המשתתפים העובדים ביותר ממסגרת אחת בהשוואה לכאלה אשר עובדים במסגרת אחת בלבד (69.95% בהשוואה ל %, 73.91% בהשוואה 64.00% בהשוואה ל % בהתאמה, p<0.01.(χ 2 =42.95, ל -,26.09% שיעור הרופאים המועסקים בבי"ח או במרפאת קופ"ח או במרפאת קהילה/צה"ל נמצא כגבוה יותר בקרב המדווחים כי הם מועסקים ביותר ממסגרת אחת בהשוואה לאלה המועסקים במסגרת אחת χ 2 = % בלבד (70.64% בהשוואה ל % בהתאמה, בהשוואה ל % בהתאמה,.(p<0.05 שיעור הרופאים העוסקים הן ברפואה ראשונית והן בשניונית נמצא כגבוה יותר בקרב המשתתפים המועסקים ביותר ממסגרת אחת בהשוואה לאלה מועסקים במסגרת אחת בלבד (62.07% בהשוואה p<0.05.(χ 2 =3.97, יחד עם זאת, בהתאמה, 71.43% בהשוואה ל % בהתאמה, ל %

133 שיעור הרופאים העוסקים ברפואה שניונית נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב הרופאים המועסקים ביותר ממסגרת אחת בהשוואה לשיעור הרופאים העוסקים ברפואה ראשונית (71.43% בהשוואה ל % בהתאמה p<0.05.(χ 2 =3.97, נמצאו הבדלים מובהקים בקרב המשתייכים לקבוצות גיל שונות ביחס למספר מסגרות תעסוקה. כך, משתתפים בגילאים מועסקים בממוצע בפחות מסגרות עבודה בהשוואה למשתתפים בגילאים ) בהשוואה ל- 2.15,2.03 ו בהתאמה, p<0.01.(f=12.36 (3,486), גברים מועסקים במספר מסגרות תעסוקה רבות יותר באופן מובהק בהשוואה לנשים (2.04 בהשוואה ל בהתאמה, p<0.01.(t=3.09 (493), נמצאו הבדלים מובהקים בקרב משתתפים בעלי וותק שונה בתחום התמחותם. כך, משתתפים אשר הוותק בתחום התמחותם אינו עולה על 5 שנים מועסקים במספר מסגרות נמוך יותר באופן מובהק 1.66) בהשוואה למשתתפים אשר הוותק שלהם הינו 11 שנים ומעלה בהשוואה ל ו בהתאמה, p<0.01.(f=5.02 (3,459), נמצאו הבדלים מובהקים בקרב משתתפים בעלי וותק שונה במקום עבודתם העיקרי ביחס למספר מסגרות עבודה. 5 כך, המשתתפים אשר הוותק במקום עבודתם העיקרי אינו עולה על שנים מועסקים במספר מסגרות עבודה נמוך יותר באופן מובהק בהשוואה למשתתפים אשר הוותק F=4.65 (3,481) 1.78) שלהם הינו 11 שנים ומעלה בהשוואה ל ו בהתאמה,.(p< בנוסף, המשתתפים אשר הוותק במקום עבודתם העיקרי הינו שנים מועסקים במספר מסגרות עבודה נמוך יותר באופן מובהק בהשוואה למשתתפים אשר הוותק F=4.65 (3,481), 1.80) שלהם הינו 11 שנים ומעלה בהשוואה ל ו בהתאמה.(p<0.1 המשתתפים המועסקים בהיקף של מעל למשרה מלאה מועסקים במספר מסגרות עבודה רב יותר באופן מובהק בהשוואה למועסקים במשרה חלקית או משרה מלאה (2.21 בהשוואה ל ו בהתאמה, p<0.01.(f=23.88 (2,481),

134 המשתתפים החברים באגודה מקצועית בארץ ו/או בחו"ל עובדים במספר מסגרות עבודה רב יותר בהשוואה למשתתפים שאינם חברים במסגרות הללו (2.04 בהשוואה ל בהתאמה,, (458) 4.44-=t.(t=-5.45 (255), p<0.01 בהשוואה ל בהתאמה, 2.29 ;p<0.01 משתתפים המועסקים בבי"ח כמקום עבודתם העיקרי מועסקים במספר מסגרות רב יותר באופן מובהק בהשוואה למשתתפים המועסקים במרפאות פרטיות/עצמאיות (2.07 בהשוואה ל בהתאמה, p<0.05.(f=3.63 (2,464), רופאים העוסקים ברפואה שניונית מועסקים במספר מסגרות רב יותר באופן מובהק בהשוואה לרופאים העוסקים ברפואה ראשונית (2.11 בהשוואה ל בהתאמה, (444) 2.90-=t, 0.01>p). נמצאו הבדלים מובהקים בקרב משתתפים המשתייכים לקבוצות גיל שונות ביחס למספר שעות העבודה בשבוע. כך, משתתפים בגילאים 61+ עובדים בממוצע פחות שעות עבודה בשבוע בהשוואה F=11.67 (3,482), 48.34, ) למשתתפים בגילאים בהשוואה ל- ו בהתאמה.(p<0.01 גברים עובדים במשך מספר רב יותר של שעות בשבוע באופן מובהק בהשוואה לנשים (48.81 בהשוואה ל ) p<0.01).(t=3.39 (313), משתתפים החברים באגודה מקצועית בחו"ל עובדים מספר רב יותר של שעות עבודה בשבוע באופן מובהק בהשוואה לאלה שאינם חברים אגודות מקצועיות בחו"ל (50.18 בהשוואה ל בהתאמה,.(t=-2.87 (454), p<0.01 נמצאו הבדלים מובהקים בין המועסקים בבי"ח, במרפאת קופ"ח או במרפאה פרטית/עצמאית ביחס למספר שעות עבודה בשבוע. המשתתפים המועסקים בבי"ח כמקום עבודתם העיקרי עובדים מספר שעות שבועיות רב יותר וזאת באופן מובהק בהשוואה למשתתפים המועסקים במרפאת קופ"ח או במרפאה פרטית/עצמאית (53.70 בהשוואה ל ו בהתאמה, 0.01>p 47.38=F). (2,454), משתתפים המועסקים במרפאת קופ"ח כמקום עבודתם העיקרי עובדים מספר רב יותר של שעות בשבוע באופן מובהק בהשוואה למשתתפים המועסקים במרפאה פרטית/עצמאית 44.17) בהשוואה ל בהתאמה, p<0.01.(f=47.38 (2,454),

135 הרופאים העוסקים ברפואה שניונית מועסקים במספר שעות עבודה רב יותר בשבוע באופן מובהק בהשוואה לרופאים העוסקים ברפואה ראשונית (49.96 בהשוואה ל בהתאמה, (331.95) 4.07-=t.(p< מחקר גישוש בין התאריכים התקיים שלב מחקר הגישוש בו נטלו חלק 37 נחקרים שנענו לפנייה שהופצה ל- 100 חברים רשומים ברשת רפואה ושנבחרו אקראית. כולם משתייכים לאוכלוסיית היעד. הרופאים קיבלו בקשה, שהועברה אליהם על-ידי מערכת "רשת רפואה" באמצעות דואר אלקטרוני, 51 להשתתף במחקר הגישוש. בשלב זה הקיף שאלון המחקר פריטים כאשר בהמשך להערות המשיבים הורחב השאלון ל- 57 פריטים ובוצעו שינויים קלים בנוסח שאלות ספציפיות. להלן תיאור מאפייני הנחקרים אשר נטלו חלק במחקר הגישוש: א. ב. גברים היוו 71.43% מכלל המשיבים שנטלו חלק במחקר הגישוש. הגיל הממוצע של משתתפי מחקר הגישוש עמד על שנים (ס"ת 8.78), כאשר המרואיין הצעיר ביותר היה בן 31 והמבוגר ביותר בן 74.,( ג. מספר שנים ממוצע בתחום ההתמחות עמד על (ס"ת שנים כאשר מספר שנים הנמוך ביותר עומד על שנתיים, ואילו המספר הגבוה ביותר עומד על 44 שנים. ואילו 41.18% ד % מהרופאים עוסקים ברפואה שניונית-מקצועית, מהרופאים התמחו ברפואה ראשונית. ה % מהמשיבים במחקר הגישוש הינם רופאים ואילו % מתמחים. בלוחות שבהמשך מוצגת בדיקת משתני המחקר בחלוקה למדדים: שיתוף ידע, השתייכות ויחסי קרבה.

136 לוח 20: קיבוץ למדדים של שאלות על שיתוף ידע- שלב מחקר הגישוש המדד שיתוף ידע מדד כולל תפיסת תרומת הידע תת-מדד תרמת ידע מקצועי חדש לקבוצה הזו? תרמת ידע לחברים אחרים שבאמצעותו הגיעו/פיתחו תובנות חדשות? תפיסת נכסיות הידע תת-מדד רכשת ידע שאפשר לך לפתח תובנות חדשות לגבי תחום התמחותך? רכשת ידע שאפשר לך לבצע משימות חדשות? אלפא של קרונבך לוח 21: קיבוץ למדדים של שאלות על השתייכות- שלב מחקר הגישוש המדד מדד השתייכות מדד כולל אלפא של קרונבך השתייכות חברתית תת-מדד אני חבר כדי להתיידד עם אחרים אני חבר בכדי לפגוש אנשים חדשים ושונים אני חבר בכדי לרכוש מיומנויות חברתיות אני חבר בכדי להרגיש שייך השתייכות מקצועית תת-מדד אני חבר כדי להחליף עצות / ידע / פתרונות עם בעלי הידע מהקבוצה אני חבר כדי לסייע לחברי הקבוצה בפתרון בעיותיהם אני חבר כדי להיחשף לרעיונות חדשים וחידושים לוח 22: קיבוץ למדדים שאלות על יחסי קירבה שלב מחקר הגישוש המדד יחסי קירבה מדד כולל מחויבות תת-מדד באיזו מידה הינך חש אחריות לסייע לחברי הקבוצה האחרים? באיזו מידה הינך חש מחויבות להשתתף בפעילות הקבוצה? באיזו מידה הינך חש כי חברי הקבוצה האחרים מצפים להשתתפותך? נורמות תת-מדד באיזו מידה הינך מודע לנורמות ולכללים הנהוגים בקבוצה? באיזו מידה הינך מודע לכללי התקשורת בין חברי הקבוצה? באיזו מידה הינך חש כי לקבוצה זו יש נורמות וציפיות באשר לדרך שבה יש לבסס תקשורת אלפא של קרונבך בשל חשיבותו של מדד השתייכות מקצועית בחלק התיאורטי של המחקר, הוחלט, על אף המהימנות הנמוכה שזוהתה במחקר הגישוש, שלא להשמיטו ולהוסיף ולבחון אותו במהלך המחקר גופו. ראוי לציין כי רמת מהימנותו של תת המדד במחקר עצמו השתפרה והגיעה לערך אלפא של קרונבך ברמה של 0.71 (פירוט ערכי תת מדד זה וכלל תתי המדדים והמדדים ששימשו במחקר הנוכחי מצויים בחלק הנספחים.

137 אלפא של קרונבך המדד הולמת בין החברים? אמון תת-מדד באיזו מידה הינך חש כי חברי הקבוצה ראויים לאמון באשר למידת הנכונות של הידע והידע שהם מספקים? באיזו מידה הינך סומך על איכות הידע והידע שאתה מקבל מחברי הקבוצה? באיזו מידה הינך חש וודאות כי כאשר אתה משתף את הקבוצה בבעיות מקצועיות שתקבל תגובה מועילה ואכפתית? הזדהות באיזו מידה תחוש הפסד אם לא תוכל להיות חלק מהקבוצה? באיזו מידה הינך חש הזדהות עם הקבוצה? ממצאי הבדיקה מצביעים על כך שבמרבית המשתנים קיימת מהימנות גבוהה בין משתני המחקר בחלוקה למדדים השונים. בכך, אנו מוצאים סימוכין ראשוניים להתאמת המשתנים שנבחרו למחקר הנוכחי.

138 תהליך פיתוח השאלון כלל מספר שלבים כמוצג בתרשים 12. תרשים 12: תהליך פיתוח שאלון המחקר

139 שלב א': סקירת ספרות המחקר בתחום ההון החברתי, קהילות וירטואליות, קהילות ורשתות ידע מקצועיות ושימושי אינטרנט. שלב ב': על בסיס סקירה זו של ספרות המחקר נערכו ראיונות עומק פתוחים עם כ- 8 משתתפים ביניהם: מנכ"ל רשת רפואה, חוקרים בתחום מערכות מידע, שיתופי ידע, פסיכולוגיה, הון חברתי ורשתות חברתיות. המפגשים נערכו על-פי לוחות זמנים הנוחים למרואיין וליווה את הראיון קו מנחה שנבנה באופן ספציפי למטרה זו. בראיונות התבקשו המשתתפים לשתף את עורכי המחקר בהתנסותם ובניסיונם המקצועי בתחום שבו עוסק המחקר. הפרוטוקולים של הראיונות הוקלטו ותומללו. שלב ג': בהמשך, בהסתמך על ניתוח התוכן של ראיונות העומק וכלי מחקר שמקורם בספרות המקצועית עוצב השאלון כשהוא מכיל חלקים המתייחסים להרגלי השימוש ברשת האינטרנט, מימדים של הון חברתי (השתייכות מקצועית וחברתית ויחסי קרבה), מימדים של שיתוף ידע, שימוש ובחירת אמצעי תקשורת, שיתוף ידע (תרומת ידע ו נכסיות הידע), מעורבות העיסוק ומרכזיות העבודה. ניתוח התוכן בוצע באמצעות הצפת תימות מרכזיות מתוך הראיונות (איתור מילות מפתח, עוצמת ההיגדים) ניתוח התוכן של הראיונות וסקירת ספרות המחקר הניבו שאלון הכולל 80 פריטים. שלב ד': כחלק מתיקוף השאלון הוא הועבר לבחינה והערכה של 4 מומחים. שלב ה': בהסתמך על הערות המומחים תוקנו חלק מהפריטים ועובדו מחדש לשאלון. שלב ו': ביצוע מחקר גישוש (ר' לעיל תוצאות בדיקת המהימנות על פי נוסחת אלפא קרונבך לפריטים השונים) שלב ז': בהמשך לביצוע מחקר גישוש ולהערות הנבדקים שובצו שינויים ועדכונים שהם פועל יוצא מתוך המשובים. 7. ניתוח הנתונים ניתוח הנתונים כלל ברמת הסטטיסטיקה התיאורית ממוצעים, סטיות תקן ושכיחויות. בנוסף, חושבו שורת מתאמים מסוג Pearson בין משתני המחקר העיקריים. באמצעות רגרסיות מרובות התקבל המשקל היחסי של השפעת המשתנים הבלתי תלויים (משתני הון חברתי) על המשתנים התלויים (שיתוף ידע, נכסיות הידע ותרומת הידע). מכיוון שההבדלים בין

140 הנבדקים עשויים לנבוע ממשתני רקע ויכולת שונים שאינם מהווים חלק אינטגראלי ממודל המחקר, נערכו הניתוחים תוך פיקוח על הוותק בתחום העיסוק, התמחות ברפואה, מאפייני מקומות העבודה, היקף משרה, מגדר, חברות באיגוד מקצועי בארץ ובחו"ל, חברות בקהילה המקיימת מפגשים פרונטאליים/ רשימות דיוור/ פורומים ומאפייני שימוש ותקשורת באמצעות האינטרנט. המודל נבחן באמצעות ניתוח נתיבים. ניתוח הנתיבים פותח כשיטה לחקירת השפעות ישירות ועקיפות של משתנים בלתי תלויים על משתנים תלויים. ניתוח זה אינו משמש כשיטה לגילוי השפעה של משתנה אחד על משנהו אלא מאושש את המודל הסיבתי שפותח על- ידי החוקר על בסיס הידע והתיאוריה. לכן, זהו כלי יעיל לבחינת תיאוריה ולא ליצירתה (1973 Pedhazur,.(Kerlinger & מקדמי הנתיבים המתקבלים בניתוח זה מצביעים על מידת ההשפעה הישירה של משתנה הנחשב כסיבה למשתנה הנחשב כתוצאה (עבור מודל המחקר).

141 ר( פרק ד': הממצאים פרק זה יפתח בשלב הצגת הסטטיסטיקה התיאורית הכוללת את התפלגות המשתנים, הממוצעים וסטיות התקן. לאחר מכן נציג את הממצאים על-פי סדר ההשערות ולבסוף נציג ממצאים נוספים. 1. משתני המחקר- סטטיסטיקה תיאורית בסעיף זה נתאר את משתני המחקר הבאים: מאפייני שימוש ברשת האינטרנט פעילות במסגרת קהילות ורשתות חברתיות- מקצועיות מאפייני שימוש באינטרנט לצרכים חברתיים (תקשורת סינכרונית/ א-סינכרונית), מקצועיים ואחרים. 1.1 מימדי ומאפייני השימוש במחשב וברשת האינטרנט פרופיל השימוש במחשב וברשת האינטרנט 10 כ- 55% מהמשתתפים משתמשים בדפדפן האינטרנט פעמיים עד פעמים ביום, כאשר ממוצע השימוש עומד על כ- 8 פעמים בשבוע (ס"ת 14.57). כ- 61% מהמשתתפים מקדישים בין שעתיים לעשר שעות בשבוע לצורך שימוש במחשב לצורכי משחק והנאה, כאשר הממוצע עומד על כ- 4.6 שעות (ס"ת 11 כ- 49% מקדישים בין ל- 41 שעות בשבוע לשימוש במחשב לצרכי עבודה, כאשר הממוצע.(6.08.(18.22 עומד על כ (ס"ת שעות ככלל, מתוך המדד שנוצר, מרבית המשתתפים הוגדרו ' כמשתמשים בינוניים במחשב וברשת האינטרנט לצרכים השונים (69.29%) לוחות 75,74 בפרק הנספחים). ממצאי המחקר מעלים כי מידת השימוש במחשב וברשת האינטרנט לצרכים השונים נמצא כנמוך יותר באופן מובהק בקרב נשים בהשוואה לגברים. אחוז גבוה יותר של נשים ניתן למצוא בקרב קבוצה המוגדרת "משתמשים קלים". כך, למשל גבוה חלקן היחסי בקבוצה זו (39.8%) בהשוואה לחלקן בכלל קב' המשתתפים במחקר (29.5%) (0.05>p χ). 2,7.06= במשתנים האחרים לא נמצאו הבדלים מובהקים (ר' לוח 76 בפרק הנספחים). בלוח 23 מוצגים עיקרי השימוש שנעשה ברשת האינטרנט.

142 לוח 23: עיקרי השימוש ברשת האינטרנט (באחוזים ובמספר מוחלט) רשת האינטרנט משמשת אותי בעיקר לצרכים הבאים % 24.31% 22.28% 20.09% 13.64% 9.01% 6.25% 3.90% 0.47% 0.05% % N N=467 N=428 N=386 N=262 N=173 N=120 N=75 N=9 N=1 N=1921 למידה עבודה דליית/ חיפוש מידע לצרכים אישיים קניה/ קבלת מידע אודות מוצרי צריכה/ שירותים תקשורת עם אנשים אחרים בידור להעביר את הזמן / לצורכי הנאה 5 עדכונים בחדשות אחר סה"כ מהנתונים המוצגים בלוח 23 עולה כי רשת האינטרנט משמשת בעיקר לצרכים כדלקמן: למידה (24.31% אזכרו את האופציה הזו) עבודה (22.28% מהאזכורים) דליית/חיפוש מידע לצרכים אישיים (20.09% מסך האזכורים). הממצאים מעלים כי כ- 55% מכלל המשתתפים דיווחו כי הם עושים שימוש כלשהו באינטרנט לצורך גישה לקבוצות דיון/ פורומים. בעוד כ- 30% דיווחו כי עושים שימוש כלשהו בתוכנות למסרים מיידיים. כ- 96% דיווחו כי הם עושים שימוש כלשהו באינטרנט לצורך גישה לחדשות. כך למשל כ- 56% מהמרואיינים דיווחו כי הם עושים שימוש בתדירות גבוהה מאוד (בכל יום). באופן דומה, כ- 94% מהמשיבים דיווחו על שימוש כלשהו באינטרנט לצורך קבלת מידע אודות מוצרים ושירותים. אולם כאן שיעור המשתמשים באינטרנט למטרה זו בתדירות גבוהה (בכל שבוע או בכל יום) עומד על 34% בלבד. כ- 77% דיווחו על שימוש כלשהו באינטרנט לצורך רכישת מוצרים ושירותים. באופן דומה, כ- 76% דיווחו על שימוש כלשהו באינטרנט לצורך קבלת מידע פיננסי. 5 מימד זה עלה על-ידי המשתתפים באופן בלתי נעזר

143 ר( לבסוף, כ- 96% דיווחו כי הינם משתמשים באינטרנט לגישה לדו"חות ומחקרים. זאת ועוד, כ- 68% דיווחו על כך שהם משתמשים ברשת האינטרנט בתדירות גבוהה-גבוהה מאוד (בכל שבוע או בכל יום) למטרה זו. באופן דומה, 99% דיווחו על שימוש ברשת האינטרנט למטרת גישה למידע בנושא בריאות ורפואה. מכך, יתרה כ- 85% דיווחו על שימוש ברשת האינטרנט בתדירות גבוהה-גבוהה מאוד (בכל שבוע או בכל יום) למטרה זו(ר' לוח 77 בפרק הנספחים). מהממצאים עולה עוד כי השיעור הגבוה ביותר של המשתתפים שעשו שימוש כלשהו ברשת האינטרנט במחצית השנה האחרונה נמצא בקרב המשתמשים לצרכים מקצועיים (98.42%). מכאן, כי השימוש העיקרי לרשת האינטרנט נועד לצרכים מקצועיים פונקציונאליים. במקום השני, נמצאו המשתמשים לצורך גישה לקבוצות דיון/פורומים (56.77%), ובמקום האחרון המשתמשים לצורך גישה לחדרי שיחה/תוכנות מסרים מיידיים (30.68%). מכאן, כי השימושים החברתיים משמשים בתפקיד משני כאשר מרבית המשתתפים דווחו כי כלל לא עשו שימוש בפונקציות החברתיות (קבוצות דיון/פורומים 43.23%) ו/או חדרי שיחה/תוכנות מסרים מיידיים) במהלך מחצית השנה אחרונה ו % בהתאמה). לעומת זאת, מרבית המשתתפים עשו שימוש שבועי ברשת האינטרנט לצרכים מקצועיים, כגון גישה לדו"חות ומחקרים ו/או גישה למידע בנושאי בריאות ורפואה- קרי בעיקר לצרכים אינפורמטיביים ' לוח 78 בפרק הנספחים). שאין בהם אינטראקציה עם עמיתים (44.07%) מידת האמון ברשת האינטרנט הנתונים מצביעים על כך שכ- 73% מכלל המשיבים הביעו אמון במידה רבה-רבה מאוד ברשת האינטרנט. נמצאו הבדלים מובהקים בחלוקה לקבוצות הגיל השונות (0.01>p χ). 2,12.50= כך, שיעור המשתתפים המביעים אמון רב ברשת האינטרנט כגבוה ביותר בקרב רופאים מקבוצת הגילאים -41 (81.17%), 50 ואילו שיעור הרופאים שהביעו אמון מועט יחסית ברשת האינטרנט נמצא בקרב רופאים גילאי 61+ (59.09%). עוד עולה כי נמצאו הבדלים מובהקים ביחס שבין היקף המשרה לאמון ברשת האינטרנט p<0.01).(χ 2 =5.61,

144 ר( כך, שיעור המשתתפים שהביעו אמון רב ברשת האינטרנט נמצא כגבוה יותר בקרב רופאים המועסקים בהיקף שמעל משרה מלאה (77.24%), ואילו שיעור הרופאים שהביעו אמון רב ברשת.(65.35%) האינטרנט נמצא נמוך בהשוואה לקב' אחרות בקרב רופאים המועסקים משרה חלקית ייתכן כי הסיבה לכך נעוצה בשימוש הנרחב שנעשה באינטרנט לצרכים מקצועיים ולצרכי למידה ומכאן כי רופאים המועסקים בהיקף שעות רב יותר נעזרים במידה רבה יותר באינטרנט כאשר השימוש הגובר מכתיב את מידת האמון הנרכש. זאת ועוד, שיעור חברי אגודות מקצועיות בחו"ל שהביעו אמון ברשת האינטרנט במידה רבה יותר נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בהשוואה לשיעור המשתתפים שאינם חברי איגודים בחו"ל (78.43% בהשוואה ל % בהתאמה, 0.05>p χ). 2,4.13= אנו מניחים כי חברות באגודות מקצועיות יוצרת שימוש מוגבר בתקשורת באמצעות האינטרנט ובכלל זה העברת פריטי מידע מקצועי רבים. הצורך בקיומה של תקשורת כשהחלק הארי שלה מתקיים באמצעות רשת האינטרנט עשוי להסביר את 79,78 שיעורי האמון הגבוהים יחסית של חברי האיגודים המקצועיים בחו"ל לוחות (ר' בפרק הנספחים). 1.2 חברות בקהילות ורשתות ידע מקצועיות מהנתונים עולה כי מספר רשימות תפוצה ממוצע בהן חברים המשתתפים נמצא כגבוה ביותר בהשוואה למספרן הממוצע של קבוצות חברתיות-מקצועיות אחרות (קבוצות המקיימות מפגשים פרונטאליים ופורומים מקצועיים באינטרנט) (1.52 בהשוואה ל ו בהתאמה). מאידך, מספר ממוצע של פורומים מקצועיים באינטרנט בהם חברים המשתתפים נמצא כנמוך ביותר בהשוואה למספר ממוצע של קבוצות חברתיות-מקצועיות אחרות (קבוצות המקיימות מפגשים פרונטאליים ורשימות תפוצה) (1.26 בהשוואה ל ו בהתאמה) ' לוח 80 בפרק הנספחים). ממשתתפי המחקר שהשיבו לשאלון נמצא כי מספר ממוצע של קבוצות חברתיות-מקצועיות בינלאומיות בהן חברים משתתפי המחקר נמצא כגבוה ביותר בקרב רשימות תפוצה בהשוואה לקבוצות אחרות (ממוצע 1.34). זאת ועוד, המספר הממוצע של קבוצות חברתיות-מקצועיות ישראליות בהם חברים משתתפי המחקר נמצא כגבוה ביותר בקרב קבוצות מקצועיות המקיימות מפגשים פרונטאליים בהשוואה לקבוצות אחרות (1.30).

145 ר( ר( עוד מעלה המחקר כי מספרן הממוצע של קבוצות מקצועיות המקיימות מפגשים פרונטאליים והן מספר פורומים מקצועיים באינטרנט נמצא כנמוך יותר בקרב קבוצות בינלאומיות בהשוואה לקבוצות 81 ' 1.05 הישראליות (1.18 בהשוואה ל בהתאמה, בהשוואה ל בהתאמה) בפרק לוח הנספחים). מספר רשימות התפוצה הממוצע שבהן משתתפים הנחקרים דומה בין הקבוצות הישראליות והבינלאומיות (1.29 ו בהתאמה). מהממצאים המוצגים בלוח עולה כי מספר הקהילות/ רשתות מקצועיות ישראליות בהם חברים משתתפי הסקר נמצא דומה למספר הקהילות/ רשתות הבינלאומיות (1.55 ו בהתאמה). ממצאי המחקר מעלים עוד כי אין הבדלים מובהקים בין נשים לגברים ביחס לממוצעי ההשתתפות בקבוצות ובקהילות ידע מקצועיות. כך, ניתן לומר כי שיעור ההשתתפות של נשים וגברים בקבוצות ובקהילות דומה (2.24 בהשוואה ל בהתאמה, 0.71-=t) (262), n.s ' לוח 82 בפרק הנספחים). 1.3 בחירת ערוצי קבלה ותרומה של ידע מקצועי בלוח מס' 24 מוצגים מאפייני השימוש בערוצי התקשורת לצורך קבלת ידע מקצועי לוח 24: שימוש בערוצי תקשורת לצורך קבלת ידע מקצועי (באחוזים ובמספר מוחלט) באיזה אמצעי תקשורת אתה עושה שימוש על -פי רוב כדי לקבל מידע מקצועי? % 41.90% 34.49% 7.32% 5.40% 3.92% 3.05% 2.87% 0.52% 0.52% % N N=481 N=396 N=84 N=62 N=45 N=35 N=33 N=6 N=6 N=1148 אינטרנט כתבי עת עיתון תקשורת מפה לאוזן טלוויזיה כנסים מקצועיים/השתלמויות/הרצאות/ימי עיון רדיו וידאו/ 6CD ג'ורנל קלאב סה"כ עלה במודעות בלתי נעזרת עלה במודעות בלתי נעזרת

146 ממצאי המחקר, המוצגים בלוח מראים כי אמצעי התקשורת הנפוץ ביותר לצורך קבלת מידע מקצועי הינו אינטרנט (41.9% אזכרו אמצעי זה). במקום השני נמצאו כתבי עת (34.5% אזכורים) ובמקום השלישי מדורג עיתון (7.32% אזכורים). 1.4 בחירת ערוצים לשיתוף ולקבלת ידע בין עמיתים בלוח 25 מוצגות מסגרות שיתוף וקבלת ידע מעמיתים. לוח 25: מסגרות שיתוף וקבלת ידע מעמיתים (באחוזים ובמספר מוחלט) משתף ידע מקבל ידע % 85.4% 87.2% 68.5% 24.6% 81.9% 17.1% 7.3%.6%.4% N % 66.1% 89.4% 55.5% 13.2% 37.2% 21.5% 4.5% 2.0% N במסגרת כנסים/השתלמויות בעבודה באמצעות דואר אלקטרוני בפורומים מקצועיים באינטרנט מאמרים מקצועיים באמצעות הטלפון באמצעות מכתבים אינני נוהג לשתף /לחלוק את הידע שברשותי עם אחרים - אינני נוהג לקבל ידע מאחרים אחר ממצאי המחקר מצביעים על כך שמרבית הנחקרים משתפים את עמיתיהם בידע המקצועי שברשותם ומקבלים את הידע הדרוש להם במסגרת העבודה (89.4% ו- 87.2% בהתאמה). מכאן, כי הזירה המרכזית לתהליך חילופי הידע הוא מקום העבודה. במקום השני, מסגרת כנסים/השתלמויות המשמשת את המשתתפים לשיתוף ידע ולקבלת ידע מעמיתיהם כאחת (66.1% ו- 85.4% בהתאמה). ראוי לציין כי שיעור המקבלים ידע מקצועי במסגרת כנסים/השתלמויות נמצא כגבוה יותר בהשוואה לשיעור המשתפים במסגרת זו (85.4% בהשוואה ל- 66.1% בהתאמה). במקום השלישי, 55.5% מהמשתתפים דיווחו כי משתפים בידע המקצועי שברשותם באמצעות הדואר האלקטרוני, ואילו 81.9% מהמשתתפים ציינו כי הם מקבלים ידע מתוך קריאת מאמרים המקצועיים.

147 ר( ממצא חשוב העולה מהניתוח הוא מיעוט השימוש בתקשורת כתובה (מכתבים) והמיקום הנמוך יחסית של השימוש בתקשורת באמצעות הטלפון לצורך קבלת ידע ותרומת ידע. בלוח הבא יוצג שיעור הרופאים המשתפים בידע מקצועי בערוצים השונים. כחלק מתהליך ניתוח הממצאים ביקשנו לבחון קיומם של הבדלים בתהליכי שיתוף ידע בחלוקה לבחירת ערוצי שיתוף נבחרים ) דוא"ל, טלפון ופורומים מקצועיים באינטרנט). מעלים כי הממצאים קיימים הבדלים מובהקים בקרב המשתתפים המשתייכים לקבוצות הגיל השונות ביחס לשיעור שיתוף הידע באמצעות דוא"ל (0.01>p χ). 2,11.99= שיעור המשתפים כך, באמצעות דוא"ל נמצא כגבוה ביותר בקרב משתתפים גילאי (35.36%), ואילו שיעור המשתפים הנמוך ביותר באמצעי זה נמצא בקרב רופאים גילאי 61+ (5.71%), זאת באופן מובהק. נמצאו הבדלים מובהקים בקרב המשתתפים בעלי וותק שונה בתחום העיסוק ביחס לשיעור שיתוף הידע באמצעות דוא"ל (0.05>p χ). 2,8.21= כך, שיעור המשתפים באמצעות דוא"ל נמצא כגבוה ביותר בקרב משתתפים בעלי וותק של שנה (39.31%), ואילו שיעור המשתפים הנמוך ביותר באמצעי,(16.41%) זה נמצא בקרב הרופאים בעלי וותק הנמוך מ- 5 שנים בתחום התמחותם זאת באופן מובהק. נמצאו הבדלים מובהקים בקרב המשתתפים בעלי היקף משרה שונה ביחס לשיעור שיתוף הידע באמצעות הטלפון (0.01>p χ). 2,9.07= כך, שיעור המשתפים באמצעות הטלפון נמצא כגבוה ביותר באופן מובהק בקרב רופאים אשר עובדים מעל משרה מלאה (43.4%), ואילו שיעור המשתפים הנמוך ביותר באמצעי זה נמצא בקרב רופאים אשר עובדים משרה חלקית (30.19%). שיעור המשתפים באמצעות הפורומים המקצועיים באינטרנט נמצא כנמוך יותר באופן מובהק בקרב רופאים החברים באגודות מקצועיות בחו"ל בהשוואה לרופאים אשר אינם חברים באגודות אלה.(χ 2 =5.21, p<0.05) נמצאו הבדלים מובהקים בקרב המשתתפים בעלי דרגה אקדמית שונה ביחס לשיעור שיתוף הידע באמצעות הפורומים המקצועיים באינטרנט (0.05>p χ). 2,9.30= כך, שיעור המשתפים באמצעות הפורומים המקצועיים באינטרנט נמצא כגבוה ביותר באופן מובהק בקרב רופאים בעלי תואר דוקטור לרפואה ללא תארים נוספים (72.88%), ואילו שיעור המשתפים הנמוך ביותר באמצעי זה נמצא בקרב קבוצת המתמחים (1.69%) ' לוח 83 בפרק הנספחים).

148 מספר ערוצים לשיתוף ולקבלת ידע בין עמיתים בחלק זה נבחנו תהליכי שיתוף וקבלת ידע בחלוקה לבחירת ערוצי שיתוף. ביקשנו לבחון קיומם של הבדלים במשתני הרקע והיכולת כתלות בטווח השימוש במבחר ערוצי שיתוף וקבלת ידע. מהממצאים עולה כי כ- 60% מהרופאים מדווחים כי הם נוהגים לשתף ידע באמצעות שני ערוצים לפחות (ממוצע 2.87). בעוד שכ- 85% מהרופאים מדווחים כי הם נוהגים לקבל ידע משני ערוצים לפחות (ממוצע 3.72). ככלל, שיעורי קבלת הידע גבוהים משיעורי תרומת הידע. מתוך המחקר עולים ממצאים מובהקים נוספים בחלוקה למשתני הרקע השונים (ר' לוח 84 בפרק הנספחים). תרומת ידע א. שיעור הרופאים המועסקים במשרה מלאה, ומעל משרה מלאה, נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב רופאים המשתפים ידע ביותר משני ערוצים בהשוואה לרופאים המשתפים ידע בשני 34.70% 65.30% ערוצים או פחות (58.33% בהשוואה ל % בהתאמה, בהשוואה ל- בהתאמה, p<0.05.(χ 2 =6.69, ב. שיעור החברים באגודה מקצועית בחו"ל המשתפים ידע ביותר משני ערוצים נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בהשוואה לחברים באגודה מקצועית מסוג זה המשתפים ידע בשני ערוצים או פחות (72.55% בהשוואה ל % בהתאמה, 0.01>p χ). 2,15.70= מכאן, כי רופאים החברים באגודה מקצועית בחו"ל משתפים במספר ערוצים רב יותר בהשוואה לרופאים שאינם חברים באגודה מקצועית בחו"ל. ג. שיעור הרופאים בעלי תואר דוקטור לרפואה (ללא תארים נוספים ובעלי תארים נוספים) ותואר פרופסור נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב המשתתפים אשר משתפים ידע ביותר משני ערוצים בהשוואה לרופאים המשתפים ידע בשני ערוצים או פחות (59.57% בהשוואה ל % בהשוואה ל % בהשוואה ל 19.23% בהתאמה, בהתאמה, 80.77% בהתאמה, 67.39%.(χ 2 =13.34, p<0.01 ד. שיעור הרופאים המועסקים בבי"ח ובמרפאה פרטית/עצמאים כמקום עבודתם העיקרי נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב משתתפים המשתפים ידע ביותר משני ערוצים בהשוואה

149 לרופאים המשתפים ידע בשני ערוצים או פחות (69.36% בהשוואה ל % בהתאמה, 59.65% בהשוואה ל % בהתאמה, p<0.01.(χ 2 =15.01, ה. שיעור הרופאים העוסקים ברפואה שניונית נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב המשתתפים המשתפים ידע ביותר משני ערוצים בהשוואה לרופאים המשתפים ידע בשני ערוצים או פחות 64.14%) בהשוואה ל % בהתאמה, p<0.01.(χ 2 =6.71, ו. מספר הערוצים בהם נוהגים המשתתפים לשתף ידע נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב רופאים החברים באגודה מקצועית בחו"ל בהשוואה לרופאים שאינם חברים באגודות מסוג זה 3.31) בהשוואה ל בהתאמה, p<0.01.(t=-5.45 (471), ז. מספר הערוצים בהם נוהגים המשתתפים לשתף ידע נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב רופאים העוסקים ברפואה שניונית בהשוואה לרופאים העוסקים ברפואה ראשונית (3.03 בהשוואה ל בהתאמה, p<0.01.(t=-4.22 (448), ח. נמצאו הבדלים מובהקים בקרב המשתתפים בחלוקה לקבוצות גיל שונות ביחס למספר ערוצי תקשורת לשיתוף ידע (0.05>p 3.74=F). (3,499), כך, בגילאי משתפים ידע במספר נמוך יותר 2.64) של ערוצי תקשורת בהשוואה למשתתפים גילאי בהשוואה ל בהתאמה,.(p<0.05 ט. נמצאו הבדלים מובהקים בקרב משתתפים בעלי היקף משרה שונה ביחס למספר ערוצי תקשורת לשיתוף ידע (0.01>p 5.45=F). (2,487), כך, בעלי משרה חלקית משתפים ידע במספר נמוך יותר של ערוצי תקשורת בהשוואה לבעלי משרה מלאה ויותר (2.55 בהשוואה ל בהתאמה, 0.01>p). י. נמצאו הבדלים מובהקים בקרב משתתפים בעלי דרגה אקדמית שונה ביחס למספר ערוצי תקשורת לשיתוף ידע p<0.01).(f=6.66 (3,474), כך, מתמחים משתפים ידע במספר ערוצי תקשורת נמוך יותר בהשוואה לרופאים בדרגות אקדמיות גבוהות יותר (2.14 בהשוואה ל- 3.54, 3.02 ו בהתאמה, 0.01>p). בנוסף, בעלי תואר פרופסור משתפים ידע במספר ערוצי תקשורת גבוה יותר באופן מובהק בהשוואה לרופאים בעלי תואר דוקטור ללא תארים נוספים (3.02 בהשוואה ל בהתאמה, 0.05>p).

150 יא. נמצאו הבדלים מובהקים בקרב המשתתפים בהקשר למקום עבודה עיקרי שונה ביחס למספר ערוצי תקשורת לשיתוף ידע (0.01>p 12.95=F). (2,465), כך, הרופאים המועסקים בבי"ח כמקום עבודתם העיקרי משתפים ידע במספר גבוה יותר של ערוצי תקשורת באופן מובהק בהשוואה למועסקים במרפאת קופ"ח/מרפאה בקהילה/צה"ל כמקום עבודתם העיקרי (3.17 בהשוואה ל בהתאמה,.(p<0.01 ערוצי קבלת ידע א. ב. כ- 85% מהמשיבים דיווחו כי הם נוהגים לקבל ידע מיותר משני ערוצי תקשורת (ממוצע 3.72). שיעור מקבלי הידע מיותר משני ערוצים נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב חברים באיגוד המקצועי בארץ ובחו"ל בהשוואה לרופאים אשר אינם חברים באיגודים מסוג זה (86.16% 92.16% ;χ2=7.42, p<0.01 בהשוואה ל % בהתאמה, בהשוואה ל % בהתאמה,.(χ2=11.34, p<0.01 ג. נמצאו הבדלים מובהקים בין המועסקים בחלוקה למקום העבודה העיקרי ביחס לקבלת ידע מיותר משני ערוצי התקשורת (0.01>p,10.26=χ2). כך, שיעור מקבלי הידע מיותר משני ערוצים נמצא כגבוה ביותר באופן מובהק בקרב רופאים המועסקים בבי"ח כמקום עבודתם העיקרי (90.64%), ואילו שיעור מקבלי הידע מיותר משני ערוצים נמצא כנמוך ביותר בקרב רופאים המועסקים במרפאות פרטיות/עצמאיות כמקום עבודתם העיקרי (78.95%). ד. שיעור מקבלי הידע מיותר משני ערוצים נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב הרופאים העוסקים ברפואה שניונית בהשוואה לרופאים העוסקים ברפואה ראשונית (88.49% בהשוואה ל % בהתאמה, p<0.05.(χ2=4.81 ה. מספר הערוצים בהם נוהגים המשתתפים לקבל ידע נמצא גבוה יותר באופן מובהק בקרב רופאים החברים באגודה מקצועית בארץ ובחו"ל בהשוואה לרופאים אשר אינם חברים באגודות מסוג זה (3.78 בהשוואה ל בהתאמה, (471) 2.79-=t, 0.01>p; 3.98 בהשוואה ל בהתאמה,.(t=-3.54 (331.09), p<0.01

151 ו. נמצאו הבדלים מובהקים בקרב המשתתפים המשתייכים לקבוצות גיל שונות ביחס למספר ערוצי תקשורת לקבלת ידע (0.01>p 3.99=F). (3,499), כך משתתפים גילאי מקבלים ידע ממספר 3.49) נמוך יותר של ערוצי תקשורת בהשוואה למשתתפים גילאי בהשוואה ל בהתאמה, 0.01>p). ז. נמצאו הבדלים מובהקים בקרב המשתתפים בעלי וותק שונה בתחום התמחותם ביחס למספר 6-10.(F=3.11 (3,464), p<0.05) ערוצי תקשורת לקבלת ידע כך משתתפים בעלי וותק של שנים א. בתחום התמחותם מקבלים ידע ממספר רב יותר של ערוצי תקשורת בהשוואה למשתתפים בעלי וותק של 21 שנים ומעלה (3.96 בהשוואה ל בהתאמה, 0.05>p). מממצאי המחקר עולה: 30.26% דיווחו כי הם משתפים ידע מקצועי באמצעות 8 4 ערוצים ויותר. ב. נמצאו הבדלים מובהקים בין המשתתפים בחלוקה לקבוצות הגיל השונות ועל-פי מספר הערוצים שבהם נוהגים לשתף ידע (1-3 ערוצים/ 4 ערוצים ומעלה). כך, שיעור הרופאים בגילאי ובגילאי נמצא גבוה יותר בקרב המשתפים ב- 4 ערוצים ויותר בהשוואה לרופאים המשתפים ב- 1-3 ערוצים (36.00% בהשוואה ל % בהתאמה, 40.67% בהשוואה ל % בהתאמה, 0.05>p χ). 2,8.28= מאידך, שיעור הרופאים בגילאי נמצא כגבוה יותר בקרב המשתפים 27.03%) ידע ב- 1-3 ערוצים בהשוואה לרופאים המשתפים ידע ב- 4 ערוצים יותר בהשוואה ל % בהתאמה, p<0.05.(χ 2 =8.28, ג. שיעור הרופאים המועסקים במשרה חלקית נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב אלה 24.62%) המשתפים ידע ב- 1-3 ערוצים בהשוואה לרופאים המשתפים ידע ב- 4 ערוצים ויותר בהשוואה ל % p<0.01.(χ 2 =12.25, בהתאמה, מאידך, שיעור הרופאים המועסקים מעל משרה מלאה נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב אלה המשתפים ידע ב- 4 ערוצים ויותר בהשוואה לרופאים אשר משתפים ידע ב- 1-3 ערוצים (65.10% בהשוואה ל % בהתאמה,.(χ 2 =12.25, p< הערוצים לשיתוף ידע מקצועי הוגדרו בשאלון ככנסים/השתלמויות, פרסום מאמרים מקצועיים, טלפון ומכתבים. עבודה, דוא"ל, פורומים מקצועיים באינטרנט,

152 ר( ד. שיעור הרופאים החברים באגודה מקצועית בחו"ל נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב אלה המשתפים בידע המקצועי באמצעות 4 ערוצים ויותר בהשוואה לרופאים אשר משתפים ידע באמצעות 1-3 ערוצים 50.00%) בהשוואה ל % בהתאמה p<0.01.(χ 2 =28.62, / ה. שיעור הרופאים המועסקים במרפאת קופ"ח או במרפאה בקהילה צה"ל כמקום עבודתם העיקרי נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב הרופאים המשתפים ידע ב- 1-3 ערוצים בהשוואה לרופאים המשתפים ידע ב- 4 ערוצים ויותר (42.59% בהשוואה ל % בהתאמה,,22.10= 2 χ 0.01>p). מאידך, שיעור הרופאים העובדים בבית חולים נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב הרופאים המשתפים ידע ב- 4 ערוצים ויותר (67.13% בהשוואה ל % בהתאמה,,22.10= 2 χ.(p<0.01 ו. שיעור הרופאים בדרגת פרופסור נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב אלה המשתפים ידע ב % ערוצים ויותר בהשוואה לרופאים המשתפים ידע ב- 1-3 (9.86% ערוצים בהשוואה ל- בהתאמה, p<0.05.(χ 2 =10.78, מאידך, שיעור המתמחים נמצא כגבוה יותר בקרב הרופאים המשתפים ידע ב- 1-3 ערוצים בהשוואה לאלה המשתפים ידע ב- 4 ערוצים ויותר (8.87% בהשוואה ל- 3.52% בהתאמה, p<0.05.(χ 2 =10.78, ז. שיעור הרופאים העוסקים ברפואה ראשונית נמצא גבוה באופן מובהק בקרב הרופאים המשתפים ידע ב- 1-3 ערוצים בהשוואה לרופאים המשתפים ידע ב- 4 ערוצים ויותר (38.44% בהשוואה ל- בהתאמה, p<0.01.(χ 2 =18.35, מאידך, שיעור הרופאים העוסקים ברפואה שניונית 17.78% 82.22%) נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב הרופאים המשתפים ידע ב- 4 ערוצים ויותר בהשוואה ל % בהתאמה, p<0.01.(χ 2 =18.35, ' לוח 85 בפרק הנספחים). 1.6 פעילות בקהילות ורשתות מקצועיות בחלק זה ביקשנו לבחון הקשרים שונים של פעילות בקהילות ורשתות מקצועיות ולבצע אבחנה, עפ"י משתני הרקע והיכולת באשר להשתתפות הפעילה של הנחקרים בפעילות במסגרת קהילה/ רשת

153 מקצועית. לוח 26 מציג את שיעור הרופאים הפעילים בקהילות ורשתות מקצועיות ושיעור הרופאים שאינם פעילים במסגרות אלו. לוח 26: שיעור הרופאים הפעילים בקהילות ורשתות מקצועיות ושיעור הרופאים שאינם פעילים במסגרות אלו (אחוזים) χ 2 סה"כ אינו משתתף במסגרת קבוצתית מקצועית משתתף במסגרת קבוצתית מקצועית 63.39% 36.61% % כלל המדגם N=322 N=186 N= * 18.81% 32.29% 39.50% 9.40% N= % 31.06% N= % 22.68% 59.74% N= % 31.52% 28.26% 32.61% 7.61% N= % 26.88% N= % 27.68% 45.76% N= % 23.46% 30.82% 36.98% 8.75% N= % 29.53% N= % 24.49% 54.69% N= % קבוצות גיל מין היקף משרה סה"כ זכר נקבה סה"כ משרה חלקית - עד 39 ש"ש משרה מלאה ש"ש מעל משרה מלאה - 46 ש"ש ויותר סה"כ עד 5 שנים 18.36% 36.07% 16.56% 38.65% 17.74% 36.97% 6-10 שנים שנים וותק (בשנים) בתחום ההתמחות 31.48% N= % 26.38% N= % 29.70% N= % 21 שנים ויותר סה"כ עד 5 שנים 17.98% 35.02% 17.34% 33.53% 17.76% 34.49% 6-10 שנים שנים וותק (בשנים)במקום העבודה העיקרי 7.78** 16.63** 13.32** 26.18% N= % 84.85% N= % 39.06% N= % 21.39% N= % 74.43% N= % 21.02% N= % 24.49% N= % 80.97% N= % 32.35% N= % חברות באגודה מקצועית בארץ חברות באגודה מקצועית בחו"ל דרגה אקדמית 21 שנים ויותר סה"כ לא חבר חבר סה"כ לא חבר חבר סה"כ פרופסור

154 χ 2 תואר ד"ר לרפואה ובעל תואר בתחום נוסף סה"כ 9.62% 77.62% 7.32% N= % 37.61% 12.18% N= % 67.56% N=450 אינו משתתף במסגרת קבוצתית מקצועית משתתף במסגרת קבוצתית מקצועית 10.13% 79.08% 4.25% N= % 37.25% 11.11% N= % 69.28% N= % 75.00% 12.79% N= % 38.27% 14.20% N= % 64.33% N=157 מקום עבודה עיקרי תחום עיסוק תואר ד"ר לרפואה מתמחה סה"כ בית חולים מרפאת קופ"ח בסטטוס שכיר/ עצמאי, מרפאה בקהילה / צה"ל פרטי / עצמאי סה"כ רפואה ראשונית (כללית, ילדים משפחה, בריאות הציבור, פנימית) רפואה שניונית (מקצועית) סה"כ *p<0.05 **p<0.01 מממצאי המחקר עולה כי 63.39% מקרב כלל הרופאים דיווחו כי הינם חברים בקהילות ורשתות חברתיות-מקצועיות כלשהן (פורומים מקצועיים באינטרנט, רשימות תפוצה מקצועיות, קבוצות מקצועיות המקיימות מפגשים פרונטאליים), ו % - דיווחו כי אינם חברים במסגרות מאין אלו. נמצאו הבדלים מובהקים בין משתתפים המשתייכים לקבוצות הגיל השונות ביחס לחברותם בקהילות ורשתות חברתיות-מקצועיות. כך, שיעור הרופאים בגילאי נמצא גבוה יותר באופן מובהק מקרב הרופאים שאינם חברים במסגרות כאלה בהשוואה לרופאים החברים (31.52% בהשוואה ל % p<0.05.(χ 2 =10.58, בהתאמה, מאידך, שיעור הרופאים בגילאי נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב הרופאים החברים בקהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות בהשוואה לרופאים שאינם חברים (39.50% בהשוואה ל % בהתאמה, 0.05>p χ). 2,10.58= נמצאו הבדלים מובהקים בקרב משתתפים בעלי היקף משרה שונה ביחס לחברותם בקהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות. כך, שיעור הרופאים המועסקים במשרה חלקית נמצא כגבוה יותר באופן מובהק מקרב הרופאים אשר אינם חברים במסגרות כאלה בהשוואה לרופאים החברים (26.55% בהשוואה ל % בהתאמה, 0.01>p χ). 2,9.58= זאת ועוד, שיעור הרופאים המועסקים בהיקף שמעל משרה מלאה נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב הרופאים החברים בקהילות/ רשתות חברתיות-

155 מקצועיות בהשוואה לרופאים אשר אינם חברים (59.74% בהשוואה ל % בהתאמה, 9.58= 2 χ.(p<0.01 שיעור החברים באגודות מקצועיות בארץ ובחו"ל נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב הרופאים המשתתפים בקהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות בהשוואה לרופאים שאינם משתתפים במסגרות 39.06% ;χ 2 =7.78, p<0.01 מסוג זה (84.85% בהשוואה ל % בהתאמה, בהשוואה ל % בהתאמה, p<0.01.(χ 2 =16.43, שיעור המתמחים נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב אלה אשר אינם משתתפים בקהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות בהשוואה לאלה המשתתפים במסגרות מסוג זה (12.79% בהשוואה ל- 4.25% בהתאמה, p<0.01.(χ 2 =13.32, בהמשך לניתוח שביצענו בשלב הקודם ביקשנו ללמוד על מידת ההשפעה שישנה לשימוש בטווח רחב של ערוצי ידע מקצועיים על מרכיבי המשתנה התלוי (שיתוף ידע). בלוח 27 מוצגת ההשוואה בין שימוש בערוצי שיתוף ידע מקצועיים לבין מדדי שיתוף ידע. לוח 27: השוואה בין שימוש בערוצי שיתוף ידע מקצועי לבין מדדי שיתוף ידע מדדי שיתוף ידע מדד סטטיסטי שימוש בערוצי ידע מקצועיים F (1,303) 4+ ערוצים N= ערוצים N= ממוצע 16.66** ס "ת ממוצע ס "ת WilksΛ= 0.94, MF(2,302)= 8.33, p<0.01 תרומת ידע נכסיות ידע ממצאי המחקר מעלים כי נמצאו הבדלים מובהקים במדד שיתוף ידע בקרב הרופאים המשתמשים ב- 1-3 ערוצים לבין המשתמשים בארבעה ערוצי תקשורת ומעלה (0.01>p,3.38-=t). מכאן, כי רופאים המשתמשים ב- 1-3 ערוצים הינם בעלי נטייה נמוכה יותר לשיתוף ידע יותר באופן כללי בהשוואה 2.91) לרופאים המשתמשים ב- 4 ערוצים ויותר בהשוואה ל בהתאמה). בניתוח החד-משתני

156 שנעשה נמצא כי מקור ההבדל בין שתי קבוצות הרופאים טמון בתפיסת תרומת הידע. כך, הרופאים המשתמשים ב- 1-3 ערוצים בעלי תפיסת תרומת הידע נמוכה יותר באופן כללי בהשוואה לרופאים המשתמשים ב- 4 ערוצים ויותר (2.35 בהשוואה ל בהתאמה, 0.01>p,16.66=F). בלוח 28 מוצגת ההשוואה בין כמות הערוצים לשיתוף ידע מקצועי לבין מדדי השתייכות. לוח 28: השוואה בין כמות הערוצים לשיתוף ידע מקצועי לבין מדדי ההשתייכות מדדי השתייכות מדד סטטיסטי שימוש בערוצי ידע מקצועיים F (1,303) ** 4+ ערוצים N= WilksΛ= 0.97, MF(2,302)= 4.91, p< ערוצים N= חברתית מקצועית ממוצע ס"ת ממוצע ס"ת ממצאי המחקר מעלים כי נמצאו הבדלים מובהקים במדד ההשתייכות בקרב הרופאים אשר t=-) המשתמשים ב- 1-3 ערוצים לשיתוף לבין כאלה המשתמשים בארבעה ערוצי תקשורת ומעלה 0.01>p,2.48) מכאן, רופאים המשתמשים ב- 1-3 ערוצים לשיתוף הינם בעלי מידת השתייכות נמוכה 2.61) יותר באופן כללי בהשוואה לרופאים המשתמשים ב- 4 ערוצי שיתוף ויותר בהשוואה ל בהתאמה). בניתוח החד-משתני שנעשה נמצא כי מקור ההבדל בין שתי קבוצות הרופאים טמון הן בהשתייכות חברתית והן במקצועית. כך, רופאים המשתמשים ב- 1-3 ערוצים הם בעלי מידת השתייכות חברתית נמוכה יותר באופן כללי בהשוואה לרופאים המשתמשים ב- 4 ערוצים ויותר (1.83 בהשוואה ל בהתאמה, 0.1>p,2.71=F). בנוסף, רופאים המשתמשים ב- 1-3 ערוצים הינם בעלי מידת השתייכות מקצועית נמוכה יותר באופן כללי בהשוואה לרופאים המשתמשים ב- 4 ערוצים ויותר (3.56 בהשוואה ל בהתאמה, 0.01>p,9.77=F). בלוח 29 מוצגת ההשוואה בין שימוש בערוצי ידע מקצועיים לשיתוף לבין מדדי יחסי קרבה.

157 לוח 29: השוואה בין שימוש בערוצי ידע מקצועיים לשיתוף לבין מדדי יחסי קרבה F (1,301) 4.22* יחסי קרבה מחויבות מדד סטטיסטי ערוצי שיתוף 4+ ערוצים N= ערוצים N= ממוצע ס"ת נורמות ממוצע ס"ת אמון ממוצע ס"ת הזדהות ממוצע ס"ת WilksΛ= 0.98, MF(4,298)=1.87, p= ממצאי המחקר מעלים כי נמצאו הבדלים מובהקים במדד יחסי קרבה בקרב הרופאים אשר משתפים (t=-2.04, ידע באמצעות 1-3 ערוצים לבין כאלה המשתפים ידע בארבעה ערוצי תקשורת ומעלה (0.05>p. מכאן, רופאים המשתמשים ב- 1-3 ערוצים לשיתוף הינם בעלי מידת יחסי קרבה חלשים 3.33) יותר באופן כללי בהשוואה לרופאים המשתמשים ב- 4 ערוצי שיתוף ויותר בהשוואה ל בהתאמה). בניתוח החד-משתני שנעשה נמצא הבדל בין רופאים המשתפים ידע באמצעות 1-3 ערוצים לבין הרופאים המשתפים ידע באמצעות 4 ערוצים ויותר ביחס למידת מחויבותם המקצועית. מכאן, רופאים המשתפים ידע באמצעות 1-3 ערוצים בעלי מידת מחויבות נמוכה יותר בהשוואה לרופאים המשתפים ידע ב- 4 ערוצים ויותר (2.95 בהשוואה ל בהתאמה). בחלק זה ביקשנו לבחון את בחירת השיוכים להשתתפות בקהילות/ רשתות מקצועיות וקיומם של הבדלים בחלוקה למשתני הרקע והיכולת הממצאים מוצגים בלוח 30.

158 לוח 30: שיעור הרופאים המשתתפים בקהילות/ רשתות מקצועיות-חברתיות שונות (אחוזים) משתתף בקבוצה משתתף ברשימת מקצועית המקיימת משתתף בפורום מקצועי תפוצה/ דיוור מקצועית מפגשים באינטרנט (אזכורים) list) ( פרונטאליים/פנים אל (אזכורים) פנים (אזכורים ( 31.69% 48.43% 16.93% כלל המדגם N= ** 10.69% 35.85% 40.88% 12.58% N= % 34.78% N= % 25.48% 57.96% N= % 17.95% 39.10% 33.33% N= ** 15.00% 16.25% 39.38% 29.38% N= * N= ** 17.70% 34.98% 39.92% 7.41% N= % 30.89% N= ** 16.67% 21.25% 62.08% N= % 18.72% 36.17% 30.21% N= % 18.93% 34.57% 24.28% N= ** N= % 32.56% 37.21% 6.98% N= % 29.07% N= % 20.73% 58.54% N= % 20.78% 32.47% 29.87% N= % 21.43% 30.95% 28.57% N=84 χ קבוצות גיל מין סה"כ χ 2 היקף משרה זכר נקבה סה"כ χ 2 וותק (בשנים) בתחום ההתמחות משרה חלקית - עד 39 ש"ש משרה מלאה ש"ש מעל משרה מלאה - 46 ש"ש ויותר סה"כ χ 2 עד 5 שנים 6-10 שנים שנים וותק (בשנים)במקום העבודה העיקרי 21 שנים ויותר סה"כ χ 2 עד 5 שנים 6-10 שנים שנים חברות באגודה מקצועית 21 שנים ויותר סה"כ χ 2

159 בארץ לא חבר משתתף בפורום מקצועי באינטרנט (אזכורים) משתתף ברשימת תפוצה/ דיוור מקצועית ( list) (אזכורים) 14.16% משתתף בקבוצה מקצועית המקיימת מפגשים פרונטאליים/פנים אל פנים (אזכורים) 12.24% 87.76% N= ** 53.06% 46.94% N= ** 5.16% 12.26% 79.35% 3.23% N= % 37.01% 9.74% N= % 67.76% N=152 *p<0.05 **p< % N= % 39.82% N= ** 6.03% 10.78% 78.88% 4.31% N= % 37.87% 11.49% N= % 69.20% N=224 חבר סה"כ 18.18% 81.82% N=77 χ 2 חברות באגודה מקצועית בחו"ל לא חבר חבר סה"כ 59.74% 40.26% N=77 χ 2 דרגה אקדמית פרופסור תואר ד"ר לרפואה ובעל תואר בתחום נוסף תואר ד"ר לרפואה מתמחה סה"כ 7.41% 11.11% 80.25% 1.23% N=81 χ 2 מקום עבודה עיקרי בית חולים מרפאת קופ"ח בסטטוס שכיר/ עצמאי, מרפאה בקהילה / צה"ל פרטי / עצמאי סה"כ 51.25% 37.50% 11.25% N=80 χ 2 תחום עיסוק רפואה ראשונית (כללית, ילדים, משפחה, בריאות הציבור, פנימית) רפואה שניונית (מקצועית) סה"כ 29.73% 70.27% N=74 הערה: מדובר במספר אזכורים, כיוון שלמרואיינים ניתנה אפשרות לבחור יותר מאופציית תשובה אחת. מנתוני המחקר, עולה כי 48.43% מכלל האזכורים מתייחסים לחברות ברשימות תפוצה מקצועיות, 31.69% מכלל האזכורים מתייחסים לחברות בקהילת ידע מקצועית המקיימת מפגשים פרונטאליים, ו % מכלל האזכורים מתייחסים לחברות בפורום מקצועי באינטרנט.

160 נמצאו הבדלים מובהקים בין משתתפים בחלוקה לקבוצות גיל השונות ביחס לאזכור חברותם ברשימת תפוצה מקצועית. כך, שיעור הרופאים בגילאי נמצא גבוה יותר באופן מובהק בקרב χ 2 =11.37 הרופאים החברים במסגרת מסוג זה בהשוואה לרופאים מקבוצות גיל אחרות (39.92%, 60+ מאידך, שיעור הרופאים גילאי נמצא כנמוך ביותר באופן מובהק בקרב הרופאים.(p<0.01 החברים במסגרת מסוג זה בהשוואה לרופאים מקבוצות גיל אחרות (0.01,41%>p χ). 2,11.37= נמצאו הבדלים מובהקים בקרב המשתתפים כתלות בהיקף המשרה בהתייחס לאזכור חברותם ברשימת תפוצה מקצועית. כך, שיעור האזכורים של רופאים המועסקים בהיקף של מעל למשרה מלאה נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב הרופאים החברים במסגרת מסוג זה בהשוואה לרופאים χ 2 =10.60, ו % מועסקים במשרה חלקית ומלאה (62.08% בהשוואה ל % בהתאמה 0.01>p). מאידך, שיעור הרופאים המועסקים במשרה חלקית נמצא נמוך ביותר באופן מובהק בקרב רופאים שאזכרו כי הם חברים במסגרת מסוג זה בהשוואה לרופאים המועסקים במשרה מלאה ומעל למשרה מלאה (16.67% בהשוואה ל % ו % בהתאמה, 0.01>p χ). 2,10.60= שיעור החברים באגודה מקצועית בארץ נמצא גבוה יותר באופן מובהק בקרב הרופאים המשתתפים ברשימת תפוצה מקצועית בהשוואה לרופאים שאינם חברים באגודה מסוג זה (85.84% בהשוואה ל % בהתאמה, p<0.01.(χ 2 =6.66, נמצאו הבדלים מובהקים בין משתתפים בחלוקה לדרגה אקדמית ביחס לאזכור חברותם ברשימת תפוצה מקצועית. כך, שיעור הרופאים בעלי תואר ד"ר לרפואה נמצא כגבוה ביותר באופן מובהק בקרב הרופאים שאזכרו חברותם במסגרת מסוג זה בהשוואה לרופאים בעלי תארים אחרים (78.88%,.(χ 2 =6.59, p<0.01 נמצאו הבדלים מובהקים בקרב משתתפים המשתייכים לקבוצות גיל שונות ביחס לאזכור השתתפותם בקבוצות מקצועיות המקיימות מפגשים פרונטאליים. כך, שיעור הרופאים גילאי נמצא כגבוה ביותר באופן מובהק בקרב הרופאים החברים במסגרת מסוג זה בהשוואה לרופאים (χ 2 =22.93, p<0.01 מקבוצות גיל (40.88%, אחרות מאידך, שיעור הרופאים גילאי נמצא כנמוך ביותר באופן מובהק בקרב הרופאים החברים במסגרת מסוג זה בהשוואה לרופאים מקבוצות גיל אחרות,10.69%) p<0.01.(χ 2 =22.93,

161 נמצאו הבדלים מובהקים בין משתתפים כתלות בוותק במקום עבודתם העיקרי באשר לאזכור השתתפותם בקבוצה המקיימת מפגשים פרונטאליים. כך, שיעור הרופאים המועסקים בתקופת וותק של שנים במקום עבודתם העיקרי נמצא כגבוה ביותר באופן מובהק בקרב הרופאים שאזכרו כי הם חברים במסגרת מסוג זה בהשוואה לרופאים העובדים מספר שונה של שנים בתחום התמחותם (39.38%, 0.01>p χ). 2,11.24= בנוסף, שיעור הרופאים אשר תקופת הוותק שלהם במקום עבודתם העיקרי אינה עולה על 5 שנים בנמוך יותר באופן מובהק בקרב רופאים שאזכרו כי הם חברים.(χ 2 =11.24, p<0.01 במסגרת מסוג זה בהשוואה לרופאים העובדים בתק' וותק שונה (15.00%, שיעור החברים באגודה מקצועית בארץ נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב רופאים שאזכרו את השתתפותם בקבוצה המקיימת מפגשים פרונטאליים בהשוואה לרופאים ואשר דווחו כי אינם חברים באיגוד מסוג זה (87.76% בהשוואה ל % בהתאמה, 0.01>p χ). 2,6.37= שיעור החברים באגודות מקצועיות בחו"ל נמצא כנמוך יותר באופן מובהק בקרב הרופאים שאזכרו כי הם משתתפים בקבוצה מקצועית המקיימת מפגשים פרונטאליים בהשוואה לרופאים שאינם חברים באגודות מסוג זה (46.94% בהשוואה ל % בהתאמה, 0.01>p χ). 2,20.75= נמצאו הבדלים מובהקים בין משתתפים בחלוקה לדרגה אקדמית ביחס לאזכור חברותם בקבוצה מקצועית המקיימת מפגשים פרונטאליים. כך, שיעור הרופאים בעלי תואר ד"ר לרפואה נמצא כגבוה ביותר באופן מובהק בקרב הרופאים שאזכרו חברותם במסגרת מסוג זה בהשוואה לרופאים בעלי תארים אחרים,79.35%) p<0.01.(χ 2 =7.03, נתונים אודות להלן רופאים החברים ביותר ממסגרת מקצועית-חברתית אחת, כלל הרופאים לפי מספר הקבוצות המקצועיות החברתיות בהן חברים המשתתפים. נמצאו הבדלים מובהקים בין משתתפים בחלוקה לקבוצות גיל שונות (0.01>p 5.28=F). (3,499), רופאים בגילאי כך, חברים במספר מסגרות מועט בהשוואה לרופאים בגילאי.1 ( בהשוואה ל בהתאמה, 0.01>p). רופאים בגילאי חברים במספר קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות מועט.2 בהשוואה לרופאים בגילאי ( בהשוואה ל בהתאמה, 0.01>p).

162 ר( נמצאו הבדלים מובהקים בחלוקה להיקף משרה ומספר מסגרות השתייכות (0.05>p 3.87=F). (2,487), כך, רופאים המועסקים בהיקף משרה חלקי חברים במספר קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות נמוך יותר בהשוואה לרופאים המועסקים בהיקף של מעל משרה מלאה (0.83 בהשוואה ל בהתאמה, 0.05>p). ממצאי המחקר מעלים כי רופאים החברים באיגודים מקצועיים בארץ או בחו"ל חברים במספר קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות גבוה יותר בהשוואה לרופאים אשר אינם חברים באיגודים 1.26 ;t=-2.68 (471), p<0.01 מסוג זה (1.03 בהשוואה ל בהתאמה, בהשוואה ל בהתאמה,.(t=-4.75 (471), p<0.01 נמצאו הבדלים מובהקים בין משתתפים בחלוקה לדרגות אקדמיות שונות (0.01>p 4.46=F). (3,474), כך, מתמחים נמצאו כחברים במספר קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות נמוך יותר באופן מובהק בהשוואה לרופאים בדרגות אקדמיות אחרות-פרופסור, ד"ר לרפואה ובעל תואר בתחום נוסף, וד"ר לרפואה בלבד (0.49 בהשוואה ל- בהתאמה >p; 0.49 בהשוואה ל בהתאמה 0.01>p; ' לוח 86 בפרק הנספחים) בהשוואה ל בהתאמה, 0.01>p) 1.7 בחירת התייחסות להשתתפות בקהילה/ רשת ידע מקצועית בחלק זה ביקשנו לבחון קיומם של הבדלים במשתני הרקע והיכולת כתלות בבחירת ההשתתפות בקהילה/ רשת מקצועית אותה ביקשו להעריך. בלוח 31 מוצג שיעור הרופאים שהתייחסו לחברותם באחת מהקהילות או רשתות הידע המקצועיות. לוח 31: שיעור הרופאים שבחרו להתייחס לחברותם בפורום מקצועי באינטרנט, ברשימת תפוצה ובקבוצה מקצועית המקיימת מפגשים פרונטאליים (אחוזים) χ 2 סה"כ בחר להתייחס לחברותו בפורום מקצועי באינטרנט בחר להתייחס לחברותו ברשימת תפוצה בחר להתייחס לקבוצה מקצועית המקיימת מפגשים פרונטאליים N=74 N=174 N=87 N=508 כלל המדגם 14.57% 34.25% 17.13% % 29.17** 10.96% 32.88% 41.10% 15.07% 16.86% 32.56% 43.02% 7.56% 22.99% 34.48% 35.63% 6.90% 23.46% 30.82% 36.98% 8.75% קבוצות גיל

163 χ 2 סה"כ סה"כ N= % 29.53% N= % 24.49% 54.69% N=490 בחר להתייחס לחברותו בפורום מקצועי באינטרנט בחר להתייחס לחברותו ברשימת תפוצה בחר להתייחס לקבוצה מקצועית המקיימת מפגשים פרונטאליים N= % 33.78% N= % 27.78% 54.17% N=72 N= % 31.61% N= % 22.62% 60.12% N=168 N= % 28.74% N= % 21.43% 58.33% N=84 מין היקף משרה זכר נקבה סה"כ משרה חלקית - עד 39 ש"ש משרה מלאה ש"ש מעל משרה מלאה - 46 ש"ש ויותר סה"כ 9.86% 12.57% 13.92% עד 5 שנים 15.60% 15.49% 38.03% 15.57% 39.52% 21.52% 36.71% 17.74% 36.97% וותק (בשנים) בתחום 6-10 שנים ההתמחות שנים 36.62% N= % N= % N= % N= שנים ויותר סה"כ 14.86% 22.81% 17.65% עד 5 שנים 23.27% 13.51% 40.54% 16.96% 38.60% 24.71% 30.59% 17.76% 34.49% 6-10 שנים שנים וותק (בשנים)במקום העבודה העיקרי 9.04* 12.54** 23.81** 31.08% N= % 90.14% N= % 42.25% N= % 7.04% 81.69% 4.23% N= % 42.03% 21.64% N= % 83.65% N= % 35.22% N= % 10.24% 79.52% 4.82% N= % 36.31% 27.06% N= % 80.77% N= % 38.46% N= % 10.00% 83.75% N= % 38.27% 24.49% N= % 80.97% N= % 32.35% N= % 9.62% 77.62% 7.32% N= % 37.61% חברות באגודה מקצועית בארץ* חברות באגודה מקצועית בחו"ל דרגה אקדמית מקום עבודה עיקרי 21 שנים ויותר סה"כ לא חבר חבר סה"כ לא חבר חבר סה"כ פרופסור תואר ד"ר לרפואה ובעל תואר בתחום נוסף תואר ד"ר לרפואה מתמחה סה"כ בית חולים מרפאת קופ"ח

164 χ 2 בסטטוס שכיר/ עצמאי, מרפאה בקהילה / צה "ל פרטי / עצמאי סה"כ 12.18% N=468 בחר להתייחס לחברותו בפורום מקצועי באינטרנט בחר להתייחס לחברותו ברשימת תפוצה בחר להתייחס לקבוצה מקצועית המקיימת מפגשים פרונטאליים 8.70% N= % N= % N=81 סה"כ 38.24% 61.76% N= % 67.90% N= % 72.60% N= % 67.56% N=450 תחום עיסוק רפואה ראשונית (כללית, ילדים, משפחה, בריאות הציבור, פנימית) רפואה שניונית (מקצועית) סה"כ הערה: הלוח אינו כולל התייחסות לרופאים שהעדיפו שלא לבחור לאופציה כלשהי. זוהי למעשה הקבוצה שאינה נוטלת חלק בפעילות בקהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות מסוג כלשהו. מהנתונים המוצגים בלוח 31 מקצועית (34.25%). עולה כי מרבית המשיבים בחרו להתייחס לחברותם ברשימת תפוצה נמצאו הבדלים מובהקים בקרב המשתתפים המשתייכים לקבוצות גיל שונות ביחס לבחירתם להתייחס לחברותם בקהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות (0.01>p χ). 2,29.17= כך, א. שיעור הרופאים בגילאי נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב הבוחרים להתייחס לחברותם בפורום מקצועי באינטרנט בהשוואה לבוחרים בחברותם בקבוצות מקצועיות המקיימות מפגשים פרונטאליים (22.99% בהשוואה ל % בהתאמה). ב. שיעור הרופאים בגילאי נמצא כנמוך יותר באופן מובהק בקרב הבוחרים להתייחס לחברותם בפורום מקצועי באינטרנט בהשוואה לאלה למתייחסים לחברותם בקבוצות מקצועיות המקיימות מפגשים פרונטאליים (35.63% בהשוואה ל % בהתאמה). +61 ג. שיעור הרופאים בגילאי שבחרו בחברותם בפורום מקצועי באינטרנט נמצא כנמוך יותר באופן מובהק בהשוואה לאלה שבחרו להתייחס לחברותם בקבוצות מקצועיות המקיימות מפגשים פרונטאליים (6.90% בהשוואה ל % בהתאמה). שיעור הרופאים החברים באגודות מקצועיות בארץ נמצא כנמוך יותר באופן מובהק בקרב הבוחרים להתייחס לחברותם בפורום מקצועי באינטרנט בהשוואה לבוחרים להתייחס לחברותם בקבוצות

165 χ 2 =9.04 מקצועיות המקיימות מפגשים פרונטאליים (80.77% בהשוואה ל % בהתאמה,,.(p<0.05 שיעור הרופאים החברים באגודות מקצועיות בחו"ל נמצא נמוך באופן מובהק בקרב הבוחרים להתייחס לחברותם ברשימת תפוצה בהשוואה לאלה שבחרו להתייחס לחברותם בקבוצות מקצועיות המקיימות מפגשים פרונטאליים (35.22% בהשוואה ל % בהתאמה, 0.01>p ). χ 2,12.54= בלוח 32 מוצג וותק חברות בקהילות ורשתות ידע מקצועיות בחלוקה על-פי משתני רקע לוח 32: וותק חברות בקהילות ורשתות ידע מקצועיות לפי משתני רקע חציון ממוצע ס"ת כלל המדגם קבוצות גיל** מין* זכר נקבה עד 5 שנים וותק (בשנים) בתחום ההתמחות** 6-10 שנים שנים שנים ויותר עד 5 שנים וותק (בשנים)במקום העבודה העיקרי** 6-10 שנים שנים שנים ויותר היקף משרה משרה חלקית - עד 39 ש"ש משרה מלאה ש"ש מעל משרה מלאה - 46 ש"ש ויותר חברות באגודה מקצועית בארץ** לא חבר חבר חברות באגודה מקצועית בחו"ל** לא חבר חבר דרגה אקדמית** פרופסור תואר ד"ר לרפואה ובעל תואר בתחום נוסף תואר ד"ר לרפואה מתמחה

166 חציון ממוצע ס"ת מקום עבודה עיקרי תחום עיסוק בית חולים מרפאת קופ"ח בסטטוס שכיר /עצמאי, מרפאה בקהילה/ צה"ל פרטי/ עצמאי רפואה ראשונית (כללית, ילדים, משפחה, בריאות הציבור) רפואה שניונית (מקצועית) לא בחר בחר חברות בפורום מקצועי באינטרנט - מפגשים פרונטאליים מהווים קב' התייחסות** חברות ברשימת תפוצה מקצועית - מפגשים פרונטאליים קב' התייחסות* לא בחר בחר *p<0.05 **p<0.01 מהממצאים עולה כי וותק החברות ממוצע בקהילות ורשתות מקצועיות עומד על 6.6 שנים. עולה כי קיימים הבדלים מובהקים בין רופאים בחלוקה לקבוצות גיל שונות ביחס לשנות הוותק בחברות בקהילות ורשתות ידע מקצועיות (0.01>p 20.16=F). (3,284), כך, רופאים בגילאי הם בעלי וותק נמוך ביותר במסגרת חברתית-מקצועית בהשוואה לרופאים מבוגרים יותר (2.91), ואילו הרופאים גילאי 61+ הינם בעלי וותק גבוה יותר באופן מובהק בהשוואה לרופאים צעירים יותר.(13.32) גברים נמצאו כבעלי מספר שנות וותק גבוה יותר במסגרת חברתית-מקצועית בהשוואה לנשים (7.13 בהשוואה ל בהתאמה, p<0.05.(t=2.43 (247.57), נמצאו הבדלים מובהקים בקרב רופאים בעלי וותק שונה בתחום התמחותם ביחס לוותק החברות במסגרת חברתית-מקצועית p<0.01).(f=12.25 (3,272), כך, לרופאים בעל וותק של למעלה מ- 21 שנה בתחום התמחותם מספר שנות.1 חברות גבוה יותר באופן מובהק בהשוואה לרופאים בעלי וותק הנמוך יותר מ ;p<0.01 שנה (9.61 בהשוואה ל בהתאמה, בהשוואה ל בהתאמה, 0.01>p; 9.61 בהשוואה ל בהתאמה, 0.01>p).

167 נמצאו הבדלים מובהקים בין רופאים כתלות בשנות הוותק במקום עבודתם העיקרי ביחס לוותק במסגרת חברתית-מקצועית p<0.01).(f=12.91 (3,284), 1. כך, הרופאים בעל וותק של למעלה מ- 21 שנה במקום עבודתם העיקרי בעלי וותק גבוה יותר באופן מובהק בהשוואה לרופאים בעלי וותק הנמוך יותר מ- 21 שנה 9.87 בהשוואה ל >p; בהתאמה, בהשוואה ל בהתאמה, 9.87) 0.01>p). בהשוואה ל בהתאמה, >p; 2. רופאים בעלי וותק במקום עבודתם שאינו עולה על 5 שנים נמצאו כבעלי וותק חברות נמוך יותר באופן מובהק בהשוואה לרופאים בעלי וותק שנה (3.74 בהשוואה ל בהתאמה, 0.01>p). חברים באגודות מקצועיות בארץ ובחו"ל נמצאו כבעלי וותק גבוה יותר במסגרת חברתית-מקצועית בהשוואה לרופאים אשר אינם חברים באיגודים מסוג זה (6.98 בהשוואה ל בהתאמה,.(t=-2.94 (179.63), p<0.01 בהשוואה ל בהתאמה, 8.06 ;t=-4.54 (101.87), p<0.01 נמצאו הבדלים מובהקים בקרב הרופאים בעלי דרגה אקדמית שונה ביחס למספר שנות הוותק במסגרת חברתית-מקצועית (0.01>p 5.43=F). (3,272), כך, בעלי תואר פרופסור נמצאו כבעלי מספר שנות חברות גבוה יותר במסגרת חברתית-מקצועית בהשוואה לרופאים בעלי תארים אחרים, ואילו מתמחים נמצאו בעלי מספר שנות חברות הנמוך ביותר (12.00, , 6.54, בהתאמה, 0.01>p). חברים בפורום מקצועי באינטרנט וחברים ברשימת תפוצה מקצועית נמצאו כבעלי וותק חברות נמוך יותר במסגרת חברתית-מקצועית בהשוואה לרופאים שלא בחרו קבוצות אלה כקבוצות התייחסות 5.69 ;t=3.01 (187.67), p<0.01 בהשוואה ל בהתאמה, בהשוואה ל בהתאמה, 4.98).(t=2.39 (267.83), p<0.05 הממצאים מצביעים על כך שמספר החברים הממוצע בקהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות עומד על 1554 חברים בקרב המשיבים. נמצאו הבדלים מובהקים בקרב הרופאים בעלי דרגה אקדמית שונה ביחס למספר חברים בקבוצה חברתית-מקצועית p<0.01).(f=4.10 (3,198), כך, מתמחים נמצאו כחברים בקבוצה חברתית- מקצועית בעלת מספר חברים גבוה יותר באופן מובהק בהשוואה לרופאים בעלי תואר ד"ר לרפואה

168 ר( ותואר בתחום נוסף והן בהשוואה לרופאים בעלי תואר ד"ר לרפואה בלבד (14,409 חברים בממוצע ' לוח 87 בפרק הנספחים). בהשוואה ל- 668 חברים ו חברים בממוצע בהתאמה, 0.01>p) 1.8 מדד שיתוף ידע בחלק זה ייבחן המשתנה התלוי (מדד שיתוף הידע) ומדדי המשנה (תפיסת תרומת הידע ותפיסת נכסיות הידע) בחלוקה למשתני הרקע והיכולת בכדי ללמוד על קיומם של הבדלים בחלוקה למתנים השונים. בלוח 33 מוצג מדד שיתוף הידע בחלוקה למשתני הרקע. לוח 33: מדד שיתוף ידע (מדד כללי, תת-מדד תפיסת תרומת הידע, תת-מדד תפיסת נכסיות הידע) 1 לפי משתני רקע (אחוז הרופאים שענו "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד ") תפיסת נכסיות הידע N % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % מדד שיתוף ידע תפיסת תרו מת הידע N N=69 N=6 N=27 N=31 N=5 N=50 N=19 % 13.04** 22.19% 11.11% 26.47% 25.20% 16.67% 23.36% 19.59% N % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % χ χ 2 כלל המדגם קבוצות גיל מין זכר נקבה χ 2 N=18 N= % 45.28% N=4 N= % 15.09% N=6 N= % 22.64% וותק (בשנים) בתחום ההתמחות עד 5 שנים 6-10 שנים N= % N= % N= % שנים N= % N= % N= % 21 שנים ויותר χ 2 N=26 N=31 N= % 54.39% 51.30% N=11 N=11 N= % 19.64% 22.32% N=15 N=15 N= % 26.32% 29.57% וותק (בשנים)במקום העבודה העיקרי עד 5 שנים 6-10 שנים שנים N= % N= % N=22 N= % 18.87% N= % N= % היקף משרה 21 שנים ויותר χ 2 משרה חלקית - עד 39 ש"ש

169 מדד שיתוף ידע תפיסת תרו מת הידע תפיסת נכסיות הידע N % N % N % N= % N= % N=25 משרה מלאה ש"ש 34.25% N=85 N=18 N=121 N=84 N=55 N=6 N=18 N=117 N=7 N=72 N=58 N=20 N=49 N=92 N=112 N=41 N=85 N= * 47.75% 40.00% 49.19% 47.19% 48.67% 31.58% 62.07% 48.15% 63.64% 47.37% 50.88% 55.56% 53.85% 46.46% 48.28% 48.24% 54.84% 41.98% N=40 N=11 N=52 N=31 N=32 N=5 N=8 N=49 N=2 N=35 N=20 N=11 N=13 N=47 N=43 N=26 N=47 N= * 4.08* 4.78* 12.70** 22.73% 25.00% 21.40% 17.71% 28.57% 27.78% 28.57% 20.50% 18.18% 23.49% 18.02% 30.56% 14.13% 24.61% 19.03% 30.59% 30.72% 13.92% N= % N= % N= % 8.87** N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % 6.48** N= % N= % חברות באגודה מקצועית בארץ מעל משרה מלאה - 46 ש"ש ויותר χ 2 חברות באגודה מקצועית בחו"ל לא חבר חבר χ 2 דרגה אקדמית לא חבר חבר χ 2 מקום עבודה עיקרי פרופסור תואר ד"ר לרפואה ובעל תואר בתחום נוסף תואר ד"ר לרפואה מתמחה χ 2 תחום עיסוק בית חולים מרפאת קופ"ח בסטטוס שכיר / עצמאי, מרפאה בקהילה/ צה"ל פרטי/ עצמאי χ 2 רפואה ראשונית (כללית, ילדים, משפחה, בריאות הציבור) חברות בפורום מקצועי באינטרנט רפואה שניונית (מקצועית) χ 2 חברות ברשימת תפוצה לא בחר בחר מובהקות לא בחר בחר **p<0.01 *p< אלה העומדים מעל ל על-פי מדד שיתוף ידע מנתוני המחקר, המוצגים בלוח 33, עולה כי כ- 27% מהמשיבים דיווחו על שיעורים גבוהים-גבוהים מאוד של שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות בהן הינם חברים.

170 שיעור הרופאים שדיווחו כי שיתוף ידע בתוך הקהילות והרשתות המקצועיות שבחרו מתרחשת במידה גבוהה נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב החברים באגודות מקצועיות בחו"ל בהשוואה לאלה שאינם חברים באגודות מסוג זה (35.96% בהשוואה ל % בהתאמה, p<0.01 ). χ 2,8.87= שיעור הרופאים אשר דיווחו כי שיתוף ידע בתוך הקהילות והרשתות המקצועיות נמצאה כנמוכה יותר באופן מובהק בקרב הבוחרים לדווח על חברותם ברשימת תפוצה מקצועית בהשוואה לבוחרים בקהילות ורשתות אחרות (20.86% בהשוואה ל % בהתאמה, p<0.01 ). χ 2,6.48= כ- 22% דיווחו על תפיסת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות בהן הינם חברים כגבוהה-גבוהה מאוד. נמצאו הבדלים מובהקים בקרב משתתפים בעלי וותק שונה בתחום התמחותם ביחס לתפיסת תרומת הידע בתוך קבוצות חברתיות-מקצועיות בהן הינם חברים (0.01>p χ). 2,13.04= כך, שיעור הרופאים שדיווחו כי לידע בתוך קבוצות אלה תרומה רבה נמצא כגבוה ביותר באופן מובהק בקרב הרופאים בעלי וותק של שנים בתחום התמחותם (33.94%), ואילו שיעור הרופאים שדיווחו על תרומה מועטה יחסית לקב' הגיל האחרות נמצאה בקרב רופאים בעלי וותק של 5 שנים לכל היותר בתחום התמחותם (10.53%). שיעור הרופאים שדיווחו כי לתרומת ידע בתוך קבוצות אלה הערכה רבה נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב החברים באגודות מקצועיות בחו"ל בהשוואה לאלה אשר אינם חברים באיגוד מסוג זה 28.57%) בהשוואה ל % בהתאמה, p<0.05.(χ 2 =4.70, שיעור הרופאים שדיווחו כי לידע בתוך קבוצות חברתיות-מקצועיות תרומה רבה נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב העוסקים ברפואה שניונית בהשוואה לאלה המתמחים ברפואה ראשונית 24.61%) בהשוואה ל % בהתאמה p<0.05.(χ 2 =4.08, רופאים שבחרו להתייחס לחברותם בפורומים מקצועיים באינטרנט העריכו באופן מובהק במידה רבה את תרומת הידע בהשוואה לרופאים שבחרו קבוצות התייחסות אחרות (30.59% בהשוואה ל % בהתאמה, p<0.05.(χ 2 =4.78, שיעור הרופאים שדיווחו כי לידע בתוך קבוצות אלה תרומה רבה נמצא כנמוך יותר באופן מובהק בקרב רופאים שבחרו לדווח על חברותם ברשימת תפוצה בהשוואה לאלה שאינם חברים במסגרת מסוג זה (13.92% בהשוואה ל % בהתאמה, 0.01>p χ). 2,12.70=

171 כ- 48% מהמשיבים דיווחו על תפיסת נכסיות הידע המועבר בתוך קהילות/ רשתות חברתיות- מקצועיות אליהן בחרו להתייחס כגבוהה-גבוהה מאוד. שיעור הרופאים אשר דיווחו על נכסיות הידע המועבר בתוך מסגרת חברתית-מקצועית כנמוך יותר באופן מובהק נמצא בקרב הבוחרים ברשימת תפוצה בהשוואה לבוחרים במסגרות אחרות (41.98% בהשוואה ל % בהתאמה, p<0.01.(χ 2 =5.25, 1.9 מדד השתייכות השתייכות הינה מרכיב מרכזי היוצר את ההון החברתי. בחלק זה נבקש לבחון קיומם של הבדלים מובהקים במדד ההשתייכות בחלוקה למשתני הרקע והיכולת של המשתתפים. בלוח 34 מוצג מדד ההשתייכות בחלוקה למתני הרקע. לוח 34: מדד השתייכות (מדד כללי, תת-מדד השתייכות חברתית, תת-מדד השתייכות מקצועית) 1 לפי משתני רקע (אחוז הרופאים שענו "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד " מדד השתייכות (כללי) השתייכות חברתית השתייכות מקצועית N % N % N % N=205 N=36 N=66 N=82 N=20 N=142 N= % 66.67% 62.86% 65.60% 66.67% 64.84% 64.29% N=33 N=11 N=7 N=10 N=4 N=30 N= % 8.47* 20.37% 6.67% 8.26% 14.81% 8.27** 14.02% 3.13% N=63 N=13 N=17 N=24 N=8 N=48 N= % 24.07% 16.19% 19.20% 26.67% 21.92% 15.31% χ χ 2 זכר נקבה χ 2 כלל המדגם קבוצות גיל מין N=24 N= % 69.23% N=6 N= % 11.54% N=8 N= % 15.38% וותק (בשנים) בתחום ההתמחות עד 5 שנים 6-10 שנים N= % N= % N= % שנים N= % N=8 8.51% N= % 21 שנים ויותר χ 2 N=39 N= % 62.50% N=12 N= % 10.71% N=14 N= % 16.07% וותק (בשנים)במקום העבודה העיקרי עד 5 שנים 6-10 שנים N= % N=8 7.21% N= % שנים N= % N=7 8.97% N= % 21 שנים ויותר

172 מדד השתייכות (כללי) השתייכות חברתית השתייכות מקצועית N N=35 N=47 N=116 N=28 N=159 N=107 N=80 N=12 N=25 N=154 N=5 N=94 N=73 N=28 N=63 N=122 N=144 N=61 N= * 17.44** N=87 % 64.81% 64.38% 64.80% 62.22% 64.37% 60.11% 70.18% 63.16% 89.29% 63.11% 45.45% 62.25% 63.48% 77.78% 67.74% 62.24% 62.07% 71.76% 76.13% 53.70% N N=10 N=6 N=17 N=2 N=27 N=14 N=15 N=1 N=3 N=25 N=2 N=12 N=14 N=5 N=11 N=17 N=25 N=8 N=21 N=12 *p<0.05 **p<0.01 % 18.87% 8.45% 9.66% 4.65% 11.16% 8.09% 13.39% 5.88% 11.11% 10.42% 18.18% 8.00% 12.61% 14.29% 11.96% 8.90% 11.06% 9.52% 13.91% 7.55% N N=15 N=13 N=34 N=7 N=52 N=29 N=30 N=3 N=7 N=47 N=2 N=22 N=25 N=12 N=21 N=33 N=50 N=13 N=37 N= * 7.08* % 27.78% 17.81% 18.99% 15.56% 21.05% 16.29% 26.32% 15.79% 25.00% 19.26% 18.18% 14.57% 21.74% 33.33% 22.58% 16.84% 21.55% 15.29% 23.87% 16.05% χ 2 היקף משרה חברות באגודה מקצועית בארץ חברות באגודה מקצועית בחו"ל משרה חלקית - עד 39 ש"ש משרה מלאה ש"ש מעל משרה מלאה - 46 ש"ש ויותר מובהקות לא חבר חבר χ 2 דרגה אקדמית מקום עבודה עיקרי לא חבר חבר מובהקות פרופסור תואר ד"ר לרפואה ובעל תואר בתחום נוסף תואר ד"ר לרפואה מתמחה χ 2 תחום עיסוק בית חולים מרפאת קופ"ח בסטטוס שכיר /עצמאי, מרפאה בקהילה/ צה"ל פרטי/ עצמאי χ 2 רפואה ראשונית (כללית, ילדים,משפחה, בריאות הציבור) חברות בפורום מקצועי באינטרנט - מפגשים פרונטאליים מהווים קב' התייחסות רפואה שניונית (מקצועית) χ 2 חברות ברשימת תפוצה מקצועית - מפגשים פרונטאליים קב' התייחסות לא בחר בחר χ 2 לא בחר בחר 1 אלה העומדים מעל ל על-פי מדד ההשתייכות

173 מממצאי המחקר, המוצגים בלוח 34, עולה כי כ- 20% מכלל הרופאים דיווחו על תחושת השתייכות גבוהה-גבוהה מאוד לקבוצות חברתיות-מקצועיות אליהן בחרו להתייחס במחקר. שיעור הרופאים שדיווחו על תחושת השתייכות גבוהה בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב החברים באגודות מקצועיות בחו"ל בהשוואה לאלה שאינם חברים באגודות אלה (26.32% בהשוואה ל % בהתאמה, 0.05>p χ). 2,4.33= נמצאו הבדלים מובהקים בקרב משתתפים בחלוקה למקום עבודה עיקרי ביחס לתחושת השתייכותם לקבוצות חברתיות-מקצועיות p<0.05).(χ 2 =7.08, כך, שיעור הרופאים שדיווחו על תחושת השתייכות גבוהה נמצא כגבוה ביותר באופן מובהק בקרב הרופאים המועסקים במרפאות פרטיות/מקצועיות כמקום עבודתם העיקרי (33.33%), באופן יחסי, שיעור הרופאים העובדים בבית חולים כמקום עבודתם העיקרי דווחו על תחושת השתייכות בעוצמה הנמוכה ביותר לקהילות ולרשתות שאליהן בחרו להתייחס 14.57% (בסה"כ נחקרים דווחו על עוצמה גבוהה של תחושת השתייכות). כ- 11% בקרב כלל הרופאים דיווחו על תחושת השתייכות חברתית לקבוצות חברתיות-מקצועיות אליהן בחרו להתייחס בעוצמה גבוהה-גבוהה מאוד. זאת בהשוואה לתחושת השתייכות מקצועית גבוהה- גבוהה מאוד שדווחה על-ידי כ- 65% מכלל הרופאים נמצאו הבדלים מובהקים בקרב המשתתפים המשתייכים לקבוצות גיל שונות ביחס לעוצמת תחושת ההשתייכות החברתית לקבוצות חברתיות-מקצועיות אליהן בחרו להתייחס במחקר (,8.47= 2 χ כך, 0.05>p). שיעור הרופאים שדיווחו על תחושת השתייכות חברתית גבוהה נמצא כגבוה ביותר באופן מובהק בקרב הרופאים בגילאי (20.37%), ואילו שיעור הרופאים אשר דיווחו על מידת השתייכות חברתית נמוכה יחסית הינה בקרב רופאים בגילאים (6.67%) שיעור הרופאים שדיווחו על תחושת השתייכות חברתית גבוהה נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב גברים בהשוואה לנשים (14.02% בהשוואה ל- 3.13% בהתאמה, 0.01>p χ). 2,8.27= שיעור הרופאים שדיווחו על תחושת השתייכות מקצועית גבוהה נמצא כנמוך יותר באופן מובהק בקרב הבוחרים להתייחס לרשימת תפוצה מקצועית בהשוואה לאלה שבחרו להתייחס לקהילות המקיימות מפגשים פרונטאליים (53.70% בהשוואה ל % בהתאמה, 0.01>p χ). 2,17.46=

174 נמצאו הבדלים מובהקים בקרב רופאים בעלי דרגות אקדמיות שונות ביחס לעוצמת תחושת ההשתייכות המקצועית לקבוצות חברתיות-מקצועיות אליהן בחרו להתייחס במחקר, (,0.05>p 9.50= 2 χ). כך, שיעור הרופאים שדיווחו על תחושת השתייכות מקצועית גבוהה נמצא כגבוה ביותר באופן מובהק בקרב הרופאים בעלי תואר ד"ר לרפואה ובעלי תואר בתחום נוסף (89.29%), ואילו שיעור הרופאים אשר דיווחו על מידת השתייכות מקצועית נמוכה יחסית הינה בקרב מתמחים.(45.45%) שיעור הרופאים שדיווחו על תחושת השתייכות מקצועית גבוהה נמצא כנמוך יותר באופן מובהק בקרב הרופאים אשר בחרו להתייחס לחברותם ברשימת תפוצה מקצועית בהשוואה לאלה אשר לא χ 2 =17.44 בחרו להתייחס לחברותם בקבוצה מסוג זה (53.70% בהשוואה ל % בהתאמה,.(p< מדד יחסי קירבה מדד יחסי הקרבה, כמו מדד ההשתייכות משמש כמרכיב ההון החברתי. מכיוון שמדד זה הוא מרכזי במחקר הנוכחי ביקשנו לבחון בחלק זה את מדד יחסי הקרבה על מרכיביו בחלוקה למשתני הרקע והיכולת בכוונה לבחון קיומם של הבדלים בין הקבוצות השונות. בלוח 35 מוצג מדד יחסי הקירבה בחלוקה למשתני הרקע. לוח 35: מדד יחסי קירבה (מדד כללי, תת-מדד מחויבות, תת-מדד נורמות, תת-מדד אמון, תת-מדד 1 הזדהות) לפי משתני רקע (אחוז הרופאים שענו "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד ") מדד יחסי קירבה (כללי) מחויבות נורמות אמון הזדהות N % N % N % N % N % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % χ χ 2 זכר נקבה כלל המדגם קבוצות גיל מין

175 מדד יחסי קירבה (כללי) מחויבות נורמות אמון הזדהות N N=12 N=17 % 32.43% 32.69% N N=23 N=33 % 60.53% 63.46% N N=16 N=26 % 42.11% 50.00% N N=13 N=18 % 34.21% 34.62% N N=15 N=25 % 39.47% 48.08% χ 2 וותק (בשנים) בתחום ההתמחות עד 5 שנים 6-10 שנים N= % N= % N= % N= % N= שנים 54.95% N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % וותק (בשנים)במקום העבודה העיקרי 21 שנים ויותר מובהקות עד 5 שנים 6-10 שנים N= % N= % N= % N= % N= שנים 51.33% N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % היקף משרה 21 שנים ויותר χ 2 משרה חלקית - עד 39 ש"ש משרה מלאה ש"ש N= % N= % N= % 10.35** N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % 3.80* N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % N= % חברות באגודה מקצועית בארץ מעל משרה מלאה - 46 ש"ש ויותר χ 2 חברות באגודה מקצועית בחו"ל לא חבר חבר χ 2 דרגה אקדמית לא חבר חבר χ 2 פרופסור תואר ד"ר לרפואה ובעל תואר בתחום נוסף תואר ד"ר לרפואה 123=N 51.46% N= % N= % N= % N= % N= % מקום עבודה עיקרי מתמחה χ 2 תחום עיסוק בית חולים מרפאת קופ"ח בסטטוס שכיר / עצמאי, מרפאה בקהילה / צה"ל פרטי/ עצמאי χ 2 רפואה ראשונית

176 מדד יחסי קירבה (כללי) מחויבות נורמות אמון הזדהות N % N= % N= % N= % 11.37** N= % N= % N % N= % N= % N= % N= % N= % N % N= % N= % N= % 22.50** N= % N= % N % N= % N= % N= % 25.47** N= % N= % N % N= % N= % N= % 19.08** N= % N= % רפואה שניונית (מקצועית) חברות בפורום מקצועי χ 2 באינטרנט - מפגשים לא בחר פרונטאליים מהווים קב' התייחסות חברות ברשימת תפוצה מקצועית - מפגשים פרונטאליים קב ' התייחסות בחר χ 2 לא בחר בחר *p<0.05 **p< אלה העומדים מעל ל על-פי מדד יחסי קירבה מממצאי המחקר, המוצגים בלוח 35, עולה כי כ- 51% מהמשיבים העריכו במידה רבה- רבה מאוד את יחסי הקרבה בקהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות בהן בחרו כגבוהה-גבוהה מאוד. שיעור הרופאים שהעריכו מידה רבה- רבה מאוד בשיעורים גבוהים יותר את יחסי הקרבה נמצא בקרב רופאים שבחרו להתייחס לחברותם ברשימת דיוור מקצועית בהשוואה לבוחרים להתייחס לחברותם בקהילה מקצועית המקיימת מפגשים פרונטאליים ( 38.46% בהשוואה ל % בהתאמה,.(χ 2 =19.08, p<0.01 כ- 39% דיווחו על מידת מחויבות בקהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות אליהן בחרו להתייחס כגבוהה-גבוהה מאוד. שיעור הרופאים אשר דיווחו על מידת מחויבות גבוהה נמצא כנמוך יותר באופן מובהק בקרב הבוחרים להתייחס לחברותם ברשימת תפוצה מקצועית בהשוואה לבוחרים בקהילות מקצועיות המקיימות מפגשים פרונטאליים (25.00% בהשוואה ל % בהתאמה, 0.01>p χ). 2,25.47= שיעור הרופאים שדיווחו על מידת מודעות לנורמות נמצא כנמוך יותר באופן מובהק בקרב הבוחרים χ 2 =22.50 ברשימת תפוצה מקצועית בהשוואה לאחרים (42.31% בהשוואה ל % בהתאמה,.(p<0.01

177 שיעור הרופאים שדיווחו על מידת אמון גבוהה בחברי המסגרת החברתית-המקצועית בה בחרו נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב חברים באגודות מקצועיות בחו"ל בהשוואה לרופאים אשר אינם חברים באגודות מסוג זה (71.43% בהשוואה ל % בהתאמה, 0.05>p χ). 2,3.80= כ- 42% דיווחו על מידת הזדהות עם החברים בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות בהן הינם חברים כגבוהה-גבוהה מאוד. שיעור הרופאים שדיווחו על מידת הזדהות גבוהה עם חברי המסגרת החברתית-המקצועית שבחרו נמצא כגבוה יותר באופן מובהק בקרב חברים באגודות מקצועיות בחו"ל בהשוואה לרופאים אשר אינם חברים באגודות מסוג זה (53.57% בהשוואה ל % בהתאמה, 0.01>p χ). 2,10.35= שיעור הרופאים שדיווחו על מידת הזדהות גבוהה נמצא כנמוך יותר באופן מובהק בקרב הבוחרים ברשימת תפוצה מקצועית בהשוואה לאלה שלא בחרו במסגרת זו 32.90%) בהשוואה ל % בהתאמה, p<0.01.(χ 2 =11.47, 1.11 בחירת ערוצי תקשורת במחקר הנוכחי ביקשנו לבחון באלו אמצעי התקשורת יעדיפו הנחקרים לעשות שימוש בסיטואציות שונות ובנוסף מהם טווחי הזמן המוקדשים לכל אמצעי. בלוח 36 מוצגים נתונים העוסקים בהעדפת ערוצי תקשורת כתלות בסיטואציה אליה נקלע המשיב. לוח 36: בחירת ערוצי תקשורת שונים בסיטואציות שונות (באחוזים ובמספר מוחלט) כאשר הינך מעוניין כאשר הינך מעוניין להביע בפני עמיתך את לספר לעמיתך שמצאת צערך על אירוע טרגי שארע במשפחתו תשובה לשאלה שהציג בפניך מספר המשיבים כאשר אתה מעוניין להציע לעמיתך פתרון לבעיה שנתקלו בה בעבודתם כאשר אתה מעוניין להציע לחבר לעבודה להיפגש עימך במקום בילוי מחוץ למקום העבודה באופן כללי, באיזה אמצעי תקשורת, מאלה המוזכרים לעיל, תעדיף להשתמש? % מספר המשיבים מספר המשיבים מספר המשיבים מספר % המשיבים 36.03% 32.19% 30.57% 1.21% N=178 N=159 N=151 N=6 % 29.84% 61.32% 8.23% 0.62% N=145 N=298 N=40 N=3 % 29.88% 31.91% 36.59% 1.63% N=147 N=157 N=180 N=8 % 71.05% 21.05% 5.87% 2.02% N=351 N=104 N=29 N= % 27.79% 39.96% 2.43% N=147 N=137 N=197 N=12 תקשורת פנים אל פנים תקשורת באמצעות טלפון תקשורת באמצעות הדואר האלקטרוני תקשורת בכתב (מכתב,מזכר) % N= % N= % N= % N= % N=493 סה"כ

178 ר( ר( מהנתונים עולה כי כ- 40% מכלל המשיבים דיווחו כי יבחרו להשתמש בתקשורת באמצעות הדוא"ל כאשר הם מעוניינים לספר לעמיתיהם שמצאו תשובה לשאלה שהציגו בפניהם. כ- 71% דיווחו כי יבחרו להשתמש בתקשורת פנים אל פנים כאשר הינם מעוניינים להביע בפני עמיתיהם את צערם על אירוע טראגי שארע במשפחתם. כ- 61% דיווחו כי ישתמשו בטלפון כאשר הם מעוניינים להציע לחבריהם להיפגש עימם במקום בילוי מחוץ למקום עבודתם. כאשר הנחקרים מעוניינים להציע לעמיתיהם פתרון לבעיה שנתקלו בה בעבודתם, יעדיפו להשתמש בתקשורת פנים אל פנים, בתקשורת באמצעות הטלפון והן בתקשורת באמצעות דוא"ל בשיעור דומה (כשליש בהתאמה על כל ערוץ תקשורת). באופן דומה, יעדיפו לעשות שימוש בכל שלושת האופציות הללו (תקשורת פנים אל פנים, תקשורת באמצעות הטלפון ותקשורת באמצעות הדוא"ל) תקשורת). בשיעור דומה (כשליש בהתאמה על כל סוג של מכאן כי כאשר מדובר בנושאים אישיים הדרך המועדפת היא תקשורת וורבלית (מילולית (בטלפון או במפגש פנים אל פנים) כאשר מדובר בתחום מקצועי, ברמת דיווח חד סטרית (דיווח על תשובה לשאלה) יעדיפו רופאים לעשות שימוש בדואר אלקטרוני בעוד שכאשר מדובר בנושא המצריך קבלת החלטה (הצעת פתרון לבעיה) ישנו יתרון קל לשימוש בדואר אלקטרוני כאשר שיעורים גבוהים בחרו באופציה של מפגש פנים אל פנים ושיחה בטלפון. מהממצאים עולה כי מספר השעות היומיות הנמוך ביותר מוקדש על-פי דיווח עצמי, למשלוח וטיפול במכתבים ו/או מזכרים בנושאים מקצועיים (ממוצע 0.90). מאידך, מספר שעות הגבוה ביותר ביום מוקדש למפגשים פנים אל פנים בנושאים מקצועיים (ממוצע 1.83) ' לוח 88 בפרק הנספחים). מממצאי המחקר עולה כי ההערכה הכללית לתרומתה של התקשורת נמצאה כבינונית-גבוהה (ממוצע.(3.72 הערכת תרומתה של התקשורת המילולית (באמצעות הטלפון ופנים אל פנים) נתפסת כגבוהה יותר ' לוח 89 בהשוואה לתרומת התקשורת באמצעות דוא"ל (3.82 בהשוואה ל בהתאמה) בפרק הנספחים).

179 בלוח 37 מוצגים הקשרים בין מדד תרומה חברתית של תקשורת לבין מספר שעות המוקדש לסוגי תקשורת שונים. 1 לוח 37: בדיקת קשרים (מתאמי פירסון) בין מדד תרומה חברתית של תקשורת לבין מספר שעות המוקדש לסוגי תקשורת שונים מדד תקשורת כללי מדד תקשורת מילולית.86 (**) 3 מדד תקשורת באמצעות דוא"ל הערכתמספר השעות הממוצע ביום המוקדש למפגשים פנים אל פנים בנושאים מקצועיים 4 הערכתמספר השעות הממוצע ביום המוקדש 5 לשיחות טלפון בנושאים מקצועיים -לא כולל שיחות עם פציינטים (**) (**).31 (**) (*).13 (*).18(**) (**) (*) 6 הערכתמספר השעות הממוצע ביום המוקדש למשלוח וקבלת דואר אלקטרוני בנושאים מקצועיים -לא כולל תכתובת דואר אלקטרוני עם מטופלים 7 מדד שיתוף ידע - כללי 8 מדד תפיסת תרומת הידע.87(**) (*) מדד תפיסת נכסיות הידע.34 (**).77(**) -.12(*) *p<0.05 **p<0.01 הממצאים מצביעים על קיומו של קשר ליניארי, חיובי, חלש ומובהק בין מספר שעות ממוצע המוקדש למשלוח וקבלת אי-מיילים בנושאים מקצועיים לבין תפיסת תרומתה של תקשורת באמצעות דוא"ל (0.01>p,0.12=r). כך, ככל שתפיסת הרופאים את תרומת התקשורת באמצעות דוא"ל הינה חיובית יותר כך, מספר שעות אשר מוקדש למשלוח וקבלת אי-מיילים בנושאים מקצועיים הינו רב יותר. נמצא קשר ליניארי, חיובי, חלש ומובהק בין המדד הכללי של שיתוף ידע לבין תפיסת תרומתה של התקשורת (0.05>p,0.11=r). כך, ככל שתפיסת הרופאים את תרומתה של התקשורת חיובית יותר, כך עולה גם מידת שיתוף ידע בקרבם. כמו כן, נמצא קשר ליניארי, חיובי, חלש ומובהק בין מדד כללי של שיתוף ידע לבין תפיסת תרומתה של תקשורת באמצעות דוא"ל (0.05>p,0.13=r). כך, ככל שתפיסת הרופאים את תרומתה של התקשורת באמצעות דוא"ל הינה חיובית יותר, כך עולה גם מידת שיתוף ידע בקרבם.

180 בנוסף, נמצא קשר ליניארי חיובי, חלש ומובהק בין מדד תפיסת תרומת הידע לבין תפיסת תרומתה של תקשורת באמצעות דוא"ל (0.05>p,0.12=r). כך, ככל שתפיסת הרופאים את תרומתה של התקשורת באמצעות דוא"ל הינה חיובית יותר, כך עולה גם, תפיסת תרומת הידע בקרבם. 2. ממצאים המתייחסים להשערות המחקר בחלק זה נעסוק בהשערות המחקר הדנות במערך הקשרים שבין משתני המחקר השונים. 2.1 יחסי קרבה השערה 1: ההשערה הראשונה של המחקר טוענת כי : "ימצא מתאם חיובי בין מחויבות (א'), מידת המודעות לקיומן של נורמות בקבוצה (ב'), אמון (ג') והזדהות (ד') לבין תרומת ידע." השערה זו נבדקה על-פי שאלון יחסי קרבה ושאלוני שיתוף ידע באמצעות מקדמי מתאם פירסון. עיון בלוח 38 מצביע על אישוש מלא של ההשערה הראשונה של המחקר על נגזרותיה. נמצא קשר ליניארי, חיובי, חזק ומובהק בין תפיסת תרומת הידע לבין מדד יחסי הקרבה, מחויבות ונורמות.(r=0.54, p<0.01; r=0.68, p<0.01; r=0.41, p<0.01) בנוסף, נמצא קשר ליניארי, חיובי, בינוני ומובהק בין תפיסת תרומת הידע לבין מדד האמון וההזדהות כך, ככל שעולות מידת האמון, ידיעת הנורמות, מידת.(r=0.24, p<0.01; r=0.39, p<0.01) המחויבות וההזדהות עולה תרומת הידע. מממצאי המחקר עולה כי המתאם הגבוה ביותר נמצא בין תרומת הידע למחויבות. בלוח 38 מוצגים המתאמים בין מדד שיתוף הידע ומדד יחסי הקרבה על מרכיביו.

181 לוח 38: שיתוף ידע ויחסי קרבה- מקדמי מתאם מדד שיתוף ידע מתאם מדד יחסי קרבה.59** מחויבות.59** נורמות.44** אמון.39** הזדהות.50** N.39**.24**.41**.68**.54** תרומת ידע מתאם N.43**.43**.30**.26**.41** נכסיות ידע מתאם N **p<0.01 השערה 2: ההשערה השנייה של המחקר טוענת כי: "ימצא מתאם חיובי בין מחויבות (א'), מידת המודעות לקיומן של נורמות בקבוצה (ב'), אמון (ג') והזדהות (ד') להערכת נכסיות נבדקה על-פי שאלון יחסי קרבה ושאלוני שיתוף ידע באמצעות מקדמי מתאם פירסון. הידע". השערה זו עיון בלוח 54 מצביע על אישוש מלא של ההשערה השנייה של המחקר לפיה נמצא קשר ליניארי, חיובי, חזק ומובהק בין תפיסת נכסיות הידע לבין תחושה כללית של יחסי הקרבה, תחושת אמון ותחושת הזדהות (0.01>p,0.41=r). ;0.01>p,0.43=r ;0.01>p,0.43=r כך, ככל שעולות התחושה כללית של יחסי קרבה, תחושת אמון ותחושת הזדהות עולה תפיסת נכסיות הידע. בנוסף, נמצא קשר ליניארי, חיובי, בינוני ומובהק בין תפיסת נכסיות הידע לבין תחושת מחויבות מקצועית ומידת המודעות לקיומן של נורמות בקבוצה (0.01>p,0.26=r). ;0.01>p,0.30=r כך, ככל שעולות תחושת מחויבות ומידת המודעות לנורמות עולה תפיסת נכסיות הידע. המתאמים הגבוהים ביותר נמצאו בין תפיסת נכסיות הידע לבין אמון והזדהות זאת ועוד, נמצא קשר ליניארי חיובי ומובהק בין שיתוף ידע לבין מדד יחסי הקרבה, המחויבות, מידת המודעות לקיומן של נורמות, האמון וההזדהות כאשר המתאם הגבוה ביותר נמצא בין שיתוף ידע למחויבות. השערה 3: ההשערה השלישית של המחקר טוענת כי:" ימצא מתאם חיובי בין שימוש באמצעי תקשורת מתווכי מחשב (תקשורת באמצעות רשת האינטרנט) בין עמיתים למקצוע לבין הזדהות".

182 ב( ג( השערה זו נבדקה על-פי שאלון יחסי קרבה, שאלון תדירות השימוש ברשת ושאלון העוסק בערוצי שיתוף וקבלת ידע בקטגוריות השונות באמצעות מקדמי מתאם פירסון. ממצאי המחקר מעלים כי לא נמצא קשר ליניארי מובהק בין תחושת הזדהות לבין תדירות הגישה לקבוצות דיון ופורומים והן בין תחושת הזדהות לבין תדירות הגישה לחדרי שיחה ותוכנות למסרים מיידיים. עוד עולה כי לא נמצא קשר ליניארי מובהק בין תחושת הזדהות לבין בחירת מגוון ערוצים לקבלת ידע באמצעות תקשורת מתווכת מחשב (דוא"ל, פורומים מקצועיים באינטרנט). מנגד, עולה כי נמצא קשר ליניארי, חיובי, חזק ומובהק בין תחושת הזדהות הנחקרים לבין בחירת מגוון ערוצים לשיתוף ידע באמצעות תקשורת מתווכת מחשב (0.05>p,0.12=r). כך, בחירת שימוש בערוצים מתווכי מחשב מרובים (דוא"ל,פורומים מקצועיים באינטרנט) מגבירה את מידת ההזדהות. מכאן נובע כי ההשערה השלישית אוששה חלקית כאשר ההשערה אוששה במתאם עם שיתוף הידע והופרכה באשר למתאם בין הזדהות למספר ערוצים לקבלת ידע. 2.2 שימוש באינטרנט (' השערה 4: השערה רביעית טוענת כי: "ימצאו הבדלים בין (א') שיתוף ידע, ') תרומת ידע ו הערכת נכסיות ידע בחלוקה למאפייני שימוש באינטרנט (משתמשים קלים/ בינוניים/ כבדים)". השערה זו נבדקה על-פי שאלון שימוש באינטרנט ושאלון שיתוף הידע. השערה זו נבדקה בקטגוריות השונות באמצעות ניתוח שונות חד כיווני עם משתנה בלתי תלוי אחד בין נבדקים. ממצאי המחקר המוצגים בלוחות 39 ו- 40 מוכיחים כי השערת המחקר (א') אוששה.

183 בלוח 39 מוצגים הממוצעים, סטיות התקן וניתוח השונות במדד שיתוף הידע בהתייחס למימדי השימוש באינטרנט. לוח 39: ממוצעים, סטיות תקן ותוצאות ניתוח שונות חד משתני (ערכי F ומובהקותם להשוואה במדד שיתוף ידע בין הרופאים על-פי מימדי השימוש באינטרנט F (2,315) 3.09* ממוצע ס"ת משתמש "קל" משתמש "בינוני" משתמש "כבד" N *p<0.05 בלוח 40 מוצג סיכום ניתוח השונות החד כיווני. לוח 40: סיכום של ניתוח שונות חד כיווני להשוואת מדד שיתוף הידע על-פי מימדי השימוש באינטרנט F ממוצע סכום הריבועים ד"ח סכום הריבועים מקור השונות מימדי השימוש באינטרנט 3.09* טעות סה"כ הממצאים מעלים כי קיימים הבדלים מובהקים בין רמת שיתוף ידע בקרב המשתמשים ה"קלים" וה"כבדים", כאשר המשתמשים ה"קלים" משתפים ידע ברמה נמוכה יותר בהשוואה למשתמשים ה"כבדים" (ממוצע 2.88 בהשוואה ל בהתאמה, 0.1>p,3.09=F). בנוסף, נמצא הבדל מובהק בין מידת שיתוף ידע בקרב המשתמשים ה"בינוניים" ו"הכבדים", כאשר המשתמשים ה"בינוניים" משתפים ידע ברמה נמוכה יותר בהשוואה למשתמשים ה"כבדים" (ממוצע 3.01 בהשוואה ל בהתאמה, 0.1>p,3.09=F). מכאן, כי למידת החשיפה והשימוש באינטרנט ישנו קשר למידת שיתוף ידע. מידת שיתוף הידע בקרב משתמשים ל"משתמשים קלים". "כבדים" גבוהה יותר בהשוואה ממצאי המחקר המוצגים בלוחות 41 ו- 42 מוכיחים כי נמצא אישוש להשערה הרביעית (ב') בכך שנמצאו הבדלים מובהקים בין תפיסת רמת תרומת הידע בקרב המשתמשים ה"קלים" וה"כבדים, כאשר המשתמשים ה"קלים" תופסים את תרומת הידע ברמה נמוכה יותר בהשוואה למשתמשים

184 ה"כבדים" (ממוצע 2.35 בהשוואה ל בהתאמה, 0.1>p,2.49=F). מכאן, כי למידת החשיפה והשימוש באינטרנט ישנו קשר למידת תרומת הידע. מידת תרומת הידע בקרב משתמשים "כבדים" גבוהה יותר בהשוואה למשתמשים "קלים". בלוח 41 מוצגים הממוצעים, סטיות התקן ותוצאות הניתוח החד משתני. לוח 41: ממוצעים, סטיות תקן ותוצאות ניתוח שונות חד משתני (ערכי F ומובהקותם להשוואה במדד תרומת ידע בין הרופאים על-פי מימדי השימוש באינטרנט) F (2,308) 2.49 ממוצע ס"ת משתמש "קל" משתמש "בינוני" משתמש "כבד" N בלוח 42 מוצג סיכום ניתוח השונות החד כיווני להשוואת מדד תרומת הידע על-פי מימדי השימוש באינטרנט. לוח 42: סיכום של ניתוח שונות חד כיווני להשוואת מדד תרומת הידע על-פי מימדי השימוש באינטרנט ממוצע סכום F הריבועים מקור השונות סכום הריבועים ד"ח מימדי השימוש באינטרנט טעות סה"כ ממצאי המחקר המוצגים בלוחות 43 ו- 44 מוכיחים כי לא נמצאו הבדלים מובהקים בקרב משתמשים קלים, בינוניים וכבדים ביחס לתפיסת נכסיות הידע. מכאן כי השערת המחקר הרביעית (ג') הופרכה. בלוח 43 מוצג סיכום ניתוח שונות חד כיווני להשוואת מדד הערכת נכסיות הידע על-פי מימדי השימוש באינטרנט.

185 לוח 43: ממוצעים, סטיות תקן ותוצאות ניתוח שונות חד משתני (ערכי F ומובהקותם להשוואה במדד נכסיות הידע בין הרופאים על-פי מימדי השימוש באינטרנט F (2,314) 1.88 ממוצע ס"ת משתמש "קל" משתמש "בינוני" משתמש "כבד" N בלוח 44 מוצג סיכום ניתוח שונות חד כיווני להשוואת מדד הערכת נכסיות הידע על-פי מימדי השימוש באינטרנט. לוח 44: סיכום של ניתוח שונות חד כיווני להשוואת מדד השימוש באינטרנט הערכת נכסיות הידע על-פי מימדי מקור השונות סכום הריבועים ד"ח ממוצע סכום הריבועים F מימדי השימוש באינטרנט טעות סה"כ 2.3 בחירת ערוצי תקשורת השערה 5: השערה חמישית טוענת כי: "מידת שיתוף הידע בקרב חברים ברשתות המתקיימות במרחב הפיסי גבוה בהשוואה לרשתות מקצועיות המתקיימות כרשימות דיוור". השערה זו נבדקה בקטגוריות השונות באמצעות ניתוח שונות רב משתני.MANOVA ממצאי המחקר המוצגים בלוח 45 מעלים כי קיימים הבדלים מובהקים במשתני מדד שיתוף ידע בין רופאים שבחרו להתייחס לחברותם לרשימת דיוור מקצועית באינטרנט לבין רופאים שבחרו להתייחס לחברותם בקהילות המקיימות מפגשים פרונטאליים (0.01>p,4.88-=t). בלוח 45 מוצגת ההשוואה בין חברי רשימות הדיוור לבין חברי קהילות המקיימות מפגשים פרונטאליים ביחס למידת שיתוף הידע.

186 לוח 45: מידת שיתוף ידע- השוואה בין חברי רשימות דיוור לבין חברי קהילות המקיימות מפגשים פרונטאליים F (1,223) **18.37 **10.77 מדדי שיתוף ידע תפיסת תרומת ידע תפיסת נכסיות ידע מדד סטטיסטי השתייכות לרשימת דיוור מקצועית באינטרנט N=68 השתייכות לקהילות המקיימות מפגשים פרונטאליים N= ממוצע ס"ת ממוצע ס"ת WilksΛ=0.91, MF(2,222)=10.45, p<0.01 מהממצאים המוצגים בלוח עולה כי רופאים שבחרו בקהילות המקיימות מפגשים פרונטאליים מעריכים את מידת שיתוף ידע ברמה גבוהה יותר באופן כללי בהשוואה לרופאים שבחרו ברשימת דיוור מקצועית באינטרנט (3.39 בהשוואה ל בהתאמה). בניתוח החד-משתני שנעשה והמוצג בלוח 61 נמצא כי מקור ההבדל בין שתי קבוצות הרופאים טמון הן בתפיסת תרומת הידע והן בנכסיות הידע. כך, הרופאים שבחרו להתייחס לקהילות המקיימות מפגשים פרונטאליים הינם בעלי תפיסת תרומת ידע גבוהה יותר באופן כללי בהשוואה לרופאים שבחרו ברשימת דיוור מקצועית באינטרנט (2.93 בהשוואה ל בהתאמה, 0.01>p,18.37=F). בנוסף, הרופאים שבחרו בקהילות המקיימות מפגשים פרונטאליים בעלי הערכה גבוהה יותר באשר לנכסיות הידע בהשוואה לרופאים שבחרו לרשימת דיוור מקצועית באינטרנט (3.85 בהשוואה ל בהתאמה, 0.01>p,10.77=F). השערה 6: ההשערה השישית טוענת כי: "בסוגיות מקצועיות יעדיפו רופאים לעשות שימוש בדואר אלקטרוני (מדיה בעלת עושר נמוך) על פני אמצעים אחרים (טלפון ומפגש פנים אל פנים)". השערה זו נבדקה בקטגוריות השונות באמצעות התפלגות המשובים שהתקבלו על השאלות הללו. בלוח 46 מוצגת בחירת ערוצי התקשורת בהתייחס לאיתור פתרונות לבעיות מקצועיות.

187 א( לוח 46: בחירת ערוצי תקשורת בהקשר לסוגיות מקצועיות בחירת ערוץ תקשורת הגדרת הסוגיה איתור תשובה לשאלה שהוצגה על-ידי עמית למקצוע הצעת פתרון לבעיה לעמית לעבודה תקשורת פנים אל פנים תקשורת טלפונית תקשורת באמצעות דוא"ל סה"כ n סה"כ % % % % % % % % % n % n % מהנתונים המוצגים בלוח 46 עולה כי כ- 41% מכלל המשיבים דיווחו כי יבחרו להשתמש בתקשורת באמצעות הדוא"ל כאשר הם מעוניינים לספר לעמיתיהם שמצאו תשובה לשאלה שהציגו בפניהם. כאשר הנחקרים מעוניינים להציע לעמיתיהם פתרון לבעיה שנתקלו בה בעבודתם, יעדיפו להשתמש בתקשורת פנים אל פנים, בתקשורת באמצעות הטלפון והן בתקשורת באמצעות דוא"ל בשיעורים דומים (כשליש בהתאמה על כל סוג של תקשורת). 2.4 השתייכות חברתית ומקצועית השערה 7: השערה שביעית טוענת כי: ימצאו הבדלים מובהקים בין רופאים העוסקים ברפואה שניונית בהשוואה לעוסקים ברפואה ראשונית ביחס למשתני שיתוף ידע, ') תרומת ידע והערכת נכסיות הידע (ב'). כך, הערכים הממוצעים של שיתוף ידע, תרומת ידע ונכסיות הידע ימצאו גבוהים יותר באופן מובהק בקרב העוסקים ברפואה שניונית. השערה זו נבדקה בקטגוריות השונות באמצעות ניתוח שונות רב משתני.MANOVA בלוח 47 מוצג ניתוח השוואתי בין רופאים העוסקים ברפואה ראשונית למקצועית ביחס למידת שיתוף הידע.

188 א( ב( לוח 47: מידת שיתוף ידע- השוואה בין רופאים ראשוניים למקצועיים מדדי שיתוף ידע מדד סטטיסטי רופאים ראשוניים N=91 רופאים שניוניים N=191 F (1,280) WilksΛ=0.99, MF(2,279)=1.46, p= תרומת ידע נכסיות ידע ממוצע ס"ת ממוצע ס"ת על פי ממצאי המחקר המוצגים בלוח 47 עולה כי לא נמצאו הבדלים מובהקים בין רופאים העוסקים ברפואה ראשונית לרופאים העוסקים ברפואה שניונית ביחס למידת שיתוף הידע באשר לתפיסת תרומת הידע ותפיסת נכסיות הידע. בכך הופרכה השערת המחקר. השערה 8: השערה שמינית טוענת כי: "ימצאו הבדלים מובהקים בין רופאים העובדים בבי"ח כמקום עבודתם העיקרי לבין רופאים העובדים במרפאת קופ"ח/מרפאה בקהילה/צה"ל כמקום עבודתם (' העיקרי ביחס למשתני שיתוף ') הידע, תרומת ידע ו- הערכת נכסיות הידע. הערכים כך, הממוצעים של שיתוף ידע, תרומת ידע והערכת נכסיות הידע ימצאו גבוהים יותר באופן מובהק בקרב הרופאים העובדים בבי"ח כמקום עבודתם העיקרי". השערה זו נבדקה בקטגוריות השונות באמצעות ניתוח שונות רב משתני.MANOVA בלוח 48 הידע. מוצג ניתוח השוואתי בין רופאים בהתייחס למקום עבודתם העיקרי ביחס למידת שיתוף לוח 48: מידת שיתוף ידע- השוואה בין רופאים שמקום עבודתם העיקרי הוא בית חולים לבין רופאים שמקום עבודתם העיקרי הוא מרפאת קופת חולים/ קהילה / צה"ל F (1,257).05 מדדי שיתוף ידע תרומת ידע מדד סטטיסטי ממוצע עובדים בבי"ח כמקום עיקרי N=148 עובדים במרפאת קופ"ח/מרפאה בקהילה/צה"ל כמקום עיקרי N= ס"ת הערכת נכסיות ידע ממוצע ס"ת WilksΛ=1.00, MF(2,256)=0.62, p=

189 מתוך הממצאים המוצגים בלוח 48 עולה כי לא נמצאו הבדלים מובהקים בין רופאים העובדים בבית חולים כמקום עבודתם העיקרי לרופאים העובדים במרפאות קופ"ח/מרפאות בקהילה/צה"ל כמקום עבודתם העיקרי ביחס למשתני שיתוף הידע: תפיסת תרומת הידע ותפיסת נכסיות הידע. בכך הופרכו השערות המחקר. השערה 9: השערה תשיעית טוענת כי: "ימצא מתאם חיובי בין השתייכות חברתית לבין תרומת ידע." השערה זו נבדקה על-פי שאלון תרומת ידע ושאלון ההשתייכות חברתית באמצעות מקדמי מתאם פירסון. על פי הממצאים המוצגים בלוח 49 עולה כי נמצא קשר ליניארי, חיובי, בינוני ומובהק בין תפיסת תרומת הידע לבין תחושת השתייכות חברתית( p<0.01,0.34=r). כך, ככל שעולה מידת ההשתייכות החברתית של הרופא, כך עולה גם תפיסת תרומת הידע שלו. השערה 10: השערה עשירית טוענת כי: " ימצא מתאם חיובי בין השתייכות חברתית לנכסיות הידע." השערה זו נבדקה על-פי שאלון נכסיות ידע ושאלון ההשתייכות חברתית באמצעות מקדמי מתאם פירסון. על-פי הממצאים המוצגים בלוח 49 עולה כי נמצא קשר ליניארי, חיובי, בינוני ומובהק בין עמדות כלפי נכסיות הידע לבין מידת ההשתייכות חברתית (0.01>p,0.27=r). כך, ככל שעולה מידת ההשתייכות החברתית של הרופא, כך עולה גם מידת ההערכה של הידע שרכש בזכות השתייכותו לקבוצה. השערה 11: השערה אחת עשרה טוענת כי: " ימצא מתאם חיובי בין השתייכות חברתית לבין שיתוף ידע" השערה זו נבדקה על-פי שאלון שיתוף ידע ושאלון ההשתייכות חברתית באמצעות מקדמי מתאם פירסון. בלוח 49 מוצגים המתאמים בין מדד ההשתייכות על מרכיביו לבין שיתוף נכסיות ותרומת הידע. לוח 49: מתאמים בין מדד השתייכות, מדד השתייכות חברתית ומדד השתייכות מקצועית לבין מדד שיתוף ידע, נכסיות ידע ותרומת ידע מדד השתייכות כללי מדד השתייכות חברתית מדד שיתוף ידע.56** ** ** 316 תרומת הידע.48** ** ** 310 נכסיות הידע.43** ** ** 315 **p<0.01 מתאם N מתאם N מתאם N מדד השתייכות מקצועית

190 על-פי הממצאים המוצגים בלוח 49 עולה כי נמצא קשר ליניארי, חיובי, בינוני ומובהק בין שיתוף ידע לבין תחושת השתייכות חברתית (0.01>p,0.38=r). כך, ככל שעולה תחושת השתייכות חברתית של הרופא, כך עולה גם רמת שיתוף הידע שלו. השערה 12: השערה שתיים עשרה טוענת כי: "ימצא מתאם חיובי בין השתייכות מקצועית לבין הערכת נכסיות הידע" השערה זו נבדקה על-פי שאלון העוסק בנכסיות הידע ושאלון השתייכות מקצועית באמצעות מקדמי מתאם פירסון. על-פי הממצאים המוצגים בלוח 49 עולה כי נמצא קשר ליניארי, חיובי, חזק ומובהק בין תפיסת נכסיות הידע לבין תחושת השתייכות מקצועית (0.01>p,0.51=r). כך, ככל שעולה תחושת השתייכות מקצועית של הרופא, כך עולה גם תפיסת נכסיות הידע שרכש באמצעות הקבוצה שאליה בחר להתייחס. השערה 13: השערה שלוש עשרה טוענת כי: "ימצא מתאם חיובי בין השתייכות מקצועית לבין תרומת ידע " השערה זו נבדקה על-פי שאלון תרומת ידע ושאלון השתייכות מקצועית באמצעות מקדמי מתאם פירסון. על-פי הממצאים המוצגים בלוח 49 עולה כי נמצא קשר ליניארי, חיובי, חזק ומובהק בין תפיסת תרומת הידע לבין תחושת השתייכות מקצועית (0.01>p,0.50=r). כך, ככל שעולה תחושת השתייכות מקצועית של הרופא, כך עולה גם תפיסת תרומת הידע. השערה 14: השערה ארבע עשרה טוענת כי: "ימצא מתאם חיובי בין השתייכות מקצועית לבין שיתוף ידע" השערה זו נבדקה על-פי שאלון שיתוף ידע ושאלון השתייכות מקצועית באמצעות מקדמי מתאם פירסון. על-פי הממצאים המוצגים בלוח 49 עולה כי נמצא קשר ליניארי, חיובי, חזק ומובהק בין שיתוף ידע לבין תחושת השתייכות מקצועית (0.01>p,0.61=r). כך, ככל שעולה תחושת השתייכות מקצועית של הרופא, כך עולה גם רמת שיתוף הידע שלו.

191 משתני יכולת השערה 15: השערה חמש עשרה טוענת כי: " ימצא מתאם חיובי בין וותק מקצועי לעמדות כלפי הערכת נכסיות הידע " השערה זו נבדקה על-פי שאלון נכסיות הידע וותק מקצועי באמצעות מקדמי מתאם פירסון. בלוח 50 מוצגים המתאמים בין משתני היכולת לבין תרומת הידע ונכסיות הידע. לוח 50: מתאמים בין משתני יכולת (וותק בתחום המקצועי וותק חברות בקהילה) ובין תרומת ידע ונכסיות ידע וותק מקצועי בתחום העיסוק וותק חברות בקהילה מתאם N מתאם N מדד שיתוף ידע * 290 תרומת הידע נכסיות הידע *p<0.05 הממצאים המוצגים בלוח 50 מעלים כי לא נמצא קשר ליניארי מובהק בין וותק מקצועי לבין הערכת נכסיות הידע. השערה 16: השערה שש עשרה טוענת כי: "ימצא מתאם חיובי בין וותק מקצועי לבין תרומת ידע". השערה זו נבדקה על-פי שאלון תרומת ידע וותק מקצועי באמצעות מקדמי מתאם פירסון. הממצאים המוצגים בלוח 50 מעלים כי לא נמצא קשר ליניארי מובהק בין וותק מקצועי לבין תרומת הידע. השערה 17: השערה שבע עשרה טוענת כי: "ימצא מתאם חיובי בין וותק החברות בקהילה/ הרשת המקצועית לבין הערכת נכסיות הידע". השערה זו נבדקה על-פי שאלון נכסיות הידע וותק חברות בקהילה/ רשת מקצועית באמצעות מקדמי מתאם פירסון. הממצאים המוצגים בלוח 50 מעלים כי לא נמצא קשר ליניארי מובהק בין וותק החברות בקהילה/הרשת המקצועית לבין עמדות כלפי הערכת נכסיות הידע הנרכש באמצעות הקבוצה. השערה 18: השערה שמונה עשרה טוענת כי: "ימצא מתאם חיובי בין וותק החברות בקהילה/ הרשת המקצועית לבין תרומת הידע". השערה זו נבדקה על-פי שאלון תרומת ידע וותק חברות בקהילה/ רשת מקצועית באמצעות מקדמי מתאם פירסון.

192 ב( הממצאים המוצגים בלוח 50 מעלים כי לא נמצא קשר ליניארי מובהק בין וותק החברות בקהילה/הרשת המקצועית לבין תרומת הידע. 2.6 משתני רקע הנחת א-פריורי למחקר טוענת כי: "לא ימצא הבדל מובהק סטטיסטית בין גברים לנשים במשתני שיתוף ידע, הידע נכסיות ותרומת הידע". השערה זו נבדקה בקטגוריות השונות באמצעות ניתוח שונות רב משתני.MANOVA בלוח 51 מוצגת השוואה בין רופאים לרופאות ביחס למידת שיתוף הידע על מרכיביו לוח 51: מידת שיתוף ידע- השוואה בין רופאים גברים לרופאות נשים F (1,308) 1.69 מדדי שיתוף ידע תרומת ידע מדד סטטיסטי ממוצע רופאים גברים N=213 רופאות נשים N= ס"ת נכסיות ידע ממוצע ס"ת WilksΛ= 0.99, MF(2,307)=1.50, p= על-פי ממצאי המחקר המוצגים בלוח 51 עולה כי לא נמצאו הבדלים מובהקים בקרב גברים ונשים ביחס למידת שיתוף הידע, מידת תפיסת תרומת הידע ועמדות כלפי נכסיות הידע הנרכש באמצעות הקבוצה. על-פי הנחת א-פריורי למחקר הערכנו כי "ימצאו הבדלים בין רופאות לרופאים במשתנים (א') היקף משרה ו - ') מספר מקומות עבודה. רופאות עובדות בהיקף שעות נמוך מרופאים ובמספר נמוך יותר של מקומות עבודה". השערה זו נבדקה בניתוח השוואת ממוצעים בשני מדגמים בלתי תלויים. בלוח 52 מוצגת ההשוואה בין רופאים לרופאות בהתייחס למשתני הרקע.

193 לוח 52: משתני רקע- השוואה בין רופאים גברים לרופאות נשים t df 3.39** df= מדד נבדק היקף משרה מדד סטטיסטי ממוצע ס"ת רופאים גברים רופאות נשים N 3.09** df= מספר מקומות עבודה ממוצע ס"ת N **p<0.01 על-פי ניתוח הממצאים המוצג בלוח 52 עולה כי נמצאו הבדלים מובהקים בין גברים לנשים בהיקף משרתם. כך, נמצא כי גברים כעובדים מספר רב יותר של שעות בממוצע בשבוע ביחס לנשים (48.81 בהשוואה ל בהתאמה, 0.01>p,3.39=t). עוד עולה כי נמצאו הבדלים מובהקים בקרב גברים ונשים ביחס למספר מקומות עבודה בהם הינם מועסקים. כך, גברים מועסקים במספר גבוה יותר של מקומות עבודה בממוצע בהשוואה לנשים (2.04 בהשוואה ל בהתאמה, 0.01>p,3.09=t). 3. משתני שיתוף ידע, בחירת ערוצי ידע והון חברתי- ניתוחי רגרסיה מרובה שיתוף ידע לוח 53 מציג ניתוח באמצעות רגרסיה לינארית המנבא שיתוף ידע באמצעות מאפייני הון חברתי. לוח 53: מאפייני הון חברתי המנבאים מדד שיתוף ידע (מדד כללי, תת-מדד תפיסת תרומת הידע, תת-מדד תפיסת נכסיות הידע) רגרסיה ליניארית, מקדמים מתוקננים (β) והלא מתוקננים (B) מדד שיתוף ידע (כללי) תפיסת תרומת הידע תפיסת נכסיות הידע β.04.34** -.14* *.21** B.03.35** -.12* *.19** 1.43 β.01.14*.61** ** -.01 B.02.19*.68** ** β.04.28**.32** * B.04.27**.26** *.91 תחושת השתייכות חברתית תחושת השתייכות מקצועית מחויבות הפרט כלפי הקבוצה מודעות לנורמות הערכת יחסי אמון הזדהות קבוע

194 מדד שיתוף ידע (כללי) תפיסת תרומת הידע תפיסת נכסיות הידע β B β B β B 28.2% % % 302 R 2 N *p<0.05 **p<0.01,53 מניתוח הממצאים באמצעות הרגרסיה הליניארית, המוצג בלוח עולה כי משתני הון חברתי מסבירים 43.4% מהשונות של מידת שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות. נמצא כי תחושת השתייכות מקצועית, תחושת המחויבות, ותחושת ההזדהות של הרופאים משפיעים על מידת שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות. הממצאים המוצגים בלוח 53 מעלים כי ככל שתחושת השתייכות מקצועית עולה, כך עולה גם מידת שיתוף הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות (0.01>p,0.28=β). ככל שתחושת המחויבות עולה, כך עולה גם מידת שיתוף הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות- מקצועיות שונות (0.01>p,0.32=β). ככל שתחושת ההזדהות עולה, כך עולה גם מידת שיתוף הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות- מקצועיות שונות (0.05>p,0.13=β). המשתנה שנמצא כמשפיע ביותר על מידת שיתוף הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות הוא תחושת המחויבות, ואילו המשתנה המשפיע במידה הנמוכה ביותר הוא תחושת ההזדהות. תפיסת תרומת ידע 47.6% מניתוח הממצאים באמצעות הרגרסיה הליניארית עולה כי משתני הון חברתי מסבירים מהשונות של תפיסת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות. נמצא כי תחושת השתייכות מקצועית, תחושת המחויבות, ומידת האמון של הרופאים משפיעים על תפיסת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות. ככל שמידת השתייכות מקצועית עולה, כך עולה גם תפיסת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות (0.05>p,0.14=β). ככל שמידת המחויבות עולה, כך עולה גם תפיסת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות- מקצועיות שונות (0.01>p,0.61=β).

195 ככל שמידת האמון של הרופאים עולה, כך תפיסת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות- מקצועיות שונות יורדת בהתאמה (0.01>p,0.17-=β). אנו מניחים כי קיומו של פער במידת האמון יוצרת מוטיבציה לתרומת ידע כדי להביא את הידע לרמת אמון ראויה. כך ככל שמידת האמון יורדת הרצון לתרום עולה המשתנה המשפיע ביותר על תפיסת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות במידה הגבוהה ביותר הינו תחושת המחויבות, ואילו המשתנה המשפיע במידה הנמוכה ביותר הינו השתייכות מקצועית. תפיסת נכסיות ידע 28.2% מניתוח הממצאים באמצעות הרגרסיה הליניארית עולה כי משתני הון חברתי מסבירים מהשונות של תפיסת נכסיות הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות. נמצא כי תחושת השתייכות מקצועית, תחושת המחויבות, מידת האמון ותחושת ההזדהות של הרופאים משפיעים על תפיסת נכסיות הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות. ככל שתחושת השתייכות מקצועית עולה, כך עולה גם תפיסת נכסיות הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות (0.01>p,0.34=β). ככל שתחושת המחויבות עולה, כך תפיסת נכסיות הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות יורדת בהתאמה (0.05>p,0.14-=β). ככל שמידת האמון של הרופאים עולה, כך עולה גם תפיסת נכסיות הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות (0.05>p,0.17=β). ככל שתחושת ההזדהות עולה, כך עולה גם תפיסת נכסיות הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות- מקצועיות שונות (0.01>p,0.21=β). המשתנים אשר משפיעים על תפיסת נכסיות הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות במידה הגבוהה ביותר הינו השתייכות מקצועית, ואילו המשתנה המשפיע במידה הנמוכה ביותר הינו תחושת המחויבות.

196 מערך ההשפעות של משתני הרקע, היכולת וההון החברתי על שיתוף הידע חלק זה מציג את תוצאות הבדיקה האמפירית של מודל המחקר. נערכו ניתוחי רגרסיה מרובה ורגרסיה לוגיסטית על מנת לאמוד את המשקל היחסי של המשתנים הבלתי תלויים בהשפעתם על כל אחד מהמשתנים התלויים, כמתבקש ממודל המחקר המשוער. מודל המחקר האמפירי כאן מוצג לנוחות הקוראים. בתרשים 13 מוצג מודל המחקר האמפירי הכולל את המשתנים התלויים והבלתי תלויים.

197 תרשים 13: המודל האמפירי

198 ממצאי המחקר מעלים כי המודל התיאורטי אושש ברובו על-ידי הממצאים האמפיריים. כך, הוכח כי קיימים קשרים בין מימדי ההון החברתי (מוטיבציה ויחסי קרבה) לתהליכי שיתוף ידע. ניתוח הנתיבים, אשר יוצג בהמשך, מצביע על השפעות ישירות של המימדים הללו על תהליכי שיתוף ידע. מנגד, השערות המחקר טוענות לקיומם של השפעות וקשרים בין משתני היכולת ומשתני הרקע, הופרכו. מכאן, כי למימדי ההון החברתי ובפרט לקשרים המקצועיים קשר והשפעה על תהליכי שיתוף ידע בקהילות ורשתות מקצועיות. 4.1 משתני רקע ויכולת והשפעתם על שיתוף ידע ובחירת ערוצי שיתוף בלוח 54 מוצגת רגרסיה לינארית לחיזוי מספר ערוצים לשיתוף וקבלת ידע מקצועי בעזרת משתני היכולת. לוח 54: משתני היכולת המנבאים מספר ערוצים לשיתוף ולקבלת ידע מקצועי רגרסיה ליניארית, מקדמים מתוקננים (β) והלא מתוקננים (B) (411=N) וותק (בשנים) בתחום ההתמחות חברות באגודות מקצועיות בארץ חברות באגודות מקצועיות בחו"ל דרגה אקדמית קבוע סך הערוצים שבהם נוהג לשתף ידע β B סך הערוצים שבהם נוהג לקבל ידע β -.16**.09.16** -.09 *p<0.05 **p<0.01 B -.02**.30.41** % -.16** ** -.14** -.02** ** -.31** % R 2,54 מניתוח הממצאים, המוצגים בלוח עולה כי באמצעות הרגרסיה הליניארית ניתן להסביר באמצעות משתני היכולת 9.4% מהשונות בשימוש במספר הערוצים לשיתוף ידע. המחקר מעלה כי וותק בתחום ההתמחות, חברות באיגוד מקצועי בחו"ל ודרגה אקדמית משפיעים על מספר הערוצים לשיתוף ידע. כך, ככל שהוותק בתחום ההתמחות של הרופא עולה, כך מספר ערוצים לשיתוף ידע יורד באופן מובהק p<0.01).(β=-0.16,

199 חברות באגודה מקצועית בחו"ל מעלה את מספר הערוצים לשיתוף ידע (0.01>p,0.26=β). ככל שהדרגה האקדמית של הרופא עולה, כך עולה גם מספר ערוצים לשיתוף ידע (0.01>p,0.14-=β). נמצא כי חברות באגודה מקצועית בחו"ל הינו המשתנה המשפיע על מספר הערוצים לשיתוף ידע, ואילו הוותק משפיע במידה הנמוכה ביותר. ממצאי הסקר מעלים כי משתני היכולת מסבירים 5.6% מהשונות של בחירת מספר הערוצים לקבלת ידע. המחקר מעלה כי וותק בתחום ההתמחות, חברות באגודה מקצועית בארץ וחו"ל ודרגה אקדמית של הרופא משפיעים על בחירת מספר הערוצים לקבלת ידע. כך, ככל שוותק בתחום ההתמחות של הרופא עולה, כך מספר הערוצים לקבלת ידע יורד באופן מובהק p<0.01).(β=-0.16, חברות באגודה מקצועית בארץ ובחו"ל מעלה את מספר הערוצים לקבלת ידע ) ;0.1>p,0.09=β.(β=0.16, p<0.01 ככל שדרגה אקדמית של הרופא עולה, כך עולה גם מספר ערוצים לקבלת ידע (0.1>p,0.09-=β). נמצא כי וותק בתחום ההתמחות וחברות באגודה מקצועית בחו"ל הינם המשתנים המשפיעים על בחירת מספר הערוצים לקבלת הידע, ואילו חברות באגודה מקצועית בארץ והדרגה האקדמית של הרופא משפיעים על הבחירה במידה הנמוכה ביותר. בלוח 55 מוצגת מבדיקת המתאמים בין מדדי ההון החברתי.

200 לוח 55: בדיקת מתאמים בין מדדי ההון החברתי (מתאמי פירסון) (**) -.18 (**) 10.65(**).13(*) (**).56(**).16(**) (**).45 (**).59 (**).15(*) -.27 (**) 7.83(**).85 (**).79(**).82(**).21 (**) -.20 (**) 6.74(**).64(**).58 (**).62(**).61 (**).16(**) -.24(**) 5.45 (**).44(**).43 (**).32 (**).27 (**).43 (**).17(**) (**).79 (**).63 (**).59(**).47(**).47(**).58 (**).19 (**) -.17 (*) 3.43(**).27(**).51(**).41 (**).26(**).30(**).43(**).43 (**) (**).48 (**).34(**).50 (**).54(**).68(**).41 (**).24 (**).39 (**) (*) 1.87(**).77(**).56(**).38(**).61(**).59(**).59 (**).44 (**).39 (**).50 (**).13(*) -.06 מדד שיתוף ידע - כללי מדד תפיסת תרומת הידע מדד תפיסת נכסיות הידע מדד השתייכות - כללי מדד השתייכות חברתית מדד השתייכות מקצועית מדד יחסי קירבה - כללי מדד מחויבות מדד מודעות לנורמות מדד אמון מדד הזדהות וותק בקבוצות חברתיות-מקצועיות (שנים) מספר חברים הרשומים לקבוצה *p<0.05 **p<0.01

201 לוח 56 מציג את מאפייני הרקע ששימשו לעיצוב מודל הרגרסיה כאשר המשתנה התלוי הוא מדד שיתוף הידע. לוח 56: מאפייני רקע המנבאים שיתוף ידע (מדד כללי, תת-מדד תפיסת תרומת הידע, תת-מדד תפיסת נכסיות הידע) רגרסיה ליניארית, מקדמים מתוקננים (β) והלא מתוקננים (B) תפיסת נכסיות תפיסת תרומת הידע הידע β B β B * -.01* ** -.70** **.12** % 13.4% *p<0.05 **p<0.01 מדד שיתוף ידע (כללי) β ** * B ** * % 181 גברים סך כל מספר שעות עבודה בשבוע מרפאת קופ"ח בסטטוס שכיר /עצמאי, מרפאה בקהילה/ צה"ל פרטי/ עצמאי רפואה ראשונית מספר מסגרות תעסוקה בחירה בפורום מקצועי באינטרנט - מפגשים פרונטאליים מהווים קב' התייחסות בחירה ברשימת תפוצה מקצועית - מפגשים פרונטאליים קב' התייחסות מספר שנות חברות בקבוצה מספר חברים בקבוצה (הערכת הנחקר) שימוש במחשב וברשת האינטרנט לצרכים השונים קבוע R 2 N מניתוח הממצאים באמצעות הרגרסיה הליניארית כמוצג 56 בלוח עולה כי מאפייני הרקע של המשתתפים מסבירים 9.8% מהשונות של מידת שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות- מקצועיות שונות. מניתוח ממצאי המחקר עולה כי: א. נמצא כי חברות ברשימת תפוצה מקצועית בהשוואה לחברות בקבוצה המקיימת מפגשים פרונטאליים ושימוש במחשב וברשת האינטרנט לצרכים שונים משפיעים על מידת שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות.

202 כך, ב. חברים ברשימת תפוצה מקצועית מדווחים על מידה נמוכה יותר של שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות בהשוואה לחברים המקיימים מפגשים פרונטאליים p<0.01).(β=-0.26, ג. מידה גבוהה יותר של שימוש במחשב וברשת האינטרנט לצרכים שונים מעלה את מידת שיתוף הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות (0.05>p,0.18=β). ד. המשתנה המשפיע על מידת שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות במידה הגבוהה ביותר הינו חברות ברשימת תפוצה מקצועית ביחס לחברות בקבוצה מקצועית המקיימת מפגשים פרונטאליים, ואילו המשתנים המשפיעים במידה הנמוכה ביותר הינו שימוש במחשב וברשת האינטרנט לצרכים השונים. מתוך ממצאי הסקר עולה גם כי מאפייני הרקע של המשתתפים מסבירים 13.4% מהשונות של מידת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות. א. נמצא כי חברות ברשימת תפוצה מקצועית בהשוואה לחברות בקבוצה המקיימת מפגשים פרונטאליים והן מספר חברים מוערך בקבוצה חברתית-מקצועית משפיעים על מידת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות. ב. חברים ברשימת תפוצה מקצועית מדווחים על מידה נמוכה יותר של תרומת ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות בהשוואה לחברים המקיימים מפגשים פרונטאליים p<0.01).(β=-0.28, הממצאים מעלים עוד כי מאפייני הרקע של המשתתפים מסבירים 9.4% מהשונות של מידת נכסיות הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות. א. נמצא כי מספר שעות העבודה בשבוע, שימוש במחשב וברשת האינטרנט לצרכים השונים משפיעים על מידת נכסיות הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות. ב. מספר רב יותר של שעות עבודה בשבוע מפחית את תפיסת נכסיות הידע בקרב רופאים (-=β.(0.18, p<0.05 ג. רמה גבוהה יותר של שימוש במחשב וברשת האינטרנט לצרכים שונים מעלה את מידת נכסיות הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות (0.01>p,0.21=β).

203 בכדי לאמוד את הסיכויים לחברות בקהילות / רשתות ידע מקצועיות הגדרנו את המשתנה התלוי כמשתנה דיכוטומי כאשר "1" המשמעות היא כי הנחקר הגדיר עצמו כמשתתף בפעילות אחת לפחות מתוך האפשרויות הבאות: קהילה מקצועית המקיימת מפגשים פרונטאליים, רשימת דיוור המתנהלת באמצעות האינטרנט ופורום מקצועי/ קבוצת דיון מקצועית באינטרנט. בערך "0" הוגדרה אוכלוסיית הנחקרים שהצהירה כי אינה משתתפת באף לא אחת מכלל הפעילויות שהוצגו לעיל. בלוח 57 מוצג מודל הרגרסיה הלוגיסטית לניבוי הסיכוי לחברות בקהילות / רשתות ידע מקצועיות כתלות במשתני הרקע. לוח 57: המשתנים המנבאים את הסיכויים לחברות בקהילות/ רשתות מקצועיות-חברתיות רגרסיה לוגיסטית (360=N) B 50. * גברים (גברים= 1 ) יחס צולב Exp(B) ** *p<0.05 **p< סך כל מספר שעות עבודה בשבוע חברות באגודה מקצועית חברות באגודה מקצועית בארץ (חבר= 1 ) בחו"ל (חבר =1) מרפאת קופ"ח בסטטוס שכיר /עצמאי, מרפאה בקהילה/ צה"ל פרטי/ עצמאי (פרטי= 1 ) רפואה ראשונית (רפואה ראשונית= 1 ) מספר מסגרות תעסוקה קבוע מניתוח ממצאי המחקר באמצעות רגרסיה לוגיסטית כמוצג בלוח 57 נמצא כי מין הרופא וחברות באגודה מקצועית בחו"ל משפיעים על סיכויי ההשתתפות בקהילה/ רשת חברתית-מקצועית. ממצאי המחקר מצביעים כי לגברים ישנם סיכויים גבוהים יותר לחברות בקהילה/ רשת חברתית- מקצועית בהשוואה לנשים.(b=0.50,p<0.05) נמצא גם כי לחברי אגודות מקצועיות בחו"ל ישנם סיכויים נמוכים יותר לחברות קהילה/ רשת חברתית-מקצועית בהשוואה לרופאים אשר אינם חברים באגודות מסוג זה (0.01>p,0.92-=b). בנוסף, עולה כי מאפייני רקע של הרופאים אינם משפיעים על סיכויי החברות ברשימת תפוצה מקצועית ביחס לרופאים אשר אינם חברים בקבוצה מסוג זה. לבסוף, נמצא כי חברות באיגוד מקצועי בחו"ל משפיעה על סיכויי חברות הרופא בקבוצה מקצועית המקיימת מפגשים פרונטאליים. מכאן, שלחברים באיגוד מקצועי בחו"ל ישנם סיכויים נמוכים יותר

204 באופן מובהק לחברות בקבוצה מקצועית המקיימת מפגשים פרונטאליים בהשוואה לרופאים שאינם חברים בקבוצה מסוג זה (0.1>p,0.54-=b). בבדיקת הסיכויים לחברות בקהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות, כאשר חברות בקבוצה מקצועית המקיימת מפגשים פרונטאליים הינה הקטגוריה המושמטת, מקדמי מאפייני הרקע של הנחקרים אינם מובהקים. מכאן, כי מאפייני הרקע אינם משפיעים על סיכויי הרופאים לחברות בפורום מקצועי באינטרנט וברשימת תפוצה מקצועית. בחלק הבא נבחן באיזו מידה מנבאים משתני הרקע של הרופאים את מס' הערוצים שבהם ישתפו/ יקבלו ידע. המשתנה התלוי עוצב בהמשך לסכימה שבוצעה על-יד החוקרים של מס' הערוצים לקבלה ושיתוף ידע אשר סומנו על ידי הנחקרים. בלוח 58 מוצגת משוואת רגרסיה לניבוי מס' הערוצים לשיתוף/ קבלת ידע כתלות במשתני רקע. לוח 58: מאפייני רקע המנבאים מספר ערוצים לשיתוף ולקבלת מידע מקצועי רגרסיה ליניארית, מקדמים מתוקננים (β) והלא מתוקננים (B) (416=N) סך הערוצים שבהם נוהג לשתף ידע סך הערוציםשבהם נוהג לקבל ידע β -.11* * *p<0.05 **p<0.01 B -.29* * % β ** -.13* B ** -.56* % גברים סך כל מספר שעות עבודה בשבוע מרפאת קופ"ח בסטטוס שכיר /עצמאי, מרפאה בקהילה/ צה"ל פרטי/ עצמאי רפואה ראשונית מספר מסגרות תעסוקה קבוע R 2,58 מניתוח הממצאים באמצעות הרגרסיה הליניארית, המוצגים בלוח עולה כי מאפייני הרקע של המשתתפים מסבירים 8.5% מהשונות במספר הערוצים לשיתוף ידע. המחקר מעלה כי עבודתו של רופא במרפאת קופ"ח/מרפאה בקהילה/צה"ל כמקום עבודה עיקרי או במרפאה פרטית/עצמאית כמקום עבודה עיקר ביחס לעבודתו בבי"ח.

205 רופאים העובדים במרפאות קופ"ח/מרפאות בקהילה/צה"ל כמקום עבודתם העיקרי והן רופאים העובדים במרפאות פרטיות/עצמאיות כמקום עבודתם העיקרי יבחרו מספר ערוצים נמוך יותר לשיתוף ידע בהשוואה לרופאים העובדים בבי"ח כמקום עבודתם העיקרי, זאת באופן מובהק (-=β 4%.(0.13, p<0.05; β=-0.17, p<0.01 ממצאי הסקר מעלים כי מאפייני הרקע של המשתתפים מסבירים הערוצים לקבלת ידע. מהשונות לבחירת מספר המחקר מעלה כי מין הרופא, מקום עבודתו של הרופא במרפאה פרטית/עצמאית כמקום עבודה עיקר ביחס לעבודתו בבי"ח ומספר מסגרות התעסוקה שלו משפיעים על בחירת מספר הערוצים לקבלת ידע. גברים הינם בעלי מספר מועט יותר של ערוצים לשיתוף ידע בהשוואה לנשים (0.05>p,0.11-=β). ממצאי המחקר מעלים כי ככל שמספר מסגרות התעסוקה עולה, כך עולים מספר הערוצים לשיתוף ידע p<0.05).(β=0.10, נמצא כי מין הרופא משפיע על מספר הערוצים לקבלת הידע. כך, נשים ישתמשו ביותר ערוצים לקבלת ידע בהשוואה לגברים. ואילו עבודתו של הרופא במרפאה פרטית/עצמאית כמקום עבודתו העיקרי בהשוואה לרופאים העובדים בבי"ח כמקום עבודתם בעיקרי משפיע על הבחירה במידה הנמוכה ביותר. בלוח 59 מוצגת משוואת ניבוי לשיתוף ידע הכוללת את מדדי השיתוף: נכסיות הידע ותרומת הידע כתלות במשתני הרקע של הנחקרים. לוח 59: משתני יכולת המנבאים מדד שיתוף ידע (מדד כללי, תת-מדד תפיסת תרומת הידע, תת- מדד תפיסת נכסיות הידע) רגרסיה ליניארית, מקדמים מתוקננים (β) והלא מתוקננים (B) מדד שיתוף ידע (כללי) תפיסת תרומת הידע תפיסת נכסיות הידע β B % 262 *p<0.05 **p<0.01 β ** -.06 B ** % 258 β * -.04 B * % 262 וותק (בשנים) בתחום ההתמחות חברות באגודה מקצועית בארץ חברות באגודה מקצועית בחו"ל דרגה אקדמית קבוע R 2 N

206 מניתוח הממצאים באמצעות הרגרסיה הליניארית המוצג בלוח 59 עולה כי משתני היכולת של המשתתפים מסבירים 2.9% מהשונות של מידת שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות- מקצועיות שונות. חברות באגודה מקצועית בחו"ל משפיעה על מידת שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות- מקצועיות שונות. כך, חברים באגודה מקצועית בחו"ל מדווחים על מידה גבוהה יותר של שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות בהשוואה לרופאים שאינם חברים באגודות מסוג זה p<0.05).(β=0.15, בנוסף, עולה עוד כי משתני היכולת של המשתתפים מסבירים 4.6% מהשונות של מידת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות. נמצא כי חברות באגודות מקצועיות בחו"ל משפיעה על מידת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות. כך, חברים באגודות מקצועיות בחו"ל מדווחים על מידה גבוהה יותר של תרומת ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות בהשוואה לרופאים אשר אינם חברים באגודות מסוג זה (0.01>p,0.18=β). הממצאים מעלים עוד כי משתני היכולת של המשתתפים מסבירים 1.6% מהשונות של מידת נכסיות הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות. נמצא כי אין משתני יכולת משפיעים על מידת נכסיות הידע באופן מובהק. 4.2 משתני רקע ויכולת, מאפייני שימוש באינטרנט, אמון ברשת האינטרנט ומאפייני הון חברתי והשפעתם על שיתוף ידע בחלק זה נבחן את מודל המחקר על משתניו והשפעתם על תהליכי שיתוף הידע. המודל לשלביו מוצג בהמשך בלוח 60.

207 לוח 60: המשתנים המנבאים שיתוף ידע- רגרסיה ליניארית, מקדמים מתוקננים (β) משתני רקע ויכולת מאפייני שימוש באינטרנט אמון ברשת האינטרנט מאפייני הון חברתי קבוע וותק (בשנים) בתחום ההתמחות סך כל מספר שעות עבודה בשבוע חברות באגודה מקצועית בחו"ל מרפאת קופ"ח בסטטוס שכיר /עצמאי, מרפאה בקהילה/ צה"ל פרטי/ עצמאי מספר מסגרות תעסוקה שימוש במחשב וברשת האינטרנט לצרכים השונים תקשורת עם אנשים אחרים תדירות הגישה לקבוצות דיון / פורומים תדירות הגישה לחדרי שיחה (צ'ט)/ תוכנות מסרים מיידיים (icq, messenger ) תדירות הגישה למידע מקצועי סך שימוש באמצעי תקשורת לצורך קבלת ידע מקצועי חברות בפורום מקצועי באינטרנט - מפגשים פרונטאליים מהווים קב' התייחסות חברות ברשימת תפוצה מקצועית - התייחסות מדד אמון ברשת אינטרנט סך הערוצים שבהם נוהג לשתף ידע סך הערוצים שבהם נוהג לקבל ידע מדד השתייכות - כללי מדד יחסי קירבה - כללי כמה זמן הינך חבר בקבוצה? מפגשים פרונטאליים קב' מודל 1 מאפייני רקע ויכולת.128 מודל 2 מאפייני שימוש ברשת אינטרנט.161* מודל 3 אמון ברשת האינטרנט.146* מודל 4 מאפייני הון חברתי.131* **.287** * **.182** *p<0.05 **p< * ** ** * R 2 R 2 adj N

208 מודל 1: מאפייני רקע ויכולת של רופאים מהניתוח המוצג במודל 1 באמצעות הרגרסיה הליניארית עלה כי מאפייני הרקע והיכולת של המשתתפים מסבירים 6.7% מהשונות של מידת שיתוף הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות- מקצועיות שונות. חברים באגודות מקצועיות בחו"ל מדווחים על מידה גבוהה יותר של שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות בהשוואה לרופאים אשר אינם חברים באגודות מסוג זה.(β=0.18,p<0.05) בהקשר למודל הראשון, המשתנה המשפיע ביותר על מידת שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות הוא חברות באגודות מקצועיות בחו"ל, ואילו המשתנה המשפיע במידה הפחותה ביותר הוא וותק בתחום ההתמחות. מודל 2: מאפייני השימוש במחשב וברשת האינטרנט כאשר מוסיפים למאפייני הרקע את מאפייני השימוש ברשת האינטרנט (המוצגים במודל מספר 2), השונות המוסברת של מידת שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות עולה מ- 6.7% ל-.20.7% נמצא כי וותק בתחום ההתמחות, חברות באגודות מקצועיות בחו"ל, מידת השימוש במחשב וברשת האינטרנט לצרכים שונים, תדירות השימוש ברשת האינטרנט לצורך גישה לקבוצות דיון/פורומים ולמידע המקצועי, חברות ברשימת תפוצה מקצועית משפיעים על מידת שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות בפיקוח על מאפייני רקע ומאפייני השימוש במחשב וברשת האינטרנט האחרים של הרופאים. כך, ככל שעולה הוותק בתחום ההתמחות עולה מידת שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות- מקצועיות שונות.(β=0.16,p<0.05) חברים באגודות מקצועיות בחו"ל מדווחים על מידה גבוהה יותר של שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות בהשוואה לרופאים אשר אינם חברים באגודות מסוג זה.(β=0.14, p<0.05)

209 תדירות שימוש רבה יותר ברשת האינטרנט לצורך גישה לקבוצות דיון/פורומים ולמידע המקצועי β=0.12, ברשת מעלה את מידת שיתוף הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות.(p<0.1; β=0.18, p<0.01) בהקשר למודל השני, המשתנה המשפיע על מידת שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות- מקצועיות שונות במידה הגבוהה ביותר הינו חברות ברשימת תפוצה מקצועית. מודל 3: מדד מידת האמון ברשת האינטרנט כאשר מוסיפים למאפייני הרקע ולמאפייני השימוש במחשב וברשת האינטרנט של הרופאים את מדד מידת האמון ברשת האינטרנט (המוצג במודל מספר 3), השונות המוסברת של מידת שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות עולה מ- 20.7% ל- 23.4%. נמצא כי וותק בתחום ההתמחות, חברות באגודות מקצועיות בחו"ל, תדירות השימוש ברשת האינטרנט לצורך גישה למידע המקצועי, חברות בפורום מקצועי באינטרנט וברשימת תפוצה מקצועית ומידת האמון ברשת האינטרנט משפיעים על מידת שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות בפיקוח על מאפייני רקע ומאפייני השימוש במחשב וברשת האינטרנט האחרים של הרופאים. כך, וותק רב יותר בתחום ההתמחות מעלה את מידת שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות- מקצועיות שונות (0.05>p,0.15=β). תדירות שימוש גבוהה יותר ברשת האינטרנט לצורך גישה למידע המקצועי ברשת מעלה את מידת שיתוף הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות (0.05>p,0.15=β). חברים בפרומים מקצועיים באינטרנט וברשימת תפוצה מקצועית מדווחים על מידה נמוכה יותר של שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות בהשוואה לחברים המקיימים מפגשים פרונטאליים p<0.01).(β=-0.16, p<0.1; β=-0.30, מידת אמון גבוהה יותר ברשת האינטרנט מעלה את מידת שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות (0.01>p,0.18=β).

210 בהקשר למודל השלישי, המשתנה המשפיע על מידת שיתוף הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות- מקצועיות שונות במידה הגבוהה ביותר הינו חברות ברשימת תפוצה מקצועית, ואילו המשתנה המשפיע במידה הנמוכה ביותר הינו חברות באיגוד מקצועי בחו"ל. מודל 4: מאפייני ההון החברתי כאשר מוסיפים למאפייני הרקע, למאפייני שימוש במחשב וברשת האינטרנט, למדד מידת האמון ברשת האינטרנט את מאפייני ההון החברתי (המוצגים במודל מספר 4), השונות המוסברת של מידת שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות עולה מ- 23.4% ל- 42.7%. נמצא כי וותק בתחום ההתמחות, מדד כללי למידת ההשתייכות למסגרת חברתית-מקצועית ומדד כללי למידת יחסי קירבה מקצועיים בתוך מסגרת זו משפיעים על מידת שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות בפיקוח על מאפייני רקע, מאפייני השימוש במחשב וברשת האינטרנט, מדד מידת האמון ברשת האינטרנט ומאפייני הון חברתי אחרים של הרופאים. כך, מספר שנים רב יותר בתחום ההתמחות מעלה את מידת שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות (0.05>p,0.13=β). ככל שמידת השתייכות הרופא לתוך מסגרת חברתית-מקצועית עולה והן יחסי קירבה מקצועיים בתוך מסגרת זו מתחזקים, כך עולה גם מידת שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות p<0.01).(β=0.27, p<0.01; β=0.29, בהקשר למודל הרביעי, המשתנה המשפיע על מידת שיתוף ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות- מקצועיות שונות במידה הגבוהה ביותר הינו מדד מידת יחסי קירבה בתוך מסגרת חברתית-מקצועית, ואילו המשתנה המשפיע במידה הנמוכה ביותר הוא תדירות השימוש ברשת האינטרנט לצורך גישה למידע מקצועי. בחלק זה נבחן את מודל המחקר על משתניו והשפעתם על תהליכי תפיסת תרומת הידע. המודל על שלביו מוצג בהמשך בלוח 61.

211 לוח 61: המשתנים המנבאים מדד תפיסת תרומת הידע רגרסיה ליניארית, מקדמים מתוקננים (β) משתני רקע ויכולת מאפייני שימוש באינטרנט אמון ברשת האינטרנט מאפייני הון חברתי קבוע וותק (בשנים) בתחום ההתמחות סך כל מספר שעות עבודה בשבוע חברות באגודות מקצועיות בחו"ל מרפאת קופ"ח בסטטוס שכיר /עצמאי, מרפאה בקהילה/ צה"ל פרטי/ עצמאי מספר מסגרות תעסוקה שימוש במחשב וברשת האינטרנט לצרכים השונים תקשורת עם אנשים אחרים תדירות הגישה לקבוצות דיון / פורומים תדירות הגישה לחדרי שיחה (צ'ט)/ תוכנות מסרים מיידיים (icq, messenger ) תדירות הגישה למידע מקצועי סך שימוש באמצעי תקשורת לצורך קבלת ידע מקצועי חברות בפורום מקצועי באינטרנט - מפגשים פרונטאליים מהווים קב' התייחסות חברות ברשימת תפוצה מקצועית - מפגשים פרונטאליים קב' התייחסות מדד אמון ברשת אינטרנט סך הערוצים שבהם נוהג לשתף ידע סך הערוצים שבהם נוהג לקבל ידע מדד השתייכות - כללי מדד יחסי קירבה - כללי כמה זמן הינך חבר בקבוצה? מודל 1 מאפייני רקע ויכולת.148* מודל 2 מאפייני שימוש ברשת אינטרנט.159* מודל 3 אמון ברשת האינטרנט.150* מודל 4 מאפייני הון חברתי ** **.292** * **.135* *p<0.05 **p< ** ** ** R 2 R 2 adj N

212 מודל 1: מאפייני רקע ויכולת של הרופאים מניתוח הממצאים המוצגים במודל 1 באמצעות הרגרסיה הליניארית עלה כי מאפייני הרקע של המשתתפים מסבירים 8.9% מהשונות של מידת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות- מקצועיות שונות. נמצא כי וותק בתחום ההתמחות וחברות באיגוד מקצועי בחו"ל משפיעים על מידת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות בפיקוח על מאפייני רקע אחרים של הרופאים. כך, מספר שנים רב יותר בתחום ההתמחות מעלה את מידת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות (0.01>p,0.15=β). חברים באגודות מקצועיות בחו"ל מדווחים על מידה גבוהה יותר של תרומת ידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות בהשוואה לרופאים אשר אינם חברים באגודות מסוג זה ),0.20=β.(p<0.01 בהקשר למודל הראשון, המשתנה המשפיע על מידת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות- מקצועיות שונות במידה הגבוהה ביותר הינו חברות באיגוד מקצועי בחו"ל, ואילו המשתנה המשפיע במידה המועטה ביותר הינו וותק בתחום ההתמחות. מודל 2: מאפייני השימוש במחשב וברשת האינטרנט כאשר מוסיפים למאפייני הרקע את מאפייני השימוש ברשת האינטרנט (המוצגים במודל מספר 2), השונות המוסברת של מידת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות עולה מ- 8.9% ל- 19.7%. נמצא כי וותק בתחום ההתמחות, חברות באגודות מקצועיות בחו"ל וחברות ברשימת תפוצה מקצועית משפיעים על מידת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות בפיקוח על מאפייני רקע ומאפייני השימוש במחשב וברשת האינטרנט האחרים של הרופאים. כך, וותק רב בתחום ההתמחות מעלה את מידת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות- מקצועיות שונות (0.05>p,0.16=β).

213 חברים באגודות מקצועיות בחו"ל מדווחים על מידה גבוהה יותר של תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות בהשוואה לרופאים אשר אינם חברים באגודות מסוג זה ),0.18=β.(p<0.01 חברים ברשימת תפוצה מקצועית מדווחים על מידה נמוכה יותר של תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות בהשוואה לחברים המקיימים מפגשים פרונטאליים,0.32-=β.(p<0.01) בהקשר למודל השני, המשתנה המשפיע על מידת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות- מקצועיות שונות במידה הרבה ביותר הינו חברות ברשימת תפוצה מקצועית, ואילו המשתנה המשפיע במידה הנמוכה ביותר הינו תדירות השימוש ברשת האינטרנט לצורך גישה לקבוצות דיון/פורומים. מודל 3: מדד האמון ברשת האינטרנט כאשר מוסיפים למאפייני הרקע ולמאפייני השימוש במחשב וברשת האינטרנט של הרופאים את מדד,(3 מידת האמון ברשת האינטרנט (המוצג במודל מספר השונות המוסברת של מידת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות עולה מ- 19.7% ל- 21.2%. נמצא כי וותק בתחום ההתמחות, חברות באגודות מקצועיות בחו"ל, חברות ברשימת תפוצה מקצועית ומידת האמון ברשת האינטרנט משפיעים על מידת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות בפיקוח על מאפייני רקע ומאפייני השימוש במחשב וברשת האינטרנט האחרים של הרופאים. כך, ככל שעולה הוותק בתחום ההתמחות עולה את מידת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות (0.05>p,0.15=β). חברים באגודות מקצועיות בחו"ל מדווחים על מידה גבוהה יותר של תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות בהשוואה לרופאים אשר אינם חברים באגודות מסוג זה.(β=0.16, p<0.05) חברים ברשימת תפוצה מקצועית מדווחים על מידה נמוכה יותר של תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות בהשוואה לחברים המקיימים מפגשים פרונטאליים,0.33-=β.(p<0.01)

214 מידת אמון גבוהה יותר ברשת האינטרנט מעלה את מידת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות (0.05>p,0.14=β). בהקשר למודל השלישי, המשתנה המשפיע על מידת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות- מקצועיות שונות במידה הרבה ביותר הינו חברות ברשימת תפוצה מקצועית, ואילו המשתנה המשפיע במידה המועטה ביותר הינו מדד מידת האמון ברשת האינטרנט. מודל 4: מאפייני ההון החברתי כאשר מוסיפים למאפייני הרקע, למאפייני שימוש במחשב וברשת האינטרנט, למדד מידת האמון ברשת האינטרנט את מאפייני ההון החברתי (המוצגים במודל מספר 4), השונות המוסברת של מידת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות עולה מ- 21.2% ל- 40.4%. נמצא כי וותק בתחום ההתמחות, חברות ברשימת תפוצה מקצועית, סך הערוצים בהם נוהג הרופא לשתף ידע מקצועי, מדד כללי למידת ההשתייכות למסגרת חברתית-מקצועית ומדד כללי למידת יחסי קירבה מקצועיים בתוך מסגרת זו משפיעים על מידת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות- מקצועיות שונות בפיקוח על מאפייני רקע, מאפייני השימוש במחשב וברשת האינטרנט, מדד מידת האמון ברשת האינטרנט ומאפייני הון חברתי אחרים של הרופאים. כך, עליה במספר ערוצי שיתוף הידע מצביעה על עליה במידת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות (0.01>p,0.20=β). ככל שתחושת ההשתייכות של הרופא לקהילה/ רשת חברתית-מקצועית עולה והן יחסי קירבה מקצועיים בתוך מסגרת זו מתחזקים, כך עולה גם מידת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות p<0.01).(β=0.22, p<0.01; β=0.29, בהקשר למודל הרביעי, המשתנה המשפיע על מידת תרומת הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות- מקצועיות שונות במידה הגבוהה ביותר הינו מדד מידת יחסי קירבה בתוך מסגרת חברתית-מקצועית, ואילו המשתנה המשפיע במידה הנמוכה ביותר הינו וותק בתחום ההתמחות של הרופא. בחלק זה נבחן את מודל המחקר על משתניו והשפעתם על תהליכי תפיסת נכסיות הידע. המודל על שלביו מוצג בהמשך בלוח 62.

215 לוח 62: משתנים המנבאים מדד תפיסת נכסיות הידע רגרסיה ליניארית, מקדמים מתוקננים (β) משתני רקע ויכולת וותק (בשנים) בתחום ההתמחות מודל 1 מאפייני רקע ויכולת.030 מודל 2 מאפייני שימוש ברשת אינטרנט.074 מודל 3 אמון ברשת האינטרנט.059 מודל 4 מאפייני הון חברתי ** **.187* ** * -.156*.177** *p<0.05 **p< * ** * מאפייני שימוש באינטרנט סך כל מספר שעות עבודה בשבוע חברות באגודות מקצועיות בחו"ל מרפאת קופ"ח בסטטוס שכיר /עצמאי, מרפאה בקהילה/ צה"ל פרטי/ עצמאי מספר מסגרות תעסוקה שימוש במחשב וברשת האינטרנט לצרכים השונים תקשורת עם אנשים אחרים תדירות הגישה לקבוצות דיון / פורומים תדירות הגישה לחדרי שיחה (צ'ט)/ תוכנות מסרים מיידיים( (icq, messenger תדירות הגישה למידע מקצועי סך שימוש באמצעי תקשורת לצורך קבלת ידע מקצועי חברות בפורום מקצועי באינטרנט - מפגשים פרונטאליים מהווים קב' התייחסות חברות ברשימת תפוצה מקצועית - מפגשים פרונטאליים קב' התייחסות אמון ברשת מדד אמון ברשת אינטרנט האינטרנט מאפייני הון חברתי קבוע R 2 R 2 adj N סך הערוצים שבהם נוהג לשתף ידע סך הערוצים שבהם נוהג לקבל ידע מדד השתייכות - כללי מדד יחסי קירבה - כללי כמה זמן הינך חבר בקבוצה?

216 מודל 1: מאפייני הרקע של הרופאים מניתוח ממצאי הסקר המוצגים במודל 1 באמצעות הרגרסיה הליניארית עלה כי מאפייני הרקע של המשתתפים מסבירים 2% בלבד מהשונות של מידת נכסיות הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות- מקצועיות שונות. נמצא כי אף לא אחד ממשתני הרקע משפיע על מידת נכסיות הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות- מקצועיות שונות באופן מובהק. מודל 2: מאפייני השימוש במחשב וברשת האינטרנט כאשר מוסיפים למאפייני הרקע של הרופאים את מאפייני השימוש ברשת האינטרנט (המוצגים במודל מספר 2), השונות המוסברת של מידת נכסיות הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות- מקצועיות עולה מ- 2% ל- 15.4%. נמצא כי מידת השימוש במחשב וברשת האינטרנט לצרכים שונים, תדירות השימוש ברשת האינטרנט לצורך גישה למידע המקצועי, חברות ברשימת תפוצה מקצועית משפיעים על מידת הערכת נכסיות הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות בפיקוח על מאפייני רקע ומאפייני השימוש במחשב וברשת האינטרנט האחרים של הרופאים. כך, ככל שעולה מידת השימוש במחשב וברשת האינטרנט לצרכים שונים עולה מידת הערכת נכסיות הידע p<0.05).(β=0.17, תדירות שימוש גבוהה יותר ברשת האינטרנט לצורך גישה למידע המקצועי ברשת מעלה את מידת נכסיות הידע (0.01>p,0.23=β). חברים ברשימת תפוצה מקצועית מדווחים על מידה נמוכה יותר של הערכת נכסיות הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות בהשוואה לחברים המקיימים מפגשים פרונטאליים-= β.(0.17, p<0.05) בהקשר למודל השני, המשתנה המשפיע במידה הרבה ביותר על מידת הערכת נכסיות הידע הינו תדירות השימוש ברשת האינטרנט לצורך גישה למידע מקצועי, ואילו המשתנה המשפיע במידה המועטה ביותר הינו שימוש במחשב ובאינטרנט לצרים השונים.

217 מודל 3: מדד מידת האמון ברשת האינטרנט כאשר מוסיפים למאפייני הרקע, היכולת ולמאפייני השימוש במחשב וברשת האינטרנט של הרופאים את מדד מידת האמון ברשת האינטרנט (המוצג במודל מספר 3), השונות המוסברת של מידת הערכת נכסיות הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות עולה מ- 15.4% ל- 18%. נמצא כי תדירות השימוש ברשת האינטרנט לצורך גישה למידע המקצועי, חברות בפורום מקצועי באינטרנט וברשימת תפוצה מקצועית ומידת האמון ברשת האינטרנט משפיעים על מידת הערכת נכסיות הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות בפיקוח על מאפייני רקע ומאפייני השימוש במחשב וברשת האינטרנט האחרים של הרופאים. תדירות שימוש גבוהה יותר ברשת האינטרנט לצורך גישה למידע המקצועי ברשת מעלה את מידת הערכת נכסיות הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות (0.01>p,0.20=β). חברים בפורומים מקצועיים באינטרנט וברשימת תפוצה מקצועית מדווחים על מידה הערכה נמוכה יותר של נכסיות הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות בהשוואה לחברים המקיימים מפגשים פרונטליים p<0.05).(β=-0.19, p<0.05; β=-0.16, מידת אמון גבוהה יותר ברשת האינטרנט מעלה את מידת ההערכה של נכסיות הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות (0.01>p,0.18=β). בהקשר למודל השלישי, המשתנה המשפיע על מידת הערכת נכסיות הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות שונות במידה הגבוהה ביותר הינו תדירות השימוש ברשת האינטרנט לצורך גישה למידע מקצועי, באינטרנט. ואילו המשתנה המשפיע במידה הנמוכה ביותר הינו חברות בפורום מקצועי מודל 4: מאפייני ההון החברתי כאשר מוסיפים למאפייני הרקע והיכולת, למאפייני שימוש במחשב וברשת האינטרנט, למדד מידת האמון ברשת האינטרנט את מאפייני ההון החברתי (המוצגים במודל מספר 4), השונות המוסברת של מידת הערכת נכסיות הידע בתוך קהילות/ רשתות חברתיות-מקצועיות עולה מ- 18% ל- 26.9%. נמצא כי תדירות השימוש ברשת האינטרנט לצורך גישה למידע המקצועי, מדד כללי למידת ההשתייכות למסגרת חברתית-מקצועית ומדד כללי למידת יחסי קירבה מקצועיים בתוך מסגרת זו

218 משפיעים על מידת הערכת נכסיות הידע זאת בפיקוח על מאפייני רקע, מאפייני השימוש במחשב וברשת האינטרנט ומאפייני הון חברתי אחרים של הרופאים. ככל שעולה תדירות השימוש ברשת האינטרנט לצורך גישה למידע המקצועי ברשת עולה מידת הערכת נכסיות הידע (0.01>p,0.17=β). ככל שעולים מידת תחושת ההשתייכות ויחסי הקרבה, כך עולה מידת ההערכה של נכסיות הידע.(β=0.21, p<0.01; β=0.19, p<0.05) 4.3 מערך ההשפעות הישירות של משתני הון חברתי, משתני רקע ויכולת על שיתוף ידע על מנת לבדוק את המודל התיאורטי בוצע ניתוח נתיבים הנסמך על סדרה של ניתוחי רגרסיות. המודל מבוסס על 246=N נבדקים. תרשים 14 מתאר את כלל ההשפעות של משתני הרקע, היכולת וההון החברתי על שיתוף הידע. התרשים מתאר את סך ההשפעות הישירות שנדונו בסעיפים הקודמים. מקדמי הנתיבים הם למעשה מקדמי הרגרסיות המתקבלים בניתוח רגרסיה רגיל, כלומר הם ה- β של ניתוח הרגרסיה. בניתוח נתיבים נעשים כמה ניתוחי רגרסיה. בכל שלב נחשב אחד המשתנים לתלוי ומחשבים עבורו את נוסחת הרגרסיה עם המשתנים שבהם הוא תלוי. המודל שלנו מכיל השפעות ישירות בלבד. מנתוני המחקר, המוצגים בלוח 63 עולה כי טיב ההתאמה של המודל (GFI) 79% כאשר טיב ההתאמה המתואם הוא (df=420) 71% ערך 2 x של מטריצת הקורלציות הראשונית הוא (528 5,160 (df= מתוכה נותרות קורלציות בלתי מוסברות בערך של.(df=420) 1,016 כלומר, באמצעות 108 ד"ח המודל 2 x מסביר את מטריצת המתאמים בערך 2 x של.4,144 המודל מאשש את השערות המחקר שמספרן: 14 13, 12, 11, 10, 9, 3, 2, 1, הטוענות לקשר שבין הון על מימדיו חברתי לתהליכי שיתוף ידע. זאת ועוד, הקשרים המקצועיים נמצעו כמשפיעים ביותר בהשוואה למשתני הון חברתי אחרים. כי מכאן, הקשרים המקצועיים הם המשפיעים ביותר על, תהליכי שיתוף הידע שמקורם בהון חברתי. מנגד, השפעתם הכוללת של משתני הרקע והיכולת בהשוואה למשתני ההון החברתי, זניחה. להלן תרשים 14 הנוכחי. ובו התיאור הגראפי של ניתוח הנתיבים שנבחר להצגת המודל המסכם במחקר

219 תרשים 14: מודל נתיבים של משתני המחקר ) 246=N ( p<0.0001, df=420, RMSEA=.0762, NFI=.64, GFI=.76, AGFI=.71

220 בלוח 63 מוצגת מטריצת הקורלציות למודל המסכם הכוללת את הקשרים המובהקים שנמצאו בין משתני הרקע והיכולת לוח 63 :מטריצת קורלציות למודל המסכם, 246=N וותק בתחום ההתמחות תרומה מחקרית ** 0.37** 0.16* -0.16* -0.15* -0.16** *p<0.05 **p< ** 0.16* ** * * 0.17** 0.20** * ** ** ** * חברות באיגוד מקצועי בחו"ל רפואה ראשונית שימוש במחשב וברשת האינטרנט לצרכים שונים גיל סה"כ שעות עבודה בשבוע מספר מסגרות תעסוקה נשים חברות בפורום מקצועי באינטרנט חברות בקבוצה המקיימת מפגשים פרונטאליים סיכום הממצאים ממצאי המחקר המוצגים בלוח 64 ערוכים בחלוקה עפ"י השערות המחקר. הממצאים מצביעים על כך כי תהליכי שיתוף הידע המקצועי נובעים בעיקרם מקיומו של הון חברתי על מרכיביו. בנוסף, קיים קשר בין מבנה ההתקשרות ומאפייני השימוש באינטרנט לתהליכי שיתוף הידע. זאת ועוד, לא נמצאו קשרים בין משתני הרקע והיכולת לתהליכי שיתוף הידע. לוח 64: סיכום ממצאי המחקר בחלוקה להשערות ממצאים השערה פרוט לוחות הערות ימצא מתאם חיובי בין מודעות לנורמות לתרומת ידע ימצא מתאם חיובי אמון לתרומת ידע ימצא מתאם חיובי בין הזדהות לתרומת ידע ההשערה אוששה ההשערה אוששה ההשערה אוששה

221 השערה ממצאים פרוט לוחות הערות ימצא מתאם חיובי בין מחויבות לתרומת ידע ימצא מתאם חיובי בין מודעות לנורמות להערכת נכסיות הידע ימצא מתאם חיובי אמון להערכת נכסיות הידע ימצא מתאם חיובי בין הזדהות להערכת נכסיות הידע ימצא מתאם חיובי בין מחויבות להערכת נכסיות הידע ימצא מתאם חיובי בין שימוש באמצעי תקשורת מתווכי מחשב (תקשורת באמצעות רשת האינטרנט) בין עמיתים למקצוע לבין הזדהות ימצאו הבדלים בין שיתוף ידע בחלוקה למאפייני שימוש באינטרנט (משתמשים קלים/ בינוניים/ כבדים). ימצאו הבדלים בין תרומת ידע בחלוקה למאפייני שימוש באינטרנט (משתמשים קלים/ בינוניים/ כבדים). ימצאו הבדלים בין הערכת נכסיות הידע בחלוקה למאפייני שימוש באינטרנט (משתמשים קלים/ בינוניים/ כבדים) מידת שיתוף הידע בקרב חברים ברשתות המתקיימות במרחב הפיסי גבוה בהשוואה לרשתות מקצועיות המתקיימות כרשימות דיוור בסוגיות מקצועיות יעדיפו רופאים לעשות שימוש בדואר ההשערה אוששה ההשערה אוששה ההשערה אוששה ההשערה אוששה ההשערה אוששה ההשערה אוששה חלקית ההשערה אוששה ההשערה אוששה ההשערה הופרכה עולה כי נמצא קשר ליניארי, חיובי, חזק ומובהק בין תחושת הזדהות הנחקרים לבין בחירת מגוון ערוצים לשיתוף ידע באמצעות תקשורת מתווכת מחשב. ההשערה אוששה במתאם עם שיתוף הידע והופרכה באשר למתאם בין הזדהות למספר ערוצים לקבלת ידע. מידת שיתוף הידע בקרב משתמשים "כבדים" גבוהה יותר בהשוואה למשתמשים "קלים". מידת תרומת הידע בקרב משתמשים "כבדים" גבוהה יותר בהשוואה למשתמשים "קלים" ,55 58,57 60, ההשערה אוששה ההשערה אוששה

222 השערה ממצאים פרוט לוחות הערות אלקטרוני (מדיה בעלת עושר נמוך) על פני אמצעים אחרים (טלפון ומפגש פנים אל פנים) ימצאו הבדלים מובהקים בין רופאים העוסקים ברפואה שניונית בהשוואה לעוסקים ברפואה ראשונית ביחס לשיתוף ידע. ימצאו הבדלים מובהקים בין רופאים העוסקים ברפואה שניונית בהשוואה לעוסקים ברפואה ראשונית ביחס לתרומת ידע ימצאו הבדלים בין רופאים העוסקים ברפואה שניונית בהשוואה לעוסקים ברפואה ראשונית ביחס לערכת נכסיות הידע ימצאו הבדלים בין רופאים העובדים בבי"ח כמקום עבודתם העיקרי לבין רופאים העובדים במרפאת קופ"ח/מרפאה בקהילה/צה"ל כמקום עבודתם העיקרי ביחס למשתני שיתוף ידע ימצאו הבדלים בין רופאים העובדים בבי"ח כמקום עבודתם העיקרי לבין רופאים העובדים במרפאת קופ"ח/מרפאה בקהילה/צה"ל כמקום עבודתם העיקרי ביחס לתרומת ידע ימצאו הבדלים בין רופאים העובדים בבי"ח כמקום עבודתם העיקרי לבין רופאים העובדים במרפאת קופ"ח/מרפאה בקהילה/צה"ל כמקום עבודתם העיקרי ביחס להערכת נכסיות הידע ימצא מתאם חיובי בין השתייכות חברתית לבין תרומת ידע ימצא מתאם חיובי בין השתייכות חברתית לנכסיות הידע ההשערה הופרכה ההשערה הופרכה ההשערה הופרכה ההשערה הופרכה ההשערה הופרכה ההשערה הופרכה ההשערה אוששה ההשערה אוששה

223 השערה ממצאים פרוט לוחות הערות ימצא מתאם חיובי בין השתייכות חברתית לנכסיות הידע ימצא מתאם חיובי בין השתייכות מקצועית לבין תרומת ידע ימצא מתאם חיובי בין תחושת השתייכות מקצועית לנכסיות הידע ימצא מתאם חיובי בין תחושת השתייכות מקצועית לנכסיות הידע ימצא מתאם חיובי בין וותק מקצועי לבין הערכת נכסיות הידע ימצא מתאם חיובי בין וותק מקצועי לבין תרומת ידע ימצא מתאם חיובי בין וותק החברות בקהילה/ הרשת המקצועית לבין הערכת נכסיות הידע ימצא מתאם חיובי בין וותק החברות בקהילה/ הרשת המקצועית לבין תרומת הידע ההשערה אוששה ההשערה אוששה ההשערה אוששה ההשערה אוששה ההשערה הופרכה ההשערה הופרכה ההשערה הופרכה ההשערה הופרכה להלן יובאו הממצאים המרכזיים המתייחסים למודל המחקר הנוכחי: מודל המחקר: הממצאים המובאים בפרק זה מאששים את מבנה המחקר המוצע. משתני הון חברתי: קיימים מתאמים מובהקים בין משתני הון חברתי לבין שיתוף ידע, תרומת ידע ונכסיות ידע. עוד עולה כי מדדי ההשתייכות והקרבה הנגזרים ממדדי הקשרים המקצועיים והחברתיים, מחויבות, מודעות לנורמות, אמון והזדהות תורמים להסבר השונות בשיתוף ידע, תרומת ידע ונכסיות ידע. משתנה הון חברתי נוסף התורם להסבר השונות בשיתוף ידע ותרומת ידע הוא מספר ערוצי השיתוף. משתני רקע ויכולת: וותק וחברות באיגוד מקצועי בחו"ל תורמים להסבר השונות בשיתוף הידע כך גם בתרומת הידע. אמון ברשת האינטרנט: ונכסיות ידע. אמון ברשת האינטרנט תורם להסבר השונות בשיתוף ידע, תרומת ידע

224 מאפייני שימוש ברשת האינטרנט: חברות בקבוצה המקיימת מפגשים פרונטאליים כאשר הקטגוריות המשוות הן קבוצות הפועלות במתכונת של אינטראקציה וירטואלית (רשימות דיוור ופורומים מקצועיים) תורמת להסבר השונות בשיתוף ידע ובתרומת ידע. זאת ועוד, תדירות הגישה לקבוצות דיון תורמת להסבר השונות בתרומת הידע. ממצאים נוספים שהתקבלו במחקר הנוכחי: א. האינטרנט משמש את אוכלוסיית המחקר בעיקר לצרכי למידה, עבודה וחיפוש מידע לצרכים אישיים. ב. מרבית המשתתפים משתמשים באינטרנט לצורך גישה למידע בנושאי רפואה ובריאות ואתרי חדשות בתדירות יומיומית. ג. הערוצים הפופולאריים ביותר לקבלת מידע מקצועי הם האינטרנט ולאחריו כתבי עת מקצועיים. ד. 10% פונים לקבוצות דיון ופורומים מקצועיים בתדירות יומיומית. ה. קיים מתאם מובהק שלילי בין גיל למידת האמון ברשת האינטרנט, בנוסף קיים מתאם חיובי בין מידת האמון ברשת האינטרנט לבין היקף המשרה. ו. מידת האמון ברשת האינטרנט גבוהה יותר כאשר מדובר ברופא החבר באיגוד מקצועי הפועל בחו"ל. ז. חברות ברשימת דיוור היא צורת התקשורת הנפוצה ביותר בין קולגות בהשוואה לפורומים/ קבוצות דיון ולמפגשים פרונטאליים. ח. החברות במסגרת קבוצות המקיימות מפגשים פרונטאליים בהשוואה לקבוצות אחרות (רשימות דיוור מקצועיות ופורומים/ קבוצות דיון) תורמת לשונות המוסברת בשיתוף ובתרומת ידע. ט. שיתוף ידע (תרומה וקבלת ידע) מתרחש בעיקר בסביבת העבודה כאשר במקום השני צוינו מפגשים עם קולגות במסגרת כנסים והשתלמויות. במקום השלישי (שיתוף ידע בלבד) צוין הדואר האלקטרוני. מכאן, כי מפגשים פנים אל פנים הם הערוץ המרכזי לשיתוף ידע מקצועי.

225 י. המחקר מעלה כי קיים מתאם חיובי מובהק בין היקף המשרה למספר ערוצי שיתוף ידע כמו גם בין הדרגה האקדמית למספר ערוצי שיתוף ידע. יא. רופאים החברים באיגוד מקצועי בחו"ל ישתפו ידע במספר ערוצים גבוה יותר בהשוואה לרופאים שאינם חברים בקהילה מקצועית בחו"ל. יב. רופאים המועסקים בבית חולים כמקום עבודתם העיקרי ישתפו ויקבלו ידע במספר רב יותר של ערוצים בהשוואה לרופאים שמקום עבודתם העיקרי אינו בית חולים. יג. רופאים העוסקים ברפואה שניונית (מקצועית)יקבלו וישתפו ידע במספר רב יותר של ערוצים בהשוואה לרופאים העוסקים ברפואה ראשונית. יד. תפיסת תרומת הידע בקרב העוסקים ברפואה שניונית גבוהה יותר בהשוואה לרופאים העוסקים ברפואה ראשונית.

226 פרק ה': דיון הרעיון המרכזי העומד בבסיסה של עבודה זו הוא כי ההון החברתי הוא הגורם המרכזי המניע לשיתוף ידע בין קולגות. שיתוף ידע והעצמת ההון החברתי הינם מרכיבים מרכזיים להתפתחות החברה האנושית בכלל וארגונים בפרט. אנו טוענים כי רשת האינטרנט הינה גורם מרכזי המאפשר קיומם וחיזוקם של תהליכי שיתוף ידע כמו גם יצירה, ביסוס והבנייה של הון חברתי. בעבר נתפסה רשת האינטרנט כדבר מיוחד שהכניסה אליה אפשרית ליודעי דבר, מקצוענים ומכורים לטכנולוגיה (geeks) כיום, בלבד. הפכה הרשת לחלק אינטגראלי מחיי היום יום בבית ומחוצה לו בתוך ארגוני עבודה. פרטים משלבים את הגישה לרשת כחלק משיגרת הפעילות היומיומית שלהם וכחלק מהתקשורת באמצעים נוספים: טלפון נייח, נייד ומפגשים פנים אל פנים. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה שמשמעותה מעבר מאוריינטציה של תקשורת במסגרת שכונתית, מקומית, פנים ארגונית לתקשורת רחבה כאשר הגבולות הגיאוגרפיים אינם משמשים עוד כגורם מרכזי בזירה. המרחב האינסופי שנפתח בפני אנשים באמצעות השימוש ברשת האינטרנט מאפשר מפגשים בין אנשים, יצירת קהילות ורשתות בעולם חסר גבולות. יחד עם זאת, החיבור לקהילות המקומיות, לקרובים ולחברים המוכרים, לקולגות ממקום העבודה, תופס עדיין מקום מרכזי ונכבד בהוויה האנושית. האינטרנט ושימוש בדואר אלקטרוני ממלאים בתפקיד מרכזי ביצירת מרחב פעולה לקיומן של רשתות חברתיות. המחקר הנוכחי מעלה כי שימוש באינטרנט ובתקשורת בדואר אלקטרוני מאפשרים נגישות וערוץ לקשרים עם רשתות רבות משתתפים וזאת על אף שרבים מהמשתתפים אינם מתגוררים בקרבת מקום. זאת ועוד, קיומה של תקשורת באמצעות האינטרנט והדואר האלקטרוני מחזקת קשרים קיימים במרחב הפיסי. בשל העובדה כי התקשורת באמצעות דואר אלקטרוני, אינטרנט וטלפון סלולארי מתנהלת בידי יחידים, ברמה של אדם לאדם ולא בתצורות של משקי בית בחר Barry Wallman להגדירה כ individualism" "networked (רישות פרטני) שבו הפרט מאתר מקורות ואנשים שונים שעשויים לסייע לו באיתור פתרונות למצבים שונים ולצורך סיוע בקבלת החלטות. אנו מוצאים כי ארגוני עבודה ועובדים מהווים כיום תשתית ליצירת הון חברתי שממנו נגזרים תהליכים של שיתוף ידע. מכאן כי המרכיב האנושי בארגוני עבודה קרי העובד הוא הגורם ליצירה והעצמה בתהליכי שיתוף ידע.

227 מקום העבודה מאפשר יצירת הון חברתי בשלוש דרכים. הראשונה, באמצעות יצירת יחסי אמון המבוססים על סיוע הדדי בעת מילוי התפקיד. השנייה, מקומות עבודה מתפקדים כבסיסי גיוס לפרטים וארגונים חברתיים היוצרים הון חברתי מחוץ לתחומי הארגון. השלישית, העובדים תורמים, בדומה לארגונים, במתן חסות לצוותים וולונטריים, בתרומת כספים למטרות נעלות ועל-ידי מיסוד תוכניות "עבודה-חיים" כדי להקל על העובדים לעמוד בדרישות משפחתיות וקהילתיות. כאמור, מקום עבודה הינו מקור חיוני ומרכזי ליצירת הון חברתי בחברה מפולחת ומשוסעת. ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על כך כי ארגוני העבודה הינם הזירה המרכזית שבה מתקיימים חילופי ידע בתחומים הפרופסיונאליים. בשנים האחרונות אנו עדים לירידת כוחה והשפעתה של המשפחה הגרעינית, הקהילה הדתית והקהילה הגיאוגרפית ביצירת קשרים חברתיים. אנשים המבקשים אוזן קשבת וקרקע יציבה אשר הם מוצאים אותם לעיתים במסגרת ארגוני העבודה. מחקרים מוכיחים כי Hochschild, ) לעיתים משמשים ארגוני עבודה כמקום מפלט מלחצים שמקורם בבית ובמשפחה.(1997 בנוסף, ארגוני עבודה מהווים אחת הסביבות הממוזגות ביותר בתוך חיינו. הם שונים בהשוואה לשכונות המגורים, בתי תפילה וארגונים וולונטריים. בארגון פוגש הפרט לעיתים באנשים ממוצא אתני, שיוך דתי, נטייה מינית, מעמד חברתי, אידיאולוגיה פוליטית או מטען דתי שונים. בקצרה, ארגונים מייצגים זירה מפותחת ביותר ליצירת "הון חברתי מקשר" שבו האנשים מתקשרים מעבר לחלוקות חברתיות. פרט לכך שארגוני עבודה מאפשרים יצירת קשרים חברתיים, הם מציעים רשתות יעילות לחיים מחוץ לכותלי הארגון. מחקרים מציעים כי מקום עבודה הינו מקור חשוב אולם לא מוערך לתעסוקה וולונטרית. נמצא כי אחד מתוך כל עשרה אמריקאים גויסו על-ידי קולגות לעבודה לפעילות וולונטרית ומכאן, ניתן לומר כי ארגוני עבודה ניצבים במקום השני, לאחר בתי תפילה, כמקורות ארגוניים לגיוס מתנדבים לארגונים ללא מטרות רווח ) Gorski, Hodgkinson, Weitzman, Noga, &.(1992 ממצאי מחקר נוסף שכלל ראיונות עומק בשיתוף מאות אנשים מעלים כי עובדים רבים, במיוחד הצעירים שבהם, "מוצאים יותר ויותר את תעסוקתם הוולונטרית במסגרת מקום עבודתם ומשתתפים בה עם קולגות מחוץ לשעות עבודתם" (1997.(Poarch,

228 עבודה זו מתמקדת בחקר המשתנים המשפיעים על שיתוף ידע בין קולגות בהקשרים של הון החברתי ומשתני רקע ויכולת. המטרה המנחה מחקר זה הינה לבדוק את מערך ההשפעות של משתני רקע, יכולת, אמון ברשת האינטרנט, מאפייני שימוש ברשת האינטרנט, שימוש בערוצי תקשורת (באמצעות רשת האינטרנט, דואר אלקטרוני ואחרים) על שיתוף ידע, תרומת ידע ונכסיות ידע. עבודה זו מבקשת לעגן את מערך המשתנים המשפיעים על שיתוף ידע לכדי מודל אמפירי. הממצאים עוגנו במודל אמפירי של השפעות משתני הון חברתי, משתני רקע ויכולת, שימוש ברשת האינטרנט ומידת האמון ברשת האינטרנט על שיתוף ידע, תרומת ידע ונכסיות ידע. במהלך הדיון יורחב העיון במודל המחקר, במשתני הרקע ובממצאים נוספים ויועלו מסקנות והשלכות המחקר. 1. מודל המחקר בחלק זה נדון במודל הנתיבים האמפירי על פי חלקיו. א. השפעות הון חברתי על שיתוף ידע המחקר מעלה כי להון חברתי השפעה מכרעת על שיתוף ידע. ממצאי המחקר מלמדים כי האחוז הגבוה של השונות מוסברת על ידי מחויבות. ספרות המחקר מגדירה מחויבות לכלל כמערכת של התחייבויות, זכויות וחובות 1984) al., (Bourdieu, 1977; Coleman, 1990; Van Maanen et רואה במחויבות "סוג של פוליסת ביטוח שהפרמיה שלה משולמת במטבע זול והיתרון שלה הוא בהיותה מטבע רב ערך." המשמעות היא, כי השקעת המסייע הינה זולה יחסית (בהקצאת זמן, מאמץ ומשאבים) בעוד התמורה העתידית שנוצרת הינה במחויבות של המקבל לסייע בעתיד לכשיתבקש. מכאן, כי הענקת סיוע הינה החלטה כלכלית רציונאלית גרידא והיא זו שיוצרת ומפתחת את ההון החברתי. במקום השני בחשיבותו מצויה ההשתייכות מקצועית שעל פי הפרשנות המחקרית תרומתה לשונות המוסברת של שיתוף הידע מונעת מתוך שיקולים אינטרינזיים (פנימיים) הנובעים מהשאיפה להפיק יתרונות במישור המקצועי. כך למשל: הרצון להתעדכן במידע מקצועי באופן שוטף, רצון ללמוד ולהעשיר את הידע, הצורך בעדכון וקבלת מידע חדשני שיסייע בהצפת רעיונות וכיווני פעולה יצירתיים

229 (Van Maanen et al., 1984) וכן הרצון והצורך בהשתייכות לקהילה/ מרחב המקצועי לפרטים נטייה להציג שאלות מקצועיות כאשר הם מחויבים ונלהבים מתהליכי שיתוף הידע. מרכיב נוסף התורם להסבר השונות הוא ההזדהות המשקפת, כך על-פי הספרות את ההתאמה שבין הזהות העצמית והזהות הקולקטיבית כאשר הזדהות רבה עם הקבוצה מייצרת ידע. פרטים המזדהים עם הרשת החברתית הם בעלי מכוונות גבוהה יותר לסייע לאחרים (1996 al.,.(lewicki et הממצאים מעלים עוד כי השונות בשיתוף הידע מוסברת בסך ערוצי השיתוף. כך, ככל שהשימוש בערוצי השיתוף נרחב יותר גדל שיתוף הידע. ב. השפעות הון חברתי על תרומת ידע המחקר מעלה כי להון החברתי השפעה מכרעת על תרומת הידע. הממצאים מלמדים כי ההסבר לשונות מקורו במחויבות ולאחריה על-ידי אמון (המצוי בסימן שלילי). האמון מוצג בספרות המחקרית כמרכיב מרכזי לחליפין ושיתוף פעולה בתוך ארגונים ) Tsai Ring et al., 1994; Smith et al., 1994; הימצאו של אמון בתוך מבנה הפעילות תומך בפיתוח מערכת סיוע לחברי הארגון,.(et al., 1998 קשרים קהילתיים, תחושת בטחון באחרים, שיתוף ידע שמתרחש באופן חופשי וללא הפרעה והתנהגות המעודדת פנייה לבקשת סיוע (1998 al.,.(jones et מחקרים אמפיריים מגלים כי אמון מוביל לפתיחות ומכאן ליעילות רבה יותר בתהליכי שיתוף ידע בין עמיתים (1996 al.,.(wathne et לאמון יש משמעות רבה בסביבה מקוונת וזאת מכיוון שבמבנה כזה אינטראקציה חברתית מנוטרלת במידה רבה. ממצא זה מעניין מכיוון שהוא עומד בסתירה לגישה שהוצגה בספרות המקצועית. ייתכן כי ההסבר לכך נובע מתוך גישה אלטרואיסטית הטוענת לצמצום הפערים בין הידע הקיים (שאינו ראוי לאמון) לידע הנתרם שבזכותו תעלה רמת האמון. הפער הזה, ייתכן והוא הגורם המניע לתרומת.(Rousseau et al., 1998) ידע. גישה נוספת, מצביעה על הניגודים שבין אמון לסיכון מחקרים נוספים מצביעים על כך שקיימת סגירות בשיתוף ידע בין קולגות המשתייכים לארגונים שונים על רקע היעדר אמון 2001) Chatman,.(Huotari & הצורך הבלתי מתפשר באמון מחלט בין חברי רשת/ קהילה מקצועית עשוי להביא לסגירות ולחיזוקן של רשתות המאופיינות בצפיפות שאינן מאפשרות דיפוזיה של רעיונות וחידושים. מערכת יחסי אמון חזקה ויציבה נבנית בהמשך למפגשים פנים-אל- פנים המתקיימים באופן תדיר ורצוף (1998 Ghoshal,.(Nahapiet & אנו מניחים כי באוכלוסיית

230 המחקר שלנו, לנוכח סגנון העבודה התובעני תדירות המפגשים אינה גבוהה, ולכן ייתכן כי מידת האמון בין חברי הרשת המקצועית אינה מלאה. מדד נוסף התורם לשונות המוסברת הוא השתייכות מקצועית ובנוסף, סך ערוצי השיתוף המשפיעים אף הם על תפיסת שיתוף הידע. ג. השפעות הון חברתי על הערכת נכסיות הידע המחקר מעלה כי להון החברתי השפעה מכרעת על הערכת נכסיות הידע. ממצאי המחקר מלמדים כי אחוז השונות המוסברת על ידי השתייכות מקצועית ולאחר מכן על ידי הזדהות ולבסוף על-ידי האמון מצוי כאן בסימן חיובי. במתאמים שנמצאו בין המשתנים השונים מצוי ידע נוסף המעשיר את תחום הדעת. נמצא כי קיימים מתאמים מובהקים בין משתני הון חברתי לבין שיתוף ידע, תרומת ידע והערכת נכסיות הידע. ממצאים אלה תומכים בהגדרה של Daniel ואחרים (2003) הטוענים כי ההון החברתי הוא "משאב חברתי משותף המקל על שיתוף מידע, שיתוף ידע והבניית ידע באמצעות אינטראקציה מתמשכת, המבוססת על אמון ונשמרת באמצעות הבנה משותפת". 2. משתני הרקע והיכולת נמצא כי וותק וחברות באיגוד מקצועי בחו"ל תורמים להסבר השונות בשיתוף הידע כמו גם בתרומת כך, הידע. עליה בוותק המקצועי מעלה את שיתוף הידע ותרומת הידע. חברי איגודים כמו כן, מקצועיים בחו"ל משתפים ותורמים ידע במידה רבה יותר בהשוואה לחבריהם שאינם חברים באיגודים וקהילות מסוג זה. משתנה הוותק המקצועי נבחר כפועל יוצא מתוך הספרות המקצועית כאשר הגדרת משתנה יכולת נוסף- חברות באיגוד מקצועי בחו"ל מקנה מימד נוסף למשתני היכולת כאשר אנו מניחים כי רופא יתקבל כחבר באיגוד רפואי בינלאומי לאחר שצבר ניסיון רב בתחום התמחותו ויש בחברותו תרומה ממשית לאיגוד המקצועי. אנו מניחים כי תנאי הקבלה לאיגוד מקצועי בינ"ל מחייבים תנאי סף מחמירים יותר באשר ליכולות המקצועיות בהשוואה לתנאי הקבלה לאיגודים וחברות מקומיות. ממצאי המחקר מאששים את טענותיו של (1996) Orr הגורס כי בכדי ליצור הנעה לשיתוף ידע ישנם הכרח וצורך במסוגלות ויכולת לזהות ולדעת מהו הידע החיוני והרלוונטי למבנה הפעילות של

231 הקבוצה. הכרות מעמיקה ורמה גבוהה של מומחיות בתחום הידע הינם חיוניים להבנה ושימוש מדויק במונחים המקצועיים הנהוג בקבוצה. המשתתפים הפועלים במסגרת הקבוצה אמורים להבין, לדעת ולשלוט בעגה המקצועית הנהוגה בין החברים (1995 al.,.(boisot, ;1995 Boland et בנוסף, ניסיון משמעותי בתחום העיסוק אף הוא עולה כגורם המשפיע על שיתוף הידע, פרטים ייטו לשתף בידע שנצבר מתוך ניסיונם האישי בהשוואה לסוגי ידע אחרים (1994 al.,.(constant et פרטים המוכרים כמומחים בתחומם ישמשו על-פי רוב כמגיבים לפניותיהם של חברים בקבוצה והם מזוהים כמקורות ידע עבור החברים. תפקידם על-פי רוב הוא להגיב לפניות למומחים ישנו תפקיד ייעודי בקהילות אלה כאשר הם על-פי רוב מגיבים לפניותיהם של חברים בקבוצה הם משמשים כמקורות ידע עבור הרשת כמגיבים לפניות ובקשות (1997.(Stein, מנגד נטען כי פרטים בעלי ניסיון מועט או חסרי ניסיון יהיו, על-פי רוב, אלה שיפנו ויבקשו פתרונות ותשובות. לטענה זו לא נמצא אישוש במחקר הנוכחי באשר לנכסיות הידע. ייתכן כי ההסבר לממצא נעוץ בתחושת חוסר הביטחון או חשש מלפנות ולהסתייע באחרים שעשוי להתפרש כחולשה או חוסר מקצועיות. בנוסף, ייתכן כי מודל השיתוף בין רופאים בישראל אינו מבוסס דיו באשר לתועלות שניתן להפיק משיתוף וקבלת ידע מקצועי ייתכן ומסיבה זו קיימת חשדנות כלפי מידע מקצועי שמתקבל מאחרים ולכן החשש וחוסר האמון יוצר חסמים לזרימת מידע רב כיווני. ממצאים מעניינים נוספים קושרים את משתני הרקע של הרופאים למדדי שיתוף ידע באשר לתפיסת תרומת הידע בקרב העוסקים ברפואה שניונית שנמצאה כגבוהה יותר בהשוואה לרופאים העוסקים ברפואה ראשונית. אנו מניחים כי ההסבר לכך נעוץ במבנה התעסוקתי השונה בין שתי הפרופסיות. בעוד שהעוסקים ברפואה ראשונית מועסקים על-פי רוב במסגרת רפואה בקהילה, העוסקים ברפואה שניונית מועסקים לרוב במסגרת בתי חולים שבהם מתקיימת אינטראקציה רבה בין חברי הסגל הרפואי (בעוד שהעוסקים ברפואה ראשונית הם במידה רבה בחזקת "זאבים בודדים"). זו הנחה נתמכת בממצאים נוספים העולים מתוך המחקר המראים כי רופאים המועסקים בבית חולים כמקום עבודתם העיקרי ישתפו ויקבלו ידע במספר רב יותר של ערוצים בהשוואה לרופאים שמקום עבודתם העיקרי אינו בית חולים. וכן רופאים העוסקים ברפואה שניונית (מקצועית) יקבלו וישתפו ידע במספר רב יותר של ערוצים בהשוואה לרופאים העוסקים ברפואה ראשונית.

232 מידת השימוש והאמון ברשת האינטרנט לאינטרנט מיוחסים מחד גיסא הרחבה של הון חברתי ומאידך גיסא, צמצומו. כך למשל טוען Nie (2001) כי השימוש באינטרנט הפחית את היקף המפגשים פנים אל פנים ובהמשך לכך הביא לצמצום (2004) Bargh האפשרות ליצירת הון החברתי. גישה זו זכתה לביקורת מצידם של חוקרים דוגמת ואחרים. זאת ועוד, יש הטוענים כי אינטראקציה מקוונת הינה תוסף או מחליפתה של התקשורת הבינאישית 2001) al.,.(wellman et הנחה זו זוכה לאישוש בהמשך למחקרים שנערכו בקרב קהילות גיאוגרפיות מקוונות כגון נטוויל בטורונטו או בלקסבורג שהוכיחו כי לתקשורת מתווכת Hampton & ) מחשב השפעות חיוביות על האינטראקציה בתוך הקהילות, מעורבות והון חברתי לאחרונה, Reese, 2005.(Wellman, 2003; Kavanaugh, Carroll, Rosson, Zin, & מדגישים חוקרים, את חשיבות האינטרנט לעיצובם של קשרים חלשים החיוניים להתהוות הון חברתי מגשר. מכיוון שהקשרים החברתיים נתמכים ביכולות הטכנולוגיות המצויות ברשת כגון רשימות דיוור, אלבומי תמונות ויכולות חיפוש (2001 (Resnick, אפשרי הדבר כי בחסות אתרים בעלי יכולת טכנולוגית ניתן ליצור פלטפורמה להתהוות רשתות חברתיות ובכך לחזק את ההון החברתי המגשר.(Donath & Boyd, 2004; Resnick, 2001) ממצאי המחקר תומכים בהנחות החוקרים לפיהן תדירות הגישה לקבוצות דיון תורמת להסבר השונות בתרומת הידע. בשל המתאם שזיהינו בין הון חברתי לשיתוף ידע תרומת ידע ונכסיות ידע אנו תומכים בגישה הרואה בהשתתפות באינטראקציה חברתית באינטרנט כתורמת להתהוות הון חברתי מגשר. עם זאת, על פי ממצאי המחקר הנוכחי חברות בקבוצה המקיימת מפגשים פרונטאליים כאשר הקטגוריות המשוות הן קבוצות הפועלות במתכונת של אינטראקציה וירטואלית (רשימות דיוור ופורומים מקצועיים) תורמת להסבר השונות בשיתוף ידע ובתרומת ידע. כלומר, לקשרים המתקיימים בסביבה פיזית השפעה גדולה יותר על תהליכי שיתוף ותרומת ידע. ממצא זה זוכה לחיזוק נוסף באמצעות דיווחי המשתתפים כי מקום העבודה הוא הזירה העיקרית לתהליכי שיתוף ידע ולאחריהם כנסים ומפגשים. אנו מניחים כי בנקודת הזמן הנוכחית, בהיעדר אלטרנטיבות זמינות וידידותיות לתקשורת מתווכת מחשב, האמצעי הנפוץ ביותר הוא מפגשים פנים אל פנים. עם זאת, ראוי לזכור כי בלוחות זמנים צפופים ועמוסים המייצגים את סדר יומו של הרופא קשה לעיתים ליצור הזדמנויות לקיומם של

233 מפגשים כאלה ולכן חשוב ליצור אלטרנטיבה נוספת למפגשים כאשר אנו מניחים א-פריורי כי ציבור הרופאים כולו מחובר לרשת האינטרנט הן במקום העבודה והן בבית. אם נתבונן במודל המיושם ברשתות חברתיות דוגמת ה- Facebook נגלה שניתן לאמץ מתוכה אפליקציות כאלה ואחרות אולם יחד עם זאת אין זה המודל הראוי ליצירה וגיבוש של רשתות "צרות" כרשתות מקצועיות שעיקר העניין בהן הוא מקצועי והחלק החברתי מצוי בשולי האינטראקציה (ר' מודל רשת הרופאים האמריקאית Sermo הפועלת מזה שנה ולשורותיה מצטרפים מדי יום מאות משתתפים וכיום היא מונה כ- 32,000 רופאים הנוטלים חלק פעיל בפעילות). אנו צופים כי עתיד הרישות המקצועי- חברתי מצוי בכינונן של רשתות מתמחות המעניקות מענה לשיתוף ידע מקצועי בין מומחים ואנשי מקצוע. מתוך עדויות שנאספו מרופאים החברים ברשת Sermo עולה כי לעיתים נתקלים רופאים בסוגיות מקצועיות מורכבות שאינן מוגדרות כתופעות שבשגרה. החשיפה למס' גדול של קולגות מאפשר לקבל משוב מקצועי בטווח זמן קצר מאוד (על-פי עדויות עד 72 שעות) בעוד שטרם הקמת הרשת ניתן היה להגיע לפתרון מקצועי יעיל בטווח זמן ארוך הרבה יותר (כחודש ימים). לטענת האתר היזם, והאינטראקציה המקצועית המתנהלת תחת כנפיו הוא ביטוי ל"חכמת ההמונים",Palestrant,2007) ). עוד נטען, כי פרסום מאמרים בספרות המקצועית אינם מייצגים את העולם המקצועי האמיתי שבו פועלת הרפואה כיום. בשאלות מקצועיות ניתן לקיים דיון מקוון רוחבי בין מומחים הפועלים ממקומות שונים. מודל זה שונה במהותו מתהליכים שהתקיימו בעבר לפיהם ניתן היה להתייעץ עם קולגות בעיקר מסביבת העבודה הפיסית (בית החולים, מוסד רפואי). העובדה כי ניתן להסתייע במספר רב של מומחים ממקומות שונים מעניקה לנועץ טווח רחב של פתרונות אפשריים לסוגיה מקצועית בעטיה פנה לעמיתיו. אנו גורסים כי אמון ברשת האינטרנט הוא תנאי מקדים לתהליכי שיתוף ידע שכן הרופא ניזון ממקורות מידע שרבים מהם ברשת האינטרנט, הוא מתעדכן ברמה היומיומית בידע העוסק בתחומי הבריאות והרפואה שמקורו ברשת. לפיכך, יחס של אמון כלפי המידע המתקבל עשוי ללמד על שיעתוק למקומות נוספים. על-פי הממצאים העולים מהמחקר הנוכחי אמון ברשת האינטרנט תורם להסבר השונות בשיתוף ידע, תרומת ידע ונכסיות ידע.

234 שימוש ובחירת ערוצי תקשורת באופן כללי, מחקרים שנערכו בנושא אמצעי תקשורת במהלך עשרים השנים האחרונות נעו על רצף שהחל במימד הטכנולוגי והסתיים בהקשר החברתי. מודל עושר המדיה (1987 al., (Daft et מציע כי בחירה של אמצעי תקשורת אחד על פני האחר מושפע מהתאמת הקיבולת של המדיום הנבחר (עושר המדיום מיוצג על-ידי מאפיינים אובייקטיביים של המדיום) ומאפייני המשימה (מידת בהירות של הוודאות והמשמעות). כיום, בשל נפיצותה של תקשורת מתווכת מחשב כאשר רבים עושים שימוש בדואר אלקטרוני, דואר קולי ובאינטרנט החלו חוקרים רבים לבחון את ההשפעות החברתיות בהקשר של בחירת ערוצי תקשורת 1990) Steinfield,.(Fulk, Schmitz, & (2005) Licoppe and Smoreda מצביעים על תנאים מסוימים על-פיהם יבחרו ערוצי תקשורת. כך, בשל גודלו הזעיר של המסך ולוח המקשים כמו גם קיבולת מוגבלת של אורך ההודעה שיוצר את SMS הצורך למעט בפרטים ו/ או במילים הודעות (מיסרונים) יבחרו כערוץ תקשורת בין אנשים המכירים היטב זה את זה. זאת ועוד, שימוש במיסרון כמו גם שימוש בטלפון סלולארי נתפסים כערוצי תקשורת דיאדיים בעוד שדואר אלקטרוני נתפס כערוץ רחב המיועד למספר רב של משתמשים כאשר היכרות ביניהם אינה מחויבת (2006.(Miyata, (2006) Quan-Haase and Wellman שחקרו את אופני השימוש במדיה בקרב אירגוני היי-טק מצאו כי תקשורת מתווכת מחשב, תקשורת פנים אל פנים ושימוש בתקשורת טלפונית משמשות למטרות שונות כאשר לעיתים מתקיימת בין כל הערוצים סינרגיה ולעיתים לא. כך למשל השימוש בדואר אלקטרוני נועד להחלפת מידע במיוחד כאשר אין צורך בתגובה מיידית כמו גם לתיעוד האינטראקציה, העברה לגורמים נוספים ולמטרות של קיום קשר שאינו קרוב במיוחד. ואחרים (2006) טוענים בהמשך למחקר רחב היקף שערכו כי אנשים המקיימים קשר Boase באמצעות דואר אלקטרוני עם אחרים (במסגרת קשרים המוגדרים כמרכזיים) מקיימים במקביל גם תקשורת טלפונית ופנים אל פנים עם אותם אנשים בהיקף נרחב יותר בהשוואה לקשרים שאינם מוגדרים כמרכזיים. למשתמשי אינטרנט קשרים רבים יותר שאינם מרכזיים. זאת ועוד, משתמשי דואר אלקטרוני זוכים לתמיכה רבה יותר ממערכות הקשרים שלהם ואף יזכו לתמיכה רבה עוד יותר כאשר ישלבו מספר ערוצי תקשורת (מסרים מיידיים, טלפון סלולארי, תקשורת באמצעות מחשב כף יד, מיסרונים ועוד).

235 Nardi ואחרים (2000) חקרו ומצאו כי בצוותי עבודה שעשו שימוש בתוכנת מסרים מיידיים שימש הכלי כערוץ להחלפת תכנים, ניהול ותיאום משימות. ערוץ תקשורת זה יעיל בעיקר עבור רשתות שבהן מספר משתמשים נמוך. המחקר הנוכחי מוצא אישוש להשערה הנסמכת על הספרות המקצועית הטוענת למתאם חיובי בין שיתוף בערוצי תקשורת רבים לשיתוף ידע. זאת ועוד, סך ערוצי השיתוף מסביר את השונות בשיתוף ידע ותרומת ידע. עוד נמצא, כי חברות בקבוצה המקיימת מפגשים פרונטאליים, כאשר הקטגוריות המשוות הן קבוצות הפועלות במתכונת של אינטראקציה וירטואלית (רשימות דיוור ופורומים מקצועיים) תורמת להסבר השונות בשיתוף ידע ובתרומת ידע ובנוסף, תורמת תדירות הגישה לקבוצות דיון להסבר השונות בתרומת הידע. ייתכן כי ההסבר לממצא זה נעוץ בעובדה כי קיים חוסר מהותי במגוון אמצעי תקשורת מתווכי מחשב שנועדו לשרת את הרופאים במסגרת קהילות מקצועיות. מצאנו כי למעט 2 קהילות הפועלות בחסות איגודים/ חברות מקצועיות של רופאים והמקיימות ביניהן תקשורת באמצעות רשימת דיוור (דואר אלקטרוני) לא קיים כלל היצע הנתמך במערכת כלשהי המאפשרת קיומה של תקשורת במגוון ערוצים וכלים המאפשרים יצירה וגיבוש של רשתות חברתיות- מקצועיות. הסבר זה מוצא ביטוי גם בדברים שנאמרו ע"י ד"ר טמיר מנכ"ל רשת רפואה הטוען כי עדיין לא קיימת בשלות בקרב הקהילה הרפואית בישראל לאמץ את רעיון הקהילות המקוונות המקצועיות. 5. מסקנות והשלכות המחקר בשנים האחרונות אנו עדים לתמורות המהירות הפוקדות את עולמנו כאשר מבין הבולטות שבהן היא יצירתה וביסוסה של רשת האינטרנט והפיכתה לחלק בלתי נפרד מחיינו האישיים והמקצועיים. התמורות הטכנולוגיות שלהן אנו עדים ברמה יומיומית כמעט ספק אם צפו אותן לפני למעלה מעשור שנים. התמורות והשינויים התכופים תובעים מאיתנו להתמקצע בתחום העיסוק, להרחיב את רמת ידיעתנו באופן שוטף. הפרופסיונל עם כן, אינו יכול להישאר אדיש ולשקוט על השמרים, עליו להתאים עצמו לדינאמיקה המתפרצת, לאמץ חידושים ולהרחיב את תחומי הדעת בתהליך שאינו מסתיים לעולם. יצירה וביסוס של הון חברתי מאפשרים לפרט לשכלל את מיומנותיו באופן שותף בדרך שבה הוא מעדכן את רמת ידיעותיו ואף תורם לפיתוח מערך מוצרים, טכנולוגיות ושירותים עתידיים.

236 לאור התמורות הללו האתגר הראשון העומד בפני ארגוני עבודה הוא לספק רציונל כלכלי משכנע לעובדים אשר יאפשר להם להירתם לעשייה של פיתוח, טיפוח וחיזוק ההון החברתי. בהמשך לממצאים העולים ממחקר זה אנו ממליצים לארגונים לאמץ מדיניות שמטרתה העצמת ההון החברתי וזאת מכיוון שלפעילות כזו ישנן השלכות חיוביות הן ברמת הפרופסיונל והן ברמת הערך המוסף העסקי לארגון שכן כלל ידוע הוא כי הפעילות העסקית היא ליבת העשייה בארגון ("העסק של העסק הוא העסק"). מחקרים שמקורם במגוון דיסציפלינות אקדמיות מוכיחים כי בניית הון חברתי הינה השקעה רווחית. הוכח כי רמה גבוהה של הון חברתי בקרב עובדים הינו החזאי המרכזי של שביעות הרצון של העובד, אשר בתורו מנבא פרודוקטיביות ו"אזרחות טובה" כלפי חבריו. מחקר שבוצע על- ידי המכון לחקר הארגון והמשפחה בארה"ב מצא כי הון חברתי בעבודה מגדיר את מידת הסיפוק, מחויבות, פרודוקטיביות ונאמנות העובדים במידה רבה יותר בהשוואה לשכר והטבות שוליות ) Bond,.(Galinsky, & Swanberg, 1997 סיוע לעובדים לפתח רשתות חזקות מחוץ למקום העבודה עשוי להביא רווח לארגונים בחיפוש אחר לקוחות ושווקים. לבסוף, אסטרטגיות לבניית הון חברתי בתוך מקום עבודה יסייעו במקביל לטיוב רמת ההון אנושי (כגון מיומנויות וידע). כפי שמעלה המחקר הנוכחי הבנייה חשובה של ההון החברתי מתרחשת מדי יום בארגונים פנימה מכאן, כי האתגר הממשי הוא לאתר דרכים להרחיב את ההזדמנויות לעצב התקשרויות משמעותיות וארוכות טווח ובכך למנף ולתעל את האנרגיה למטרות חברתיות. חשוב כי ראשי הארגונים יראו עצמם לא רק כאמונים על התוצאות הכלכליות אלא גם כמי שעומדים מאחורי יוזמה חברתית- מקצועית שבין תוצריה פעילות של התנדבות למען הקהילה (תמיכה בפעילויות של "אחריות חברתית"), חניכה וליווי ואימון של עמיתים לעבודה ופעילות כללית לקידום התחום המקצועי. בעבודה זו אנו מבקשים לקדם את הרעיון של שילוב אמצעי תקשורת מתווכי מחשב התומכים בקידומם של קשרים מקצועיים וחילופי ידע באמצעות רשתות ידע מקצועיות. אנו תומכים בהבנייתם של מאגרי ידע שיתופיים וכן עיצובה של מערכת טכנולוגית שתשמש פלטפורמה לשיתוף ידע בקהילות פרופסיונאליות. אנו מציעים מודל לפיו קהילות וירטואליות מקצועיות ישמשו כהזדמנות לתאגידים הפועלים ברמה הבינלאומית אשר אינם מסוגלים לפתח תקשורת תדירה פנים אל פנים בין עובדיהם

237 אולם עדיין נדרשים למידת מה של האנשה להעברת ידע יעיל. קהילות וירטואליות יכולות לעזור וליצור קיצורי דרך באמצעות כמות עצומה של מידע המועבר דרך ה- Intranet המשולב. באמצעות הצטרפות לקהילה ווירטואלית מקצועית, עובדי הידע יוכלו לנצל בו- זמנית את השימוש במספר אובייקטים התומכים יחד מסגרת של שיחות עם שולחי המידע דרך התקשרות כמו למשל דוא"ל, טלפון, שיחת ועידה,(videoconference) מסרים מיידיים כמו גם מערך לשיתוף קבצים וכלי לבניית פרופיל מקצועי הניתן לעדכון ומשוב. אנו מציעים מודל לפיו ארגונים (או קהילות וירטואליות הפועלים בתוך חברות רב לאומיות) יעתיקו את המבנה הפעילות מהקהילות מדעיות שבהן חברים נפגשים אקראית במסגרת אקראית של כנסים וועידות או עורכים ביקור קצר לכל ארגון השייך לקהילה. לאחר מכן, הם מקיימים מערך של שיתוף פעולה בהיבטים כגון אחזור מידע ממסמכים משותפים וכתובים בקונטקסט הווירטואלי. ממצאי המחקר חושפים קיומם של מתאמים חיובים בין מדדי הון חברתי לתהליכי שיתוף, תרומה ונכסיות ידע. מדדים אלה אף מהווים חלק עיקרי בהסבר השונות של שיתוף הידע. לפיכך, אנו גורסים כי הבנייה, טיפוח וחיזוק ההון החברתי בתוך ארגונים ופרופסיות יוביל להרחבת שיתוף הידע בין ובתוך ארגונים ובין פרופסיות. כאמור, על ארגונים לפתח מערכות התומכות בחיזוק ההון החברתי תוך פיתוח ושימוש באמצעים טכנולוגיים התומכים בגיבוש קהילות ורשתות מקצועיות. אולם, זהו אך קצהו של הקרחון. הפעילות בעיקרה אמורה להיעשות ברמת דרג מקבלי ההחלטות בארגונים אשר יראה בנושא חשיבות רבה ויפעל לקידומו. 6. חולשות המחקר המחקר בחן קבוצה פרופסיונאלית יחידה פרופסיונאליות נוספות אחרות. (רופאים) ולכן חסרה ההשוואה לקבוצות המחקר עסק ברובו בניתוח תהליכי שיתוף ידע כתלות בהון חברתי, משתני רקע ויכולת ומאפייני שימוש באינטרנט ברמת ניתוח מיקרו (רמת הפרט). המחקר חסר התייחסויות וניתוח ברמת הארגונית הכוללת (קרי: מערכת הבריאות הציבורית, מרכזים רפואיים, קופות החולים וכד').

238 שיטת המחקר אינה מאפשרת רפלקציה הבוחנת הבנת הנושא באופן דומה בקרב כלל הרופאים. כמו כן, ראוי לציין כי המחקר נערך על בסיס השתתפות וולנטרית ולכן אין אנו יכולים להצביע על כך כי הוא מייצג את כלל הרופאים בישראל וזאת על אף שמרבית נתוני הרקע דומים לנתוני הרקע של כלל הרופאים בישראל. 7. כיווני מחקר עתידיים המחקר הנוכחי הינו מחקר חלוץ בתחום החקר העוסק בשיתוף ידע בין קהילות מקצועיות בישראל בהקשר לאוכלוסיית הרופאים. מכיוון שכך, המחקר הנוכחי איננו בר השוואה לעבודות אחרות (שאינן בנמצא). להערכתנו, יש צורך להוסיף ולחקור את אוכלוסיית הרופאים במטרה לבחון האם קיימת מגמת שינוי במאפייני שיתוף הידע, בחירת ערוצי שיתוף ומימדים נוספים שנבחנו במחקר זה. תחום המחשוב החברתי מתוקף היותו דינאמי, רב מימדים המתפתח במהירות רבה עיקר החשיפה שאליה הוא זוכה מקורה במימד היישומי. בהיבט זה, אנו נחשפים חדשות לבקרים לאתרים חדשים וצורות תקשורת עדכניות שמטרתן להוציא מהכוח אל הפועל את המונח "חכמת ההמונים" ולצקת לתוכו מימדים המובילים את האנושות למחוזות חדשים ותובנות בעלות עוצמה ומרחבים אינסופיים. אלה מגדירים מחדש את עולם הקשרים החברתיים שהיה מוכר לנו טרם הפריצה המטאורית של תוכנות ואתרי השיתוף. קצב ההתפתחות המהיר הותיר את המחקר בתחומים הללו מעט מאחור ולכן אנו ממליצים לעקוב אחר מגמת ההתפתחות בהקשרים של מיחשוב חברתי ולבחון את השפעותיה ותוצריה אל פרטים מול וארגונים. מאמינים אנו כי ההתפתחות בתחומים הללו מובילה לשינויים מרחיקי לכת באופן התקשורת של אנשים ומאפייני המעגלים החברתיים והמקצועיים הסובבים אותם. לכן, על מחקרים עתידיים להתמקד בהשפעותיו של המחשוב החברתי על פרטים וארגונים. אנו ממליצים לבצע מחקר אורך העוקב אחר רשתות מקצועיות הפועלות במרחב המקוון הן בקרב הקבוצה שנבחרה לשמש כשדה המחקר במחקר הנוכחי והן ברשתות מקצועיות המשתייכות לפרופסיות אחרות. ידוע כי התחום בישראל אינו מפותח ולכן ראוי לבחון בהקשר זה רשתות הפועלות במרחב הבינלאומי. יש להוסיף ולבחון את המימדים והכוחות היוצרים הון חברתי והמובילים לחדשנות בקרב רשתות מקצועיות, ארגוני עבודה ופרטים.

239 בהיבט היישומי, אנו ממליצים על ביצוע מחקר במודל של הערכה מעצבת הכולל פרוייקט ניסיוני באחד מארגוני הבריאות בישראל במטרה לבחון את תוצרי התהליך לאורך זמן כולל משוב רציף במקביל לביצוע התהליך.

240 פרק ו': נספחים המרכז לחקר ארגונים וניהול המשאב האנושי באוניברסיטת חיפה בראשות פרופ' יצחק הרפז מזמין את ציבור הרופאים להשתתף במחקר חדש : שנושאו רשתות מקצועיות במרחב וירטואלי : מחקר בקרב רופאים בישראל לקריאת תקציר נושא המחקר לחץ כאן לכניסה לשאלון המחקר לחץ כאן פרטי התקשרות עם החוקרים: כיצד משתתפים? צוות החוקרים במרכז מזמין את ציבור הרופאים בישראל ליטול חלק במחקר אותו הוא עורך. השתתפותכם חשובה וחיונית מאוד להצלחתו של המחקר. לצורך המילוי ידרשו כ- 10 דקות בלבד. השאלון כולו ניתן למילוי דרך אתר אינטרנט יעודי שהוקם במיוחד למטרה זו (ניתן להגיע פרופ' יצחק הרפז- ראש המרכז לחקר ארגונים וניהול המשאב האנושי, אוניברסיטת חיפה אליו בהקלקה על הכפתור המצוי למעלה). טל: דואר אלקטרוני: iharpaz@econ.haifa.ac.il בין ממלאי השאלון יוגרלו 3 פרסים יקרי ערך ) פרטים בהמשך) ובנוסף, ישלח תקציר ובו ממצאי המחקר לכל הממלאים. צוות החוקרים מחויב לכללי האתיקה המקצועית ובכלל זה שמירה על אנונימיות ועל סודיות פרטי המשתתפים. אנו מתחייבים שלא לעשות שימוש בפרטי הנחקרים והנתונים ישמשו לצורך מחקר זה בלבד. צוות החוקרים ישמח לעמוד לרשותכם בכל עניין ושאלה. דורית בן- ברוך- (מנהלת המחקר) עמיתת מחקר, המרכז לחקר ארגונים וניהול המשאב האנושי, אונ' חיפה טלפון (בית): טלפון (משרד): פקס: נייד: דואר אלקטרוני: doritbb@soc.haifa.ac.il תודתנו נתונה לכם מעומק הלב על ההיענות והסבלנות

241 פרטי הפרסים שיוגרלו בין המשתתפים Apple ipod Nano 1GB שחור הנגן החדש של.iPod כל מה שאהבתם ב- ipod רק ביותר קטן, עובי 7 מ"מ. שווי הפרס: 1,299 מסך מחשב 17 LCD L1730S אינטש 1024 X1280 זמן יצרן: LG רזולוציה מקסימלית: תגובה: 12 מילי שניה סוג המסך: LCD גודל מסך: 17 אינטש. מסך שטוח: שטוח לחלוטין + MIO 180 עברית מחשב כף יד חכם וידידותי הכולל GPS מהיר III STAR מעבד אינטל 300mhz חזק מסך מגע איכותי וחד (לקריאת המפרט הטכני המלא) שווי הפרס: 2,699 שווי הפרס: 2,099